החוזה הפאושלי
הפרקים שבספר:
- חוזה פאושלי מהו?
- "מחיר פאושלי"
- מה בין הסכם רגיל ל"הסכם פאושלי"?
- נטל ההוכחה
- בסיס התאמת המחיר
- האם חובה כי הסכם הפאושל ייערך בכתב?
- שלב כריתת ההסכם
- תום-לב בחוזה (סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים)
- הסכם מעורב/הסכם הכולל סעיף "עבודות נוספות"
- הכללים לפרשנות החוזה הפאושלי
- שחרור מחיוב חוזי
- קביעת מנגנון לתמחור עבודות החורגות מן החוזה המקורי
- האם חוזה פאושלי כולל רכיב מס ערך מוסף?
- מקרים בהם נקבע כי התובע אינו זכאי לתוספת תשלום
- מקרים בהם נקבע כי התובע זכאי לתוספת תשלום
- אישור חשבונות "על תנאי"
- הסכם שכר-טרחת עורך-דין
- החוזה הפאושלי בעין ההלכה הפסוקה
נטל ההוכחה
גם כאשר ההסכם הוא פאושלי, על התובע על פיו להראות כי מגיע לו מלוא שכרו או חלקו. ברור שכאשר בוצעה רק חלק מהעבודה, על התובע לשכנע מהו החלק שבוצע, על-מנת לקבל את שכרו {ע"א 50730-01-12 אביטן נ' א.ד. הנדסת חדרים נקיים (2005) בע"מ, תק-מח 2013(2), 28959 (2013)}.כתב הכמויות אשר מסופח להסכם, על-אף שמידת הפירוט בו מינימלית ביותר, מהווה ראיה לכך שלא הייתה כוונה לסיכום על סכום פאושלי אשר לגמרי לא תלוי במידה ובהיקף העבודה והחומרים בפועל. עצם צירוף כתב הכמויות מחזק את הטענה כי כן הייתה לו משמעות לעניין חישוב המחירים {ת"א (חי') 8834/98 ע.ק. עבודות ופיתוח ואח' נ' תורג הנדסה ועבודות אזרחיות בע"מ ואח', תק-של 2003(3), 20151 (2003)}.
ב- ת"א (יר') 1487/98 {ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה בע"מ נ' מבנה רב דירות (1990) בע"מ, תק-מח 2002(1), 68003 (2002)} קבע בית-המשפט כי המונח מחיר "פאושלי וסופי" משמעותו היא, שאין הקבלן זכאי לתמורה על-פי ההוצאות שהוציא בפועל {בתוספת אחוז רווח קבלני}, אלא שנקבע מחיר קבוע למטר מרובע של בניה והתמורה המגיעה לתובעת היא מכפלת המחיר הקבוע במספר המטרים הרבועים, כאשר מדובר רק ב"מטרים" שנלקחים בחשבון לצורך הבקשה להיתר בניה, כחלק משטחי המבנה.
ב- ת"א (ת"א) 36861/04 {ד. מרודי חברה לבניין בע"מ נ' סמי שמעון ואח', תק-של 2007(1), 16333 (2007)} קבע בית-המשפט כי מעיון בנספחים שצורפו מצא כי ההצעות האמורות עונות על המאפיינים של חוזה פאושלי, דהיינו קביעת סכום כולל וסופי שישולם לקבלן.
עוד נקבע כי אכן המילים "הסכם פאושלי" לא נזכרו בכתב התביעה, אולם חזות המסמכים, שנספחו לכתב התביעה ומהווים חלק בלתי-נפרד ממנה, מדברת בעד עצמה, בעוד שעדותו של מרודי, לפיה התבקש לתת מחיר פאושלי, באה בתשובה לשאלת בא-כוח הנתבעים.
ב- ת"א (ב"ש) 12054-05-11 {ברנס ניקוי חול וצביעה תעשייתית בע"מ נ' א.ב קרן קרן פרוייקטים בע"מ ואח', תק-מח 2014(1), 12303 (2014)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן עסקינן בחוזה פאושלי, בו התחייבה התובעת לבצע עבודה תמורת סכום קצוב מראש ומשכך אין היא זכאית לתוספת תשלום, אלא-אם-כן יוכח כי הוטעתה באופן מכוון או כי לא הייתה לה דרך להעריך את הנתונים שהוצגו לה.
עוד נקבע כי התובעת זכאית לתשלום עבור עבודות נוספות אשר לא נכללו בהסכם ועל-כן לא תומחרו במסגרת הקצאת הסיכונים בהסכם הפאושלי.
ב- ת"א (אשד') 639-08 {אתגרים בינוי פתוח והשקעות 2005 בע"מ ואח' נ' גל שחם ואח', תק-של 2013(3), 28359 (2013)} קבע בית-המשפט כי הסכם פאושלי אינו מחייב את הקבלן לבצע עבודות שלא פורטו בו, אולם במקרה הנדון השינויים העיקריים היו ידועים סמוך לאחר תחילת העבודות והשינויים המהותיים זכו לעיגון בהסכמה אליה הגיעו הצדדים באפריל.
אכן התובעת נדרשה למספר עבודות מעבר לציפיה המקורית, לרבות הריסת ממצאים שנמצאו בחפירות בחצר, הריסת קירות ושינוי גודל חלונות. יחד-עם-זאת, חלק מהעבודות מצויות במחלוקת פרשנית, האם כלולות בהצעת המחיר ולגבי היתר טוענים הנתבעים כי סוכם שיבוצעו ללא עלות נוספת.
שעה שלא עמדה התובעת על אי-ביצוע העבודות טרם קבלת אישור בכתב, בית-המשפט לא מצא כי ניתן להעדיף את גרסתו של אילוז על פני גרסת שחם ועולה כי לא הוכח הסיכום כי העבודות שפורטו על-ידי בזיני יצדיקו תשלום נוסף.
הנוהג של עריכת הסכם פאושלי ולאחר-מכן לדרוש תוספות תשלום הינו נוהג פסול, ולא הוכחה התיאוריה של התובעת כי הנתבעים ניצלו אותה בכוונה כדי לסחוט עבודות נוספות ללא תשלום.
כמו-כן, לא הוכח כי תכננו סילוקה מהאתר כדי לחסוך בעלויות ובית-המשפט לא מצא שהוכח המניע לעשות כן.
ב- ת"א (בית-שמש) 1031-08 {אבי גולדשטיין ואח' נ' דוד דוד פרוייקטים לבניה בע"מ, תק-של 2013(2), 88366 (2013)} בית-המשפט קיבל את טענת הנתבעת לפיה כשמדובר בחוזה "פאושלי" שבו על הקבלן לספק בסוף התקופה את העבודה המוגמרת, וכאשר ניתן דגש להשלמת העבודה במועד, הרי שהיה על התובעים להעמיד לרשות הקבלן את כל התכניות והדרישות מבעוד מועד.
התובעים אינם רשאים מחד גיסא להעביר תכניות ודרישות במהלך העבודה, ומאידך גיסא לדרוש מהקבלן לעמוד בלוח הזמנים.
הנתבעים טענו כי השינויים שנדרשו הם התאמות למצב בשטח או שינויים מינוריים, אולם גם שינויים מינוריים עשויים לגרום לשינוי בהיערכות לעבודה, לייקרה ולהאריך את משכה, למשל כאשר הם מחייבים את הקבלן לחזור לשלב קודם של העבודה ולהביא בעל מקצוע שסיים כבר את עבודתו באתר.
ב- ת"א (ת"א) 2157-09 {אחים בן רחמים נ' משרד הביטחון - מדינת ישראל, תק-מח 2012(4), 1506 (2012)} קבע בית-המשפט כי בהינתן שהחוזה שנחתם על-ידי הצדדים ביום 01.01.06 הינו פאושלי, לא ניתן לפתוח לדיון מחודש כמויות, שטחים, מחירים וכדומה, אלא אם הדבר נעשה בהסכמה.
יחד-עם-זאת, גם בחוזה פאושלי, ניתן לדרוש תוספת, אם הקבלן ביצע, בהתאם לדרישה מחייבת מטעם נציג מוסמך של המזמין, עבודה נוספת וחריגה שאינה כלולה בחוזה, או עת נדרש להחליף רכיבים מוסכמים ברכיבים יקרים יותר.

