מבצע בוטוקס

Защитники

abc.org.il מספק לכם מנוע חיפוש פסקי דין משוכלל בטכנולוגיית HT היחיד בישראל
חיפוש פסקי דין לפי עורך דין חיפוש פסקי דין לפי שופט חיפוש פסקי דין לפי בית משפט חיפוש פסקי דין לפי סוג תיק חיפוש פסקי דין לפי נושא חיפוש פסקי דין חופשי
לפי עו"ד לפי שופט לפי בית משפט לפי סוג תיק לפי נושא חיפוש חופשי
DOC
PDF

פסק דין

פסק-דין בתיק ע"פ 2353/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 2353/08

ע"פ 2664/08

בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' עמית

המערער בע"פ 2353/06
והמשיב בע"פ 2664/08:
פלוני

נ ג ד

המשיב בע"פ 2353/06
והמערערת בע"פ 2664/08:

מדינת ישראל

ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 1079/06 שניתן ביום 6.2.08 על ידי כבוד השופטים ב' אזולאי, נ' זוצ'ובר וצ' צפת

תאריך הישיבה:
ב' בכסלו התש"ע
(19.11.09)

בשם המערער:
עו"ד בנימין נהרי ועו"ד ליאור אשכנזי

בשם המשיבה:
עו"ד ליאנה בלומנפל-מגד

בשם שרות מבחן למבוגרים:
גב' ברכה וייס

פסק-דין

השופט י' עמית:

1. המערער בע"פ 2353/08 (להלן: המערער) הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים ב' אזולאי, נ' זלוצ'ובר, צ' צפת) בעבירות מין במשפחה (אינוס) באחת מבנותיו, עבירות מין במשפחה (מעשים מגונים) ביחס לשתי בנותיו, התעללות בקטין ותקיפת קטין ביחס לשתי בנותיו, תקיפת בן זוג, איומים והדחה בחקירה. בעקבות הרשעתו נגזרו על המערער 10 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן הוטלו עליו 3 שנות מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירות אלימות מסוג פשע או עבירות על סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). כן חוייב המערער לפצות את בנותיו בסכום של 50,000 ש"ח כל אחת.

בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערעור המערער על הרשעתו ועל חומרת העונש, וערעור המדינה על קולת העונש (ע"פ 2664/08).

הרקע והאישומים

2. המערער נשוי לא.ש (להלן: המתלוננת) ולהם 4 בנות משותפות, שביניהן ש.ש. ילידת ספטמבר 1991, מ.ש. ילידת מאי 1993 ושתי בנות קטינות נוספות ילידות 1999 ו-2005. כתב האישום כולל ארבעה אישומים, שני הראשונים עניינם עבירות תקיפה והתעללות במתלוננת ובבנות והאישומים השלישי והרביעי עניינם בעבירות מין שביצע המערער בבנותיו. נציג להלן בתמצית את תוכנם של האישומים.

האישום הראשון מתמקד בעבירות של תקיפת המתלוננת, ולפיו, המערער נהג לתקוף את המתלוננת במהלך השנים 2006-1999, בכך שסטר לה וגרם לה חבלות של ממש. בנוסף, מפרט כתב האישום מספר מקרים בהם נהג המערער באלימות כלפי המתלוננת. באחד המקרים כעס על המתלוננת משום שהשתמשה בכרטיס אשראי ללא רשותו, ותקף אותה תוך שהוא מכה אותה בכל גופה ובפניה, בועט בה ומושך בשערה. במקרה אחר תקף את המתלוננת בכך שסטר לה, בעט בגופה והכה אותה באגרופים. במקרה נוסף, בעת שהמתלוננת והבנות היו במכונית בדרכן לשוק, כעס המערער על הבת ש.ש. והכה אותה באגרוף בבטנה, ולאחר מכן סטר על פניה. בהמשך, כשהגיעו לבית תקף את המתלוננת בכך שסטר לה והכה אותה באגרוף ובעט בה בישבנה. במהלך אירועי האלימות נהג המערער לאיים על המתלוננת כי אם תפנה למשטרה ירצח אותה.

האישום השני מתמקד בתקיפה ובהתעללות בשתי בנותיו של המערער ולפיו, המערער נהג לתקוף ולהתעלל בבנותיו במהלך השנים 2006-1999, בכך שבעט בגופן, סטר להן והכה אותן באגרופים כאשר מצא כי שיקרו לו או לא סידרו את חדרן או עשו מעשים שלא לשביעות רצונו.

בנוסף, מפרט כתב האישום מספר מקרים של תקיפת הקטינות והתעללות. באחד המקרים תקף המערער את מ.ש. בכך שהפיל אותה על הרצפה, בעט בגופה בחוזקה וסטר על פניה. מ.ש נדחפה לעבר הטלויזיה ונפצעה בפניה. המערער אחז בשערה ומשך אותה לחדר השינה, כשהוא ממשיך ובועט בה, וכאשר המתלוננת ניסה להרחיקו מבתם, איים עליה המערער שיכה גם אותה והמשיך ותקף את מ.ש.

המערער נהג פעמים רבות במהלך השנים 2006-1999, לדרוש מהבנות ש.ש. ומ.ש. כאמצעי ענישה, להעתיק עמודים רבים מאנציקלופדיות. באחד המקרים הכריח את מ.ש. לאכול מאכל שאינה אוהבת, ולאחר מכן הכה אותה בראשה משסירבה לומר כי המאכל ערב לחיכה.

האישום השלישי עניינו בעבירות מין במשפחה (מעשים מגונים) שביצע המערער בבת הגדולה ש.ש. ולפיו, פעמים רבות במהלך השנים 2006-2001, במסווה של "עיסוי", ליטף המערער ומישש את חזה של ש.ש ונגע באיזור איבר מינה מעל הבגדים לשם גירוי וסיפוק מיני. באחד המקרים עיסה את גבה ובמהלך העיסוי מישש את מפשעתה, הכניס את ידו מתחת לתחתוניה וליטף את איזור איבר מינה בידו. במהלך השנים היה נוהג להמתין לש.ש. שתצא מהמקלחת על מנת לראות אותה כשהיא עירומה, לשם גירוי מיני. המערער נהג לתחקר את ש.ש. לגבי הידע המיני שלה וצייר בפניה את איבר המין הנשי, שאל אותה אם היא רוצה שידגים עליה ויראה לה את איבר מינה, ושאל אותה אם היא מאוננת ונוגעת בעצמה. באחד המקרים הפשיט את חולצתה של ש.ש באמתלה כי הוא מבקש לבדוק אם הפצעים שהיו לה על חזה וגבה נרפאו. המערער נגע בש.ש. באיזור החזה ובגב, וכאשר נרדמה הפשיט את חזייתה מעליה לשם גירוי וסיפוק מיני. במקרה אחר נכנס לחדר השינה, שם ישבה ש.ש. על המיטה כשהיא לבושה בשמלה, ונגע באיבר מינה ובישבנה. במקרה אחר, כאשר הבחין כי ש.ש. לבושה בגופיה, קרע את הגופיה מעליה והיא נותרה בחזיה בלבד.

האישום הרביעי עניינו בעבירות מין במשפחה (אינוס ומעשים מגונים) שביצע המערער בבת מ.ש. ולפיו פעמים רבות במהלך השנים 2006-2003 עיסה המערער את גופה של מ.ש., ובמהלך העיסוי ליטף ומישש את חזה ואת איבר מינה לשם גירוי וסיפוק מיני. באחד המקרים במהלך החודשים אפריל-מאי 2006 החל המערער לעסות את כתפיה של מ.ש. עד שנרדמה במיטה, ואז הפשיל את מכנסיה, פשט את מכנסיו והצמיד את איבר מינו לישבנה לשם גירוי וסיפוק מיני. במקרה אחר הבחין במ.ש שיצאה מהמקלחת כשלגופה מגבת, השכיב אותה על בטנה על המיטה והניח את המגבת עליה, ואז מרח קרם על גופה, מישש את חזה וגבה והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה. במקרה אחר דרש כי מ.ש. תשב עליו בפיסוק, עיסה את פלג גופה העליון, הרים את חולצתה והכניס ידיו לתוך חזייתה. כך עשה במקרה נוסף, כאשר השכיב אותה על בטנה במיטה, עיסה את כתפיה וגבה, הרים את חולצתה ופתח את חזייתה, הפשיט אותה ממכנסיה, הזיז את תחתוניה והחדיר אצבעות לתוך איבר מינה.

3. המערער הודה בחלק מעבירות האלימות שיוחסו לו, בכך שסטר מספר פעמים למתלוננת ולשתי הבנות, ודרש מהבנות להעתיק עמודים של אנציקלופדיות, אך כפר בשאר האישומים.

פסק דינו של בית משפט קמא

4. בית משפט קמא סקר בפרטנות ובאריכות את חומר הראיות שבפניו, החל מהודעות ואמרות שנגבו במשטרה וכלה בעדויות המעורבים בבית המשפט. נעמוד להלן על עיקר הראיות שהביאו בסופו של יום להרשעתו של המערער.

נפתח באמרות של הבת ש.ש במשטרה (5 אמרות) ובעדותה בבית המשפט. ש.ש. סיפרה כי המערער היה נוהג להרביץ לה מאז שהיא זוכרת את עצמה, וגם לאחותה מ.ש. הרביץ ו"דפק לה" את הראש בקיר. ש.ש תיארה מספר מקרים של אלימות. באחד המקרים גילה המערער כי יש טרמיטים בבית, הוא כעס והכה אותה בחזקה בפניה. כן תארה את המקרה בשוק, כאשר היו בחניה, שאז התחיל לצעוק על אמה, והיכה את שתיהן.

ש.ש סיפרה כי החל מכיתה ד', כאשר היתה לבד בבית, החל המערער לבצע בה את המעשים המגונים, כאשר תוך כדי עיסוי ירד לכיוון המפשעה, הכניס את ידו מתחת לתחתונים וליטף את איבר מינה. במהלך השנים המערער שוחח איתה על מין, שאל אותה אם היא מאוננת או נוגעת בעצמה, הציע לעשות לה ולאחותה עיסויים וחיפש הזדמנויות לראות אותה ואת אחותה עירומות. במענה לשאלה אם המערער החדיר אצבעותיו לאיבר מינה, השיבה כי לא החדיר אך נגע באיבר המין, ולשאלת החוקרת השיבה כי נגע בה פעמיים באיבר המין, פעם בכיתה ד' ופעם כאשר ישנה בחדר ההורים. היא הרגישה שאיבר המין שלו היה בולט, וכאשר היה מסיים את "העיסוי" היה סוגר את החזיה, מוריד את החולצה, נכנס לשירותים, נשאר שם הרבה זמן, ולאחר מכן היתה שומעת מים בכיור. לדבריה, בערך פעמיים בחודש, בשבתות, כאשר האם הייתה בעבודה, המערער היה עושה לה מסג' "ותמיד היה מגיע למפשעה ולרגליים, הוא התקרב לאיבר המין אבל הייתי ממציאה שאני צריכה ללכת לעשות משהו ...".

באחת הפעמים, כשעלתה לחדר, ראתה את המערער מכסה את מ.ש במגבת כשישבנה גלוי ומ.ש. סיפרה לה שהמערער מרח עליה קרם. מ.ש סיפרה לה שהמערער שכב מאחוריה, הוריד את מכנסיו והיא הרגישה משהו בישבן, וכשקמה ראתה שהוא מרים את מכנסיו. היא ומ.ש שוחחו ביניהן ותיכננו תמיד להיות יחד כדי שאף אחת מהן לא תישאר לבד עם המערער, אך לעיתים, כאשר עלתה למעלה כדי לא להשאיר את מ.ש לבד, המערער אמר לה לרדת לטפל באחותה הקטנה.

ש.ש. חזרה על עיקרי גירסתה בבית המשפט, סיפרה כי מגיל 7-6 ספגה מכות מהמערער, כי המערער אסר עליה להתאפר ולכן הרביץ לה. היא ראתה את אחותה מ.ש בוכה ועליה סימנים שקיבלה מכות, ומ.ש סיפרה לה כי המערער בעט בה ו"דפק לה" את הראש. בעדותה בבית המשפט עלה מקרה נוסף בו המערער ראה מעל הארון חטיף, ולאחר שהבנות לא השיבו לשאלתו של מי החטיף, הרביץ לשתיהן עד שמ.ש הודתה כי החטיף שלה.

5. המתלוננת סיפרה כי בשנים הראשונות של הנישואין, המערער הרבה להכותה באגרופים, סטירות, משיכה בשערות, גרירה על הרצפה עם השערות ובעיטות. המערער נהג לאיים עליה כי ירצח אותה אם תפנה למשטרה ומאחר שאחיו משרתים במשטרה חששה להתלונן. באחת הפעמים, לאחר לידת הבת ר.ש., המערער גילה שהיא מעשנת, הוא החל להכותה באגרופים בכל הגוף ובבטן והמשיך לבעוט בה גם לאחר שנפלה על הרצפה. היו לה דימומים אך היא פחדה לפנות לבית החולים בגלל איומיו. במקרה אחר, לאחר שהוציא שידה בה מצאה טרמיטים, קילל אותה והרביץ לה לעיני הבנות, וכאשר סירבה לפנות את כל הרהיטים, על פי דרישתו, זרק כסא ברזל מהמטבח ואיים כי אם לא תפנה את הרהיטים יהרוס את כל הבית בפטיש שהחזיק בידו. בעדותה תארה המתלוננת את המקרה בו נסעו לשוק, התחיל ויכוח בין המערער לבינה שבמהלכו הכה את ש.ש. וכאשר הגיעו הביתה הכה גם אותה. במקרה אחר, כאשר גילה כי הוציאה כרטיס אשראי על שמה ללא ידיעתו, הרביץ לה וגרם לחבלה בעינה ולכן לא הלכה שבוע לעבודה. לדבריה, בשנים האחרונות ספגה פחות מכות מהמערער אך ראתה שהרביץ לבנות מכל מיני סיבות כגון, אם החדר לא היה מסודר, על חטיף שלקחו, על כך שלא רצו לאכול אוכל שהיא בישלה, על אי הכנת שיעורים, על ציונים גרועים או בגלל מחשוף. כל פעם שניסתה להתערב, המערער איים עליה שירביץ גם לה, ואמר לה שלא להתערב בדרך בה הוא מחנך את הבנות.

המתלוננת סיפרה כי הייתה נכונה להשלים עם העובדה כי היא אשה מוכה, מאחר שאהבה את המערער, אך לא יכולה הייתה להשלים עם המעשים המיניים שעשה בבנות.

6. עדותה של מ.ש בפני חוקרת הילדים נגבתה על פי החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955, ותועדה בהקלטת וידיאו. מ.ש. סיפרה לחוקרת הילדים כי המערער החל במעשים המגונים מכיתה ד' כאשר נהג לעשות לה עיסוי, הוא עשה לה "עיסוי" במפשעה והחדיר אצבעות. לדבריה, בכל פעם שרצה לעשות לה עיסוי החדיר לה אצבעות. לבקשת החוקרת, תיארה מ.ש. מספר אירועים שבהם עשה לה המערער עיסוי "לקח את התחתון ותפס אותו בצד" והכניס את האצבעות וסובב אותן, בעוד שהיא מעמידה פני ישנה. באותה עת הדלת היתה סגורה ואחיותיה היו בקומה העליונה. באחד המקרים הרגישה משהו נוגע בישבנה, היא הסתובבה מהר ואמרה שצריכה ללכת לשירותים וכאשר קמה ראתה שהוא מרים את מכנסיו וזה היה המקרה הכי גרוע. מ.ש. סיפרה לחוקרת הילדים כי סיפרה על כך לאחותה ש.ש. וזו אמרה לה שגם לה זה קורה והן שוחחו ביניהן על הדברים.

בעדותה בפני חוקרת הילדים תיארה מ.ש. מספר מקרים של אלימות, כאשר באחת הפעמים איחרה להגיע הביתה והמערער החל לסטור לה ו"דפק לה" את הראש בשפיץ של הטלויזיה, וגם לאחר שאמה התערבה נתן לה סטירה ו"דפק לה" את הראש בקיר. בחקירתה אמרה שהיא ואחותה שמחות שזה נגמר, שלא יהיו מכות ולא יצטרכו להעתיק מהאנציקלופדיה ו"המכות זה עובר, אבל הטרדה מינית זה מה שמפריע".

חוקרת הילדים הגיע למסקנה כי מדובר בעדות מהימנה, כי ניכרה בעדות היעדר מוטיבציה להפללה. כך, מ.ש. הביעה חשש לעתידו של התא המשפחתי וחשש כי אביה ישב במאסר וייפרד מאמה. היא אף תיארה צדדים חיוביים של המערער ואת הקשר הטוב שהיה ביניהם.

למרות שחוקרת הילדים הביעה דעתה כי מ.ש. תתקשה מבחינה ריגשית ונפשית ליתן עדותה בבית המשפט, היא התירה בסופו של דבר את העדתה ועדותה נשמעה בבית המשפט בטלויזיה במעגל סגור (מ.ש. העידה פעמיים, בפעם השניה כעדות הזמה).

מ.ש. עמדה בעדותה מאחורי הדברים שאמרה לחוקרת הילדים. היא תיארה כי כאשר המערער היה חוזר מהעבודה או בימי שבת הוא היה עושה לה מסאג'ים, יורד לכיוון הרגליים, עולה לכיוון איבר המין ומעביר אצבעותיו בתוך איבר המין, או שהיה עושה מסג' בכתפיים ומשם עובר לכיוון החזה. בעדותה סיפרה כי למרות מה שהמערער עשה לה, היא העמידה פנים שאינה יודעת מה הוא עושה. לדבריה, היא עדיין אוהבת את המערער כי הוא אבא שלה וקשה לה עם זה שהוא בכלא, ועד שהתפוצץ העניין הוא היה החבר הטוב ביותר שלה.

7. גם הבת ר.ש., ילידת 1999, העידה בפני חוקרת הילדים. בעדותה מיום 4.7.06 תיארה כי המערער היה נוהג להרביץ לבני הבית, היה מרביץ לאמה וגם לה ו"כל פעם למישהו אחר". ר.ש. גם סיפרה כי שמעה את ש.ש. אומרת לאחותה מ.ש. "... די אני לא רוצה, אני רוצה כבר לגלות לאמא על זה...זה כבר מעצבן, הוא כל פעם נוגע בנו וזה....כבר מה זה מעצבן, אבא מתחיל ל ... לגעת בנו יותר מידי", ואז מ.ש. אמרה שהוא כל הזמן נוגע בה וש.ש. אמרה "שזה כבר לא כיף, אנחנו סובלות מזה 6 שנים" (ת/8ב בעמ' 7-8). ר.ש סיפרה כי כל פעם שמ.ש. ואביה ביחד, אביה אומר לה לרדת למטה או לעלות למעלה. היא אף סיפרה על מקרה שארע מספר ימים לפני המעצר של המערער, כאשר מ.ש. היתה במקלחת וש.ש. עלתה להזהיר אותה שהמערער עולה למעלה. המערער חיכה למ.ש. בחדר, וכאשר הגיעה במגבת עשה לה מסג' עם קרם. ר.ש. שהיתה עדה לאירוע, סיפרה כי מ.ש. אמרה למערער שזה מדגדג וביקשה שיפסיק, והתלבשה מהר.

חוקרת הילדים התרשמה כי ר.ש. התייחסה לאירועים שחוותה בעצמה וכי עדותה מהימנה.

8. נספר לקורא כי המעשים שיוחסו למערער נחשפו בעקבות מריבה בין הבת מ.ש. לבין אמה המתלוננת. בכעסה כי רב על מ.ש. אמרה המתלוננת כי היא עוזבת את הבית והיא לא תחזור עד שמ.ש. תשפר את התנהגותה. ש.ש. שמעה את הדברים ואמרה לאמה שלא תשאיר אותן לבד בבית "עם הסוטה הזה". כאשר שאלה האם את ש.ש. למה התכוונה, סיפרה לה כי המערער נוגע בה ובמ.ש. באיברים אינטימיים. התפתחה שיחה ואז הבנות תיארו לה את המעשים שעשה בהן המערער. לאחר שהמתלוננת שמעה את הדברים מבנותיה, היא נסעה לעבודתה בבית אבות וסיפרה על כך למנהלת, שהיא עובדת סוציאלית במקצועה. המנהלת ייעצה לה להתלונן במשטרה, והיא אמרה לה שהיא חוששת כי המערער ירצח אותה. המתלוננת התקשרה לאחיה ולאחותה שהגיעו תוך דקות למקום העבודה, שם סיפרה להם את הדברים ואחיה ואחותה ניגשו מייד למשטרה כדי להגיש תלונה. בערב, כאשר המתלוננת חזרה הביתה והמערער הגיע, היא ניסתה להתנהג כרגיל ולמחרת, לאחר שהמערער הלך לעבודה, הלכה עם הבנות ועם אחיה למשטרה להגיש תלונה מפורטת.

על השתלשלות הדברים דלעיל, שהביאה לחשיפת המעשים בפני המתלוננת, העידו גם שתי הבנות ואחותה של המתלוננת.

9. בית משפט קמא מצא את עדותן של המתלוננת ושל מ.ש. וש.ש. כסבירות ומהימנות, וכי אלימות המערער כלפי בני הבית עולה מתוך האירועים השונים שנתבררו בבית המשפט. עדותו של המערער נדחתה על ידי בית המשפט קמא כבלתי סבירה ובלתי מהימנה, ונדחתה טענתו כי הבנות העלילו עליו עלילת שקר על מנת להשתחרר מהמגבלות ומהעונשים שהטיל עליהן. בסופו של דבר, הרשיע בית משפט קמא את המערער בכל האישומים שיוחסו לו.

טענות המערער לעניין הכרעת הדין

10. המערער הצביע על סתירות כאלה ואחרות שהתגלו בעדויות המתלוננות. כך, הפנה לסתירות לגבי תקרית האלימות באירוע השוק, כאשר בעדותה של ש.ש. לא הוזכרה אלימות שהופנתה כלפי האם, במנוגד להודעתה במשטרה שם תיארה מכות וחבטות שהמשיכו גם לאחר שהגיעו הביתה. חרף התיאורים הקשים בדבר אלימות וגרימת חבלות, לא הוגשה לבית המשפט כל תעודה רפואית או ראיה תומכת אחרת שיש בה כדי למלא את יסוד ה"חבלה של ממש" בעבירות בהן הורשע המערער. לטענת המערער, קשה להלום כי בבית פתוח שאותו פקדו אנשים רבים, כאשר בני הבית הלכו מידי יום לבית הספר, לעבודה ולאירועים משפחתיים, לא הבחין איש במאומה, אף לא היועצת בבית הספר ולא אחרים שנמצאו בקשר הדוק עם בני הזוג. המערער טען כי בקשותיו להתעמת מול המתלוננות לא זכו לתגובה ובכך קופחה הגנתו. כן נטען כי בית משפט קמא התעלם מעדויות המומחה לגניקולוגיה לפיה גרסתה של מ.ש. בקשר להחדרת שתי אצבעות "סיבובית" אינה אפשרית, וכן התעלם בית משפט מסתירות בין עדויות האחיות כפי שעולה מטבלה שערך בסיכומיו בבית משפט קמא. בהקשר זה הצביע המערער על כך שלדברי מ.ש. אחותה סיפרה שגם לה המערער החדיר אצבעות, בעוד ש.ש. הכחישה זאת וטענה כי לא סיפרה דברים כאלה למ.ש. עוד טען המערער כי לחלק מהמעשים שיוחסו לו בכתבי האישום לא נתלוותה מטרה מינית והם לא נעשו לשם גירוי מיני.

דיון והכרעה

11. הערעור שבפנינו נסב במובהק על ממצאים שבעובדה. מן המפורסמות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי מהימנות שנקבעו בערכאה הדיונית, שהתרשמה ישירות מהעדים במשפט. כלל אי ההתערבות כוחו יפה במיוחד בעבירות מין ועל הרציונל שעומד מאחורי כלל זה, עמד בית המשפט בע"פ 1694/08 זוהר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.1.09):

"במיוחד נכונה הלכה זו כאשר עסקינן בהערכת מהימנותו של עד שעל פי הנטען הינו קורבן לעבירת מין. כפי שנקבע, 'במקרה כזה, מעצם טיבו, עוסקת העדות בנושא שהוא טראומטי ואינטימי כאחד, ולפיכך מתעורר לעתים קושי במתן עדות ברורה ורהוטה. בנסיבות כאלה הטון, אופן הדיבור, שפת הגוף וכל אותם גורמים שאינם שייכים ישירות לעולם התוכן – כל אלה מקבלים משקל חשוב עוד יותר' (ע"פ 6375/02 בבקוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 419, 426-425 (2004))."

כוחו של הכלל יפה עוד יותר בעבירות מין במשפחה, לאור טיבן של עבירות אלה, המתבצעות ברגיל בחדרי חדרים ובאין רואה – ראו ע"פ 8994/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.09.09); ע"פ 5869/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.9.09); ע"פ 6847/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.2.2009); ע"פ 1385/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.4.09).

כלל אי ההתערבות אינו כלל הרמטי, ויש לו חריגים שונים – ראו, לדוגמה, דברי כב' השופט א.א. לוי בע"פ 2977/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.7.08) ובע"פ 2977/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.3.2008). כך, כאשר בהתייחסותה לראיות שבאו לפניה נתפסה הערכאה הראשונה לכלל טעות בולטת לעין; כאשר הערכאה הדיונית לא שמה ליבה לפרטים מהותיים בחומר הראיות; כאשר ממצאיה של הערכאה הראשונה וקביעותיה מתבססים על שיקולים שבהגיון או על סבירותה של העדות ביחס למכלול הראיות; כאשר הקביעות העובדתיות מתבססות על ראיות חפציות או ראיות שבכתב. גם המסקנות שהסיקה הערכאה המבררת, להבדיל מקביעת העובדות עצמן, חשופות לביקורתה של ערכאת הערעור.

12. עניינו של המערער אינו נופל לאף אחד מהחריגים דלעיל, ודי בכך כדי לדחות את הערעור. שופטי הערכאה הדיונית, ששמעו את העדויות, מצאו את עדותן של המתלוננת והבנות מהימנה, בעוד עדותו של המערער נמצאה כבלתי מהימנה. בפני בית משפט קמא נפרסה תמונה קשה של אלימות במשפחה. כך עולה לא רק מעדותן של המתלוננות והבנות, שסיפרו על "מכות רצח" שאביהן הכה אותן, אלא גם מעדויותיהם של עדי הגנה, כמו חברו הטוב של המערער שהעיד כי המערער סיפר לו שהכה את המתלוננת מספר פעמים. גם מגרסתו של המערער עצמו עולה תמונה של אלימות קשה כלפי המתלוננת והבנות. המערער אישר כי הכה את אשתו לאחר הלידה משגילה כי היא מעשנת, כי באירוע הטרמיטים השליך כסא ואיים שיהרוס את הבית בפטיש שאחז בידו. המערער אישר כי העניש את הבנות ודרש מהן להעתיק קטעים מהאנציקלופדיה, וכי היה מכה אותן בגלל זלזול, אי סדר ואי נקיון הבית, או כאשר חש כי הן מתלבשות באופן לא צנוע. המעשים המיוחסים למערער מצביעים על סדרה מתמשכת של מעשים תדירים על פני זמן, מעשים שהיה בהם כדי להטיל אימה והשפלה על בני המשפחה. הצטברות מעשים אלה מגעת כדי התעללות, להבדיל ממעשי תקיפה גרידא – ראו המבחנים בע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 145, 169-170 (2000); ע"פ 6274/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 293, 302-303 (2000).

13. התזה של המערער כי האם והבנות קשרו עליו יחדיו על מנת להשתחרר מנחת זרועו ועל מנת להפיק מכך תועלת כלכלית, אינה עומדת במבחן ההגיון. אדרבה, היה ברור למתלוננת כי בעקבות מעצרו ומאסרו של המערער, המצב הכלכלי בבית, שלא היה שפיר במיוחד, ילך ויתדרדר כפי שאכן קרה בפועל. לא רק שמשכורתו של המערער הפסיקה להיכנס לקופה המשותפת, אלא שלאחר מעצרו ומאסרו הוא יזם הגשת תביעה לגירושין ולפירוק השיתוף בדירת המגורים.

14. מהעדויות ומהאמרות במשטרה ובפני חוקרת הילדים, עולה האווירה הקשה ששררה בבית, ודפוס הפעולה של המערער שנהג לבקש מהבנות לעלות למעלה על מנת להישאר עם כל אחת בנפרד, בעוד שתי האחיות עושות ככל שביכולתן שלא להימצא עמו בנפרד.

המערער אישר כי היה עושה מסאג'ים לבנות והן היו עושות לו, אך זאת בגילאים 6-7 (הודעתו במשטרה ת/4 עמ' 5 ש' 117). בתשובה לשאלה אישר כי הבנות היו עושות לו מסאג' מרצונן, אך זה היה יותר טיפול קוסמטי, בכך שהיו מנקות לו פצעים משומנים ו"שחורים" מהגב כאשר היה בלי חולצה והן לבושות באופן רגיל (עמ' 177 לפרוטוקול).

עדותן של שתי הבנות תומכות זו בזו ומאירות את הגוון המיני מאחורי אותם "עיסויים", בבחינת מעשים דומים שעשה בהן המערער. המערער החל לבצע זממו בכל אחת מהבנות כאשר הגיעו לכתה ד', תחילה בעיסוי ולאחר מכן בנגיעות בחזה, במפשעה ובאיבר המין. שתיהן תיארו כי המערער נהג לאחר מכן להיכנס לשירותים ולאחר זמן מה שמעו את זרימת המים בכיור, מה שמעיד על כך שהמערער היה מביא עצמו לסיפוק מיני לאחר המעשים שביצע בבנותיו. השתיים סיפרו זו לזו את שאביהן עושה בהן. ייתכן כי מ.ש. השליכה על עצמה ו"השלימה" בעצמה חלק מהפרטים לגבי אחותה, מה שיכול להסביר את עדותה כי ש.ש. סיפרה לה שגם לה אביה מחדיר אצבעות. איני רואה ליתן משקל לסתירה זו, בתוך מצרף הראיות שעמד בפני בית המשפט. דווקא העובדה כי ש.ש. נזהרה שלא להפריז ולהגזים בתיאור המעשים של המערער, ועמדה על כך כי המערער "רק" ליטף את איבר מינה אך לא החדיר אצבעותיו, מעידה על מהימנותה.

ובכלל, מעשי האלימות והמעשים המיניים נמשכו לאורך שנים, תוך שהמערער מנצל את שהותה של המתלוננת בעבודתה במשמרות בבית אבות. האחיות לא ניהלו "יומן אירועים" ואין לצפות כי יזכרו פרטי פרטים מאירועים שונים שהתרחשו לאורך שנים. כך לגבי עדים רגילים, על אחת כמה וכמה לגבי נפגעות גילוי עריות, שנעזרות במגוון רחב של תגובות ניתוק (דיסוציאציה) ושל הגנות נפשיות כדי לחסום את דרכה של חווית ההתעללות אל התודעה והזיכרון – ראו שרונה שוורצברג ואלי זומר "חשיפת הסוד: גורמים מעודדים ומעכבים את גילוי סוד הפגיעה בקרב קורבנות התעללות מינית בילדות" בספר הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (צביה זליגמן וזהבה סולומון עורכות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מרכז אדלר, ואוניברסיטת ת"א, 2004) 82, 88 (להלן: הסוד ושברו). חלק מהסתירות עליהן הצביעה הסניגוריה הן סתירות מלאכותיות ומדומות, וכפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, לעיתים כל אחד מהעדים מתאר את הדברים מהפרספקטיבה שלו או שכל אחד מתייחס לחלק אחר מאותו אירוע או לאירוע אחר בעדותו.

15. בעדותה של מ.ש. בפני חוקרת הילדים ובבית המשפט, ניכר היחס האמביוולנטי שלה לאביה והחשש כי עדותה תגרום למאסרו הממושך ולהתפרקות התא המשפחתי. כאשר הוצגה בפניה טענתו של המערער כי היא ואחותה התלוננו עליו בגלל המכות, הסבירה "זה לא בגלל המכות, בגלל המכות ישבנו בשקט עד היום, אבל אני כבר שנתיים סובלת מזה ... זה לא רק על המכות זה גם על זה" (ת/7ב עמ' 7 בשורות 9-10), כאשר ברור שהכוונה למעשים המיניים.

למרות המכות שספגה מ.ש. מאביה ולמרות המעשים המיניים שעשה בה, היא תיארה אותו כחבר הטוב ביותר שלה וגם ש.ש. סיפרה כי אהבה את המערער כאב, ונהגה להתחבק ולהתנשק עמו. דברים אלה אינם עומדים בסתירה לעדותן של הבנות אודות המעשים המיניים, וההתקשרות הרגשית לתוקף כדמות שגם מתייחסת לקורבן ומעניקה לו חום ואהבה היא מאפיין מוכר של התופעה (ראו: שוורצברג וזומר הסוד ושברו בעמ' 88).

16. על מ.ש. הופעלו לחצים על ידי בני משפחתו של המערער, שאצלם שהתה בעקבות הרעת היחסים בינה לבין אמה לאחר מעצרו של המערער. הדברים מתוארים בהרחבה בפסק דינו של בית משפט קמא ואציין כי מ.ש. נאלצה לחזור וליתן עדות הזמה נוכח דברים שהועלו על ידי אחות המערער ועדותו של הנער ל.א., ידיד של מ.ש. הלה העיד כי מ.ש. סיפרה לו שהמערער נתן לה מכות אך לא סיפרה לו אודות המעשים המיניים. בעדות ההזמה סיפרה מ.ש. כי למרות שאחותו של המערער לחצה עליה, היא אמרה לה כי המערער כן עשה את הדברים "והיא לא יכולה לדעת כי אני עברתי את זה על הגוף שלי"(פרוטוקול עמ' 216 שורה 25). החשוב לענייננו, כי מ.ש. הוקלטה על ידי אחותו של המערער במהלך ניסיונותיה לדובב אותה ולגרום לה לשנות את עדותה. העובדה שבשיחה המוקלטת מ.ש. לא חזרה בה ולא הסתייגה מדבריה המפלילים אודות המערער, אך מחזקים את מהימנות עדותה.

17. לעדותן של הבנות ולעדותה של המתלוננת יש לצרף כראיה העומדת בפני עצמה את עדותה של ר.ש. בפני חוקרת הילדים. ר.ש. הייתה כבת שבע בעת מסירת העדות, והשיחה לפי תומה את ששמעה בשיחתן של שתי אחיותיה הגדולות.

גם האופן בו נחשפה הפרשה, לאחר שמלאה סאת הייסורים של הבנות והן חשפו את סודן בפני האם במהלך מריבה בינה לבין מ.ש. והעדויות הקוהרנטיות על הדרך בה נחשפה הפרשה, מהווים ראיה העומדת בפני עצמה.

18. המערער השליך יהבו על חוות דעת גניקולוג ממנה עולה כי אילו היה מחדיר אצבעותיו לאיבר מינה של מ.ש. בתנועה סיבובית, כפי שתיארה, קרום הבתולין היה נקרע. בית משפט קמא עמד בפסק דינו על מספר נימוקים בגינם אין ליתן משקל לחוות דעת זו, ומדוע יש לבכר את חוות דעתו של ד"ר נחמן, המומחה לרפואה משפטית מטעם התביעה. אומר בקצרה כי הכלל של אי התערבות בממצאים עובדתיים, כוחו יפה גם לגבי קביעות מומחים, מקום בו בחרה הערכאה הדיונית לבכר חוות דעת מומחה אחד על פני האחרת בשאלות מקצועיות או בשאלות שברפואה – ראו, לדוגמה, ע"פ 6131/01 מדינת ישראל נ' פרבשטיין, פ"ד נו(2) 24, 30 (2001); ע"א 10776/06 מנחם בראון נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (לא פורסם, 30.9.09) והאסמכתאות שם; ע"א 6540/05 סולל בונה נ' אברמוביץ' (לא פורסם, 1.12.08); ע"א 916/05 כדר נ' פרופ' יוסף הרישנו (לא פורסם, 28.11.07); ע"א 2412/06 פלוני נ' עיריית טירת הכרמל (לא פורסם, 20.1.09) בסעיף 35 לפסק הדין. מכל מקום, מ.ש. לא התייחסה בעדותה לעומק בו הוחדרו האצבעות לאיבר מינה, ודי בטעם זה כשלעצמו כדי לאיין את משקלה של חוות הדעת מטעם ההגנה.

19. המערער טען כי מעשים שונים שיוחסו לו אינם בבחינת "מעשה שנועד לשם גירוי מיני" בהתאם להגדרת מעשה מגונה בסעיף 348(ו) לחוק העונשין. כך, האמור באישום השלישי לפיו המתין המערער לש.ש. שתצא מהמקלחת על מנת לראות אותה עירומה, השיחות בהן תחקר את ש.ש. לגבי הידע המיני שלה, או קריעת הגופיה מעל גופה כדי כך שנותרה בחזייתה בלבד.

דין הטענה להידחות. השאלה אם מעשה בוצע לשם גירוי מיני נבחנת על רקע טיבו של המעשה, ההקשר בו בוצע ומכלול נסיבות העניין – ראו עש"מ 6737/02 מדינת ישראל נ' זקן, פ"ד נז(2) 312, 327 (2003) ו"מחשבותיו וכוונותיו של נאשם נלמדות בדרך של הסקת מסקנות מן העובדות שהוכחו, תוך בחינתן במאזני סבירות והגיון" – ראו ע"פ 5757/00 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.10.00) בסעיף 2 לפסק הדין; ע"פ 854/00 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.3.05) פסקה 28 לפסק הדין.

בנסיבות המקרה דנן, אני מתקשה לראות כיצד ניתן לפרש את מעשיו של המערער באופן תמים ללא הקשר מיני. המערער שאל את ש.ש. אם היא רוצה שידגים עליה ויראה לה את איבר מינה במראה, הוא צייר בפניה את איבר המין הנשי ושאל אותה אם היא מאוננת ונוגעת בעצמה. המערער, שהעיד על עצמו כשמרן, לא תחקר את ש.ש. במסגרת שיעורי מין, אלא מתוך מטרה ברורה ושקופה של גירוי מיני, ולא בכדי היה אורב לה בצאתה מחדר האמבטיה. דרישתו של המערער מהבנות להתלבש באופן צנוע ושמרנותו בנושאים אלה, שימשו לו כאמתלה לקרוע את הגופיה מגופה של ש.ש. עד שנותרה בחזייה בלבד. זאת לא עשה המערער מתוך חסידות יתרה, אלא בכוונת מכוון לחשוף את חזה של בתו.

20. סיכומו של דבר, שמסכת הראיות שנגולה בפני בית המשפט קמא כמפורט לעיל, "סוגרת" על המערער מכל הצדדים, ואמליץ אפוא לחבריי להותיר על כנה את ההרשעה על כל חלקיה.

הערעורים ההדדיים על גזר הדין

21. בגזר הדין עמד בית המשפט קמא על תסקיר קצין המבחן בו נאמר כי למשיב תפיסה פטריארכאלית נוקשה ביותר והוא עסוק באופן אובססיבי בשליטה באחר ועשוי לפעול באלימות כאשר הוא חש פגיעה במעמדו. למרות הצהרות המערער בדבר רצונו לשינוי, אין מדובר ברצון אמיתי אלא ברמה ההצהרתית בלבד. המלצת שירות המבחן הייתה כי יש להשית על המערער עונש מוחשי משמעותי שיבהיר לו את חומרת מעשיו ויהווה גורם מרתיע ומציב גבולות.

מתסקיר נפגעות עבירה עולה כי הבנות היו קורבנות של התעללות פיזית ומינית משחר ילדותן ושתיהן אובחנו כסובלות מהפרעה פוסט טראומתית. ש.ש. מפגינה עצבות קיומית ונטייה דכאונית, ומצבה של מ.ש. המטופלת במסגרת ענב"ל קשה מאוד, והיא סבלה מסיוטים ומחשבות אובדניות.

בית המשפט קמא עמד על חומרת מעשיו של המערער ועל הפסיקה המחמירה בנושא עבירות אלימות ומין במשפחה. במסגרת השיקולים לקולא לקח בית המשפט בחשבון את עברו הנקי של המערער ואת נסיבותיו האישיות ולאחר שקילת מכלול הטענות לחומרא ולקולא, גזר על המערער עשר שנות מאסר ושלוש שנות מאסר בפועל.

22. המערער הלין על חומרת העונש והצביע על שורה של נסיבות מקלות: על עברו הנקי, על כך שגדל ברקע משפחתי מורכב ורעוע כלכלית, שירת שירות צבאי מלא בסדיר ובמילואים ועבד ועמל לאורך השנים למען פרנסת משפחתו וילדיו. המערער לקח אחריות והביע חרטה על מעשי האלימות והבין כי טעה ביחסו למתלוננת ובדרך בה התיימר לחנך את בנותיו. תקופת המעצר והמאסר הביאו לתהליכי הפנמה והטמעה משמעותיים, הוא השתלב בסדנה טיפולית להתמודדות ושליטה בכעסים ורצונו כיום הוא בשיקום ובחיזוק קשריו עם בנותיו בעתיד.

נוכח הערעור הנגדי שהגישה המדינה, טען המערער כי הוא שוהה בהליכי מעצר ומאסר מאז סוף חודש יוני 2006, כמעט שלוש שנים וחצי. החמרת העונש בשלב זה, לאחר שהמערער עשה כיברת דרך ארוכה בבית הסוהר, תהווה מכה אנושה למאמצי השיקום ותסיג אותו לאחור.

23. המדינה מערערת על קולת העונש. לטענתה, בית משפט קמא השית על המערער עונש שלא נותן ביטוי הולם למכלול השיקולים לחומרה במקרה דנן. זאת, בהתחשב בתדירות המעשים, התמשכותם, השיטתיות בהם נעשו, הגיל הצעיר של הבנות עת החל המערער לפגוע בהן מינית והנזק הנפשי שנגרם למתלוננות. המדובר בשלוש קורבנות שכל אחת מהן סבלה סבל רב תחת ידו של המערער, ולכל אחת מהן נגרם נזק נפשי משמעותי. המדינה הצביעה על הפסיקה לפיה במקרים של עבירות מין במשפחה שנעשים במשך שנים בקטינות, יש להטיל במקרים המתאימים את העונש המירבי הקבוע בחוק תוך יציאה מנקודת מוצא של העונש המכסימלי – ראו דברי כב' השופט קדמי בע"פ 2620/93 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד מט(3) 1, 4-3 (1995). לטענת המדינה, נראה כי בית משפט קמא לא נתן ביטוי ממשי לעבירות האלימות הקשות שביצע המערער משך שנים כלפי אשתו ובנותיו, ונראה כי עבירות אלה "נבלעו" בעבירות המין מבלי למצוא ביטויין בגזר הדין.

24. אין חולק כי המעשים בהם הורשע המערער קשים וחמורים. מעשיו של המערער נעשו במסגרת התא המשפחתי, תוך שהוא מנצל את מרותו ואת פער הכוחות בינו לבין אשתו ומנצל את סמכותו ההורית כלפי בנותיו חסרות הישע. גילוי עריות - ברצף שבין אירוע חד-פעמי לעומת אירועים הנמשכים משך שנים וברצף שבין ליטוף אזורים אינטימיים ועד לקיום יחסי מין מלאים – הינה חוויה טראומתית המהדהדת משך כל חייה של הקורבן ומשפיעה על התפתחותה והתבגרותה. עוצמת הפגיעה אף מוגברת בהשוואה לפגיעה מינית אחרת, דווקא בשל חווית הבגידה מצד האדם הקרוב והנוכח ביותר בחייה של הילדה הנפגעת (ראו צביה זליגמן "מבוא לגילוי עריות: אין אמת, ואין חסד ואין רחמים" הסוד ושברו 15, 25-17). נוכח הפגיעה הקשה בקורבן, עבירות המין במשפחה נתפסות, ולא בכדי, מהעבירות החמורות בחוק העונשין. לאור חומרת המעשים במקרה דנן, ודאי שיש לדחות את ערעורו של המערער על חומרת העונש.

כשלעצמי, אני סבור כי גזר הדין נוטה לקולא וראוי היה לגזור על המערער עונש חמור מזה שהושת עליו, במיוחד בהתחשב באלימות ובאווירת האימה שהשליט על בני משפחתו. עם זאת, כלל נקוט בידינו מימים ימימה, כי ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהושת על נאשם בערכאה דיונית, אלא במקרים חריגים בלבד, כאשר נפלה בגזר הדין טעות מהותית או שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות – ראו, לדוגמה: ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.1.2009) בסעיף 11 לפסק הדין; ע"פ 5764/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.12.07) בסעיף 12 לפסק הדין; ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998). איני סבור כי גזר הדין במקרה דנן, חורג מרף הענישה הראוי באופן שמצדיק התערבות ערכאת הערעור. בית משפט קמא שמע את הראיות והתרשם ישירות מהדמויות שהופיעו בפניו ושקל את השיקולים הרלוונטיים, לרבות חומרת המעשים והצורך בענישה מחמירה בעבירות מעין אלה.

סיכומו של דבר, שאמליץ לחברי שלא להתערב בעונש שנגזר על המערער.

ש ו פ ט

השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת

השופט ס' ג'ובראן:
אני מסכים.
ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.

ניתן היום, כ' בכסלו התש"ע (7.12.2009).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08023530_E06.doc עכב
מרכז מידע, טל' 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח, על ידי www.court.gov.il
^
X

חיפוש פסקי דין:

Гейтс близко к Almagor St 15, Tel Aviv-Yafo, Израиль | Корректоры близко к Mivtsa Moshe St 42, Rishon LeTsiyon, Израиль | Религиозные учреждения близко к Shlomo Lahat Promenade 16, Tel Aviv-Yafo, Израиль | ювелирные изделия близко к Isaac Remba St, Tel Aviv-Yafo, Израиль | Парикмахерские и дизайн волос близко к Bar Kochva Promenade, Ashkelon, Израиль | Пиццерии близко к Unnamed Road, Kidron, Израиль | Средства гигиены близко к 4, Acre, Израиль | Газонаполнение близко к HaRav Abu Hatsera St 48, Hadera, Израиль | Ветераны близко к Nof Hahermon St 6, Qiryat Shemona, Израиль | персонал близко к HaBonim St, Be'er Sheva, Израиль | персонал близко к Ma'ale ha-Vradim St 1-3, Ramot HaShavim, Израиль | SEO близко к 42, Mahseya, Израиль | Электронные крейты близко к Nehoshet St 2-14, Arad, Израиль | Подшипники близко к Arazim St 29, Tiberias, Израиль | психологи близко к Etsel St 8, Kiryat Yam, Израиль | Оборудование и принадлежности для ванных комнат близко к 205, Beit HaGadi, Израиль | очки близко к Ha-Avoda St 6-32, Rosh Haayin, Израиль | гриль близко к HaTnufa St 10, Jerusalem, Израиль | Петь клубы близко к Shunit St 1-11, Caesarea, Израиль | полезные ископаемые близко к 3703, Израиль | макияж День благодарения Леви визажист в Офаким | Zimmer Suites пружины в Tel Twins | раввин Шимон Баадани в Бней-Брак | Студии звукозаписи база данных в Мигдаль ха-Эммек | издательская King Publishing в Тель-Авив-Яффо | Поющий клуб Cherry Club в Тель-Авив-Яффо | алюминий Моисей Bonfils - алюминиевого завода в Yehud-Monosson | брусья сейф меня в Кфар-Сава | Рентгенография Скотт Филдс-Rntgnolog в Иерусалим | теннис тренер по теннису Эхуда Barzilai в Реховот | орешки Обжиг Aroniko в Тель-Авив-Яффо | Художественное Гравировка Кфар-Саба пипсов воздушные шары события в Кфар-Сава | обработка Садок станки, электроника техника в Рамат-Ган | Металл спиннинг Рафи Uziely - металл спиннинг в Тель-Авив-Яффо | биотехнология Fermentek Biocimklim Ltd. в Иерусалим | Предметы домашнего обихода Мир Главная в Мевассерет-Цион | техническое обслуживание Участники Cohen - машины в Холон | консультант по налогам Кейси Yechiel в Тверия | фильтры А.Я. Волны Trade Co. Ltd. в Рамат ха-Шарон | пластик Моше Гольдштейн в Холонמחירון עוגני קרקע | מחירון כלונסאות ואלמנטי סלארי, לביסוס מבנים ולדיפון | מחירון נגרות חרש וסיכוך | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון ציוד מטבחים ציבוריים | מחירון חומרי זגגות וצבע | מחירון עבודות טיח | מחירון עבודות צביעה | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון מתקני מיזוג אויר | מחירון פיתוח חוץ - משטחים, ריצופים, קירות תומכים ומסלעות | מחירון מכסים לתאי בקרה  | מחירון תשתיות תקשורת | מחירון עבודות סיכוך, פרגולות ורצפות סיפון )דקים( | מחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון עלות חומרים לעבודות שלד | מחירון עבודות צביעה | מחירון קווי מים, ביוב ותיעול | מחירון מוספים וערבים לבטון, חומרי איטום צמנטיים | מחירון ספחים לצנרת לחץ H.D.P.E | מחירון מערכות סולריות (דודי שמש) | מחירון שסתומים ומסננים | מחירון אביזרים לראש בקרה | מחירון כבלי פיקוד | מחירון אדני חלונות, נדבך ראשי )קופינג( ותוספות לריצוף | מחירון פינוי תכולת מבנה | מחירון חלון קיפ )ציר תחתון( וחלון קבוע | מחירון ארגזי פרחים, אדניות ועציצים | מחירון איטום בחומרים גבישיים | מחירון תשתית אופטית | מחירון ייצוב, חיפוי, דיפון וריצוף בתעלות ובמדרונות | מחירון מגוף טריז רחב לביוב | מחירון חומרי עזר לטפסנות | מחירון חומרי עזר לטפסנות | מחירון פיטינגים מגולוונים לפי ת"י 255 | מחירון שוחות בקרה מפוליאתילן | מחירון קורות ומעקות | מחירון שסתום אל חוזר למים | מחירון ברזים, שסתומים ומסננים | מחירון טיפול בגז ראדון | מחירון חומרי איטום צמנטיים | מחירון צינורות פלסטיים מפוליאתילן | מחירון שוחות | מחירון מבנה ללוחות חשמל ותיבו | מחירון מנעולים | מחירון פרגולות | מחירון צינורות ביוב - חוץ | מחירון אביזרים למים קרים וחמים | מחירון מוליכי נחושתבית משפט השלום בנתניה תו"ב 13123-07-09 ועדה מקומית לתכנון ובנייה שרונים נ' סופר ואח' 29 | בפני כב' השופטת אילת דגן התובעת תיור וסיור הגליל ה.ס. בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אבו | בית משפט השלום בנתניה מ"ת 6147-07-12 מדינת ישראל נ' קונביסר(עציר) 03 יולי 2012 בפני כב' | בית משפט השלום בכפר סבא תא"מ 20374-01-11 גפן נ' עירית כפר סבא תיק חיצוני: בפני כב' השופ | בפני כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין - פלדמן התובעת יוספה נעמי אלמקייס ת.ז.XXXXXX399 באמצעות אפוטרו | בפני כב' השופטת עפרה אטיאס בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקו | בבית-המשפט העליון בש"פ 6998/02 בש"פ 7010/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר העוררת בבש"פ 6 | בית משפט השלום ברמלה ת"א 3136-07 גליקו נ' נגרין ואח' תיק חיצוני: 05 אוקטובר 2011 בפני כ | בפני כב' הגורם שיפוטי בתיק תובעים 1. רומן גורביץ נגד נתבעים 1. מנורה חברה לביטוח בע"מ הודעה | בית משפט השלום בחיפה ת"א 28338-05-11 בר נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" תיק חי | החלטה בתיק בש"פ 4322/11 בבית המשפט העליון בש"פ 4322/11 בפני: כבוד השופט נ' הנדל העורר: אור | בפני כב' השופט יואל עדן המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אדוארד בן דוד נתנוב (עציר) <#1#> נוכחים | החלטה בתיק עע"ם 424/14 בבית המשפט העליון בירושלים עע"ם 424/14 - ב' לפני:כבוד הרשמת ליאת בנ | בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 39008-03-11 יציל אלפיים (1998) בע"מ ואח' נ' אלי | בית המשפט המחוזי מרכז ת"צ 32223-03-10 לויטה ואח' נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית 28 אוקטו | בית המשפט המחוזי בנצרת 26 מרץ 2012 תפ"ח 40489-05-11 מדינת ישראל נ' ביאטרה(עציר) ואח' מס | בפני כב' השופטת שרון צנציפר הלפמן תובעים 1. קרדן רכב בע"מ נגד נתבעים 1. אבשלום זגורי הודעה | בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 42514-11-11 עאיש נ' המוסד לביטוח לאומי מספר בקשה:1 בפני כ | בית משפט השלום בחיפה ת"א 6149-02-11 חג'ג' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול&qu | בפני כב' השופט אילן בן-דור המבקשת מדינת ישראל נגד החשוד ולרי פרחומנקו <#2#> נוכחים: נציג המבק | בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 32488-01-12 מדינת ישראל נ' אבו ג'ומעה(עציר) תיק חיצוני: 216/ | בבית המשפט העליון בה"נ 2469/94 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המבקשים: 1. חילף קאסם 2. סוק | בית משפט השלום בירושלים ת"א 45972-11-11 טוקטלי נ' יסקרוביץ בע"מ ואח' תיק חיצוני: ב | מספר בקשה:2 בפני כב' השופט אורי גולדקורן תובע יגאל מלכה נגד נתבעים החלטה 1. עד 30.4.13 יגיש התוב | בפני כבוד ה שופטת אפרת רבהון תובע ג'מאל כרים כריים נגד נתבעת הראל חברה לביטוח בע"מ החלטה 1.