סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• עילת התובענה
• ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
• מזונות ילדים
• מזונות זמניים
• בקשה לעיון חוזר
• מירוץ הסמכויות בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה - מבוא
• סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - הכלל
• סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - החריג
• סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות אישה
• מקור החיוב במזונות
• חובת ההוכחה בתביעה למזונות
• מזונות הכרחיים
• מזונות מדין צדקה
• צרכי האב כשיקול בקביעת מזונות
• קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
• ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
• הסכם בין ההורים בנוגע לקטין כמחייב את הקטין
• תביעה להגדלת/הקטנת מזונות
• פסיקת מזונות במשמורת משותפת
• פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין וחיוב בריבית פיגורים
• עניינים שונים
• פתח דבר
• קביעת שיעור המזונות שעל הבעל לשאת
• מקרים בהם ישללו מן האישה מזונותיה
• הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה
• קציבת מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום-הלב
• הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
• צו הפטר מחוב המזונות
• מזונות מן העזבון - מבוא
• סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
• הזכות למזונות
• גדרי הזכות למזונות
• הוצאות הכשרה למשלח יד
• קביעת המזונות
• בקשה לקביעת המזונות
• דרכי סיפוק המזונות
• גילוי עובדות ושינוי נסיבות
• הרחבת העזבון לצרכי מזונות
• סדר העדיפות בין הזכאים
• עסקאות בזכות למזונות
• סדר עדיפות בין חובות העזבון
• בירורם וסילוקם של חובות
• מועד החלוקה
• נושא החלוקה
• שמירת דיני משפחה
• אפוטרופסות לענייני משפחה
• שיפוט בתי-דין דתיים
• מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
• בקשה לפסיקת מזונות זמניים לבעל
• פסיקת מזונות (דמי שיקום) לידועה בציבור
• דוגמאות כתבי בי-דין

עניינים שונים

1. חיוב אב הנמצא במצב של תרדמת במזונות ילדיו
ב- תמ"ש (ק"ש) 57123-02-13 {פלונית נ' אלמוני, תק-מש 2016(4), 209 (2016)} נדונה תביעה למזונות קטינה ולמזונות אישה.

במקרה הנדון, עסקינן במקרה טראגי שבו הנתבע נפגע בתאונת דרכים בעת שרכב על אופנוע והתנגש בו רכב צבאי. מאז הוא מאושפז, ועדיין נמצא במצב של תרדמת בבית-החולים.

בית-המשפט הגיע לכלל מסקנה, כי לא ניתן לחייב אדם במצב של תרדמת במזונות, אף לא מדין צדקה, ולמעשה החיוב מוגבל רק למקרים שבהם לנתבע רכוש ממנו ניתן להיפרע לצורך מימון המזונות ובהנחה שאותו הרכוש לא נדרש עבורו עצמו לצרכיו הקיומיים הבסיסיים.

ובמילים אחרות, לא ניתן להשית חיוב במזונות כלפי מי שנמצא במצב רפואי של תרדמת, הרי שככל שיש בידו רכוש שלא נדרש לו כאמור לקיומו האישי, ניתן גם ניתן לעשות שימוש באותו רכוש כדי לממן את צרכיהם הבסיסיים של ילדיו הקטינים.

במקרה דנן, הואיל והנתבע הינו הבעלים במשותף עם הנתבעת בדירת המגורים, מן הראוי הוא שחלקו של הנתבע בדירה ישמש את הקטינה וזאת כנגד צרכי המדור והוצאות המדור של הקטינה.
כמו-כן, בנסיבות שבהן לא ניתן לחייב את הנתבע במזונות הקטינה הרי שעל האם התובעת להסתפק, לפחות בשלב זה, בתשלום המועבר לה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 840 ש"ח לערך לרבות קצבת הילדים, כאשר סכומים אלו נותנים מענה, ולו ברף התחתון, לצרכיה של הקטינה.

לא למותר להוסיף, כי ככל שיתקבלו כספים מתוך התביעות הנזיקית המתנהלות בבית-המשפט המחוזי שיזקפו לטובת הנתבע, ייתכן והדבר יעורר מחדש את נושא גובה המזונות בעת שיתברר כי הנתבע הינו בעל רכוש מעבר לצרכיו הקיומים.

כן, בית-המשפט דחה את תביעת האישה למזונותיה.

2. האם צדק בית-המשפט במוחקו תביעה למזונות בהיעדר עילה?
ב- עמ"ש (ת"א) 45491-01-16 {פלונית נ' פלוני, תק-מח 2016(3), 18573 (2016)} נדון ערעור על פסק-דינו של בית-משפט לענייני משפחה, שהורה על מחיקת תביעה למזונות קטין בהיעדר עילה.

המשיב הוא אזרח ותושב של מדינת ישראל והמערערת היא אזרחית ותושבת של מדינה זרה {אזרבייג'ן}. בשנת 2008 נישאו הצדדים במדינה הזרה, ולאחר מכן נפרדו דרכיהם {בנסיבות עליהן חלוקים הצדדים - אשר חלוקים אף בשאלה האם הנישואים בוטלו בדיעבד}.

בחודש נובמבר 2009 נולד למערערת בן. בתעודת הלידה שהונפקה במדינה הזרה בה נולד הילד נרשם המשיב כאביו של הקטין, אך אין רישום שכזה במשרד הפנים בישראל.

בשנת 2015 הגישה המערערת את התביעה למזונות הקטין, אשר נמחקה על-ידי בית-משפט לענייני משפחה בקובעו כי המדובר ב"תביעה מוקדמת מידי... באין אבהות, אין מזונות".

בית-משפט של ערעור עסק בשאלה האם יש מקום לסילוק תביעה על-הסף מעת שתובע טוען שהוא בנו של הנתבע, והנתבע מכחיש זאת וכי לנוכח זאת יש להגיש תביעה נפרדת לאבהות וכשדין התביעה למזונות להימחק?

בית-משפט של ערעור קיבל את הערעור בקובעו, כי סמכותו של בית-משפט לענייני משפחה לדון ב"תובענה למזונות" קבועה בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

לא נקבעה בחוק הנ"ל או בתקנות סדר הדין הרלוונטיות לעניין זה - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בדגש על חלק ג1 {"תובענות בענייני משפחה"} ובפרט פרק כ"א ("מזונות") לתקנות - כל מגבלה, לפיה הכרה באבהות היא תנאי מקדים להגשת תובענה למזונות.

ההיפך מכך, הלכה פסוקה היא כי בית-משפט רשאי להכריע בשאלת "אבהות" אף במסגרת תובענה בעניין אחר - ובכלל זה תובענה למזונות קטין {ראה לעניין זה גם ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2), 578 (1995)}.

יכול ובעת שמוגשת תביעת אבהות ובמקביל תביעת מזונות, וכשקיימת הכחשה של האבהות, יעכב בית-המשפט את הדיון בשאלת המזונות עד לסיום הבירור בתובענת האבהות, כל זאת מבלי להתייחס לשאלת פסיקת מזונות זמניים, אם בכלל, בנסיבות שכאלו.

מכל מקום, מעת שמוגשת תביעה למזונות כנגד נתבע אשר נטען כי הוא אביו של קטין, אין מקום להפנות את הקטין ו/או אמו להגיש תביעה נפרדת לעניין האבהות. אכן, יכול ובית-המשפט "יפצל" את הדיון, באופן שבשלב הראשון תוכרע שאלת האבהות ורק לאחר מכן ייזקק בית-המשפט לנושא המזונות.

עוד יש להעיר, כי המבחן למחיקת תביעה מחוסר עילה עניינו, בהנחה שאכן יוכח אשר נטען בתביעה האם יהיה זכאי התובע לסעד המבוקש. דהיינו, נקודת המוצא במחיקה מחוסר עילה, נכונות הנטען בתביעה.

בשלב זה של דיון במחיקה מחוסר עילה {להבדיל מטענות לסילוק על-הסף מנימוקים אחרים, כגון התיישנות או מעשה בית-דין} אין משמעות לאשר נטען בכתב ההגנה, ובכלל האמור כמובן גם לא הכחשת הנטען בתביעה.

בלשון אחרת, שומה היה על בית-משפט לענייני משפחה, להציב בפניו את השאלה, האם בהנחה שאכן המשיב - הנתבע הוא האב, האם יהיה מקום לחייבו במזונות. דומה כי התשובה לכך ברורה.

עוד נקבע, כי אין מקום להורות על קבלת פסק-דין בהליך נפרד בנושא אבהות, בעת שעסקינן בתביעת מזונות.

משכך, שגה בית-משפט לענייני משפחה במחקו את התובענה כאילו המדובר ב"תביעה מוקדמת מידי". אמנם "באין אבהות, אין מזונות" - אולם הדבר נכון לגוף הדברים, קרי: לעצם החיוב במזונות הקטין, אך לא כשאלה מיקדמית בחזקת תנאי מקדים להגשת ההליך וניהולו.

בסיכומו-של-דבר, הערעור התקבל ופסק-דינו של בית-משפט לענייני משפחה - בוטל.