הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הפרקים שבספר:
- עילת התובענה
- ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
- מזונות ילדים
- מזונות זמניים
- בקשה לעיון חוזר
- מירוץ הסמכויות בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה - מבוא
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - הכלל
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - החריג
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות אישה
- מקור החיוב במזונות
- חובת ההוכחה בתביעה למזונות
- מזונות הכרחיים
- מזונות מדין צדקה
- צרכי האב כשיקול בקביעת מזונות
- קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
- ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
- הסכם בין ההורים בנוגע לקטין כמחייב את הקטין
- תביעה להגדלת/הקטנת מזונות
- פסיקת מזונות במשמורת משותפת
- פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין וחיוב בריבית פיגורים
- עניינים שונים
- פתח דבר
- קביעת שיעור המזונות שעל הבעל לשאת
- מקרים בהם ישללו מן האישה מזונותיה
- הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה
- קציבת מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום-הלב
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- צו הפטר מחוב המזונות
- מזונות מן העזבון - מבוא
- סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
- הזכות למזונות
- גדרי הזכות למזונות
- הוצאות הכשרה למשלח יד
- קביעת המזונות
- בקשה לקביעת המזונות
- דרכי סיפוק המזונות
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות
- סדר העדיפות בין הזכאים
- עסקאות בזכות למזונות
- סדר עדיפות בין חובות העזבון
- בירורם וסילוקם של חובות
- מועד החלוקה
- נושא החלוקה
- שמירת דיני משפחה
- אפוטרופסות לענייני משפחה
- שיפוט בתי-דין דתיים
- מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
- בקשה לפסיקת מזונות זמניים לבעל
- פסיקת מזונות (דמי שיקום) לידועה בציבור
- דוגמאות כתבי בי-דין
מזונות מן העזבון - מבוא
שאיפת היסוד בדיני הירושה במשפטנו היא אותה "מצווה לקיים את דברי המת". דברי המצווה בצוואתו תקפים אפילו אם אינם נראים לנו. בית-המשפט אינו כותב צוואות. בית-המשפט אף אינו משנה את תוכנן של צוואות, והדברים ידועים.דיני המזונות מן העזבון מהווים חריג לכלל על פיו רצון המצווה מכריע. אין מקום להשוואה בין מזונות מהחיים ומזונות מן העזבון. בתחום המזונות מן העזבון מתהפכים היוצרות {לעומת מזונות מן החי}. רשאי אב להדיר את בנו מעזבונו. בית-משפט ייתן תוקף משפטי מלא להדרה כאמור {בתנאי, כמובן, שהמסמך הוא "צוואה"}. ואולם, אף לרצון המצווה קיים גבול. הסייג הוא מניעת נסיבות בהן קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המוריש יהווה נטל בלתי-סביר על החברה.
מוסד המזונות מן העזבון משקף את הרעיון, כי עצם הקירבה המשפחתית מהווה צידוק להטלת החיוב במזונות, במקרים מוגדרים, על העזבון {תמ"ש (ת"א-יפו) 50982-02-12 א' נ' ז' ואח', תק-מש 2013(3), 746 (2013)}.
יחד-עם-זאת, קובעת הפסיקה כי שאלת נזקקותו של התובע מזונות מן העזבון על-פי סעיף 56 לחוק הירושה קשורה קשר בל-ינותק עם סעיף 59 לחוק הירושה {הקובע שורה של שיקולים מנחים, אשר על בית-המשפט להתחשב בהם בדיונו בעניין המזונות מן העזבון}.
הסמכות לדון בתובענה במזונות מן העזבון ניתנה לבית-משפט לענייני משפחה {סעיף 1(6)(ה) לחוק בית-משפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית-המשפט לענייני משפחה")}.
יחד-עם-זאת, נעיר כי סמכות הדיון תועבר לבית-הדין הרבני רק כאשר הסכימו כל הצדדים, בכתב, להעניק את הסמכות הנ"ל לבית-הדין הרבני או כאשר המדובר בתביעת מזונות אישה יהודיה מעזבון בעלה המנוח, הרשאית להגיש התביעה לבית-הדין הרבני {ראה סעיף 155 לחוק הירושה, תשכ"ט-1959 (להלן: "חוק הירושה" או "החוק"); סעיף 4 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי-דין רבניים")}.