הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות
הפרקים שבספר:
- הירושה (סעיף 1 לחוק)
- היורשים (סעיף 2 לחוק)
- כשרות אדם לרשת: בני אדם (סעיף 3 לחוק)
- כשרות לרשת - תאגידים (סעיף 4 לחוק)
- פסלות לרשת (סעיף 5 לחוק)
- הסתלקות היורש מזכותו בעזבון (סעיף 6 לחוק)
- עסקאות אחרות בזכות היורש (סעיף 7 לחוק)
- עסקאות בירושה עתידה (סעיף 8 לחוק)
- צוואות הדדיות (סעיף 8א לחוק)
- שניים שמתו כאחד (סעיף 9 לחוק)
- יורשים מבני המשפחה (סעיף 10 לחוק)
- זכות הירושה של בן זוג (סעיף 11 לחוק)
- סדר העדיפות בין קרובי המוריש (סעיף 12 לחוק)
- החלקים בעזבון (סעיף 13 לחוק)
- חליפיו של יורש (סעיף 14 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 15 לחוק)
- ירושה מכוח אימוץ (סעיף 16 לחוק)
- זכות הירושה של המדינה (סעיף 17 לחוק)
- צורות הצוואה (סעיף 18 לחוק)
- צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק)
- צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק)
- הפקדת צוואה (סעיף 21 לחוק)
- צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק)
- צוואה בעל-פה - צוואת שכיב מרע (סעיף 23 לחוק)
- פסלות עדים (סעיף 24 לחוק)
- קיום צוואה על-אף פגם או חסר בצורתה (סעיף 25 לחוק)
- כשרות לצוות (סעיף 26 לחוק)
- חופש לצוות (סעיף 27 לחוק)
- הצוואה מעשה אישי (סעיף 28 לחוק)
- מסירת קביעה וסמכות בחירה (סעיף 29 לחוק)
- אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30 לחוק)
- אי-ביטול של צוואה פגומה (סעיף 31 לחוק)
- טעות סופר וכו' (סעיף 32 לחוק)
- צוואה סתומה וכו' (סעיף 33 לחוק)
- צוואה בלתי-חוקית וכו' (סעיף 34 לחוק)
- צוואה לטובת עדים וכו' (סעיף 35 לחוק)
- ביטול על-ידי המצווה (סעיף 36 לחוק)
- ביטול מקצת הצוואה (סעיף 38 לחוק)
- הצורך בצו קיום צוואה (סעיף 39 לחוק)
- נושא הצוואה (סעיף 40 לחוק)
- יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק)
- יורש אחר יורש (סעיף 42 לחוק)
- יורש על-תנאי דוחה (סעיף 43 לחוק)
- יורש על-תנאי מפסיק (סעיף 44 לחוק)
- חיובי יורש (סעיף 45 לחוק)
- צוואה וירושה על-פי דין (סעיף 46 לחוק)
- מנה וחלק בעזבון (סעיף 47 לחוק)
- יורשים שלא נקבעו חלקיהם (סעיף 48 לחוק)
- יורש שמת לפני המוריש (סעיף 49 לחוק)
- יורש פסול ויורש שהסתלק (סעיף 50 לחוק)
- מנה של נכס מסויים (סעיף 51 לחוק)
- מנה של נכס בלתי-מסויים (סעיף 52 לחוק)
- כפיפות להוראות הצוואה (סעיף 53 לחוק)
- פירוש הצוואה (סעיף 54 לחוק)
- מעין צוואה (סעיף 55 לחוק)
- הזכות למזונות (סעיף 56 לחוק)
- גדרי הזכות למזונות (סעיף 57 לחוק)
- הוצאות הכשרה למשלח יד (סעיף 58 לחוק)
- קביעת המזונות (סעיף 59 לחוק)
- בקשה לקביעת המזונות (סעיף 60 לחוק)
- דרכי סיפוק המזונות (סעיף 61 לחוק)
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות (סעיף 62 לחוק)
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות (סעיף 63 לחוק)
- סדר העדיפות בין הזכאים (סעיף 64 לחוק)
- עסקאות בזכות למזונות (סעיף 65 לחוק)
- ממונה ארצי (סעיף 65א לחוק)
- הצהרת על זכויות היורשים (סעיף 66 לחוק)
- הגשת התנגדויות (סעיף 67 לחוק)
- מתן צו ירושה וצו קיום על-ידי בית-המשפט (סעיף 67א לחוק)
- ראיות (סעיף 68 לחוק)
- תכנם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 69 לחוק)
- שינויים לאחר מות המוריש (סעיף 70 לחוק)
- כוחם של צו ירושה וצו קיום (סעיף 71 לחוק)
- תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום (סעיף 72 לחוק)
- הגנת רוכש בתום-לב (סעיף 73 לחוק)
- סמכויות הממונה הארצי, אי-תלות, סמכויות חקירה ומרשם ארצי (סעיפים 73א עד 73ד לחוק)
- הוצאות (סעיף 74 לחוק)
- מסירת צוואה לרשם לענייני ירושה (סעיף 75 לחוק)
- הודעה על צוואה (סעיף 76 לחוק)
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכים בבית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקות דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימושה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכר (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- חלוקת העזבון (סעיף 125 לחוק)
- אחריות בנכסי העזבון; אחריות כדי מה שקיבל; אחריות כדי כל העזבון (סעיפים 126, 127 ו- 128 לחוק)
- אחריות במקרים מיוחדים (סעיף 129 לחוק)
- דין העברה ושיעבוד של חלק בעזבון (סעיף 130 לחוק)
- אחריותו של הזוכה במנה (סעיף 131 לחוק)
- אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו (סעיף 132 לחוק)
- פטור מאחריות (סעיף 133 לחוק)
- חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם (סעיף 134 לחוק)
- משפט בין-לאומי פרטי (סעיפים 135 עד 144 לחוק)
- דין יורש יחיד (סעיף 145 לחוק)
- ירושה במקרים מסויימים (סעיף 146 לחוק)
- דין תשלומים על-פי ביטוח וכו' (סעיף 147 לחוק)
- שמירת דיני משפחה (סעיף 148 לחוק)
- ביטול "מירי" (סעיף 149 לחוק)
- עצמאות החוק (סעיף 150 לחוק)
- בית-המשפט המוסמך (סעיף 151 לחוק)
- ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה (סעיף 151א לחוק)
- הצדדים לדיון (סעיף 153 לחוק)
- אפוטרופסות לענייני ירושה (סעיף 154 לחוק)
- שיפוט בתי-דין דתיים (סעיף 155 לחוק)
- הוראות מעבר (סעיף 157 לחוק)
- דין צוואות קודמות (סעיף 158 לחוק)
- הליכים תלויים (סעיף 159 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 160 לחוק)
- יורשים אחדים (סעיף 122 לחוק)
סדר העדיפות בין קרובי המוריש (סעיף 12 לחוק)
סעיף 12 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"12. סדר העדיפות בין קרובי המוריש (תיקון: התשל"ו)
ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו."
סעיף 12 לחוק הירושה קובע את העדיפות בין היורשים על-פי דין. על-פי סעיף הנ"ל, "ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו". על-כך גם יש להוסיף את כניסתם של חליפיו של היורש בנעליו {כאמור בסעיף 14 לחוק הירושה}.
על-מנת לקבוע במדוייק את אופן חלוקת העזבון צריך לעמוד על מערך קרובי המשפחה של הנפטר וגם על סדר פטירתם של קרוביו, על-מנת שיהיה ניתן לברר אילו קרובי משפחה יוכלו לזכות בעזבון בעדיפות על אחרים, ומה יהיה שיעור חלקם בעזבון {ע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי, מנהל עזבון המנוח זאב בן צבי ברגמן נ' יוסף פרידמן, פ"ד נח(2), 65, 73 (2003)}.
ש' שוחט, מ' גולדברג ו- י' פלומין גורסים בספרם {דיני ירושה ועזבון, 70} כי "סעיף 12 לחוק קובע את סדר העדיפות בין אותם 'קרובי המוריש' על-פי מדרג המתייחס למידת קרבתם למוריש. בדרגה הראשונה – ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדים, נינים וכן הלאה); בדרגה השנייה – הורי המוריש וצאצאיהם (אחים ואחיות של המוריש, אחיינים ואחייניות של המוריש וכן הלאה); בדרגה השלישית – הורי הורים של המוריש (סבא וסבתא) וצאצאיהם (דודיו ודודותיו של המוריש, בני דודים ודודות של המוריש וכן הלאה). הצאצאים פורטו בשלוש המדרגות הנ"ל, אף-על-פי שסעיף 12 לחוק לא נוקב בהן(הוא מזכיר רק את מי שעומד בראש המדרגה – ילדים, הורים והורי הורים), לאור סעיף 14(א) לחוק הקובע את חליפיו של היורש."
ש' שילה גורס בספרו {פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, 143} כי "סעיף 12 משלים את האמור בסעיף 10. סעיף 10 קובע מי הם היורשים על-פי דין, והם מכונים "קרובי" המנוח. היורשים המוכרים, לפי סעיף 10, הם צאצאי המוריש, שהוא ראש הפרנטלה הראשונה ועוד ראשי שתי פרנטלות נוספות וצאצאיהם. לאחר קביעה זו בא סעיף 12 ומורה שסדר העדיפות בין הפרנטלות הוא לפי הקרבה של הפרנטלה למוריש. לכן ילדי המוריש – הפרנטלה הראשונה – קודמים לפרנטלה השנייה (הורי המוריש וצאצאיהם), והפרנטלה השנייה קודמת לשלישית. למרות שסעיף 12 מזכיר רק את ראשי הפרנטלות, לאור האמור בסעיף 14 לעניין חליפיו של יורש, הכלל של סדר העדיפות בין יורשים מדרגות שונות מתייחס לא רק לראשי הפרנטלות וצאצאי המוריש, אלא לכל קו הנמשך מטה מראשי שתי הפרנטלות."
ב- ע"א 660/74 {אסתר סינידובסקה נ' האפוטרופוס הכללי ואח', פ"ד כט(2), 81 (1975)} נפסק מפי כב' השופט י' כהן:
"2. אין כל ספק, שהשופט המלומד הגיע למסקנה נכונה. סעיף 10(2) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע שלוש דרגות של יורשים על-פי דין מתוך קרובי המוריש והן – ילדי המוריש וצאצאיהם; הוריו וצאצאיהם; הורי הוריו וצאצאיהם. לפי סעיף 12 של החוק 'ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו'. לפי סעיף 14 של החוק 'ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו'. לפי הוראות אלה אם השאיר מוריש קרוב מדרגה ראשונה, אין לקרובים מדרגות אחרות כל זכות לירושה (פרט לזכות הורים לפי הסיפא של סעיף 12), ואם אין יורש מדרגה ראשונה, אך יש יורש מדרגה שנייה אין כל זכות לירושה לקרובים מדרגה שלישית. מכיוון שהמשיב השני הוא יורש מדרגה שנייה (צאצא של אבי המורישה) ואילו המערערת היא קרוב מדרגה שלישית (צאצא של הורי הוריה של המורישה) קודמת זכות המשיב השני לזכות המערערת. הוא הדין בזכות היורשת שאותה מייצג המשיב הראשון, אם היא קיימת, שגם היא יורשת מדרגה שנייה."

