תובענה ייצוגית וחישוב ריבית

ב- ת"א (ת"א-יפו) 2439/04[130] הגיש התובע תובענה כנגד הבנק שבמסגרתה הגיש בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית בגין הלוואות. לטענת התובע הבנק טעה בחישוב הריבית.

נפסק מפי כב' השופטת גדות שרה:

"החלטה
1. העובדות
התובע בתיק זה הגיש תובענה כנגד המשיב ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית בגין הלוואות/משכנתאות צמודות לשער הדולר/מט"ח.
לטענת התובע הריבית חושבה על בסיס של 360 ימים בשנה במקום על בסיס 365 ימים בשנה, עובדה שגרמה לתובע תשלום יתר, ובגינה, בין היתר, הגיש את התובענה והבקשה לאשרה כייצוגית.
בש"א 1037/96
2. בבקשה זו עותר המבקש להתיר לו הוספת מסמך לתשובה לתגובת המשיב לאישור התובענה כייצוגית.
לטענתו, לאחר שהגיש את תגובתו התקבלו אצלו הודעות מטעם המשיב בדבר יתרות שנצטברו בחשבונות ההלוואה שלו.
לטענתו, ההודעות מהותיות מאחר והן מחזקות את טענותיו לפיהן חשבונות ההלוואות שלו נוהלו אצל המשיב במטבע ישראלי.
3. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי צירוף המסמכים שולל מן הבנק להתייחס אליהם ואין מדובר במסמכים העונים על טענה בלתי-צפויה של המשיב.
לטענתם, הדרך הנכונה היתה להגיש בקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולא לעקוף דרך זו על-ידי הגשת מסמכים.
4. מצאתי לקבל בקשה זו.
טענת המשיבים לפיה לא יוכלו להתייחס למסמכים היתה נכונה גם אילו צורפו המסמכים לכתב התשובה באופן מקורי.
לא מצאתי בשאר נימוקי המשיבה כדי לדחות הבקשה.
יחד עם זה – אין בהגשת המסמכים, בשום פנים, כדי להתיר הרחבת חזית והבקשה נענית אך ורק לצורך צרופם לכתב התשובה.
5. לפיכך ולסיכום, אני מתירה להוסיף את המסמכים לכתב התשובה אולם אין בכך כדי להתיר הרחבת חזית.
בש"א 10392/06
6. בבקשה זו עותר המבקש לצרף תצהיר לתשובה אשר הגיש לתגובת המשיב לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
לטענתו, הגשת תצהיר לכתב תשובה אינה זכות קנויה אלא מותנית בקבלת רשות מבית-המשפט וכך הוא עושה.
7. בנימוקיו לבקשה טוען המבקש כדלקמן:
א. המשיב העלה בכתב תגובתו טענות שלא ניתן היה לצפותן מראש בעת הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.
מענה זה מושתת, לטענת המבקש, על אדנים עובדתיים המצריכים תמיכה בתצהיר.
ב. התשובה אינה השלמת טענות אשר מלכתחילה מן הראוי היה לפרטן בבקשה עצמה, ואינה כוללת פרטים ועובדות מהותיות שלא נזכרו בבקשה, ואינה מעלה עילות חדשות.
ג. העובדות שנטענו בתשובה מתיישבות עם הנטען בבקשה לאישור התובענה ומהווה מענה בלבד לתגובת המשיב.
8. המשיב מתנגד לבקשה כמפורט בתגובתו.
9. לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי לדחות את הבקשה.
10. לאישור תביעה ייצוגית יש השלכות כלכליות דרמטיות.
ראה רע"א 6567/97 בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עזבון המנוח אליהו גת ז"ל, פ"ד נב(2) 713, 719:
'ההשלכות הכלכליות הדרמטיות המגולמות בהחלטה בדבר אישור תובענה ייצוגית כנגד גוף כלשהו, ובמיוחד גוף מסחרי-כלכלי, עלולות להיות קשות והרסניות.'
וראה דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ ואח', פ"ד נז(6) 385, 406:
'כלי התובענה הייצוגית כלי ערך ורב-חשיבות הוא. ואולם בראש ובראשונה – ובכך עיקר – כלי רב עוצמה הוא. ואמנם כוחה הסינרגטי של התובענה הופך אותה לנשק בלתי-קונבנציונלי, ואין פלא בדבר שמהלכת היא אימים על עוסקים למיניהם. בשל כך – ובעיקר בשל כך – שומה עלינו לטפל בתובענה הייצוגית בזהירות יתרה משל היתה רימון-יד שנצרתו נשלפה מגופו...'
בהחלטתי מיום 23.03 ב- ת"א 2458/02 הרן צפורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ולאומי קארד בע"מ נפסק:
'הזהירות הנדרשת בתיקים מסוג זה מוטלת גם על בא-כוח התובעים, אם ברצונם להיות תובע ייצוגי הולם, ועליהם לשקול ולבדוק את מלוא החומר העובדתי והמשפטי לפני שהגישו את כתב התביעה... ניתן היה לצפות מבא-כוח המבקשת כי יבדקו, יסקרו וילמדו את כל החומר הרלבנטי לפני שהוגשה התביעה הנוכחית.'
ובמקום אחר באותה החלטה תהיתי, תהיה המלווה אותי גם בתיק זה, 'אם אכן מדובר בייצוג הולם...'.
על רקע דברים אלה תבחן, בין היתר, הבקשה.
11. בבקשתו טוען המבקש כי המשיב העלה בכתב תגובתו טענות שלא ניתן היה לצפותן מראש בעת הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, וכי התשובה אינה השלמת טענות.
עוד טוען המבקש כי התשובה אינה כוללת פרטים ועובדות מהותיים שלא נזכרו בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וכי העובדות שנטענו בתשובה והמסמכים שצורפו לה, מתיישבים עם הנטען בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
12. צודק לחלוטין המשיב הטוען בתגובתו כי דין הבקשה להידחות בשל היעדר פירוט מינימאלי לנטען בה (ראה פרק ב' לתגובה).
המבקש טוען כי הבנק העלה בתגובתו טענות שלא ניתן היה לצפותן אולם איננו מפרט כלל לאלו טענות בתגובת הבנק הוא מכוון.
המבקש אף לא פירט כיצד מתקשרות הטענות שברצונו לצרף לטענות הבנק עליהן הוא מבקש להגיב.
המבקש אף לא פרט ולא הסביר מדוע לא ניתן היה לכלול את העובדות והמסמכים הנטענים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
ניתן היה לצפות מ"מייצג הולם" להגיש בקשה ראויה ומפורטת ולא להגיש בקשה כללית ולאקונית, לפיה המשיב העלה טענות שלא ניתן היה לצפותן וכי אין מדובר בהשלמת טענות.
13. לאור כל האמור לעיל, ומשום שהמבקש לא פירט כלל את בקשתו, ומאחר ומדובר בתובענה ייצוגית אשר יש לנהוג בה בזהירות יתר, דין הבקשה להידחות.
בש"א 10759/06
14. בבקשה זו עותר המבקש למחוק את עילת התביעה של "איסור הטעיה" הנכלל בתובענה.
בהמשך לבקשה זו מבקש הוא למחוק מכתב התביעה את סעיפים 29-34, 45, רישא של סעיף 56(ג)(4) וסעיף 1.26, 1.42, 3.31, 5.23 ורישא של סעיף 9(ג)(4) לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
15. המשיב מסכים לבקשה אך טוען כי קיימים סעיפים נוספים בהם נטענה טענה מפורשת של הטעיה, כמפורט בתגובה.
16. לאור הבקשה והתגובה אני מחליטה כדלקמן:
עילת התביעה של "איסור הטעיה" נמחקת מכתב התביעה ומהבקשה לאישורה כייצוגית.
17. הסעיפים שפורטו בסעיף 14 לעיל יימחקו מכתב התביעה – נמחקו במקור.
18. טענות המשיבים בהתייחס לשאר הסעיפים המתייחסים, לטענתם, לעילה של "איסור הטעיה" תטענה בסיכומים.
19. התיק נקבע לתזכורת ליום 26.11.06 שעה 09:00.
20. המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשות סכום של 15,000 ש"ח + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל."

[130] ת"א (ת"א-יפו) 2439/04 דה קלו עופר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-מח 2006(3) 7878.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תובענה ייצוגית וחישוב ריבית