סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הביקורת השיפוטית על פעולות הכנסת, ועדת הכנסת והחקיקה
- ביקורת שיפוטית על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי המדינה והממשל
- צווים לגופים מינהליים – סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה
- צווי בירור לגופים משפטיים – ביקורת שיפוטית על בית-הדין לעבודה – סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה
- ביקורת שיפוטית על בית-הדין הרבני – סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה
- סמכות בית-המשפט הגובה לצדק למול בית-המשפט לעניינים מניהליים
- העתירה – קיומם של תנאים מוקדמים וטענות-סף
- עתירת צו על-תנאי (תקנה 1 לתקנות)
- תכנה וצורתה של עתירה (תקנה 2 לתקנות)
- מען להמצאה לעותר (תקנה 3 לתקנות)
- עתירה תאומת בתצהיר (תקנה 4 לתקנות)
- שמיעת העותר (תקנה 5 לתקנות)
- הוצאות בעתירת סרק (תקנה 6 לתקנות)
- הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
- צו על-תנאי והמצאה (תקנה 8 לתקנות)
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 8א לתקנות)
- תצהיר תשובה לצו על-תנאי (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה למשיב (תקנה 10 לתקנות)
- דרישת פרטים נוספים; בקשה למתן פרטים נוספים ותצהיר נוסף לעניין פרטים נוספים (תקנות 11, 12 ו- 13 לתקנות)
- הוראות בית-המשפט (תקנה 14 לתקנות)
- תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
- הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
- סדר הטיעון (תקנה 17 לתקנות)
- רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
- צו ביניים (תקנה 19 לתקנות)
- תקופת פגרה לא תובא במניין (תקנה 19א לתקנות)
- סמכות מיוחדת (תקנה 20 לתקנות)
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 20א לתקנות)
- סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה
- סמכותו המקומית של בית-משפט לענייני משפחה
- איחוד תיקים בענייני משפחה (סעיף 6 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה)
- פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
- תשלום אגרה בבית-משפט לענייני משפחה
- כתב תביעה והגנה ובקשות
- קדם-משפט
- סעדים זמניים
- הליכי ביצוע ופיקוח על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה
- סדרי דין וראיות
- מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
- פתרונות אלטרנטיביים להכרעת בית-המשפט
- הליך הערעור
- תובענה למזונות או למדור
- מזונות מן העזבון
- תובענה לאבהות או אימהות
- תביעת מזונות על-ידי שר הסעד או בא-כוחו
- תובענה להחזרת קטין חטוף
- תובענה בעניין חוק גיל הנישואין
- תובענה בעניין חוק השמות
- תובענה בענייני משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר, יציאת הקטין מהארץ וחוק הכשרות המשפטית
- תובענה בענייני חוק קביעת גיל
- תובענה בענייני חוק הירושה
- תובענה לפי חוק הצהרת מוות
- בקשה לפי חוק מרשם אוכלוסין
- תובענה בענייני חוק יחסי ממון
- תובענה בעניין חוק לנשיאת עוברים
- תובענה בענייני אימוץ
- תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
תקנה 18 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"18. רשות בעל דין לחקור את המצהיר
(א) בעל דין הרוצה לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, רשאי בית-המשפט להתיר לו לעשות כן, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק.
(ב) בעל הדין הרוצה לחקור כאמור, ימציא לבעל הדין שכנגד הודעה על-כך, לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר תום המועד להגשת תצהיר תשובה לצו על-תנאי, או תוך הזמן שקבע בית-המשפט; לא בא המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש התצהיר שלו ראיה אלא ברשות בית-המשפט."
תקנה 18 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, מאפשרת לבית-המשפט להתיר חקירה על תצהיר "לשם עשיית צדק", אך הדבר נתון לשיקול-דעת, ובפועל אינו מיושם ברגיל {ע"א 8493/06 יזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-על 2010(4), 502, 515 (2010); רע"א 1264/08 סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2008(2), 971, 973 (2008)}.
הלכה למעשה, נדירים ביותר המקרים שבהם נחקרים עדים בבית-משפט גבוה לצדק וניתן לומר כי תקנה 18 לתקנות הנ"ל היא כמעט בבחינת אות מתה {ראה גם ר' הר-זהב סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק (תל-אביב, תשנ"א-1991), 91-83, שם מתוארת ההיסטוריה של מדיניות בית-המשפט העליון ביחס לחקירת מצהירים בבית-משפט גבוה לצדק, כאשר בעת כתיבת הספר המצב הוא כי בית-משפט גבוה לצדק מתיר חקירה רק במקרים חריגים ומיוחדים, אשר מכונים על ידי המחבר כ"מדיניות נוקשה" או "מדיניות היד הקשה"; ראה גם עת"מ (מחוזי יר') 447/02 קורנפלד שמעון נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה -ירושלים, תק-מח 2004(1), 8308, 8317 (2004)}.
אם בהליך אזרחי על בעל הדין להכין את העדויות שלו לקראת המשפט, הרי שבבית-המשפט הגבוה לצדק אין באפשרותו להביא עדים כדי לסתור את טענות כתב התביעה, והדבר היחידי שמאפשרות לו התקנות, בנושא העדות, הוא לבקש את רשותו של בית-המשפט לחקור את מי שהצהיר מטעם הצד שכנגד כאמור בתקנה 18 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק {בשג"צ 58/86, בג"צ 18/86 אלישבע מורגנשטרן נ' יונתן מורגנשטרן, פ"ד מ(2), 246 (1986)}.