botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד

תקנה 420 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"420. מסמכים שיש להמציאם למשיבים (390)
ואלה המסמכים שיש להמציא למשיבים:
(1) עותק של כתב הערעור;
(2) העתק ההחלטה שעליה מערערים;
(3) הודעה על הפקדת ערבון או ערובה או הודעת הרשם על החלטתו לפטור ממתן ערבון, אם ניתנה שלא בפני המשיב, בהתאם לתקנה 432(ב)."

תקנה 420 לתקסד"א קובעת, כי יש להמציא למשיבים בערעור עותק של כתב הערעור, של ההחלטה שעליה מערערים, והודעה על הפקדת עירבון או ערובה, או הודעה על החלטת הרשם לפטור מן החובה להפקיד עירבון {ע"א 6054/07 ויקטור אביזדה נ' אמיר אשורי, תק-על 2008(3), 3317, 3318 (2008)}.

תכלית ההסדר היא לגרום לכך, שמירוץ המועדים {ראו גם תקנה 434 לתקסד"א העוסקת בהגשת הערעור שכנגד} להגשת ערעור שכנגד יתחיל רק כאשר המשיב יודע, כי המערער עשה את כל הדרוש כדי שערעורו יגיע לשמיעה. הואיל וכל עוד לא הופקד העירבון קיימת האפשרות כי ההליך יידחה באין הפקדת עירבון כאמור בתקנה 431 לתקסד"א ולכן מתחיל מירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד עם ההודעה למשיב על הפקדת הערבון {ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, ירושלים התשנ"ה-1995) 842}.

בכך מוגשם אינטרס של יעילות דיון, אשר ביטויו במניעת הגשתם של ערעורים שכנגד אשר עלול להתברר בדיעבד כי היו מיותרים, אם בסופו של דבר הערעור שהוגש כלל לא יתברר, בשל אי-הפקדת עירבון {בש"א 814/03 דוד וובר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 03(3), 185 (2003)}. ד"ר י' זוסמן בספרו {סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, 1995) 842} מתייחס לסוגיית המועד להגשת ערעור שכנגד כדלקמן:

"המועד להגשת ערעור שכנגד הוא, על-פי תקנה 343 (צריך להיות 434 – מ.א), שלושים יום מן היום בו הומצא למשיב כתב הערעור "לפי תקנה 420"...

על שום מה נאמר כאן "לפי תקנה 420"? ... כוונת התקנה, היא, שהמועד להגשת ערעור שכנגד לא יתחיל, כל עוד המשיב אינו יודע, כי המערער עשה את כל הדרוש כדי שערעורו יגיע לשמיעה, היינו, כל עוד אינו יודע, שערבון הופקד... כל עוד הערבון לא הופקד, קיימת האפשרות שהערעור יידחה על יסוד תקנה 431, ובזה יבוא ההליך לקיצו."

הנה כי כן, מירוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד מתחיל מיום שהומצאו למשיב כתב הערעור והודעה על הפקדת עירבון.

הסדר הטוב מחייב, שבית-המשפט לא ימציא למשיב את כתב הערעור לבדו, אלא ימתין עד להפקדת עירבון, ואז ימציא את כל המסמכים יחדיו. לא עשה כן, אלא המציא למשיב את כתב הערעור לפני שהופקד העירבון, המועד להגשת ערעור שכנגד לא יתחיל, שכן לא היתה זאת המצאה "לפי תקנה 420" {ע"א 2835/00 חיים אהרון נ' רוזנצוויג יהושע, פדאור 02(13), 581 (2002)}.

הצורך בהפקדת עירבון קבוע בתקנות סדר הדין והוא פועל יוצא מהגשת הערעור. אף שאין מועד קבוע למשלוח הדרישה להפקדת עירבון (להבדיל מן המועד הנקצב לביצוע ההפקדה), הרי נעשה הדבר סמוך לאחר הגשת הערעור, שכן הפקדת עירבון הינו תנאי מוקדם לקיומו של הערעור.

עורך-דין המגיש ערעור חייב להודיע לשולחו – ומראש – על הצורך בהפקדת עירבון וחייב להבטיח קיומו של קשר תקין לצורך כך {בש"א 343/88 דוד דוגה נ' מאיר מתתיהו, פדאור 88(2), 193 (1988)}.

כל עוד לא נתקבלה הערבות אין היא ערבות וכל עוד לא הומצא למשיב עותק של ערבות עם החלטת קיבול, לא הומצא לו "הודעה על הפקדת עירבון או ערובה" במשמעות תקנה 420(3) לתקסד"א, ולא החל מניין הימים להגשת ערעור שכנגד לפי תקנה 434 לתקסד"א.

יתירה מזאת, אף אם אושרה הערבות בו ביום שהוגשה, והעותק שנשלח למשיב לא כלל את החלטת הקיבול - לא התמלא התנאי הקבוע בתקנות {ע"א 2590/90 נסים נ' דניאלי, תק-על 91(2), 1559 (1991)}.

ב- ע"א 6492/99 {עפר בר-און, עורך-דין, חברת בניס נ' מדרשת רופין, פדאור 00(2), 347 (2000)} נדונה בקשה למחיקת ערעורים וערעורים שכנגד. בדחותו את הבקשות קבע כב' הרשם אמיר זולטי כי בעניינו טרם הופקדה ערובה, בקשת המפרק למתן ערובה עצמית במקום עירבון טרם הוכרעה, כך שמירוץ הזמנים להגשת ערעור שכנגד טרם החל למעשה, הגם שאין לומר, כי הגשת ערעור שכנגד בשלב זה אינה אפשרית.

ב- בש"א (מחוזי נצ') 3254/05 {ביטון פנחס ושושנה נ' תדיראן מוצרי צריכה בע"מ, תק-מח 2005(4), 10506, 10508 (2005)} נשלחה לב"כ המשיבה באמצעות פקסימיליה, הודעת הערעור אולם לא צורפה הודעה על הפקדת העירבון. בית-המשפט קבע כי המשיבה צודקת בטענתה כי כל עוד לא הומצא לה ההודעה על הפקדת העירבון - הערעור שכנגד לא הוגש באיחור.

ב- ע"א 10582/02 {ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, תק-על 2003(1), 1998 (2003)} נדונה בקשה למחיקת ערעור. כב' הרשם ע' שחם דחה הבקשה וקבע כי אין גם יסוד לטענה כאילו דין ההליך להימחק או להידחות על-הסף בשל אי-המצאתו למשיבה. בשלב זה טרם בשלה החובה להמציא למשיב העתק מהודעת הערעור, שכן טרם הופקד עירבון.

לעניין זה צויין כי "הסדר הטוב מחייב, שבית-המשפט לא ימציא למשיב את כתב הערעור לידו, אלא ימתין עד להפקדת העירבון, ואז ימציא את כל המסמכים יחדיו" {י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ירושלים) 842} וממילא, אין בדין סנקציה של סילוק על-הסף בגין אי-המצאת ההליך בשלב זה לידי המשיבה.