פסק בוררות, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
ערעור לפני בורר
סעיף 21 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קובע כדלקמן:"21א. ערעור לפני בורר (תיקון: התשס"ט)
(א) קבעו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר:
(1) נימק הבורר את פסק הבוררות הניתן לערעור;
(2) יחולו הוראות התוספת השניה נוסף על הוראות התוספת הראשונה ככל שאינן סותרות את הוראות התוספת השניה, והכל אלא-אם-כן קבעו הצדדים אחרת.
(ב) הוראות חוק זה החלות על בורר על הליך לפני בורר ועל פסק בוררות, יחולו בשינויים המחוייבים על בורר בערעור, על הליך הערעור לפני בורר ועל פסק הבוררות בערעור, ובלבד שפסק הבוררות לעניין ההגדרה "פסק בוררות" יהיה פסק הבוררות בערעור או פסק הבוררות של הבורר הראשון, אם לא הוגש ערעור או בחלוף המועד להגשתו.
(ג) קבעו צדדים כאמור בסעיף-קטן (א):
(1) ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות על-פי העילות האמורות בסעיף 24(9) ו-(10) בלבד;
(2) לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט על פסק הבוררות."
בתיקון לחוק הבוררות נוספה התוספת השניה לפיה:
"תוספת שניה (תיקון: התשס"ט)
(סעיף 21א)
א. ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול או בדרך אחרת שקבעו הצדדים בהסכם הבוררות; הפרוטוקול ישקף את מהלך הדיון ואת דברי בעלי הדין.
ב. הערעור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שפסק הבוררות הומצא לבעלי הדין או מיום שהתמנה הבורר בערעור, לפי המאוחר, ויהיה מנומק; בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תגובה מנומקת לערעור בתוך שלושים ימים מיום שהומצא להם הערעור; המערער רשאי להגיש תגובה לתשובה בתוך 15 ימים מיום המצאתה.
ג. הוגש ערעור, רשאים בעלי הדין האחרים להגיש ערעור שכנגד בתוך שלושים ימים מיום שהומצא להם הערעור; בעלי הדין האחרים רשאים להגיש תגובה מנומקת לערעור שכנגד בתוך 15 ימים מיום שהומצא להם הערעור שכנגד.
ד. הבורר בערעור רשאי לקיים ישיבות בנוכחות הצדדים, לשמוע טיעונים ולבקש סיכומים בכתב, אך אינו רשאי לשמוע עדים; ההכרעה בערעור תהיה על סמך החומר שהיה בפני הבורר הראשון, ועל סמך כתבי הטענות והסיכומים בכתב שהוגשו בערעור.
ה. על הבורר בערעור לתת את פסק הבוררות בתוך חודשיים ממועד הסיום של הליך הערעור.
ו. הבורר בערעור ינמק את פסק הבוררות."
בטרם[38] נחקק חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, אשר החליף את פקודת הבוררות המנדטורית משנת 1926, פסקו בתי-המשפט כי אחת העילות לביטול פסק בוררות היא טעות בולטת על פני פסק הבוררות. חוק הבוררות סתם את הגולל על אפשרות זו בשל הסברה שעילה זו פורצת את סופיות הליך הבוררות ומרתיעה מתדיינים ועורכי-דין מלפנות אליו. ואולם, השינוי האמור לא הביא להיזקקות רבה להליך הבוררות ובעקבותיו הליך זה אף נתפס כהליך המאפשר טעויות מהותיות שאינן ניתנות לתיקון.
זאת ועוד. גם הדוגלים במתן אפשרות לתקן טעות מהותית בפסק בוררות אינם תמימי דעים בדבר ההליך הראוי לכך. יש הסבורים שתיקון הטעות צריך להיעשות על-ידי בית-המשפט, בין בבקשה לביטול פסק בוררות בעילה של טעות מהותית בפסק הבוררות, כפי שניתן היה טרם חוק הבוררות ובין בהגשת ערעור לבית-המשפט בהתקיים תנאים מסויימים.
כנגד הגישה כאמור, נטען בוועדת החוקה ומשפט של הכנסת כי פתיחת פתח לערעור בפני בית-המשפט תפגום בסופיות הליך הבוררות ובתדמיתו ככלי יעיל לפתרון סכסוכים ובכך תרתיע בעלי דין מלפנות אליו. בנוסף נטען כי הדבר יגרום לעומס על בתי-המשפט. מטעמים אלה סברה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת כי תיקון הטעות צריך להיות פנימי בהליך הבוררות ולא מבוסס על פניה לבית-המשפט.
על-כן, הוצע לעגן בחוק הבוררות הליך ערעור בפני בורר שיאפשר תיקון טעויות בפסק הבוררות. יוער כי גם כיום חוק הבוררות לא מונע מן הצדדים להסכים על ערעור בפני בורר אולם עיגון והסדרה של ההליך הערעור כאמור עשויים להגביר את המודעות לכך ולהפחית את הרתיעה מהליך הבוררות.
עד תיקון התשס"ט חוק הבוררות לא חייב היה הבורר לנמק את פסק הבוררות. על-פי הצעת חוק הבוררות, שנתקבלה בסעיף 21א(א) לחוק הבוררות, ביכולתם של הצדדים לקבוע כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר, אז, תחול על הבורר הראשון חובת הנמקה של הכרעתו, שאם לא כן יקשה על הבורר בערעור לבקר את ההחלטה.
בתוספת השניה, שנוספה לתיקון התשס"ט לחוק הבוררות, ניתן למצוא הסדרים שיחולו באם הצדדים הסכימו על ערעור בפני בורר וכל עוד לא הותנו על כך. התוספת השניה לחוק הבוררות מסדירה את חובת התיעוד של ישיבות הבוררות, הרכב הבוררים בערעור, המועדים להגשת הערעור, אופן הגשתו, התגובות על ערעור וערעור שכנגד, דרך ניהול ההליך וההכרעה בו, המועד למתן פסק הבוררות בערעור וחובת הנמקתו.
לתשומת-לב, כי סעיף 21א(ג) לחוק הבוררות קובע כי במקרה והצדדים נהגו כאמור בסעיף 21א(א) לחוק הבוררות, ניתן יהיה להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות רק על-פי העילות הקבועות בסעיף 24(9) לחוק, העוסק בתכנו של פסק הבוררות המנוגד לתקנת הציבור ובסעיף 24(10) לחוק העוסק בקיומה של עילה שעל פיה היה בית-המשפט מבטל פסק-דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
[38] הסקירה להלן נלקחה מתוך הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2) (ערעור על פסק בוררות), התשס"ח-2007.