רישום מקרקעין, הליכים ועילות תביעה - דין, הלכה ומעשה כרך ג'
הפרקים שבספר:
- סיווג המקרקעין - סוגי מקרקעין {לפני תחילת תוקפו של חוק המקרקעין}
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- סוגי מקרקעין על-פי חוק המקרקעין - מקרקעי ציבור
- מקרקעי יעוד
- המרשם
- תוקפו של רישום
- רישום ראשון - חידוש רישום - תיקון גבולות
- הסדר מקרקעין
- התיישנות במקרקעין
- תוקפן של עסקאות במקרקעין {סעיפים 6 עד 8 לחוק המקרקעין}
- הלכות בתי-המשפט
- רשם המקרקעין
- דיני חוזים - כללי
- עסקאות יד ראשונה - רכישה מקבלן
- עוולת הרשלנות - עקרונות כלליים
- רשלנות עורך-דין
רשם המקרקעין
1. מהו ההליך שעל צד לנקוט בבקשה למחיקת עיקול הנשענת, בעיקרה, על טענת חלוף הזמן {28 שנים} מאז רישום העיקול או במקרה של היעדר רישום של תעודות זהות?ב- ע"א (יר') 33609-01-15 {עזבון המנוח עזאת אבן סעיד מוסא דרוויש נ' מדינת ישראל - הממונה על המרשם בישראל, תק-מח 2015(4), 2065 (2015)} קבע בית-המשפט:
"אשר לבקשה לצרף כראיה את כל תיק הרישום הראשון של נכס המקרקעין בחלקה הגובלת לחלקה נשוא הבקשה.
החלטת הממונה בבקשת העיון של המערערים בתיק החלקה הגובלת ניתנה כבר בשנת 2011, והמועד להגשת ערעור על אותה החלטה חלף זה מכבר (ראה סעיף 121 לחוק המקרקעין; סעיף 76(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011). בנסיבות אלו, ולאחר שהחלטת הממונה הגבילה את העיון אך למסמכים מסויימים מהתיק, לא היה מקום לצרף את תיק החלקה הגובלת כולו כראיה בערעור.
טענת ב"כ המערערים ולפיה היה מקום כי המפקח והממונה יעיינו בתיק החלקה הגובלת עובר למתן החלטותיהם דינה להידחות. תקנה 93 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 קובעת את המבחנים למתן זכות עיון במסמכים ששימשו יסוד לרישום בפנקס - "כי המבקש קשור במישרין לאוסף התעודות ושהעיון בו אינו עלול לפגוע באחר". משקבעה הממונה על-פי מבחנים אלו מה רלוונטי לעניינם של המערערים ואלו הסתפקו בכך, ומשהנטל להוכחת הזכות לרישום ראשון מוטל על המערערים, לא היה מקום לעיון בתיק החלקה הגובלת על-ידי המפקח/הממונה עובר למתן החלטה על ידם. למעלה מן הנדרש יצויין כי כאמור בדיקה נוספת שנערכה לאחר הדיון העלתה כי לא נמצאו מסמכים נוספים שלמערערים זיקה ישירה אליהם."