פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (סעיפים 255, 307 עד 309, 352 עד 357 ו- 373)

255. משתתף שנעשה פושט רגל
משתתף שנעשה פושט רגל, בין לפני שנכלל ברשימת המשתתפים ובין לאחר מכן:
(1) הנאמן בפשיטת הרגל ייצג אותו לעניין הפירוק וייחשב לפי זה כמשתתף;
(2) אפשר לתבוע מנכסיו הן את דרישות התשלום שבעבר והן את ערכה המאומד של חבותו לפי דרישות תשלום העתידות לבוא.

...

307. סמכויותיו של מפרק
(א) המפרק מוסמך, באישור של בית-המשפט או של ועדת הביקורת:
(1) לתבוע או להתגונן בכל תובענה והליך משפטי, בשם החברה;
(2) לנהל את עסקי החברה במידה הדרושה לפירוקה המועיל;
(3) להעסיק עורך-דין או שלוח אחר כדי לעזור לו בביצוע תפקידיו;
(4) לפרוע לסוג נושים פלוני את מלוא חובם;
(5) לבוא לידי פשרה או הסדר עם כל טוען שהוא נושה של החברה או שיש לו תביעה, קיימת או עתידה, ודאית או מותנית, קצובה או שאינה קצובה, כנגד החברה או שהחברה עשויה לחוב בה;
(6) להתפשר, על יסוד תנאים מוסכמים, בעניין של דרישות תשלום או חבות לדרישות תשלום, של חוב או חבות שסופה חוב, של תביעה קיימת או עתידה, ודאית או מותנית, קצובה או שאינה קצובה, ממשית או משוערת, שבין החברה לבין משתתף או טוען שהוא משתתף, או בינה לבין מי שסובר שהוא עלול לחוב כלפיה, ובכל שאלה הנוגעת או פוגעת בנכסי החברה או בפירוקה, וכן לקבל ערובות לסילוקם של כל דרישת תשלום, חוב או חבות וליתן הפטר גמור מכל אלה.
(ב) המפרק מוסמך, בכפוף להוראות סעיף זה, לעשות כל דבר הדרוש לשם כינוס נכסי החברה וחלוקתם ולשם פירוקה, ובלבד שלא יתקן את פנקס החברים אלא ברשות מיוחדת של בית-המשפט ולא יוציא דרישת תשלום אלא ברשות כאמור או באישור ועדת הביקורת אם ישנה; סירבה ועדת הביקורת לאשר דרישת תשלום, רשאי המפרק לבקש מבית-המשפט רשות מיוחדת לכך.
(ג) כל שימוש בסמכות לפי סעיף זה נתון לפיקוח בית-המשפט, וכל נושה או משתתף רשאי לפנות לבית-המשפט בשל הפעלת סמכות כאמור בידי המפרק או בשל כוונת המפרק להפעיל סמכות כזאת.

308. אסיפות של נושים ומשתתפים
(א) נתן בית-המשפט צו פירוק, יזמין הכונס הרשמי אסיפות נפרדות של הנושים ושל המשתתפים לשם קבלת החלטה אם לפנות לבית-המשפט אם לאו:
(1) בבקשה למנות מפרק במקומו של הכונס;
(2) בבקשה למנות ועדת ביקורת שתפעל יחד עם המפרק, ומי יהיו חבריה אם תתמנה.
(ב) בית-המשפט רשאי למנות ולצוות ככל הדרוש למתן תוקף להחלטה שנתקבלה; נמצאה סתירה בין החלטה של הנושים לבין החלטה של המשתתפים באחד העניינים האמורים, יכריע ביניהן ויתן צו שייראה לו.
(ג) לא מינה בית-המשפט מפרק יהיה הכונס הרשמי מפרק החברה.

309. התחשבות בנושים ובמשתתפים
(א) בניהול נכסי חברה שבפירוק ובחלוקתם בין נושיה יתחשב המפרק בהוראות של הנושים ושל המשתתפים בהחלטה באסיפה כללית ובהוראות של ועדת הביקורת, ובמקרה של סתירה בין הוראות אסיפה כללית כאמור לבין הוראות ועדת הביקורת - ינהגו לפי הוראות האסיפה הכללית, והכל בכפוף להוראות פקודה זו.
(ב) רשאי מפרק לכנס אסיפות כלליות של הנושים או המשתתפים כדי לעמוד על רצונם, וחייב הוא לכנס אסיפות במועדים שהורו עליהם הנושים או המשתתפים אם בהחלטה שנתקבלה באסיפה הממנה אותו ואם בכל דרך אחרת, וכל אימת שהוא מתבקש בכתב לעשות זאת מאת נושים או משתתפים המייצגים עשירית לפי הערך.

...

סימן ב' הגשת התביעות וחלוקת הנכסים
352. מה ניתן לתבוע בפירוק
בכפוף לתחולתם של דיני פשיטת רגל על חברות חדלות פרעון, ניתן בכל פירוק לתבוע מהחברה כל חוב, קיים או עתיד, ודאי או מותנה, קצוב או בלתי-קצוב, ויש לשום ככל האפשר שומה צודקת את ערך החובות שהם מותנים או בלתי-קצובים.

353. תחולת דיני פשיטת רגל על פירוק מחמת חודל פרעון
בחברה חדלת פרעון ינהגו על-פי דיני פשיטת רגל החלים על נכסיו של מי שהוכרז פושט רגל, בכל הנוגע לזכויותיהם של נושים מובטחים ושאינם מובטחים, לחובות הניתנים לתביעה, לשומת שוויין של אנונות ושל התחייבויות עתידות או מותנות, ולקבלת דיבידנד.

354. חובות בני קדימה (תיקונים: התשמ"ז (מס' 1א), התשס"ז, התשס"ט)
(א) לחובות המפורטים להלן יהיה בפירוק דין קדימה לכל שאר חובות, לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור בעד התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 21,000 שקלים חדשים;
(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת-משנה (א), בשיעור הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה; לעניין זה, "שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" - כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הביטוח");
(ג) הסכום הנקוב בפסקת-משנה (א) ישתנה כל שנה ב- 1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;
(ד) שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת-משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות-משנה (ב) ו- (ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים;
(2) סכום שהחברה ניכתה במקור משכר העבודה, על-פי פקודת מס הכנסה, ולא שילמה לפקיד השומה;
(3) החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסים כדי תשלום מלא של כולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה:
(א) תשלומי חובה שהגיעו מאת החברה בתאריך הקובע והיא נתחייבה בהם, או שזמן פרעונם הגיע תוך שניים-עשר החודשים שקדמו לאותו תאריך;
"תשלומי חובה", לעניין זה - מיסים עירוניים, מיסים של מועצות מקומיות, תרומות שהן בבחינת מיסים על-פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן) ואגרות המשתלמות לרשם על-פי פקודה זו;
(ב) מיסים המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו והוטלו על החברה עד 31 בדצמבר האחרון שלפני התאריך הקובע וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומיסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שהחברה נתחייבה בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך שניים-עשר החודשים שקדמו לאותו תאריך;
(ג) דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני התאריך הקובע, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכרה החברה;
(4) בית-המשפט רשאי, אם - מטעמים מיוחדים שיירשמו - מצא זאת לצודק בנסיבות העניין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו- (3), כולם או מקצתם.
(ב) הלווה אדם לחברה כספים לשם תשלום משכורת או שכר לעובד החברה, יהיה לו בפירוק דין קדימה לגבי הכספים שהולוו ושולמו כאמור, כדי הסכום שבו הופחת הסכום שלגביו היה לעובד דין קדימה בפירוק.
(ג) מקום שנכסי החברה שמתוכם ניתן לשלם לנושים כלליים אינם מספיקים לפרעון החובות לפי סעיף זה, יהיה לחובות אלה דין קדימה לפני תביעותיהם של בעלי איגרות חוב מכוח שעבוד צף שיצרה החברה, והם ישולמו לפי זה מתוך הנכסים הכלולים בשעבוד או הכפופים לו.
(ד) החובות לפי סעיף זה ישולמו מיד, ככל שיש בנכסים כדי פרעונם, ובלבד שיעוכבו הסכומים הדרושים לכיסוי הוצאות הפירוק.
(ה) לעניין סעיף זה, "התאריך הקובע" הוא, לגבי חברה שהיא בפירוק בידי בית-המשפט ולא התחילה קודם לכן בפירוק מרצון - תאריך צו הפירוק, ובכל מקרה אחר - תאריך תחילת הפירוק.

סימן ג': פעולות מלפני תחילת הפירוק
355. העדפת מרמה
(א) כל העברה, משכנתה, מסירת טובין, תשלום, הוצאה לפועל וכל פעולה אחרת בנכסים, שאילו נעשו בידי אדם או נגדו היו רואים אותם בפשיטת רגל שלו כהעדפת מרמה, הרי כשנעשו בידי חברה או נגדה יראו אותם, בפירוקה, כהעדפת מרמה של נושיה, ולא יהיה להם תוקף; לעניין סעיף זה, תבוא תחילת הפירוק במקום הגשת בקשת פשיטת הרגל.
(ב) העבירה חברה את כל נכסיה לנאמנים לטובת כל נושיה, תהא ההעברה בטלה לכל דבר ועניין.

356. ביטול המחאה כללית לא רשומה
מקום שבפשיטת רגל אין תוקף להמחאה כללית של זכויות, אין תוקף להמחאה בפירוק חברה; ולעניין זה תבוא תחילת הפירוק במקום תחילת הגשת בקשת פשיטת הרגל.

357. הגבלת זכות נושה להוצאה לפועל
(א) נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל נגד טובין או מקרקעין של חברה, לרבות עיקול חוב המגיע לה, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת המפרק אלא-אם-כן השלים אותה לפני תחילת הפירוק.
(ב) לעניין סעיף זה:
(1) השלמתה של הוצאה לפועל היא, נגד טובין - בתפיסתם ומכירתם, נגד מקרקעין - בתפיסתם, ובעיקול חוב - בקבלת החוב;
(2) תחילת הפירוק, לגבי אדם שידע על כינוס אסיפה לשם החלטה לפי פקודה זו על פירוק החברה מרצון, היא בתאריך שבו נודע לו הדבר.
(ג) מי שקנה בתום-לב במכירה מטעם המוציא לפועל טובין של החברה רכש בהם, כלפי המפרק, קניין גמור.
(ד) לעניין סעיף זה והסעיף הבא, "טובין" - כל נכס חוץ ממקרקעין.
...
פרק ט"ז: עבירות בפירוק, שפיטה ועונשין
373. ניהול עסק בתרמית (תיקון התשס"ב)
(א) נתן בית-המשפט צו פירוק, יקבע דיון בשאלה אם עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה. התברר בדיון כאמור, או לאחר מכן במהלך פירוקה של החברה, כי עסק של החברה התנהל כאמור, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק או כל נושה או משתתף של החברה ואם נראה לו נכון לעשות כן, להצהיר שכל נושא משרה שלה, שהיה ביודעין שותף בניהול העסק, ישא באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה, כולן או מקצתן, כפי שיורה בית-המשפט; לעניין סעיף זה, "נושא משרה" - בין בהווה ובין בעבר, לרבות כל מי שנושאי המשרה היו רגילים לפעול לפי הנחיותיו או הוראותיו.
(א1) בית-המשפט יזמן לדיון כאמור בסעיף-קטן (א) את המפרק, ורשאי הוא לזמן את הכונס הרשמי וכל אדם אחר כפי שימצא לנכון; המפרק יגיש לבית-המשפט, זמן סביר לפני מועד הדיון, את עמדתו, בכתב, באשר לאופן ניהולה של החברה, בהסתמך על העובדות הידועות לו באותו מועד.
(ב) בית-המשפט רשאי ליתן הוראות נוספות ככל שייראה לו דרוש להפעלת ההצהרה, ובמיוחד רשאי הוא להורות שכל חבות שהוטלה על נושא משרה על-פי ההצהרה תהיה שעבוד על כל חיוב של החברה לנושא המשרה או על כל שעבוד וזכות בשעבוד על נכס החברה, שבידי נושא המשרה או בידי אדם או חברה הפועלים מטעמו, או בידי אדם התובע בחזקת נמחה שלהם, ורשאי בית-המשפט ליתן הוראות נוספות ככל הדרוש לאכיפת השעבוד שהוטל לפי סעיף-קטן זה; לעניין זה, "נמחה" - כל מי שלזכותו קמו, על-פי הוראות נושא המשרה, החיוב או השעבוד או הזכות בו, למעט נמחה שנתן תמורה בת ערך בתום-לב שלא דרך נישואין ובלי ידיעת העניינים שהיו עילה להצהרת בית-המשפט.
(ג) נושא משרה של החברה, שביודעין היה שותף לניהול עסק של החברה כאמור בסעיף-קטן (א), דינו - מאסר שנה אחת.
(ד) בית-משפט שנתן הצהרה על אדם או הרשיע אותו כאמור בסעיף זה, רשאי גם לצוות כי במשך תקופה שקבע בצו, ושלא תעלה על חמש שנים מיום ההצהרה או ההרשעה, לא יוכל האדם לשמש דירקטור או מנהל כללי של חברה או להיות מעורב במישרין או בעקיפין בייסוד חברה או בניהולה אלא ברשות בית-המשפט המוסמך לפרק אותה; המפר צו לפי סעיף-קטן זה, דינו - מאסר שנתיים.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו אף אם האדם הנדון נושא באחריות פלילית לעניינים שהם עילה להצהרה, וההצהרה תיחשב פסק-דין חלוט כמשמעותו בדיני פשיטת רגל.
(ו) הכונס הרשמי או המפרק חייבים להתייצב בשעת הדיון בבקשה למתן רשות לפי סעיף-קטן (ד), ורשאים הם בדיון זה ובדיון בבקשה לפי סעיף-קטן (א) להעיד בעצמם ולהזמין עדים.
(ז) נתן בית-המשפט החלטה לפי סעיף זה ישלח המפרק העתק ההחלטה לרשם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (סעיפים 255, 307 עד 309, 352 עד 357 ו- 373)