המפרק בדיני חברות - דין ומהות (זכויותיו, סמכויותיו וחובותיו)
הפרקים שבספר:
- המפרק
- מפרק זמני לפני מתן צו הפירוק
- מינויו של מפרק זמני אף מבלי שהוגשה בקשת פירוק
- מינוי מפרק זמני לאחר צו הפירוק וטרם מינוי המפרק הקבוע
- מפרק קבוע
- מפרק מפעיל
- מנהל מיוחד
- מינוי המפרק - כללי
- סמכות מינוי מפרק על-ידי בית-המשפט
- מינוי כמפרק וככונס
- אדם אחר שנתמנה להיות מפרק
- תוקף פעולותיו של המפרק
- מינוי מספר מפרקים
- כשירות למינוי
- סייגים למינוי המפרק
- רישום מינוי המפרק
- משמעות המינוי
- ביטול המינוי
- המפרק הזמני וסמכויותיו
- כונס הנכסים הרשמי המשמש כמפרק וסמכויותיו
- סמכויותיו של מפרק קבוע
- סמכויותיו של מפרק בפירוק מרצון
- סמכויותיו של מפרק בפיקוח בית-המשפט
- סמכויות המנהל המיוחד על-פי דיני החברות
- חובותיו של המפרק
- חובות המפרק הזמני
- חובת מתן ערובה על-ידי מפרק
- חובת הנאמנות של המפרק
- חובת הזהירות
- דינו של המפרק שהפר חובותיו
- שכרו של המפרק
- קביעת השכר
- חישוב שכר המפרק
- תשלום השכר
- סיום תפקידו של המפרק - מבוא
- המפרק סיים את פירוק החברה
- המפרק התפטר או פוטר מתפקידו
- פיטורי המפרק או ביטול מינויו
- מפרק אשר פשט את הרגל
- פטירת המפרק
- תשלומי חובה למע"מ
- הגשת בקשה על-ידי מפרק חברה לפטור מתשלום אגרה
- מירוץ תקופת ההתיישנות ואימתי ניתן לייחס למפרק את ידיעתה של החברה
סייגים למינוי המפרק
תקנה 3 לתקנות החברות (מינוי) העוסקת בניגוד עניינים קובעת כי בית-המשפט לא ימנה אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדה בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.קיומו של ניגוד עניינים מהווה עילה לפסלות המפרק. כך למשל, החזקת מניות בחברה משמשת עילת פסילה בשל החשש לניגוד עניינים {ראה למשל ת"א (ב"ש) 171/88, המ' (ב"ש) 207/89 הוד אווז משחטה להודיים ואווזים בע"מ בפירוק נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"מ התש"ן(2), 441}.
מי ששימש נושא משרה בחברה ובכלל זה עורך-דין שייצג בעל מניות עיקרי בחברה, מתוך החשש שמא בפירוק יהיה עליו לטפלנגד לקוחותיו באותו עניין בו הוא טיפל, דבר הנוגד את חוקי האתיקה, לא ישמש כמפרק החברה כמו גם מי שחב לחברה כספים או נושה שלה {ראה גם ת"א (ב"ש) 171/88, המ' (ב"ש) 207/89 הוד אווז משחטה להודיים ואווזים בע"מ בפירוק נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"מ התש"ן(2), 441}.
אולם, קשר של מפרק עם עורכי-הדין של החברה שהתקיים בעבר לא תמיד יהווה מחסום בפני המפרק בעילה של ניגוד עניינים {ראה למשל רע"א 7392/00 הנרי קלף נ' עו"ד אבנר כהן ואח', תק-על 2001(1), 1106 (2001)}.
גם מינוי מפרק בעל קירבה משפחתית לנושא משרה בחברה היא עילה לקיום ניגוד עניינים.
יצויין כי עילת ניגוד העניינים נבחנת באופן שונה כאשר המדובר בפירוק מרצון, ואסיפת הנושים הם שבחרו את המפרק, לבין מצב שבו המפרק ממונה על-ידי בית-המשפט.
כך למשל, בנוהל שבשיגרה לא ימונה רואה החשבון של החברה למפרקה, ואילו במקרה של פירוק מרצון, בו מינתה אסיפת הנושים את רואה החשבון שלה קבע כב' השופט י' כהן ב- ע"א 651/75 {יובל שגב נ' שלום אברדם ואח', פ"ד ל(2), 276 (1976)} כי "בפירוק מרצון של חברה מסר המחוקק את מינוי המפרק לאסיפת נושים ובמקרים מסויימים לאסיפת חברים, וכפי שאמר הנשיא המלומד בהחלטתו בדרך-כלל תבחר האסיפה לתפקיד זה אדם שהוא איש אמונם של הרוב באסיפה. אין לדרוש שאדם כזה יהיה מנותק כליל מכל קשר עם עסקי החברה שבפירוק ועם נושיה. המפרק אינו עובד של המשיבה, אלא נותן לה שירותים כשותף במשרד רואי חשבון. עובדה זו בלבד אינה מעמידה את המפרק במצב תלות כזה במשיבה, שיש לחשוש, שהמפרק לא ימלא את תפקידו באמונה".
נדגיש כי האיסור על ניגוד עניינים, זכה למעמד מיוחד בהליכי פירוק. מדובר בניגוד עניינים אובייקטיבי, ואין נדרשים בבחינתו להוכחת ניגוד עניינים בפועל {רע"א 8388/03 עתמאנה נ' עו"ד איתן ארז כונס מיוחד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
הכלל האוסר על ניגוד עניינים הינו עיקרון יסוד במשפטנו. עיקרון זה משתרע גם על הליך של פירוק או כינוס נכסים של חברה. בכל הנוגע למינוי מפרק, כונס נכסים או מנהל מיוחד מצינו כאמור הוראה מפורשת בעניין זה בחקיקת-משנה היא תקנה 3 לתקנות החברות (מינוי).
יחד-עם-זאת, איסור על ניגוד עניינים קיים גם אם אין בנמצא דבר חקיקה מפורש המורה על כך. זאת, "שכן מדובר בעיקרון יסוד אוניברסלי "המרחף" מעל כל דברי החקיקה הרלבנטיים" {בג"צ 2419/94 פריד נ' ראש העיר טירת הכרמל, פורסם באתר האינטרנט נבו (1994); בג"צ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקווה, פ"ד לד(2), 566 (1980).
יובהר, כי אין די בכך שניתן להצביע על ניגוד עניינים כלשהו כדי לפסול את מינויו של אדם לתפקיד מסויים. עשויות להתקיים דרגות שונות של ניגוד עניינים. תחימת הגבול בין ניגוד עניינים שניתן להשלים עימו לבין ניגוד עניינים פסול אינה תמיד פשוטה {ראה למשל בג"צ 7279/98 שריד נ' ממשלת ישראל, פ"ד נה(1), 740 (1999)}.
השאלה האם מצב מסויים כרוך בניגוד עניינים פסול היא שאלה אובייקטיבית. שאלה זו נחתכת לפי אמת-מידה של סבירות ולא על-פי החשד או האמון שיש לרחוש לאדם פלוני {בג"צ 202/90 י.ב.מ ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים, פ"ד מה(2), 265 (1990)}.
עוד נקבע כי אין צורך שניגוד העניינים יהיה קיים כבר בעת מינוי התפקיד, אלא די בכך שהנתונים הקיימים מצביעים כי עלול להיווצר ניגוד עניינים.
אין מדובר ברשימה סגורה של מקרים בהם אדם יהא פסול מלהתמנות לתפקיד, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו {בש"א (ב"ש) 4414/09 אוביץ דוד נ' כונס הנכסים הרשמי - הדרום, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
ב- רע"א 8388/08 {סלים עתאמנה נ' עו"ד איתן ארז מנהל מיוחד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)} קבע בית-המשפט כי צירוף הזיקות הקושרות את רו"ח דראושה לחברה מבקשת הפירוק - היותו רואה החשבון החיצוני של החברה וקירבת המשפחה של רעייתו למר נעאמנה - מעורר חשש לניגוד עניינים במידה המצדיקה הימנעות מהעסקתו על-ידי המשיב.
עוד נקבע כי טענת המבקשים, כי חברת נעאמנה היא מתחרה עסקית של החברות שבפירוק לא הוכחשה. בנסיבות אלה, חשיפת גורם המקורב לחברת נעאמנה למידע הנוגע לחברות ואשר עשוי להיות קשור לתחומי התחרות ביניהן מעורר פוטנציאל בעייתי לניגוד עניינים.
ב- בש"א (נצ') 1663/07 {נתיב דוד חב' לבנייה בע"מ (בפירוק) נ' עו"ד מאיר גוטרבוים - מפרק החברה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן אין מקום לצעד דרסטי של העברת המפרק מתפקידו לאחר שהוא כבר ממלא תפקידו בצורה מקצועית מזה שנים ארוכות, הואיל ולא הוכח כי קיים חשש קונקרטי לניגוד עניינים בין תפקידו של המפרק כמפרק החברה, במסגרתו הוא פועל להעשרת קופת הפירוק, לבין העובדה שהוא מייצג רוכשים במסגרת תביעות נזיקיות שהגישו כנגד הבנק, כנגד היועץ המשפטי של החברה שבפירוק וכנגד מבטחת היועץ המשפטי בביטוח אחריות מקצועית.
תקנה 4 לתקנות החברות (מינוי) עניינה סייגים למינוי לתפקיד המפרק.
בסמכותו של הכונס הרשמי לבוא בפני בית-המשפט כשפיו טענות כנגד מינוי המפרק המוצע {"מתוך ניסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר"}.
על הכונס הרשמי לפרט את טעמיו ובית-המשפט יחליט בעניין לאחר שנתן למפרק המוצע להשמיע את דברו.