שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))

סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות), התשל"א-1970 קובע כדלקמן:

"12. שמירת זכות
האמור בסעיף 11 אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח לפי סעיף 10; אולם אם היתה התמורה שכנגד החיוב שהופר בלתי-סבירה, או שלא היתה תמורה כלל, רשאי בית-המשפט להפחית את הפיצויים עד כדי האמור בסעיף 11."

חוק החוזים (תרופות), מכיר בשלושה סוגי פיצויים ממוניים. לענייננו זה נתמקד בשניים מהם: הראשון, חקוק בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות), וקובע כי הזכות לפיצויים תהא תלויה במבחני סיבתיות וציפיות. השני, חקוק בסעיף 11 לחוק החוזים (תרופות) הקובע אימתי יינתנו פיצויים אף "ללא הוכחת נזק", וכי פיצויים אלו יכול שינתנו כאשר הופר חיוב לאספקת נכס או שירות.

סעיף 12 הנ"ל קובע, כי כאשר מוגשת תביעת פיצויים בשל הפרת חוזה, זכאי הנפגע לבסס את תביעתו לפי סעיף 10 לחוק הנ"ל. אולם, במקרה שבית-המשפט מוצא, כי התמורה שכנגד היתה בלתי-סבירה, או שלא היתה תמורה כלל, או אז, רשאי בית-המשפט להפחית את הפיצויים, לפי סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות), עד כדי הפיצויים הנפסקים "ללא הוכחת נזק", לפי סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות).

הנפגע מן ההפרה זכאי לבחור בין סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) לבין סעיף 11 לחוק הנ"ל. הברירה נתונה בידיו מכוח הוראת סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות) הקובעת, כי "האמור בסעיף 11 אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח לפי סעיף 10"; אלא שאת הפיצויים הניתנים לפי סעיף 10, ניתן להפחית. סעיף 12 מגבילם בקובעו: "עד כדי האמור בסעיף 11, אם היתה התמורה שכנגד החיוב בלתי-סבירה, או שלא היתה תמורה כלל". לעומת פיצויים מכוח סעיף 10, פיצויים הניתנים לפי סעיף 11, אינם כפופים למבחני סיבתיות או צפיות, ואף לא לכלל על דבר החובה להקטין את הנזק.

הרישא של סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות), עוסקת בזכותו של הנפגע לתבוע פיצויים לפי סעיף 10, בלי לגרוע מזכותו לתבוע פיצויים עבור הפרשי השווי, שעליהם דן סעיף 11. בהוראה זו יש משום אסמכתה לזכותו של נפגע לפיצויים עבור הפרשי שווי בנוסף לפיצויים לתיקון תוצאות ההפרה, שהינם שני סוגי הפיצויים העיקריים. הנפגע, שכתוצאה מהפרת החוזה לא זכה בנכס, או בשירות, כפי שנקבע, יכול לבטל את החוזה ולתבוע פיצויים עבור הפרשי השווי, האמורים בסעיף 11(א) לחוק החוזים (תרופות). אולם, בנסיבות בהן גרמה לו ההפרה שבאי-האספקה נזק נוסף, אין מניעה שיתבע פיצויים בשל כך, בנוסף להפרש השווי. דין זהה יחול בעת הפרתו של חיוב לתשלום סכום כסף, שעל הפיצוי בגינו דן הסעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות).

הסיפא של סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות), דנה בהפחתת הפיצוי המוכח, לשיעור הפיצוי בשל הפרשי שווי, האמור בסעיף 11, במקרים שה"תמורה שכנגד החיוב" היתה בלתי-סבירה או שלא היתה תמורה כלל.

הוראה זו עוסקת במקרים של היעדר תמורה מוחלטת, מטעם הנפגע התובע פיצויים, אך היא עשויה לחול גם על עסקות אחרות, שבהן היתה התמורה שנתן הנפגע, "בלתי-סבירה".

משבוחר הנפגע בתרופת הפיצויים, ברור, שטיב הפיצויים שייפסקו לו יהא תלוי בסוג ההפרה. אין דומה, לעניין גובה הפיצויים, הפרה קלת ערך, כגון איחור קל, להפרה חמורה, מסוג אי-קיום.

הבחירה הניתנת לנפגע, על-פי חוק החוזים (תרופות), ראשיתה נוגעת לסוג התרופה, מבין התרופות המנויות בחוק (אכיפה/ביטול/פיצויים).

בחירה נוספת היא, עניינה בזכותו של הנפגע לבחור את סוג הפיצויים שאותם יתבע, בין פיצויים עם הוכחת נזק, לפי סעיף 10 של החוק, ובין פיצויים "ללא הוכחת נזק", לפי סעיף 11.

נפגע, שלא ביטל את החוזה, זכותו היא, למשל, להוכיח נזק כאמור בסעיף 10 של החוק, ואף נפגע שביטל את החוזה, אינו מוגבל לתביעת פיצויים בשל "ההפרש" האמור בסעיף 11(א).

הדוגמה המובהקת ביותר לחוזה שאינו כולל תמורה, הינו חוזה מתנה, שהוראותיו קבועות בחוק המתנה, התשכ"ח-1968 ומוגדר כ"הקניית נכס שלא בתמורה".

בחוק הישראלי מצויות הוראות נוספות הדנות בחוזים שאין עימם תמורה, כגון, סעיף 26 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971, הקובעת את הזכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות "כשהזכות הוקנתה ללא תמורה".
כמו-כן, סעיף 1(ד) לחוק השומרים, התשכ"ז-1967, הדן בשומר חינם. וכן, סעיף 7 לחוק החוזים (חלק כללי), המכיר בהצעה "שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע".

כל הוראות החוק המוזכרות לעיל, נכנסות לגדר הסיפא של סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות), ובאשר להן ניתן לומר, שבמקרה של הפרת חיוב שאין עמו תמורה כלשהי, צמצם המחוקק את שיעורי הפיצוי שייפסק לכדי הפיצוי בשל הפרשי השווי, ולא להתיר תביעת פיצויים לפי סעיף 10 של חוק החוזים (תרופות).

אותו דין המצויין בסעיף 12 לחוק החוזים (תרופות), יחול כאשר עסקינן בתמורה בלתי-סבירה. ובנסיבות מסויימות ניתן יהא להפחית פיצויים, הנתבעים מכוח סעיף 10 לחוק, לכדי השיעור הקבוע בסעיף 11, כאשר התמורה הנה בלתי-סבירה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))