רישום מקרקעין, הליכים ועילות תביעה - דין, הלכה ומעשה כרך ג'
הפרקים שבספר:
- סיווג המקרקעין - סוגי מקרקעין {לפני תחילת תוקפו של חוק המקרקעין}
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- סוגי מקרקעין על-פי חוק המקרקעין - מקרקעי ציבור
- מקרקעי יעוד
- המרשם
- תוקפו של רישום
- רישום ראשון - חידוש רישום - תיקון גבולות
- הסדר מקרקעין
- התיישנות במקרקעין
- תוקפן של עסקאות במקרקעין {סעיפים 6 עד 8 לחוק המקרקעין}
- הלכות בתי-המשפט
- רשם המקרקעין
- דיני חוזים - כללי
- עסקאות יד ראשונה - רכישה מקבלן
- עוולת הרשלנות - עקרונות כלליים
- רשלנות עורך-דין
רשלנות עורך-דין
1. חובתו המקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו - הפעלת שיקול-דעת סביר - כללימחובתו של עורך-הדין לוודא שהקונה אינו תלוי בחסדיו של המוכר לצורך ביצוע ההסכם והעברת הזכויות בנכס. כך עליו לדאוג שהמיסים אשר חלים על המוכר שולמו במלואם, או לחילופין שיש בידיו בטחונות מלאים להבטחת ביצוע כל התשלומים על-ידי המוכר.
קונה שנתון לחסדיו של המוכר כדי לקבל חזקה בממכר, וכדי שתיווצר היחידה המסויימת שרכש בנכס, וכדי לקבל רישום הזכויות על-שמו - תלוי בשירות המשפטי שהוא מקבל מעורך-הדין.
קל וחומר במקרה שעורך-הדין מייצג בעסקה הן את המוכר והן את הקונה, ולא הזהיר במפורש את הקונה כי הוא רשאי להיות מיוצג על-ידי עורך-דין מטעמו כדי שיגן על זכויותיו וימנע אפשרות של ניגוד אינטרסים.
ב- ת"א (ת"א) 2577/00 {ד'אור דוד נ' גגטי חוזה, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.03.06)} עורכת-הדין ייצגה את שני הצדדים הן את המוכר והן את הקונה. במקרה הנדון, נדונה השאלה האם עורכת-הדין התרשלה במילוי תפקידה?
בית-המשפט קבע כי רשלנותה של עורכת-הדין באה לידי ביטוי בהתרשלותה בעת בדיקת הזכויות, בכך שלא הסבירה ולא ציינה במפורש כי הזכויות במקרקעין נשוא העסקה אינן רשומות על-שם המוכר, ולא דאגה שיהיו לקונה בטחונות הולמים, כגון הפקדת הכספים בנאמנות, למקרה של הפרה.
עוד נקבע כי מרגע שעורכת-הדין קיבלה על עצמה לייצג את שני הצדדים בעסקה, היה עליה להזהיר את התובע ואף למנוע ממנו את החתימה על ההסכם תוך הבהרת כל הסיכונים הכרוכים בכך.
לאור הנ"ל נקבע כי עורכת-הדין התרשלה בטיפול ובייעוץ המשפטי שנתנה לתובע, ועל-כן היא אחראית לכל נזקיו.