הפרשנות לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
הפרקים שבספר:
- סמכות גביית חובות
- גביית החוב
- פריסת החוב
- גביית דמי ערבות על חשבון פיצוי למתלונן
- גביית פיצוי לטובת נפגע עבירה ועיכוב ביצוע
- הליכי גביה, פריסה ועיקול
- פיצוי וקנס באספקלריה של המרכז וועדת שחרורים
- פיצויים למתלוננים - הלכות
- עיכוב ביצוע תשלום קנס פלילי או פריסתו או דחיית תשלום
- קנסות מס ערך מוסף
- קנסות תעבורה
- תביעת פיצויים כתוצאה מהליכי גביה שלא כדין
- קנס מינהלי
- פשיטת רגל וקנס פלילי
- פיצוי לקטין שניזוק מעבירה
- החלטה הטעונה הבהרה
- מסירת מידע
- רשמים לענייני המרכז
- עיכוב יציאה מהארץ
- קנס מאדם שנפטר
קנסות מס ערך מוסף
הפסיקה קבעה שיש להעלות את רף הענישה בעבירות מס, כאשר המדיניות הרצויה היא הטלת עונשי מאסר מרתיעים וקנסות משמעותיים, הנגזרים מהיקף ההונאה והגזילה מקופת הציבור, ואין הצדקה להקלה בעבירות אלה {ראה ע"פ (מחוזי ת"א) 70834/02 אלחרר נ' מדינת ישראל, דינים-מח לג(8), 110 (2003); וגם רע"פ 4654/92 ארגוב נ' מדינת ישראל, תק-על 92(3), 301 (1992)}.עוד נפסק שגילויין של עבירות מס הוא קשה ומחייב השקעת משאבים ומאמצים רבים על-ידי המדינה, ועל-כן יש לחנך את הציבור שאין לשלוח יד בקופה הציבורית, וזאת על-ידי הטלת עונשים מרתיעים בעבירות אלה {ראה ע"פ (מחוזי ת"א) 70265/01 מדינת ישראל נ' מצות לובאוויטש בע"מ, דינים-מח לב(10), 211 (2001); ראה גם ע"פ 857/84 סניורה נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(1), 550 (1985)}.
אשר לגובה הקנסות שראוי להטיל בעבירות מס, נקבע כי בבואו של בית-המשפט להטיל קנס על עברייני מס עליו להביא בחשבון את שווי הגזילה, ואת גובה סכום המע"מ שנגרע מהמדינה. זאת ועוד, יש להביא בחשבון שהמערער לא כיסה את חובו העצום למע"מ עד עצם היום הזה, וספק אם יוכל לעשות כן בעתיד, ולפצות את הקופה הציבורית {ראה גם: ע"פ (מחוזי ת"א) 70747/06 חב' "למיט" יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.10.07); וכן ע"פ (מחוזי ת"א) 70453/06 אברהם מורן נ' מדינת ישראל - מע"מ פתח תקווה, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.10.06)}.
ב- ע"פ (ת"א) 71538/07 {טל יגרמן נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.02.08) (להלן: "עניין יגרמן")} נפסק, כי בביצוע עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"), יינתן משקל מועט לנסיבות אישיות וקשיים כלכליים בכל בקשה לבית-המשפט העוסקת בפטור מפיגורים או בהקלה בתשלומים {ראה גם: ע"פ (מחוזי ת"א) 70834/02 אלחרר פנחס אילן נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.02.03)}.
באשר לתשלום החוב בתשלומים או לפטור חייב מתשלום תוספת הפיגורים שוב הובהר כי פתוחה הדרך בפני המבקש לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה לאפשר לו זאת, מכוח הוראות סעיפים 5ב ו- 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות.
כבר נקבע כי במכלול שיקולי הענישה יילקחו בחשבון, בין היתר, שיקולי החומרה של העבירה אשר בוצעה ושבגינה חוייב הנידון בקנס. במקרה בו נסיבות העבירה חמורות, יינתן משקל מועט יותר לנסיבות האישיות של מערער, בין היתר, מצב כלכלי קשה. כמו-כן, וכפי שציינו כאמור לעיל, כאשר מובאות הנסיבות האישיות לקולת העונש, הן צריכות להיות חריגות וקיצוניות על-מנת שבית-המשפט ייתן ייחס להן חשיבות.
לעניין התיישנות קנסות, נקבע ב- ע"פ (ת"א) 71538/07 - עניין יגרמן, כי הליכים הננקטים לגביית הקנס, גם אם לא צלחו, יש בהם כדי להפסיק את מירוץ ההתיישנות. סעיף 117 לחוק המע"מ מונה מקרים בהם הפר הנישום את הוראות סעיף 117 לחוק המע"מ ולמעשה יואשם בעבירה פלילית אשר בחובה דינו של הנאשם יהיה בין שנה לשבע שנים. הסעיף מתחלק לשניים, סעיף 117(א) לחוק המע"מ המונה עבירות טכניות, אשר בחובן דינו של הנאשם יהיה מאסר שנה וסעיף 117(ב) לחוק המע"מ העוסק בעבירות מהותיות, דינן מאסר בין חמש לשבע שנים.
סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את תקופות ההתיישנות שיחולו על עונשים מיום שפסק-הדין נעשה חלוט ואם הופסק ביצועו, מיום ההפסקה. התיישנות על קנסות שנקבעו לפי עבירות סעיף 117(ב) לחוק המע"מ, אשר הוגדרו בחוק כחמורות יותר, הן עבירות מסוג פשע ועל-כן ההתיישנות תחול לאחר 20 שנים. עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק המע"מ, הן מסוג עוון ועל-כן ההתיישנות על הקנס תחול כעבור 10 שנים. בשני המצבים האמורים, במידה ונעשתה כל פעולה לצורך גביית הקנס על-ידי המרכז לגביית קנסות או בכל דרך אחרת, גם אם לא צלחה, הלה תפסיק את מירוץ ההתיישנות ולא ניתן יהיה לעשות שימוש בטעם זה לאי-תשלום הקנס {ת"פ 2653/96 שאשואשוילי נ' מע"מ עכו, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.04.12); ת"פ 4534-96 אבו רחמה נ' מדינת ישראל - מע"מ נצרת, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.12.11)}.