הפרשנות לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
הפרקים שבספר:
- סמכות גביית חובות
- גביית החוב
- פריסת החוב
- גביית דמי ערבות על חשבון פיצוי למתלונן
- גביית פיצוי לטובת נפגע עבירה ועיכוב ביצוע
- הליכי גביה, פריסה ועיקול
- פיצוי וקנס באספקלריה של המרכז וועדת שחרורים
- פיצויים למתלוננים - הלכות
- עיכוב ביצוע תשלום קנס פלילי או פריסתו או דחיית תשלום
- קנסות מס ערך מוסף
- קנסות תעבורה
- תביעת פיצויים כתוצאה מהליכי גביה שלא כדין
- קנס מינהלי
- פשיטת רגל וקנס פלילי
- פיצוי לקטין שניזוק מעבירה
- החלטה הטעונה הבהרה
- מסירת מידע
- רשמים לענייני המרכז
- עיכוב יציאה מהארץ
- קנס מאדם שנפטר
החלטה הטעונה הבהרה
סעיף 5א לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, קובע כדלקמן:"5א. החלטה הטעונה הבהרה (תיקון התשס"ג (מס' 2))
(א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לעניין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית-המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי העניין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
(ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף-קטן (א), יזמין בית- המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב."
לא קיים הליך של "הבהרת פסק-דין" אלא מקום שנקבע בחוק {ראה סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל וסעיף 5א לחוק המרכז לגביית קנסות כאמור לעיל}. יש להבחין בין בקשות ל"תיקון טעות בגזר הדין" לבין בקשות ל"הבהרה" ול"פרשנות".
תיקון פסק-דין שלא בהסכמה אפשרי לפי סעיף 81 לחוק בתי-המשפט, ואילו בקשות להבהרה ולפרשנות דינן להידחות. כאשר התיקון המבוקש אינו נכלל בגדר "טעות" כמשמעה בסעיף האמור אלא מדובר בבקשה לתיקון ולהוספה מהותיים לפסק-הדין, לבית-המשפט אין סמכות להיענות לבקשה בעדר הסכמת בעלי הדין {ראה גם: ע"א (ת"א) 2930/07 בלונד יוליה נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.04.08); ע"פ (ת"א) 71538/07 טל יגרמן נ' מדינת ישראל - מס קניה ומע"מ ת"א, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.02.08)}.
גם אם נפלה טעות בפסק-הדין, בית-המשפט רשאי לתקן אותה, כאמור, אך ורק אם היא "טעות" כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי-המשפט, טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא בזה, ובתנאים המפורטים בו. אם הטעות היא מהותית, גם אם היא נובעת משכחה - הטעות ניתנת לתיקון רק בערעור {ראה גם: ע"פ (ת"א) 71538/07 טל יגרמן נ' מדינת ישראל - מס קניה ומע"מ ת"א, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.02.08); משה שלגי, צבי כהן סדר הדין הפלילי (מהדורה שניה, תשס"א-2000), 424)}.
ראה למשל ב- ע"פ 866/95 {אהרון סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1), 793 (1996)}, בו נדון תיקון גזר דין בדרך של הוספת הוראת צבירה, לאחר שהנאשם והסניגורית יצאו מן האולם. בית-המשפט העליון קבע כי תיקון שנעשה בגזר דין הוא מהותי ביותר, בהיותו נוגע לשלילת חירותו של המערער לתקופה נוספת. העיקרון בדבר סופיות הדיון אכן שולל מבית-המשפט תיקון אשר כזה לאחר מתן גזר הדין.
בהמשך מציין בית-המשפט, כי לצד כלל זה ישנו סייג, לפיו בית-המשפט מוסמך לתקן את גזר דינו ביום הינתנו. אולם: תיקון מהותי בגזר דין, בין שהוא לטובתו של הנאשם ובין שהוא לרעתו, חייב שייעשה במעמד שני הצדדים, לאחר שניתנה להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
אולם, אם עצם הסמכות לתקן גזר דין בו ביום, מסורה לבית-המשפט, לא ניתן לומר כי על בית-המשפט שלערעור לבטל בכל מקרה את התיקון רק מחמת הפרתו של כלל השימוע, הכל תלוי במהותו של התיקון ונסיבות המקרה. בהתאם לכך, על ערכאת הערעור להפעיל את שבט ביקורתה, אם לבטל את התיקון, להשאירו על כנו, או לשנותו, במקרה בו התיקון נוגע ליחס שבין העונש שנגזר ובין נסיבה חיצונית לו.
ב- ע"א 8236/08 {המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.07.10), (הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק-דין מיום 22.7.2010)} הוגשה בקשה להבהרה על-פי סעיף 5א לחוק המרכז לגביית קנסות.
כב' השופט י' עמית הבהיר באותו עניין, כי מקום בו מוגשת בקשה מעין זו, אין זה ראוי כי הבקשה תוגש בנוסח של מכתב המופנה ללשכת השופט, אלא יש להגיש את הבקשה ערוכה ככתב בי-דין למזכירות בית-המשפט, כאשר הצדדים הנוגעים בדבר הם המשיבים, והמבקש הוא המרכז לגביית קנסות. הדבר אכן לא נאמר במפורש בסעיף 5א לחוק, אך כך עולה ממהות העניין, באשר קשה להלום כי בקשה הנוגעת במישרין לאחד הצדדים, תוגש ללא ידיעתו של אותו צד ומבלי שיכותב לבקשה. כך אף עולה מסעיף 5(ב) לחוק, לפיו רשאי בית-המשפט לקיים דיון בבקשת ההבהרה.