סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
• אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
• מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
• כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
• הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
• הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
• הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
• תפקידים (סעיף 82 לחוק)
• הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
• פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
• שומה (סעיף 85 לחוק)
• השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
• חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
• בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
• אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
• ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
• שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
• פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
• מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
• הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
• הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
• האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
• סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
• כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
• הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
• במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
• חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
• חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
• הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
• סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
• בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
• פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
• מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
• מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
• נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
• חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
• חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
• נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
• חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
• דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
• חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
• תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
• פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
• חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
• הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
• הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
• דוגמאות כתבי בי-דין

כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)

1. כללי
סעיף 79 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"79. כשרות להתמנות
למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי."

סעיף 79 לחוק הירושה קובע שלוש זהויות, היכולות להתמנות כמנהל עזבון. מעיון בסעיף עולה כי הסעיף מדבר אך ורק על כשרותו של המתמנה ואינו עוסק כלל בכישוריו של המתמנה.

בטרם ימנה בית-המשפט את מנהל העזבון, שומה עליו לבדוק את כישוריו, ניסיונו של המתמנה וכבכל מקרה כל מינוי ידון לגופו ועל-פי נסיבותיו. המחוקק סמך ידיו על בית-המשפט שידע לבחור במנהל עזבון נאמן ובעל יכולת לעמוד בחובותיו. על-כן, המחוקק הותיר בידי בית-המשפט את שיקול-הדעת ולכן גם לא נקבעה בחוק רשימת סייגים למינוי מנהל עזבון {בש"א (יר') 56289/06 המנוח א' ס' ז"ל נ' נ' מ' ואח', תק-מש 2006(4), 363 (2006)}.

כאמור, מנהל עזבון, מתמנה על-ידי בית-המשפט לפי סעיף 79 לחוק הירושה. עליו למלא את חובותיו, בכפוף להוראות בית-המשפט ותחת פיקוחו. מנהל עזבון, הוא עושה דברו של בית-המשפט אף שהרשות בידו לערער על החלטותיו של בית-המשפט לערכאה גבוהה יותר {ע״א 474/65 טראובר נ׳ מנהיים, פ"ד כ(2), 2 (1966); בר״ע 162/76 גפן נ׳ ויינשטוק, פ"ד לא(1), 222 (1976); ת"א (שלום יר') 5034-04 גרשון צחור (צ׳חנובר) ואח' נ' עו״ד תיאודור אורין (ושולח ההודעה לצד ג' בתפקידו כמנהל עזבון המנוח איסקולסקי משה), תק-של 2011(3), 40600, 40610 (2011)}.

2. "יחיד"
בחוק הירושה לא מצאנו כל הוראה בעניין כשירותו של היחיד להתמנות כמנהל עזבון. לכן, אין גם כל מניעה האוסרת על יורש לקבל את המינוי כאמור {עז' (חי') 5650/99 עזבון הברונית דה-רוטשילד נ' עמותת בת-דור, דינים משפחה א 203 (1999)}.

יחד-עם-זאת, במקרים מסויימים, ניתן להגביל את זהותו של היחיד ואף במקרים בהם ה"מתמנה" הוא תושב חוץ, יש כדי לשלול את מינויו כמנהל עזבון {עז' (חי') 5650/99 עזבון הברונית דה-רוטשילד נ' עמותת בת-דור, דינים משפחה א 203 (1999); בש"א (יר') 56289/06 המנוח א' ס' ז"ל נ' נ' מ' ואח', תק-מש 2006(4), 363 (2006)}.

נעיר כי בפרשת ריטה שוואלברג {ה"פ (יר') 312/96 ריטה שוואלברג ואח' נ' מיכאל לוי מטר, תק-מח 2005(1), 2001 (2005)} הכיר בית-המשפט בתוקף סמכותן של מנהלות העזבון, רק מפני שהיה מדובר בפסק-חוץ שעסק בנושא אחר ובעקיפין נקבעה הסמכות. לעומת-זאת, בפרשת רוטשילד, נידון פסק-חוץ שכל כולו עוסק בענייני מינוי מנהל עזבון, ופסק-חוץ מסוג זה לא הוכר כאכיף בישראל.
3. מנהל עזבון שאיננו תושב ישראל - "בעל עניין"
למרות שמנהל עזבון זר איננו מוסמך לפעול בישראל כמנהל עזבון, ניתן להכיר בו, לעניין תובענה, כ"בעל עניין" {ראה סעיף 11(ב) לחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958}.

כך גם ניתן ליתן רשות למנהל עזבון זר לעיין ולקבל אינפורמציה על חשבון הנמצא בישראל {עז' (ת"א) 1030/01 עזבון המנוח מאיר אהרון אקמן ז"ל נ' בנק הפועלים, תק-מש 2001(3), 39 (2001)}.

4. "תאגיד"
ש' שילה גורס בספרו {פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 132} כי "לפעמים יש יתרון במינוי תאגיד לניהול העזבון. בדרך-כלל מדובר בתאגיד שיש לו מומחיות בניהול. קורה שמצווה מעדיף להורות לתאגיד לבצע את צוואתו ולנהל את עזבונו ואין סיבה למונע בקשה זו כשמדובר בתאגיד המתאים לכך".

יחד-עם-זאת, כאשר תאגיד גדול מבקש להתמנות למנהל עזבון, על בית-המשפט לוודא כי דווקא גודלו של התאגיד לא עומד לו לרועץ במילוי אחר מטרות מינויו. לכן, מוטב כי בית-המשפט יורה על כתובת ברורה שאליה ניתן יהיה לפנות בכל הקשור לניהול העזבון {חיזוק לדברים אלה ניתן למצוא בסעיף 34 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו כאשר "מינה בית-המשפט תאגיד להיות אפוטרופוס, רשאי הוא לקבוע יחיד שיבצע את תפקידי האפוטרופוס מטעם התאגיד"}.


5. "האפוטרופוס הכללי" - סעיף 96 לחוק הירושה
להרחבה בעניין זה ראה הפרק העוסק בסעיף 96 לחוק הירושה.