ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי שפר וניסוחי לשון מיוחדים לעולם המשפט
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אמרות יסוד על צדק, אמת, חוק ומשפט ופרשנות
- אחריות המדינה
- אתיקה של עורכי-דין
- בוררות
- בזיון בית-המשפט
- ביקורת
- בנקאות
- גילוי מסמכים
- הארכת מועד
- הבטחה שלטונית
- הוצאה לפועל
- הטעיה
- הפטר בפשיטת רגל
- השתק שיפוטי
- התיישנות
- זכות הגילוי
- זכות הגישה לערכאות
- זכות הטיעון
- זכות העמידה
- זכות לפרטיות
- חברות
- חובת ההנמקה
- חוזים
- חופש הביטוי
- חופש המידע
- חופש העיסוק
- חופש התנועה
- חסיון
- חקירה נגדית
- טענת קיזוז
- (ה)יועץ (ה)משפטי לממשלה
- כינוס נכסים
- כשרות משפטית
- מומחים
- מכרזים
- משפחה
- משפט עברי
- משפט קונסטיטוציוני
- מקרקעי ציבור
- מקרקעין
- ניגוד עניינים
- נזיקין
- נישואין אזרחיים
- סופיות הדיון
- סילוק יד
- סעדים זמניים
- עבודה
- עונשין והמשפט הפלילי
- עיקולים
- ערבון
- ערכאת הערעור
- עשיית עושר ולא במשפט
- פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
- פסלות שופט
- פרוצידורה
- פשיטת רגל
- פשרה
- קבלן ורוכש דירה
- ראיות
- שטרות
- שיהוי
- שליחות
- תום-לב
- תעבורה
- תקנת הציבור
- צרור משפטים וביטויים השזורים בפסקי-דין
טענת קיזוז
י' זוסמן בספרו:"הקיזוז אינו אלא הגנה, והנתבע המצליח בטענת קיזוז, כולה או מקצתה, מסלק בדרך זו את החוב המגיע ממנו, כאילו פרע אותו... מבחינת סדרי הדין מותר לנתבע להעלות טענת קיזוז כנגד התביעה. אבל הטענה לא תצליח, אם לא הייתה לנתבע זכות קיזוז. אם היה נתבע רשאי לקזז או לא, אינו תלוי בסדרי הדין, כי אם בדין המהותי, כי הרי זו אחת מדרכי פקיעת החוב, כגון פירעון או ויתור. לא היה הנתבע, על-פי הדין המהותי, זכאי לקיזוז, לא יועילו לו סדרי הדין... קיימות גם הוראות קיזוז שונות בדברי חקיקה מיוחדים... וקיימים גם אותם עניינים בהם הסכימו הצדדים בחוזה, אם בפירוש ואם מכללא, שהנתבע יהא רשאי לקזז."
{י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית), 306}
* * *
מ' מאוטנר:
"כלל ההדדיות מציב תנאי כפול לקיזוז: ראשית, כל צד צריך להיות חייבו ונושהו של הצד האחר. לפיכך, חברת אם לא תוכל לקזז חוב שלה לנושה כנגד חוב המגיע מהנושה לחברת בת; שלוח לא יוכל לקזז חוב שלו לצד שלישי כנגד חוב המגיע מאותו צד שלישי לשולח; צד שלישי לא יוכל לקזז חוב שלו לשולח כנגד חוב המגיע לשולח מהשלוח; בעל לא יוכל לקזז חוב שלו לנושה, כנגד חוב המגיע מהנושה לאשתו. שנית, על כל צד להיות חייבו ונושהו של הצד האחר באותה כשירות משפטית, היינו לצורך דרישת ההדדיות אין חשיבות לכך שהחייב הוא הבעלים הנומינלי של זכות כלפי נושה, אלא נדרש שהחייב יהיה הבעלים האמיתי של הזכות."
{מ' מאוטנר קיזוז - דיני חיובים - חלק כללי, 537}
* * *
כב' השופטת ע' ברקוביץ:
"זכות הקיזוז היא בגדר עזרה עצמית, כך שהיא מהווה דרך לפירעון חוב כספי ולפקיעת חיוב ואולם זכות זו, הגם שהינה מוכרת בדין, איננה בגדר "מילת קסם", אשר די בהעלאתה כדי לזכות בהגנתה. על המבקש להינות מזכות זו, לבסס את זכאותו מבחינה עובדתית ומשפטית."
{ת"א (שלום ת"א) 34793/07 אי-פי-אף יזמות והשקעות בע"מ נ' לזרוב יוסף, תק-של 2008(1), 10632, 10634 (2008)}
* * *
כב' השופט א' ברק:
"דיני הקיזוז שבדין הכללי, חלים גם בקיזוז חיוב שיטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השיטרי והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השיטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השיטרי ועסקת היסוד הם "עסקה אחת". אם החיוב השיטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב.
מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שיטרי. היא עולה בקנה אחד עם הטעמים המונחים ביסוד הקיזוז בין צדדים קרובים. טעמים אלה הם שלושה:
מניעת העוול הנובע מאכיפת התחייבויותיו של צד לחוזה בשעה שהתחייבות כלפיו הופרה; הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים; וחיסכון בהליכים משפטיים מיותרים."
{רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2), 274 (1999)}
* * *
כב' השופט מ' שמגר:
"מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."
{ע"א 579/85 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2), 765, 768-767 (1986)}
* * *
ד' בר-אופיר בספרו:
"כבר נפסק פעמים רבות כי נתבע המבקש רשות להתגונן צריך להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, וטענת קיזוז איננה יוצאת מכלל זה...
טענת קיזוז איננה יוצאת מכלל זה, ופירוש הדבר הוא שהתצהיר חייב לכלול פירוט עובדתי לביסוס טענת הזכות לקזז את הסכום הנטען או כל סכום אחר, ואין לטעון טענה זו באופן סתמי...
טענת קיזוז, בתחומיה של תביעה בסדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן. כך למשל: טענה סתמית בדבר הפסד כספי של סכום כסף מסויים, אין בה כדי לבסס את הטענה האמורה ללא ראיות מדוייקות בדבר שיעורו של הסכום ודרך התהוותו וחישובו."
{ד' בר-אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שביעית, 2004, מעודכנת), 182}