סוגיות בפקודת הסמים המסוכנים
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הגדרות - סוגיות בפקודת הסמים המסוכנים
- ייצור, הכנה והפקה
- החזקה ושימוש
- דרכי החזקה
- חצרים
- "לא יהיו ברשותו של אדם כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו"
- כלים אסורים; באנג
- שימוש מותר
- ייצוא, יבוא, מסחר והספקה
- תיווך בין בתמורה ובין שלא בתמורה
- הובלה במעבר
- הטיה
- טלטול סם במעבר
- פגיעה בסם במעבר
- עונשין
- הדחת קטינים
- חיפוש
- חזקות
- דיני חילוט בפקודת הסמים המסוכנים
- שלילת רישיון נהיגה
- עבירות חוץ
- דיני מעצרים בפקודת הסמים המסוכנים
- האם יש לערוך הבחנה בין סמים "קלים" לבין סמים "קשים"
- הברחת סמים אל תוך כותלי בית הסוהר
- שיקולי ענישה בפקודת הסמים
שימוש מותר
סעיף 12 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:"12. שימוש מותר
השימוש בסם מסוכן מותר אם הוא לצורך ריפוי והסם סופק למשתמש מאת רוקח, רופא או רופא וטרינרי בתנאים האמורים בסעיף 11(3) או סופק על-פי רישיון."
ב- ת"פ (מחוזי חי') 11499-06-10 {מדינת ישראל נ' יסמין אבו קמיר (עציר), תק-מח 2011(1), 7014, 7019 (2011)} קבע בית-המשפט כי המתדון הינו סם מסוכן לפי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים שכן הוא כלול ברשימת הסמים המסוכנים שבתוספת הראשונה לפקודה.
בעובדה כי הנאשמת צרכה סם זה בהיתר כדין, אין בכדי לאיין את העבירה של נהיגה בשכרות, אלא יש בה אך כדי לקבוע כי השימוש בסם זה - אשר הינו ככלל אסור לפי פקודת הסמים המסוכנים - הינו מותר למי שקיבל היתר כדין לצרוך אותו.
אין בהיתר זה כדי להתיר נהיגה כשבגוף הנהג מצוי סם מסוכן, הגם שנטל אותו כדין.
במקרה דנן, אין חולק כי הנאשמת עשתה שימוש מותר בסם המתדון, שסופק לה, בנטלה אותו. אלא שאין בשימוש מותר זה כדי להתיר נהיגה בעוד בגוף הנהג מצוי אותו סם מסוכן, כשם שאין בשימוש מותר בסם הקנביס, בצריכתו כתרופה, כדי להתיר נהיגה לאחר נטילתו.

