botox

הפטר על-פי בקשת הכונס הרשמי

סעיף 67א לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"67א. הפטר על-פי בקשת הכונס הרשמי (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) על-פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית-המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.
(ב) בית-המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה-עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.
(ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62, 66, 67, 69 ו- 226."

הפטר לפושט הרגל, ניתן, בדרך-כלל, כאשר בית-המשפט סבור, שאין בהמשך ניהול פשיטת הרגל, כדי להביא תועלת לנושים, כגון כאשר רוב רכושו של פושט הרגל מומש כבר או כדי לאפשר לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו על-מנת שלא יהיה נרדף על-ידי נושיו כל חייו {ע"א (ב"ש) 1128/99 בורטניק ראובן נ' בנק המזרחי, תק-מח 99(3), 2590 (1999)}.
על-פי סעיף 76א לפקודת פשיטת הרגל הכונס הרשמי יכול אף הוא להגיש בקשה למתן צו הפטר.

הנימוקים עליהם מסתמך החייב, שונים מן הנימוקים עליהם מסתמך הכונס הרשמי {ת"א (ת"א) 2463/81 אלוני נ' סבירסקי, פ"מ התשמ"ו(ב), 45 (1985)}.

הנימוק היחידי שמצאנו בסעיף 76א לפקודת פשיטת הרגל הוא היעדר תועלת לנושים.

במקרים בהם שילם פושט הרגל לנושים - ונכסיו חולקו, וכיום עקב גיל, מצב מיוחד וכדומה אין עוד סיכוי כי המשך פשיטת הרגל יועיל לנושים, והמשך הליכי פשיטת הרגל הם למעמסה על הכונס הרשמי, מבלי שהנושים יזכו בדבר, יבקש הכונס הרשמי את ההפטר {דברי בית-המשפט ב- ת"א (ת"א) 2463/81 אלוני נ' סבירסקי, הנ"ל}.

נעיר כי הסמכות לבקש על-סמך נימוק כאמור נמסרה לכונס הרשמי, כיוון שהוא ממונה על טובת הנושים, והוא שיכול מטעם כלל הנושים, בתוקף תפקידו ומנקודת ראות הנושים, להגיע למסקנה אם יהא זה ללא תועלת עבורם להמשיך בהליך. בעניין זה שיקולי הכונס הרשמי הם שיקולי הממונה על האינטרסים של הנושים.

ב- פש"ר (חי') 611-00 {מופלח קבלאן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2013(2), 25732 (2016)} נדונה בקשה למתן הפטר שהוגשה על-ידי הכונס הרשמי.

הכונס הרשמי ציין בבקשתו, כי השארת החייב בהליך לא תועיל למאן דהוא, לאור כך שהתנהלות החייב אינה צפויה להשתנות וכן לא ידוע אודות נכסים כלשהם, מהם ניתן להיפרע לטובת הנושים.

לגישתו של הכונס הרשמי גם ביטול ההליך והחזרת החייב להליכי הוצאה לפועל לא יועילו לנושיו ובוודאי לא לחייב. לפיכך טען הכונס הרשמי, כי יש להורות על הפטרו של החייב, בכפוף לתשלום מלוא חוב הפיגורים.

אין מחלוקת כי החייב מצוי בהליך במשך 13 שנים, שיתף פעולה ועומד בחיוביו במרבית התקופה. חוב הפיגורים עומד על 18 תשלומים בסך של 3,600 ש"ח. אף הנאמן ציין, כי עוד בשנת 2010 סבר, כי יש מקום לקדם הליכי הפטר בעניינו של החייב.

בית-המשפט קבע כי החייב חסר כל וידו אינה משגת לשאת בתשלום חוב הפיגורים ואף לא בחלקו ולכן לא ראה לנכון לחייב את החייב בסילוק חוב הפיגורים, כולו או חלקו, שכן החייב ממילא לא יוכל לעמוד בהחלטה זו ואזי המשמעות תהא, כי החייב לא יופטר מחובותיו כלל.

משעה שנושי החייב לא גילו כל עניין בהליך מראשיתו ואף לא התייצבו לאספות הנושים שהתקיימו ו/או לדיונים בבקשת ההפטר, מששיעור הדיבידנד שישולם לנושים אינו חזות הכל ולא צפויה כל תועלת מהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל כנגד החייב - מן הראוי להביא את ההליך לכלל סיום וליתן לחייב צו הפטר חלוט.