שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
הפרקים שבספר:
- מטרותיו של הליך פשיטת הרגל
- מיהו חייב (סעיף 2 לפקודה)
- התראת פשיטת רגל (סעיף 3 לפקודה)
- תכנה של התראת פשיטת רגל (סעיף 4 לפקודה)
- מעשה פשיטת רגל (סעיף 5 לפקודה)
- סמכות למתן צו כינוס (סעיף 6 לפקודה)
- עילות לבקשת נושה (סעיף 7 לפקודה)
- בקשת נושה מובטח (סעיף 8 לפקודה)
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית (סעיף 9 לפקודה)
- אימות והמצאה (סעיף 10 פקודה)
- ראיות נחוצות (סעיף 11 לפקודה)
- זכות להעיד את החייב (סעיף 12 לפקודה)
- חקירת תוקף החוב ותמורתו, "הצצה מאחורי פסק-הדין" (סעיף 13 לפקודה)
- עילות לדחיית הבקשה (סעיף 14 לפקודה)
- דחיה או עיכוב בגלל ערעור (סעיף 15 לפקודה)
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה (סעיף 16 לפקודה)
- בקשת חייב (סעיף 17 לפקודה)
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב והתנהלות החייב בתום-לב (סעיף 18 לפקודה)
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18א לפקודה)
- תשלומים עיתיים ומגבלות על החייב (סעיף 18ב לפקודה)
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים (סעיף 18ג לפקודה)
- חוות-דעת הכונס הרשמי (סעיף 18ד לפקודה)
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל (סעיף 18ה לפקודה)
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט (סעיף 19 לפקודה)
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס (סעיף 19א לפקודה)
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים (סעיף 20 לפקודה)
- כונס זמני, מינוי ושכרו (סעיף 21 לפקודה)
- עיכוב הליכים (סעיף 22 לפקודה)
- צו זמני לבקשת חייב (סעיף 22א לפקודה)
- מנהל מיוחד (סעיף 23 לפקודה)
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים (סעיף 24 לפקודה)
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס (סעיף 25 לפקודה)
- אסיפת נושים ראשונה (סעיף 26 לפקודה)
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב (סעיפים 27 עד 32 לפקודה)
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס (סעיפים 33 עד 41 לפקודה)
- צו הכרזה על פשיטת רגל (סעיף 42 לפקודה)
- הגבלות על פושט רגל (סעיף 42א לפקודה)
- הנאמן - מינויו, סמכויותיו וחובותיו
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל (סעיפים 48 עד 51 לפקודה)
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה (סעיפים 52 עד 55 לפקודה)
- פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56 עד 60א לפקודה)
- הפטר בפשיטת רגל (סעיפים 61 עד 70 לפקודה)
- ניהול נכסים; תביעת חוב ונכסים העומדים לתשלום חובות (סעיפים 71 עד 87 לפקודה)
- ביטול הענקות (סעיף 96 לפקודה)
- ביטול העדפות (סעיף 98 לפקודה)
- תשלומים עיתיים ודין הכנסה של פושט רגל (סעיף 111 לפקודה)
- הקצבה לזכאי למזונות (סעיף 128 לפקודה)
- תביעת נושה מובטח (תקנות 83 עד 91 לתקנות)
הקצבה לזכאי למזונות (סעיף 128 לפקודה)
שאלה: מהו הדין באשר להקצבת מזונות?תשובה: לבית-המשפט ניתנת הסמכות על-פי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל לפסוק מזונות הן מנכסי החייב והן מתוך הכנסותיו השוטפות.
שאלה: מהו הדין באשר לחוב מזונות?
תשובה: באשר לחוב מזונות שאינו בר-הוכחה יש לפעול במסלול שנקבע בסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל.
שאלה: מהו דין החלטת בית-משפט של פשיטת רגל בכל הנוגע להקצבת מזונות?
תשובה: דין הקצבת מזונות לפי סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל, כדין תשלום על-פי פסק-הדין, כאמור בסעיף 128(ב) לפקודת פשיטת הרגל.
שאלה: האם ניתן לגבות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל את הסכום שהוקצב על-ידי בית-משפט של פשיטת רגל?
תשובה: כן. הסכום שיוקצב על-ידי בית-המשפט, ייגבה, במידת הצורך, באמצעות הליכי הוצאה לפועל. הגביה כאמור לא תגרום עוול לחייב מכיוון שחזקה על בית-המשפט שלא יקצוב תשלום מעבר ליכולתו המוגבלת של החייב {ת"א 1322/87 בלהה היימן נ' יצחק היימן (בפשיטת רגל), פ"מ מט(א), 469; בש"א (ב"ש) 5238/04 אוויה עמיצור נ' עורך-דין אורי שנהר כנאמן בפשיטת רגל של מר נתן עמיצור ואח', תק-מח 2004(4), 10084 (2004)}.
שאלה: מהו האיזון הקבוע בסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל?
תשובה: סעיף זה נועד לאזן בין עניינו של החייב, פושט הרגל לבין עניינם של בני משפחתו, הנושים בו את חוב המזונות. מצד אחד, ניצב החייב, אשר בשל הליכי פשיטת הרגל, נכסיו הופקעו ממנו ואין הוא יכול לקיים את חיוביו ומצד שני, בני משפחתו מחזיקים בפסק-דין תקף לתשלום מזונות.
בנסיבות מעין אלה, המחוקק הסמיך את בית-המשפט בסעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל, לפסוק סכומים בגין מזונות, לפי שיקול-דעתו ובהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה {בש"א (ב"ש) 3549/04 רונית (מאירוביץ) שר נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', תק-מח 2004(4), 10061 (2004)}.
שאלה: אימתי ניתן לפנות לבית-משפט של פשיטת רגל?
תשובה: בית-משפט של פשיטת רגל יכול להקציב מזונות לזכאי, בהסתמך על הוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, רק לאחר שבית-המשפט לענייני משפחה או בית-הדין הרבני קבע את שיעור גובה המזונות.
כלומר, סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, לא בא להסמיך את בית-המשפט בפניו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לקבוע מזונות תחת בית-המשפט למשפחה או בית-הדין הרבני.
רק כאשר קיים פסק-דין למזונות שיצא תחת ידי הערכאה המוסמכת בנושא זה ניתן לפנות לבית-המשפט של פשיטת הרגל על-מנת שיקציב את המזונות.
שאלה: הקצבת מזונות לזכאי - מאימתי תחול?
תשובה: הקצבת המזונות חלה אך לגבי התקופה שמיום צו הכינוס ואילך שכן, חוב מזונות לתקופה שעד ליום מתן צו הכינוס הינו בגדר חוב בר-תביעה, כאמור בסעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל וזוכה הוא לדין קדימה, כאמור בסעיף 78(3)(ד) לפקודת פשיטת הרגל.
שאלה: האם השיקולים העומדים בפני בית-המשפט לענייני משפחה זהים לשיקולים העומדים בפני בית-משפט של פשיטת רגל?
תשובה: הערכאה המוסמכת לדון בנושא המזונות תתחשב במצבו הכלכלי של החייב במזונות. עם-זאת, ברי כי האיזון בין הצרכים המתחרים יישקל בצורה אחרת על-ידי בית-המשפט של פשיטת הרגל. בית-המשפט האמור צריך למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו {ע"א 8993/04 פלונית ואח' נ' פלוני - בפשיטת רגל ואח', תק-על 2007(3), 4469 (2007)}.
פסיקת דמי מזונות במסגרת הליך פשיטת רגל מסור לשיקול-דעת בית-המשפט הן לעצם ההקצבה והן לגובה הסכום. בית-המשפט ישקול, בין היתר, את המקורות הכספיים של כל הצדדים המעורבים אל מול צרכיהם, תוך איזון עם האינטרסים של הנושים {בש"א (נצ') 905/98 אבירם אהוד נ' עורך-דין יצחק מירון, תק-מח 98(4), 1634 (1998); בש"א (יר') 2417/08 פלונית (קטינה) ואח' נ' נ.י, תק-מח 2008(3), 4820 (2008)}.
ב- בש"א (נצ') 1968/06 {ל' ס' ואח' נ' משה להב, תק-מח 2007(1), 12902 (2007)} קבע בית-המשפט כי יש "להקציב למבקשות מתוך הכנסותיו של החייב תשלום חודשי בסך 800 ש"ח".
ב- בש"א (חי') 14800/04 {אשש עופר נ' יעקב זיסמן, עורך-דין, תק-מח 2004(4), 7228 (2004)} קבע בית-המשפט כי "בהתאם לסעיף 128 לפקודה, אני מורה כי מתוך הסכומים שיצטברו בקופת הכינוס, ישולם למבקשת מדי חודש סכום של 800 ש"ח לכיסוי חוב מזונות שנוצר לאחר מתן צו הכינוס".
ב- פש"ר (ב"ש) 9208/03 {ברוריה ביטון נ' אבנמוחה מאיר ואח', תק-מח 2004(2), 7478 (2004)} קבע בית-המשפט כי הוא "רואה לנכון לקצוב למבקשת ולילדיה מזונות אשר המשיב יהא חייב בתשלומם, מעבר לתשלומים החודשיים, בהם הינו מחוייב לקופת הכונס הרשמי. סכום הקצבת המזונות יעמוד על סך 500 ש"ח. הסכום החודשי אשר על המשיב לשלם לקופת הכונס הרשמי, בסך 500 ש"ח, יישאר על כנו".
ב- בש"א (ב"ש) 7129/03 {אייל ג'אן ואח' נ' יעקב ג'אן ואח', תק-מח 2004(2), 826 (2004)} קבע בית-המשפט כי "בהתחשב ביכולת הכנסתו של החייב אל מול צורכיהם של המבקשים, אל מול חובות החייב לנושיו, אני קובעת כי החייב יגדיל את תשלומיו החודשיים לקופת הכינוס לסך של 2,000 ש"ח כאשר מתוך סכום זה יוקצה סך של 1,000 ש"ח לטובת מזונות ילדיו".
שאלה: האם חוב מזונות שזמן פירעונו לאחר מתן צו כינוס, בר-תביעה בהליכי פשיטת רגל והאם ניתן לגבותו בהליכי הוצאה לפועל?
תשובה: ב- ע"א 345/03 {דן רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} התייחס בית-המשפט לסוגיית עיכוב הליכים על-פי סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל. במקרה זה נקבע כי:
'עיכוב ההליכים, על-פי סעיף זה, חל לגבי "חובות בני תביעה" בלבד, כך שהליכים הנוגעים לעניינים אחרים אינם בני עיכוב (ש' לוין, א' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שניה, התשס"א-2000), 115 (להלן: "לוין וגרוניס"); ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4), 730, 741 (2001) (להלן: "עניין לוי")). סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל מגדיר "חוב בר-תביעה" כ"כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל". על-פי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, "תביעות לדמי נזק בלתי-קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על-פי פסק-דין וזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל".'
מפרשת רייכרט שלעיל, עולה מפורשות, כי חוב מזונות שזמן פרעונו לאחר מתן צו כינוס, איננו בר-תביעה בהליכי פשיטת רגל, ועל-כן ניתן לגבותו בהליכי הוצאה לפועל.
לאור האמור לעיל, בית-המשפט קבע ב- ע"א (נצ') 1309/06 {ג' ש' (קטינה) ואח' נ' ג' א' ואח', תק-מח 2007(3), 5727 (2007)} כי "המערערות זכאיות לפעול לגביית חוב המזונות השוטף מיום מתן צו הכינוס באמצעות הליכי הוצאה לפועל".
שאלה: מדוע סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל מהווה סיומו של הליך דו-שלבי?
תשובה: ב- פש"ר (ת"א-יפו) 1831/00 {אביטל סקס ואח' נ' דוד סקס ואח', תק-מח 2004(2) 7067 (2004)} קבע בית-המשפט:
"למעשה, הקצבת סכום מזונות לפי סעיף 128 לפקודה מהווה סיומו של הליך דו-שלבי; השלב הראשון מבוצע בבית-המשפט לענייני משפחה, הקובע סכום מזונות (קבועים או זמניים), שעל החייב היה לשלמו במלואו לו היה סולבנטי. שלב זה מתמקד בצרכיו של בן-המשפחה הנזקק למזונות, והוא מוכרע לפי כל ההלכות הנהוגות בתחום דיני המזונות. בשלב זה, אין הנושים בפשיטת הרגל מהווים צד, בדרך-כלל, אף כי עשוי לחול הכלל הרגיל כי אם מונה לחייב נאמן, הרי שהוא בא בנעליו אף בעניין זה. כך או כך, קביעת דמי המזונות בשלב זה אינה מתחשבת בהכרח בנושי החייב, ובצורך לשלם לטובתם תשלום חודשי. לצורך זה, האחרון, מיועד השלב השני, אשר מופקד בידי בית-המשפט של פשיטת רגל; בשלב זה, נערך איזון בין הנזקק למזונות לבין נושיו האחרים של החייב, כאשר סכום המזונות שנקבע בשלב הראשון מהווה אך נקודת מוצא, ומתפקד כחיוב נוסף המוטל על החייב חדל-הפירעון (אשר מעצם מצבו אינו מסוגל, בדרך-כלל, לשלם את הסכום במלואו), אף כי אין מדובר בחוב בר-תביעה, ולא מוגשת בגינו תביעת חוב רגילה. מהותו של שלב זה, הינו פסיקת תשלום חודשי כולל שעל החייב להעביר, וחלוקתו בין הנזקק למזונות לבין הנושים האחרים. צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו), בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית-המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות)."
וכן:
"מן הראוי לקבל את עמדת הכונס הרשמי, ולהעמיד את התשלום החודשי על סך 7,000 ש"ח, ממנו יוקצבו 2,500 ש"ח כדמי מזונות".

