הפרשנות לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים
הפרקים שבספר:
- מבוא (תקנות א עד ג לתקנות הדיון)
- הרכב בתי-הדין ומקום מושבם (תקנות ד עד ו לתקנות הדיון)
- מקום המשפט (תקנות ז עד כד לתקנות הדיון)
- הגשת תביעה (תקנות כה עד לד לתקנות הדיון)
- הזמנת בעלי דין (תקנות לה עד מו לתקנות הדיון
- הרשאה (תקנות מז עד נא לתקנות הדיון)
- מהלך הדיון (תקנות נב עד עט לתקנות הדיון)
- עדות (תקנות פ עד צו לתקנות הדיון)
- שבועה (תקנות צז עד קה לתקנות הדיון)
- עיכוב, עיקול וצו מניעה זמני (תקנות קו עד קט לתקנות הדיון)
- פשרה, החלטה, פסק (תקנות קי עד קיח לתקנות הדיון)
- הוצאות ושכר טרחתו של המורשה (תקנות קיט לתקנות הדיון)
- פסק-דין שניתן במעמד צד אחד (תקנות קכ עד קכז לתקנות הדיון)
- סתירת הדין ודיון מחדש (תקנות קכח עד קלא לתקנות הדיון)
- ערעור (תקנה קלב עד קנג לתקנות הדיון)
- סידור גט (תקנות קנד עד קסה לתקנות הדיון)
- אישור נישואין וגירושין (תקנות קסו עד קסח לתקנות הדיון)
- חליצה (תקנות קסט עד קע לתקנות הדיון)
- היתר - עיגון (תקנות קעא עד קעב לתקנות הדיון)
- היתר-נישואין (תקנות קעג עד קעז לתקנות הדיון)
- אישור צוואות, עזבונות, אפוטרופוס (תקנות קעח עד קפו לתקנות הדיון)
- הקדשות (תקנות קפז עד קצא לתקנות הדיון)
- דינים וחשבונות (תקנות קצב עד קצד לתקנות הדיון)
- אימוץ (תקנות קצה עד ר לתקנות הדיון)
- גיור (תקנות רא עד רג לתקנות הדיון)
- הוראות שונות (תקנות רד עד ריא לתקנות הדיון)
- נושאים שונים
סידור גט (תקנות קנד עד קסה לתקנות הדיון)
עמוד 419 בספר:
"קנד. גירושין בהסכמה
בבקשה לגירושין, אף בהסכמת בני הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק-דין לגירושין. אך במקרה של שכיב-מרע רשאי בית-הדין לסדר את הגט בלי דיון מוקדם.
קנה. דיון בעניין גירושין
בדיון, כאמור בסעיף הקודם, יברר בית-הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון.
קנו. הופעת בעלי הדין אישית
על בני הזוג להופיע אישית לדיון בפני בית-הדין, אלא-אם-כן החליט לפטור את שניהם או אחד מהם מהופעה אישית.
קנז. תוכן הבקשה
בקשה לגירושין בהסכמה תכיל שמות בני הזוג, לרבות שמותיהם הקודמים, שמות ההורים, מקומות הלידה של בני הזוג ומקום מגוריהם האחרון, תאריך הנישואין ומקומם, שמות הילדים, גילם ומקום הימצאם, מספרי תעודת-זהות ופרטי נישואין קודמים - אם היו כאלה.
עמוד 420 בספר:
קנח. מועד לסידור הגט
לא יסודר גט לפני מתן פסק-הדין לגירושין, גם בהסכמת בני הזוג.
קנט. בקשה לגירושין כשהבעל בחוץ לארץ
(1) הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על-ידי האישה כשבעלה נמצא בחוץ לארץ, יברר בית-הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית-דין או לרב מוסמך במקום הימצאו של הבעל, כדי להזמין את הבעל, למסור לו את העתק הבקשה או התביעה ולשמוע את תשובתו על הבקשה או התביעה. עם זה יעביר בית-הדין לאותו בית-דין או לרב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור גט בין בני הזוג.
(2) משלוח כתבי בית-דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין.
קס. בקשה לגירושין כשהאישה בחוץ לארץ
(1) הוגשה בקשה משותפת או תביעה לגירושין על-ידי הבעל כשאשתו נמצאת בחוץ לארץ, יברר בית-הדין את מעמדם האישי ואת העניינים הכרוכים בגירושין ויעביר את העתק הבקשה לבית-דין או לרב מוסמך במקום הימצאה של האישה כדי להזמין את האישה, למסור לה את העתק הבקשה ולשמוע את תשובתה על הבקשה או התביעה. יחד עם זה ידרוש בית-הדין מאותו בית-דין או רב מוסמך את הפרטים הדרושים לסידור הגט.
(2) משלוח כתבי בית-דין והזמנות שנעשה באמצעות דואר רשום, ייחשב למסירה כדין.
עמוד 421 בספר:
קסא. מקום סידור הגט
כל סידור גט ייעשה בבית-הדין. רק במקרים יוצאים מן-הכלל רשאי בית-הדין להחליט על מקום אחר לסידור הגט.
קסב. "מעשה-בית-דין"
אחרי הגירושין יוציא בית-הדין "מעשה-בית-דין" על הגירושין. העתק יימסר לכל אחד מהצדדים.
קסג. נמסר שלא במקום כתיבתו
נמסר גט שלא במקום כתיבתו, יוצא "מעשה-בית-דין" על-ידי בית-הדין שבפניו נמסר הגט.
קסד. נמסר בחוץ לארץ
על-אף האמור בסעיף הקודם, אם מסירת הגט התקיימה בחוץ לארץ, יוציא בית-הדין בארץ, שלפניו נכתב הגט, "מעשה-בית-דין" על הגירושין, אחרי שיוכח לו שהגט נמסר כדין.
קסה. "מעשה-בית-דין" בגט זיכוי
אין מוציאין "מעשה בית-הדין" על גירושין אלא לאחר שהגט נמסר כדין. גם במקרה של גט זיכוי אין מוציאין "מעשה-בית-דין" אלא לאחר שהגט הגיע לידי האישה."
חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1943 קובע בסעיף 1 כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי-דין רבניים.
עמוד 422 בספר:
עוד נקבע בסעיף 2 לחוק שיפט בתי-דין רבניים שלעיל כי נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל לפי דין תורה.
תקנה קנד לפרק טז לתקנות הדיון, שכותרתו "סידור גט" קובעת כי "בבקשה לגירושין, אף בהסכמת בני הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק-דין לגירושין" ובתקנה קנה לתקנות הדיון נקבע כי "בדיון כאמור בסעיף הקודם, יברר בית-הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון".
כמתחייב מן האמור לעיל, הכלל הוא כי אין בית-הדין הרבני מסדר גט אף בהסכמת בני הזוג אלא-אם-כן נתקיים דיון כמו במשפט רגיל וניתן פסק-דין לגירושין, ועל-כן אין די בהגשת הסכם הגירושין שבין בני הזוג לבית-הדין הרבני כדי שזה יערוך את הגירושין על-ידי סידור הגט, אלא גם כאשר מצויה הסכמת בני הזוג לגירושין יקיים בית-הדין הרבני תחילה את אותם שני הליכים הכרחיים המתקיימים בכל תביעה ומשפט רגילים, וכפי שנראה להלן בהרחבה {ראה גם ב"ל (ת"א) 2935/05 וולף-הן אדריאן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
אין בתי-הדין הרבניים מסדרין גיטין אף אם הצדדים מסכימים על-כך, בלא לקיים בירור מוקדם בכל הקשור לנסיבות מתן הגט.
ראשית, יש לבדוק אם אכן כלה ונחרצה מאת הצדדים להתגרש או אם יש עילה אשר בגינה יש להתגרש. שבירתו של בית בישראל אינה עניין של מה בכך. "כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות" {גיטין צ ע"ב}.
עמוד 423 בספר:
שנית, יש לבדוק אם ההסכמה המוצהרת הינה הסכמה חופשית מתוך רצון טוב, על-פי גדרי ההלכה, או שמא קיים אילוץ, לחץ או אונס אשר עלול לפגום בכשרותו של הגט.
שלישית, מאחר ועד כה היו בני הזוג בחזקת איסור לעלמא עקב נישואיהם זה לזו, יש להסדיר בקביעה בת-תוקף הלכתי את עניין היתרם של בני הזוג להינשא מעת מתן הגט ואילך.
תפקידו של בית-הדין אינו מסתיים ברגע בו ניתן הגט מיד הבעל לידי האישה. לאחר הגירושין בית-הדין הרבני נזקק לכתוב מעשה-בית-דין. ללא מעשה-בית-דין הצדדים אינם יכולים לממש את "פרידתם" זה מזו.
לפיכך, רק חתימתו של "מעשה-בית-דין" מסיימת את הליך הגירושין. בעניין זה ניתנה גם הנחיה ברורה של נשיא בית-הדין הרבני הגדול {הנחיות נשיא בית-הדין הרבני הגדול – התשס"ד, חוזר מנהל בתי-הדין הרבניים מס' 4, 6, 8}.
כלומר, הוגשה תביעת גירושין וניתן פסק-דין לגירושין, בין אם פסיקת בית-הדין הרבני הוכתרה בכותרת "פסק-דין" ובין אם היא הוכתרה בכותרת "החלטה", אין הדיון בתביעה מסתיים אלא עם מתן מעשה-בית-דין שלאחר סידור הגט.
כל עוד לא סודר הגט וניתן מעשה-בית-דין כאמור, ממשיכה תביעת הגירושין להיות תלויה ועומדת, ובית-הדין הרבני ימשיך לדון בעניין הגירושין ובכל הכרוך בו, עד לאחר סידור הגט ומתן מעשה-בית-דין.
עמוד 424 בספר:
מצא בית-הדין לנכון להורות על סידור הגט עוד בטרם הוכרעו כל העניינים הכרוכים בגירושין, יציין בהחלטתו באלו עניינים ימשיך לדון לאחר סידור הגט {ראה גם תיק מס' 7938-21-1 פלוני נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.
הליכי הגירושין בדין העברי אינם מסתיימים בפסק-הדין בו בית-הדין הרבני מורה - אם בהסכמה ואם שלא בהסכמה - על ביצוע הגירושין.
ההליך מסתיים רק במתן הגט בפועל ובכתיבת מעשה-בית-דין בו נאמר שהגט נמסר כדת משה וישראל תוך ציון היתרם של בני הזוג לעלמא, אם באופן מלא ואם תוך ציון הגבלות. בני זוג נשואים הינם בחזקת איסור להינשא לבני זוג אחרים, כל עוד לא קבע בית-דין רבני מוסמך כי הם מותרים לעלמא, ולמי הם מותרים.
כאמור, אין די בעצם מתן הגט, אלא יש צורך אף במעשה-בית-דין אשר משמש כפסק-דין משלים לפסק-הדין הראשון בו הורה בית-הדין הרבני על ביצוע הגירושין.
נעיר כי מעשה-בית-דין הוא פסק-דין אחר על מעשה הגירושין עצמם שנעשה כדין {ועיין פתחי תשובה שו"ע אה"ע סי' קנ"ד בסדר הגט סק"ח, בשם הפוסקים שצריך תורת בי"ד לסידור הגט}.
פסק-דין במשפט גירושין כולל עצם החיוב לתת גט או לקבל גט, עניינים הכספיים שבין הצדדים, שאלת הילדים של בני הזוג. לעומת-זאת, פסק-דין שנקרא "מעשה-בית-דין" כולל בעיקרו דיני איסור והיתר שהגט נעשה כהלכה, ושהיא אסורה לכהן, ומתי היא מותרת להינשא, ואם היא מותרת לחזור
עמוד 425 בספר:
לבעלה הקודם, וכן אם היא אסורה להינשא לגבר מסויים {ראה גם תיק מס' 3275-24-1 (נת') פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
ונדגיש כי, שני פסקי-דין אלה כאמור, אינם חייבים להיות תואמים זה את זה, אלא הם משלימים אחד לשני.
זאת ועוד. מעשה-בית-דין אינו יכול להיכתב ולא להיחתם לפני הגירושין, שכן ההלכה קובעת ששטר כזה, שנכתב לפני שהגט התבצע הינו פסול משום ש"נחתם בשקר". לפיכך מעשה-בית-דין נכתב תמיד לאחר מסירת הגט.
נבהיר כי כתיבת "מעשה-בית-דין" אינה פעולה מינהלית ביסודה ולא פעולה משפטית. "מעשה בית-הדין" הינו האישור ההלכתי לגירושין. זהו פסק-דין הקובע את מעמדם ההלכתי, לעניין גירושין ונישואין, של בני זוג שהיו ידועים עד כה כנשואים {תיק מספר 697906/2 (יר') פלונית נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
על-פי תקנה קנד לתקנות הדיון, אין בית-הדין הרבני מסדר גט בין הצדדים אף בהסכמתם, בלא שבית-הדין הרבני מברר את העובדות הקשורות במתן הגט ונותן פסק-דין.
תכליתה של תקנה קנד לתקנות הדיון, בין היתר, לעמוד על הנסיבות הקשורות בעניין, ובפרט אם הבעל נותן את הגט מרצונו הטוב, בגדרי דין תורה.
לעניין זה אין בית-הדין הרבני בודק רק את אמירתו של הבעל בעת הבעת רצונו לתת גט בפני בית-הדין. באמירה כזו אין די. אם לפי הנסיבות נראה לבית-הדין הרבני כי הגט ניתן מתוך אילוץ - כאשר על-פי גדרי ההלכה פוגם הדבר בכשרות
עמוד 426 בספר:
הגט - אסור לבית-הדין הרבני לסדר את הגט. לא ניתן על-פי גט שכזה להתיר לצדדים להינשא לבני זוג אחרים.
כאמור לעיל, חלק מסידור הגט הינו הנפקת "מעשה-בית-דין" שבו פוסק בית-הדין הרבני בקשר להתרת הצדדים להינשא עם אחרים, לרבות מגבלות על-כך לפי דין תורה. לא ניתן להתיר לאישה להינשא לעלמא מכוח גט שניתן תוך עישוי הבעל {ראה גם תיק מס' 7041-21-1 פלונית נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.