botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק הירושה (על סעיפיו השונים) ודיני עזבונות

הפרקים שבספר:

עצמאות החוק (סעיף 150 לחוק)

סעיף 150 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"150. עצמאות החוק
בענייני ירושה לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922".

חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, מבטל לחלוטין את זיקתנו למשפט המקובל האנגלי. אך גם עובר לכך זה היה הדין לעניין דיני הירושה.

סעיף 150 לחוק הירושה קובע, שבענייני ירושה לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922. מכאן, שאין אנו מחוייבים על-פי הלכה בהבחנה דלעיל, אך חוק הירושה לא העמיד כל חזקה חלופית לגבי קיומה של השפעה בלתי-הוגנת, ובנושא זה עסקה איפוא הפסיקה, ועל-פיה נקבעה ההלכה בסוגיה זו {ע"א 733/88 יוסף אהרוניאן נ' מנדל אלישקה, פ"ד מה(5), 705, 709 (1991)}.

כך, לגבי, זכות ההיותרות בחיים. מראשית ימי המנדט נהגו הבנקים בארץ לקיים את זכות ההיוותרות בחיים לגבי חשבונות משותפים וזאת בדרך של יבוא המשפט האנגלי בדבר ה- JOINT OWNERSHIP על-פי סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1947-1922. עם חקיקת חוק הירושה, ולאור סעיף 150 שבו, בוטלה תחולתו של הסימן 46 האמור בענייני ירושה, ומאז אין עוד אצלנו קיום לכלל האנגלי בדבר זכותו של הנותר בחיים {ע"א 679/76 אילה סלי על-ידי הוריה, אפוטרופסיה הטבעיים דוד ו-הניה סלי נ' עזבון המנוח קרל שפר על-ידי מנהל עזבונו עורך-דין נ' פלדמן, ואח', פ"ד לב(2), 785, 790 (1978)}.

ב- ע"א 423/75 {מרדכי בן נון בעניין צוואת המנוחה אסתר אלבכרי נ' מטילדה ריכטר, ואח', פ"ד לא(1), 372 (1976)} קבע בית-המשפט כי "לפי סעיף 150 לחוק, בוטלה כל זיקה של החוק שלנו בענייני ירושה אל החוק האנגלי, אנו רשאים ללמוד מדעת השופטים באנגליה כפי שפותחה במשך הדורות וליישמה אצלנו, ובלבד שיהא ברור, כי אנו רק נעזרים על-ידה ואיננו קשורים אליה, וגם כשאנו שואבים מן המקור הזה, או ממקור זר כל-שהוא, הרי זה רק מבחירה חפשית, ורשאים אנו לעשות בו כרצוננו: להתאימו, לשנותו, להוסיף עליו או לגרוע ממנו לפי מיטב הבנתנו ושיפוטנו. אנו עצמנו כבר נהגנו כך בסוגיה אחרת של ענייני צוואה וירושה: ראה ע"א 564/71 אדלר נ' נשר, פ"ד כו(2), 745, 748 (1972)."