מהותם של שירותי הרווחה הניתנים על-ידי העובד הסוציאלי

שירותי הרווחה נחלקים לשני סוגים, מרצון ומכפייה.
הסוג הראשון; נובע מתוך היענות לפניית המטופל הנזקק. סוג זה כולל שירותים סוציאליים שתכליתם סיוע חומרי/כספי או טיפולי. אלמנט הרצון הוא המרכיב המרכזי. אין פה מקום לכפיית עזרה למי שמסרב לקבלה. הבסיס להתקשרות זו הוא שיתוף פעולה והדדיות.
כל מטופל כזה, רשאי להחליט, בכל עת, כי "המחיר" שהוא נדרש לשלם תמורת הסיוע לו הוא זוכה, אינו משתלם לו עוד ולוותר עליו.
ישנם נזקקים רבים שאינם מנצלים את הזכויות המגיעות להם, בשל העובדה שתנאי קבלת הסיוע אינם לרוחם.
הסוג השני; נובע מצורך חברתי אקוטי. המטרה פה היא פיקוח חברתי שמטרתו להבטיח בראש ובראשונה, כי ישמרו אמות מידה חיוניות של תפקוד חברתי הולם. כאשר קיימת סכנה כלשהי לשלומות גופו ונפשו של; קטין/מפגר/ חולה נפש/חוסה/קשיש, החוק מעניק - תוך הגבלות מספר - סמכות לעובד הסוציאלי להתערב ולכפות - לעיתים תוך התנגדות - אמצעי הגנה.
כאשר הנזקק אינו מתנגד להגנה ומשתף פעולה, אין צורך להפעיל סמכות מתערבת מכוח החוק, וניתן לקבל סיוע רגיל מרצון.
ישנם מספר מאפיינים עיקריים של סוגי סמכויות שהוקנו פקיד הסעד[3]:
1. ייזום הליכים - אלו מצבים בהם פקיד הסעד מפעיל מיוזמתו סמכויות מתערבות לצורך הגנה על שלומן של אוכלוסיות נזקקות, ושמירה על האינטרסים שלהן. בנסיבות אלה, מוסמך פקיד הסעד לקבוע, על-פי שיקול-דעתו, האם להביא עניין מסויים להכרעת בית-משפט, או להימנע מלהפעיל את סמכויות ההתערבות שהוקנו לו. אם פקיד הסעד אינו פועל במישור ההתערבותי ולא נוקט פעולות יזומות, המקרה נותר ללא טיפול, באין דרכים חלופיות להביא את העניין בפני בית-המשפט.
2. סמכויות של רישוי ופיקוח על מוסדות לילדים, לקשישים ולמפגרים. קיימות הוראות חוק האוסרות הפעלת מעונות לילדים, למפגרים ולקשישים ללא רישיון. הסמכות לתת או לשלול רישיון להפעלת מוסדות, מסור לשר העבודה והרווחה שהאציל אותה לפקיד סעד.
3. חוות-דעת ותסקירים - בטרם בית-המשפט מכריע בנושא הנדון, נדרש פקיד הסעד להכין תסקיר מקיף על מצב הנזקק, משפחתו וסביבת חייו, לצורך עריכת התסקיר, מעניק החוק לפקיד הסעד סמכויות חקירה רחבות ועל הנחקרים מוטל לשתף פעולה עימו ולענות לו תשובות מלאות ומדויקות (אלא-אם-כן, המדובר בשאלות שהמענה להם עלול להפלילם).
יש עניינים, שנקבע בחוק לגביהם, שאין להכריע בהם בטרם יוגש, לבית-המשפט, תסקיר פקיד הסעד, והם: אימוץ[4], קטין נזקק[5], חוסר בגיר[6], קטין עבריין[7]. לעומת זאת, בעניינים אחרים, מוקנה לבית-המשפט שיקול-דעת, האם לדרוש מפקיד סעד לערוך תסקיר אם לאו[8] (כגון, סכסוכי משמורת). בפועל, בית-המשפט מפעיל את פקידי הסעד, גם כאשר אין חובה חוקית לעשות כן. בית-המשפט נוהג, בטרם יקבל החלטה בדבר סכסוכי משמורת, לפנות לפקיד סעד, לקבלת תסקיר שיסייע לבית-המשפט לקבוע מה דורשת טובת הילד.
4. הוצאה לפועל - פקידי הסעד ממונים גם על ההוצאה לפועל, של דרכי הטיפול שנקבעו בבית-המשפט, בכל הנוגע לאוכלוסיות עליהן הם מופקדים. למשל, מסירת קטין נזקק לאימוץ, סידור חוסה במוסד מתאים וכיוצא באלה. אין המדובר בסמכות הנושאת אופי מינהלי בלבד, כי-אם בסמכות טיפולית רחבה ומתמשכת, המשאירה בידי פקיד הסעד, שהופקד על ביצוע החלטות בית-המשפט, שיקול-דעת וחופש תמרון רחב בכל הקשור למקום ולאופן של ביצוע צו בית-המשפט לגבי הנזקק. לגבי קטינים, נחקקה הוראת חוק מיוחדת בחוק הנוער (טיפול והשגחה)[9], המקנה לפקיד הסעד, סמכות לשוב ולבדוק את השתנות הנסיבות והשפעתן על מצבו של הקטין, ובעת הצורך, אף לבקש מבית-המשפט שיורה על שינוי צו שנתן, כדי שיהא תואם לנסיבות החדשות שנתבררו תוך כדי ביצוע צו בית-המשפט.
5. סמכויות נוספות המוקנות לפקיד הסעד מעניקות להם מונופול חוקי ומוחלט. סמכויות אלו נוגעות לתהליכי האימוץ לזוגות חשוכי ילדים. זוג שמעוניין לאמץ ילד, מחויב לפנות לפקיד סעד לשם כך. סעיף 12(א) לחוק אימוץ ילדים קובע מפורשות, כי: "לא יימסר ילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו, אלא באמצעות פקיד סעד; הוראה זו לא תחול על מסירה למאמץ שהוא בן-זוגו של הורה המאומץ". כל דרך אחרת לאימוץ ילד (למעט יבוא ילדים מחו"ל) נוגעת באי-חוקיות ומגיעה לכדי אשמה פלילית.
6. פקיד סעד מכהן כחבר בגופים מעין-שיפוטיים, שבסמכותם להחליט בעניינם של נזקקים. סעיף 5(ב) לחוק הסעד (טיפול במפגרים) קובע שפקיד סעד יכהן כחבר בוועדת אבחון למפגרים[10] וכן ישתתף בועדת הערר על החלטותיה[11]. ועדת האבחון מוסמכת לכפות על מפגרים ובני משפחותיהם אבחון ודרכי טיפול, במקרה של אי-שיתוף פעולה מצידם[12]. יש לציין, שהיוזמה להבאת עניינו של מפגר בפני ועדת האבחון באה מצד פקיד הסעד[13].

7. סמכויות נוספות מוקנות לפקיד הסעד בתפקידו כחבר בוועדה להפסקת הריון. ניתן לבצע הפסקת הריון, רק כאשר הוועדה להפסקת הריון מאשרת זאת, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק. לאחר התיקון לחוק הפלילי לעניין הפסקת הריון נקבע, כי בוועדה יהיה חבר עובד סוציאלי[14].

[3] ד' שניט, "החוק הפרט ושירותי הרווחה" (האוני' העברית, התשמ"ח).
[4] סעיף 22 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק אימוץ ילדים).
[5] סעיף 8 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער (טיפול והשגחה)).
[6] סעיף 5 לחוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966 (להלן: חוק ההגנה על חוסים).
[7] סעיף 22 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער (שפיטה)).
[8] סעיף 2 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), התשט"ו-1955 (להלן: חוק הסעד (לסדרי דין).
[9] סעיף 14 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) קובע: "רשאי בית-המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד-סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת-תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית-המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים".
[10] סעיף 5(ב) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969.
[11] סעיף 9 לחוק הסעד (טיפול במפגרים).
[12] סעיפים 6,7 ו-11 לחוק הסעד (טיפול במפגרים).
[13] סעיף 4(ב) לחוק הסעד (טיפול במפגרים).
[14] סעיף 315(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, נתקבל בחוק לתיקון דיני עונשין (הפסקת הריון), התשל"ז-1977.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מהותם של שירותי הרווחה הניתנים על-ידי העובד הסוציאלי