התניית שירות בשירות בראי חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
הפרקים שבספר:
- מבוא
- נטל ההוכחה
- נטילת הלוואה לצורך פתיחת תכנית חיסכון אינה פעולה בעלת היגיון כלכלי מובהק
- הדרישה לפתיחת תכנית חיסכון נובעת לעיתים ממניע שחשיבותו חורגת מרצונו של הבנק להגדיל את רווחיו, ועל-כן היא עונה על דרישת הקשר העסקי הסביר, המבחין בין התניה מותרת לאסורה
- על נתבע הטוען התניית שירות בשירות להוכיח מתי דרש הבנק פתיחת תכניות חיסכון ועל-ידי מי, מה הסכומים שהופקדו בתכניות, מצב החשבון אותה עת
- לגבי עדותו הישירה של הלקוח נקבע כי עליו להציג תשתית עובדתית ברורה של התניה ותזה ראייתית אמינה לגבי נסיבותיה
- נסיבה נוספת שנדרש לבררה לעיתים קרובות היא מידת ההתאמה בין הסכומים הכספיים של השירות המותנה ובין השירות שהוא התנאי...
- תנאי לבירור טענתו של הלקוח, כי הבנק התנה שירות בשירות, הוא שהלקוח יצביע על נזק ספציפי שנגרם לו בשל ההתניה האסורה
- אילו נסיבות חיצוניות עשויות לסייע בידי הטוען להתניית שירות בשירות להוכיח טענתו?
- התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, במאזן ההסתברויות הנדרש, כי הבנק נהג כלפיו בדרך של התניית שירות בשירות אחר - דחיית תביעה
- על בית-המשפט לנהוג בזהירות מיוחדת, בהכרעה בתביעת לקוח נגד בנק, בעילה של התניית שירות בשירות
- עניין ההפקדה לתכנית החיסכון סוכם עוד בטרם פתיחת החשבון, כך שהתובע לא היה מחוייב לקבל את ההצעה ויכול היה לפנות לבנק אחר מבלי שהדבר היה כרוך בעלויות עסקה כלשהן
- אי-כדאיות כלכלית כשלעצמה, ללא הוכחתה של התניית שירות בשירות, מהווה, ברגיל, טעות בכדאיות העסקה
- תכנית חיסכון שנפתחה לפני פתיחת החשבון המדובר – דחיית הטענה בדבר התניית שירות בשירות
- הואיל ומתן אשראי לא נמנה על השירותים שבנק מחוייב לתת... דרישתו לפתיחת תכנית חיסכון כתנאי להעמדת אשראי, עשויה לקיים את הקשר העסקי הסביר בין מתן שני השירותים, המבחין בין התניה אסורה למותרת
- על הטוען טענה העוסקת בהתניית שירות בשירות, להציג את גובה הסכומים הן באשר לתכניות החיסכון והן באשר לשירות האחר כגון הגדלת מסגרת אשראי
- מעורבות הלקוח בחשבונו - דחיית הטענה
- הטענה כי הבנק אילץ או התנה את מתן האשראי בהפקדת כספים לתכניות החיסכון לא בוססה בתשתית עובדתית ראויה וכל הטענה נטענה באופן כללי וסתמי ובכך אין די
- המבקשים הראו דוגמאות לפתיחת תכניות חיסכון, שעה שחשבון החברה מצוי ביתרת חובה, ואף הראו שתכניות חיסכון נפרעו לחשבון החברה - מתן רשות להגן בכפוף להפקדה
- על-מנת שהכללים יחולו בין הלקוח לבין הבנק, ראוי כי קודם לכול וראשית לכול על אדם להיחשב כלקוח...
- אין מדובר בסכומים זהים ואף לא קרובים, חסכונות באלפי שקלים אל מול הלוואות בעשרות ובמאות אלפי שקלים - דחיית הטענה
- אומנם היה על מבקש מס' 2 להוסיף ולפרט טענתו... אך דומה כי הפרטים שמבקש מס' 2 הצהיר עליהם מעמידים תשתית ראיות הראויה למתן רשות להתגונן
- לעניין מירוץ ההתיישנות, עילת תביעה בגין התניית שירות בשירות נוצרת עם הפסקת הלחץ הכלכלי שהפעיל מוסד בנקאי על לקוחו, ולא במועד קבלת השירותים
- קבלת הטענה בדבר התניית שירות בשירות
- הנתבעים מעלים טענה להתניית שירות בשירות ביחס לתכנית חיסכון שנפתחה על ידם בשנת 2001, בעוד שקיבלו אשראי בסניף אחר בחשבונות שנפתחו על ידם בשנת 2003 ואילך...
- שומה על התובע, באורח מפורט ודקדקני, לצלול לפירוט עובדתי ולהצביע על הרכיבים העובדתיים של הכפייה הנטענת, פרטי המעורבים בה, היעדר ההיגיון הכלכלי הנטען במועד פלוני...
- הוכחתה של התניה אסורה כלפי לקוח "גדול וחשוב" קשה יותר מהוכחתה של התניה אסורה כלפי לקוח "קטן ופשוט"
- בהיעדר כל פירוט לטענת התניית שירות בשירות - מועד פתיחת התכניות, סכומים שהופקדו בהן, תנאיהן, נסיבות פתיחתן ומסגרות האשראי שהייתה בחשבון לפני ואחרי פתיחתן - אין כל בסיס לטענה
- מהן האינדיקציות האפשריות לקיום התניה פסולה?
- משנדחתה הטענה כי הבנק הפר את הוראות סעיף 7(א) לחוק הבנקאות, הרי שבכך נקבע למעשה כי לא הייתה הפרה של חובת הנאמנות שהבנק חב כלפי הנתבע
- המומחה הוא לא זה אשר יכול לטעון מבחינה עובדתית כי הייתה התניית שירות בשירות אלא הוא נסמך על דברי הלקוח...
- הלכת בוני התיכון בע"מ
- הלכת ש.א.פ בע"מ
תנאי לבירור טענתו של הלקוח, כי הבנק התנה שירות בשירות, הוא שהלקוח יצביע על נזק ספציפי שנגרם לו בשל ההתניה האסורה
ב- תא"ק (שלום נת') 3065-08 {בנק אוצר החייל בע"מ - סניף אשקלון (349) נ' רון ארלבסקי, תק-של 2010(2), 83953 (2010)} נפסק מפי כב' הרשמת יפעת ביטון אונגר:"א. התניית שירות בשירות
...
חובותיו של הבנק בכל הקשור בסעיף הנ"ל נדונו בהרחבה בפסיקת בתי-המשפט, ועם השנים נקבעו כללים בשאלה מתי יש לראות את מערכת היחסים בין הלקוח לבין הבנק כמערכת יחסים מותנית ומוכתבת על-ידי הבנק, ומתי מערכת יחסים זו תיחשב פסולה ומנוגדת לחוק.
כאמור, תנאי לבירור טענתו של הלקוח, כי הבנק התנה שירות בשירות, הוא שהלקוח יצביע על נזק ספציפי שנגרם לו בשל ההתניה האסורה. יפים לכאן הדברים שנאמרו על-ידי כב' המשנה לנשיא ש' לוין ב- ע"א 5307/91 חברת משב"ט בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מט(5), 53 (1996)):
"יסודות העילה על-פי סעיף 7 הנ"ל הם איפוא שלושה: א) התאגיד הבנקאי התנה מתן שירות בקניית שירות אחר; ב) לא קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי; ג) ללקוח נגרם נזק בעטיה של ההתניה;"
במקרה דנן, טען הנתבע לאקונית: "הקטנת סכום ההלוואה ב- 33% גרמו לו לקשיים כלכליים קשים, אשר בסופו של דבר סגרנו את העסק, ונאלצתי לעבור לעבוד באיטליה על-מנת להחזיר חובות שנוצרו לי עקב קריסת העסק" (סעיף 11 לתצהיר הנתבע).
הנתבע אינו מפרט כיצד הקטנת ההלוואה גרמה לנזק לעסק, בפרט כאשר הקטנת סכום ההלוואה נבעה, לשיטתו, מהעברת כספים לפיקדון. הנתבע אינו מסביר בתצהירו מה מנע ממנו לפרוע את הפיקדון לטובת המשך ניהול העסק. הנתבע אינו מבאר ואינו מוסר פרטים דרושים בדבר הפיקדון, היקפו, הריבית שחלה עליו, ומה משך הזמן שהיה עליו להחזיקו כנגד העמדת האשראי.
הנתבע אינו מציין מהם הנזקים הספציפיים שנגרמו לעסק, מה שוויים וכיצד פעל להקטינם, אם בכלל.
הנתבע אינו מתאר בתצהירו מתי התרחשה קריסת העסק והאם פנה לתובע בעניין זה.
למעשה - לא ניתן ללמוד מטענתו הנ"ל כל עובדה שתתמוך במסקנתו, כי קריסת העסק נבעה מהקטנת ההלוואה.
פה המקום להזכיר שהנתבע ציין, באותו סעיף ממש בתצהירו, שהעסק היה מצוי בתהליכי פיתוח, תוך הסתמכות על מלוא סכום האשראי.
ראוי היה שהנתבע יקשור בין עובדה זו, לבין הקשיים הכלכליים שנגרמו, בשל כך שלא קיבל את מלוא הסכום לו ציפה. היה מקום לפרט באילו תהליכי פיתוח החל, מה עלותם וכיצד אמור היה האשראי במלואו לספק מענה לעלויות אלה. דבר מכל אלה לא נעשה וטענת הנתבע נותרה תלויה על בלימה.
סברתי כי בנסיבות אלה, דין טענה זו להידחות מכל וכל."