החוזה הפאושלי
הפרקים שבספר:
- חוזה פאושלי מהו?
- "מחיר פאושלי"
- מה בין הסכם רגיל ל"הסכם פאושלי"?
- נטל ההוכחה
- בסיס התאמת המחיר
- האם חובה כי הסכם הפאושל ייערך בכתב?
- שלב כריתת ההסכם
- תום-לב בחוזה (סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים)
- הסכם מעורב/הסכם הכולל סעיף "עבודות נוספות"
- הכללים לפרשנות החוזה הפאושלי
- שחרור מחיוב חוזי
- קביעת מנגנון לתמחור עבודות החורגות מן החוזה המקורי
- האם חוזה פאושלי כולל רכיב מס ערך מוסף?
- מקרים בהם נקבע כי התובע אינו זכאי לתוספת תשלום
- מקרים בהם נקבע כי התובע זכאי לתוספת תשלום
- אישור חשבונות "על תנאי"
- הסכם שכר-טרחת עורך-דין
- החוזה הפאושלי בעין ההלכה הפסוקה
שלב כריתת ההסכם
הצעה פאושלית הניתנת על-ידי קבלן במכרז - למשל - מהווה את הבסיס להתקשרות החוזית ומחייבת את הקבלן להעמיד לרשות המזמין את הפרוייקט הגמור המתואר במכרז, כנגד תשלום התמורה הפאושלית המוסכמת.לפיכך, על המזמין לספק לקבלן תיאור והערכה מדוייקים ככל הניתן אודות היקפה של העבודה המוזמנת על ידו ורק בהתאם לכך יערוך הקבלן את הצעתו, מכאן כי לחוזה פאושלי יש לצרף תכניות.
באופן התקשרות זו קיימת למזמין השליטה על תכנון הפרוייקט כמו בהתקשרות לפי כמויות ביצוע שלה הוגשה ההצעה - הפירוט הנדרש.
הקבלן או מגיש ההצעה לאחר שעושה את התכנון הראשוני עורך כתב כמויות ושם הוא מפרט את הסעיפים שאמורים להיות בתכנון המפורט.
בכתב הכמויות שהוא מכין הוא נוקב בכמויות על-פי התכנון הראשוני בתוספת אחוז הסטיה שנראית לו באותם סעיפים.
שלב גיבוש הצעת המחיר הפאושלית על-ידי הקבלן, מהווה איפוא שלב קריטי באופן התקשרות זו ובהבדל מסוגי ההתקשרויות האחרים, כל דרישה עתידית של הקבלן לקבלת תמורה נוספת עקב שינויים או תוספות שלדעתו ביצע - במקרה שעבודות אלו לא הוגדרו במדוייק בהיקף העבודה המוזמנת - עלולה להיתקל בסירוב המזמין לשלם את תמורתן, תוך העלאת הטענה כי עבודות אלו כלולות בחוזה פאושלי הקיים בין הצדדים ואינן מזכות את הקבלן בתמורה נוספת.
מכאן, שעל קבלן הצופה פני עתיד, להימנע מלהתקשר בחוזה פאושלי כל עוד לא נמסרו לידיו תכניות ברמת פירוט המאפשרת להעריך במדוייק ומראש את מלוא היקף העבודה הנדרשת ממנו לרבות: כמויות, משך הביצוע, עלויות נוספות הכרוכות בביצוע מחד, לעומת הסיכון מאידך, הטמון במתן ההצעה הפאושלית.
רק חוזה שאליו מצורפים כנספחים לוא המפרטים והתכניות הנדרשים מהקבלן או לחילופין מתאר באופן אחר אך המגדיר במדוייק את מסגרת הביצוע לה מתחייב הקבלן {כגון: כמות בטון, שטח מבונה וכדומה}, מאפשר גמירות-דעת של הצדדים תוך הבנה אמיתית של ההתחייבויות הפאושליות אותן הצדדים נוטלים במועד ההתקשרות.
מאידך, חוסר בפרטים או בתכניות כדוגמת האמור, מהווה "פצצת זמן", אשר יש להניח, תתגלה לצדדים במועד בו ידרוש המזמין, ביצוע עבודות שלא פורטו במלואן או בחלקן, בהסכם.
במועד זה יסבור המזמין, באמונה שלמה, כי התמורה הפאושלית אותה הוא משלם לקבלן, אכן כוללת את ביצוען של עבודות אלו שהרי הוא רכש פרוייקט שלם, בעוד הקבלן אשר במועד עריכת הצעתו כלל לא ידע אודות התוספת המתבקשת {עקב היעדר פירוט מתאים}, יראה בעבודה זו משום עבודה נוספת.
מכאן, שבהיעדר תכנון מספק הנמסר לקבלן טרם מתן הצעתו והמהווה את בסיס התקשרות הפאושלית, קיים לכל התקשרות פאושלית כזו, פוטנציאל להתדרדר לסכסוך.
קיימות שתי חלופות לפיהן יכול להיקבע מחיר פאושלי:
החלופה הראשונה, הינה כאשר למסמכי החוזה מצורף כתב כמויות והמחיר מחושב לפי מכפלה של הכמויות במחירי היחידה המצגים לידם, כפי שהם מוצעים על-ידי הקבלן.
החלופה השניה, הינה כאשר למסמכי החוזה לא מצורף כתב כמויות אך הקבלן מציע מחיר חוזי כולל לעבודה.
נדגיש כי כאשר מדובר בהגדלה במסגרת הסכם פאושלי היא אינה מצדיקה תוספת מחיר.
במידה וקבלן מבצע טעות במסגרת הסכם פאושלי, אין הוא זכאי לקבל תשלום עבור תיקון הטעות.
ניתן לכלול תנאי בחוזה לפיו ההסכם הפאושלי הינו "מבוסס כמות" {בהבדל מהתחייבות לבניית פרוייקט מושלם} כלומר, ההתקשרות הינה לדוגמה לאספקת כמות מסויימת של מ"ר מובנה או יציקת כמות נתונה של מ"ק בטון וכדומה וכל סטיה מהכמות המוסכמת תזכה את הקבלן בתוספת תשלום שכן היא מהווה תוספת בניה. כמובן, שניתן לכלול אחוז של סטיה סבירה, לפי הסכמת הצדדים, שאינה מזכה בתוספת.

