הוכחת נזק שאינו ניתן לתיקון על-ידי פיצוי כספי

1. תשלום פיצויים אימתי
בית-המשפט יפסוק פיצוי בלבד כאשר:

א) הסעד מכוון לסייע בידי התובע כדי לממש את הזכותהחוקית, או הסובסטנטיבית המצויה בידו.

ב) בית-המשפט מתחשב בגורם כי "חיוב הנתבע בתשלום פיצוייםלא יהיה במסיבות העניין תרופה מתאימה״ דהיינו: אשר יש בה - כדי לספק את זכותו החוקית של התובע.

למשל אין בתשלום פיצויים כדי לכפר על הנזק הנגרם באופן מתמיד לרכוש התובע כתוצאהמהמטרד ההולך ונמשך שהקים שכנו. מאידך גיסא, אם הפגיעה בזכותהחוקית של התובע היא פגיעה חד-פעמית ומוגמרת, אזי, בדרך-כלל, יהיה זה מספיק לפצות את התובע בכסף{ע"א 123/50 באות פרוינד נ' דרזנר, פ"ד ה 1559}.

יש נסיבות בהן יש להחליף סעד של צו מניעה קבוע בסעד כספי על-ידי תיקון פרשת התביעה.

ב- ע"א 4077/04 {אופטיקנה האופטיסטור הראשון בישראל בע"מ נ' גירון שכירות בע"מ ואח',תק-על 2005(3), 236 (2005)} נדון ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט בו נדחתה תובענת המערערים למתן צו מניעה קבוע נגד המשיבות בעניין הפעלתה של חנות למכירת משקפיים.

בית-המשפט של ערעור קבע כי בניגוד לבית-משפט קמא גירון הפרה את סעיף הבלעדיות, שעה שהשכירה לאירוקה חנות, בה יימכרו משקפי שמש.

בית משפט של ערעור תהה האם כיום, משהחנות של אירוקה פועלת כשנה, יש מקום לסעד של צו מניעה קבוע. דומה שעתה הסעד המתאים הינו סעד כספי {בהנחה שטענת ההסדר הכובל לא תתקבל}.

סעד כאמור לא נתבקש בתובענה ומן הראוי כי אופטיקנה תשקול להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על-מנת שיכלול סעד כספי תחת הסעד של צו מניעה קבוע.

בית המשפט קיבל את הערעור תוך שהוא מורה כי פסק-דינו של בית-משפט קמא - מבוטל.

2. הימנעות ממתן צו מניעה
בית-משפט יימנע ממתן צו מניעה קבוע במספר מקרים:

א. כאשר הפגיעה או הנזק שנגרמו או העלולים להיגרם הם קטנים ואפשר להעריכם בכסף ולפצות עליהם בצורהמתאימה על־ידי תשלום כסף;

ב. כאשר במתן צו המניעה יהיה, בכל הנסיבות, משום הכבדה {ראה גם ע"א 10/63 אחוזת ראובן נ' חברת מלונות, פ"ד יז 1258}.

ג. אם קיימת פגיעה בזכויותיו החוקיות של התובע אין בכך כדי להקנות הזכות לקבל צו מניעה אם הפגיעה קלת ערך וניתן להעריכה בכסף ולפצותה בתשלום קטן {ת"ה 296/50 רוזנברג נ' רכזבילבוסקי, פ"מ ז 60}.

ד. אין לתת צו מניעה כשתביעת פיצויים היא התביעה הטבעית. אולם אין להקנות לתובע פיצויים בלבד שעל-ידי כך יוכל הנתבע להמשיך בפעולה הבלתי-חוקית ולחשוב שיצא ידי חובתו על-ידי תשלום פיצויים {ת"א 134/51 גלינסקי נ' עיריית ת"א, פ"מ ז 209}.

קיימים מקרים בהם לא יינתן צו מניעה אשר מוכח קיומו של מטרד כאשר מדובר ב"מטרד" שלטענת התובעת הוא קיים כבר כ- 40 שנה, ואם הדבר לא הטרידה תקופה כה ארוכה, אל לה לבוא ולטעון שהוא מטרידה עכשיו {ת"א (ת"א) 4629/82 לוי נ' פרוידנטל, פ"מ תשמ"ד (ג) 115}.

3. הפרה נמשכת של זכות קניינית
הלכה פסוקה היא שאין לתת גושפנקא להפרה נמשכת של זכות קניינית תמורת פיצוי כספי {ע"א 524/63 גולדמן נ' אלגרבלי, פ"ד יח(3), 74}.

שיקול-הדעת למתן תרופה שיסודה בדיני היושר מצומצם לעומת שיקול-הדעת המוקנה לבית-המשפט בתביעה פוססורית {ע"א 93/81 אליאס נ' שיפר, פ"ד לז(2), 444 (1983)}. בעניין אליאס קבע בית-המשפט:

"10. הוא הדין בענייננו. הסגות הגבול של המערערים בעבר ברכוש המשותף ראויות לכל גינוי, אולם אין הן יכולות לשמש הכשר למעשיהם של המשיבים. ואף-על - פי שאין המרפסת שבנו המשיבים פוגעת, ככל הנראה, פגיעה של ממש בדירה עצמה של המערערים, הרי כבר נאמר מפי כב' השופט ברנזון ב- ע"א 515/65 הנ"ל. בעמ' 295:

'כל מה שמזיק לרכוש המשותף או לדירות האחרות בבית, לרבות מה שעשוי לשנות את אופי הבית, או לקלקל את דמותו הארכיטקטונית, או לשבש את שלמותו הסימטרית והאסתטית - כל אחד מאלה וכיוצא בו מהווה "פגיעה" כנ"ל, שלא לדבר על נזק ישיר לרכוש המשותף או לדירות האחרות המסכן או העשוי לסכן את קיומם או המביא או עשוי לאביא לירידת ערכם'."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הוכחת נזק שאינו ניתן לתיקון על-ידי פיצוי כספי