מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו - מהדורת 2016
הפרקים שבספר:
- הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
- דוגמאות כתבי בי-דין
חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
סעיף 101 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"101. חובות מובטחים
חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה."
סעיף 101 לחוק הירושה, דן בחובות שהיו מובטחים ערב מותו של המוריש. סעיף זה הינו כללי ומקנה חסינות להפעלת וגביית החוב מתוך הבטוחה, מבלי שהוראות חוק הירושה יפגעו בבטוחה זו ובזכות הקדימה של גביית החוב.
כלומר, במערכת היחסים החיצונית, בין היורש והנושה, החוק הכללי בנוגע לחוב מובטח גובר על חוק הירושה, על-אף שגם דיני הירושה מכירים בעדיפות בין נושים וקובעים כי נושה מובטח עדיף על נושה שאינו מובטח, בכך שביכולתו לבחור בדרך של מימוש המשכון וגביית החוב מהמקרקעין שהיוו בטוחה {תמ"ש (ת"א) 6070/99 עזבון המנוח אלג'ם נ' אביבה מנחם, תק-מש 2000(1), 213 (2000)}.
כך לדוגמה, נכס בישראל ששועבד כערובה לחיוב, חל עליו חוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק המשכון"). לפי סעיף 1 לחוק המשכון, הנושה זכאי להיפרע מן הנכס הממושכן אם לא סולק החיוב. המשכון אינו נכנס בגדר העזבון של הממשכן שנפטר, העומד לחלוקה בין יורשיו, כל עוד לא סולק החיוב שכערובה לו מושכנו.
זכותו של מקבל המשכון גוברת על זכויות היורשים או זכויות נושי העזבון שאינם מובטחים.
לעניין חוב שאינו מובטח, ההסדר המעוגן בדיני הירושה הינו הסדר ספציפי ועדיף על הוראות חוק ההוצאה לפועל. בעל חוב שאינו מובטח מן הראוי שימתין לבירור החובות וסילוקם על-ידי מנהל העזבון.
בעל חוב שאינו מובטח, אשר סבור שמנהל העזבון מעכב את פעולתו, רשאי לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות למנהל העזבון {תמ"ש (ת"א) 6070/99 עזבון המנוח אלג'ם נ' אביבה מנחם, תק-מש 2000(1), 213 (2000)}.
סעיף 101 לחוק הירושה, על-פי ניסוחו, מתאר סיטואציה בה המוריש הוא שהעניק את הבטוחות, אולם, נראה כי גם אם במהלך ניהול העזבון, מתוקף תפקידו ובמסגרת פעולות ניהול העזבון, העניק מנהל העזבון, או היורשים, בטוחות, יחול לגביהן דין זהה לאמור בהוראת סעיף 101 לחוק הירושה, כבטוחות שניתנו ערב פטירת המוריש {פרופ' ג' טדסקי "חובות העזבון" עיוני משפט ה (התשל"ו), 14}.