האם חוזה פאושלי כולל רכיב מס ערך מוסף?

ב- ת"א (ב"ש) 24568-07-11 {מלכה יצחק עבודות חשמל בע"מ נ' אנדי הנדסה ייזום וביצוע בע"מ, תק-של 2013(4), 5732 (2013)} קבע בית-המשפט:

"3.א. האם החוזה כולל כבר מע"מ, או שיש להוסיף את רכיב המע"מ על הסכום הנקוב?

החוזה מנוסח כמעט באופן לקוני, כדרכם של קבלנים, שהם שופעי אמון זה כלפי זה בעת ההתקשרות ולכן, הם כותבים את הסכמותיהם בדרך של המעט המכיל את המעט. אחר כך, ברבות הימים, יש צורך להתחקות אחר אומד-דעתם.

נאמר בו בחוזה, ש:

"סה"כ פאושלי, פלורנטין 19 ת"א מחיר 300,000 ש"ח..."

סתם הכתוב ולא פירש בעניין המע"מ, מה יהיה עליו.

כידוע, אחת הדרכים להתחקות אחר אומד-דעתם של הצדדים, היא לבחון את התנהגותם. כיצד התנהגותם משקפת את אומד-דעתם.

אין חולק על-כך, שכל חשבונות הביניים שהתובעת הגישה, ואשר אושרו ונפרעו על-ידי הנתבעת - כללו רכיב של מע"מ. כדברי בא-כוח הנתבעת, הסכום הכולל ששולם לתובעת לא היה רק 300,000 ש"ח, אלא הנתבעת שילמה לתובעת 329,111 ש"ח. גם אין מחלוקת , שרובו של סכום זה שולם עבור מע"מ.

טענת מנהלה של הנתבעת, מר חיים אוזן, הייתה ש: "אם שילמתי סכום כמע"מ, זו הייתה טעות". ובהמשך: "... מדובר בטעות נגררת. לא הלכתי לבדוק את ההסכם לפני כל תשלום. סמכתי על החברות בינינו" (ראו: עמ' 32, שורות 16-9).

קראתי, וחזרתי וקראתי את תצהירו של מר אוזן, שתומך בבקשת הרשות להתגונן ולא מצאתי בו אפילו רמז, הד כלשהו לטענה, כאילו המע"מ שנכלל בחשבוניות שהנתבעת הגישה - שולם בטעות. אדרבא, בסעיף 13(ז) לתצהירו של מר אוזן מדובר על-כך, שהנתבעת שילמה ביתר סך של 6,708 ש"ח, אבל הרציונל העומד בבסיס טענת התשלום ביתר, אינו מתייחס לרכיב המע"מ שלגביו נטען ששולם בטעות.

אכן, הנתבעת טענה, שהתמורה המוסכמת לעבודתה של התובעת, הייתה סך של 300,000 ש"ח כולל מע"מ (סעיף 3 לבקשת הרשות להתגונן), אבל לא הועלתה טענה שהסכום העודף ששולם מעבר ל- 300,000 ש"ח שולם ב"טעות".

מבחינה זו, טענת ה"טעות", היא בגדר גרסה כבושה, שהועלתה רק במהלך הדיון. אך מובן הוא, שגרסה זו שומטת את קרקע תחת טענת הנתבעת כאילו הסכום המוסכם עמד רק על 300,000 ש"ח ותו לאו.

לגרסה הכבושה נודעת השפעה החורגת מתחומה הצר והמוגדר. הנכונות להשתמש בגרסה זו, המנוגדת גם להיגיון הפשוט, כפי שנראה מיד, פוגעת קשות באמינותו של מר חיים אוזן ומשליכה גם על כלל טענותיו.

אכן, כידוע, טעות לעולם חוזרת. טעות חד-פעמית מצויה בתחום הסבירות. סבירותה של טעות שחוזרת מספר פעמים, במועדים שונים היא נמוכה יותר. כאשר מר אוזן טען, שהוא סמך על החברות בין הצדדים - לא יכולה להיות לאמירה זו פרשנות אחרת, אלא שהוא פשוט לא בדק אף לא אחד מהחשבונות שהוגשו לו.

טענה כזו אינה עומדת במבחן הפשוט של ההיגיון, ניסיון החיים והשכל הישר, שלפיו בית-המשפט בוחן את הדברים.

הנה-כי-כן, עינינו הרואות, שעל-פי התנהגותם של הצדדים, אומד-דעתם המשותף היה שהמחיר שנקבע היה 300,000 ש"ח בתוספת מע"מ."

ב- ת"א (קריות) 19016-01-09 {ולדימיר מינקין נ' וולף בוכשטוב, תק-של 2014(1), 12418 (2014)} קבע בית-המשפט לעניין המע"מ כדלקמן:

"תמורה פאושלית שנקבעת בהסכם, מהוה תמורה כוללת וסופית עבור ביצוע העבודות, מבלי לפרט מרכיב העבודות אחת לאחת, אך ציון המע"מ שהוא אחוז קבוע ומסויים בעת עריכת ההסכם, לא הופך את התמורה הפאושלית לתמורה אחרת, אלא עדיין מדובר בסכום סופי וכולל עבור כל העבודות.

ציון המע"מ או היעדר ציון המע"מ, זה קשור להסכמה החוזית בין הצדדים ולא קשור למהותה של העבודה הפאושלית. ירצו הצדדים לציין את המע"מ, ירצו הצדדים, יכללו את המע"מ בתוך המרכיב הכולל, אך ציונו או היעדר ציונו של המע"מ לא הופך ולא משנה שמדובר בתמורה סופית כוללת עבור כל העבודות באשר הם, על-כן אני לא מקבל את גרסת הנתבע ביחס לעבודה הפאושלית שהיא כוללת מע"מ. בשני מקומות ציינו הצדדים לא כולל מע"מ ועל-כן יש לכבד את ההסכמה החוזית בין הצדדים ולהוסיף את התמורה הפאושלית לתמורה הפאושלית, את מרכיב המע"מ."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

האם חוזה פאושלי כולל רכיב מס ערך מוסף?