botox

אופן הגשת הבקשות - סעיף 56 לחוק המעצרים

סעיף 56 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 {ייקרא להלן: "חוק המעצרים"} קובע כדלקמן:

"56. אופן הגשת בקשות (תיקון: התשנ"ז)
(א) בקשה לשחרור בערובה שאינה מוגשת אגב דיון בבקשה למעצר, בקשה להטיל ערובה, בקשה לעיון חוזר או בקשה לערור, תוגש בכתב, ותכיל תמצית נימוקיה; קדמו לה בקשות אחרות באותו עניין, יצורפו אליה העתקים של אותן בקשות ושל פרוטוקול הדיון בהן; ואולם בית-המשפט רשאי להיזקק לבקשה גם אם לא צורפו העתקים כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן החלטה.


(ב) על בקשה לפי סעיף-קטן (א) יחולו הוראות סעיף 15(ג) עד (ז), בשינויים המחוייבים."

סעיף זה קובע אילו בקשות יוגשו בכתב. ואלה הם: בקשה לשחרור בערובה שאיננה מוגשת אגב הדיון בבקשה למעצר; בקשה להטיל ערובה; בקשה לעיון חוזר; בקשה לערור.

כל בקשה כאמור, תכיל את תמצית נימוקיה. דרישה זו, באה לאפשר למשיבה-המדינה, לשקול את צעדיה טרם מועד הדיון, דבר שיגרום, לעניות דעתינו, את יעילותו של הדיון, שכן, בידי המדינה תמצית הנימוקים של המבקש ובכך יכולה היא, להתייחס לגופו של עניין ולהכין את טענותיה תוך שהיא, "איננה" מופתעת מטענות המבקש, באם היו מועלות בעת הדיון.

ובמילים אחרות. "הביטוי הנקוב בחוק לפיו יש לכלול בבקשה לעיון חוזר "תמצית נימוקים", בא לאפשר למשיבה לשקול את עמדתה ולהגיש תגובה עניינית לבית-המשפט בכתב או בעל-פה, כפי שיורה בית-המשפט, וכן בא כדי לסייע בידי בית-המשפט לדעת מלכתחילה את גדר המחלוקת באופן שיאפשר לבית-המשפט לקיים דיון יעיל" {דברי כב' השופט ר' שפירא ב- ב"ש (חי') 3204/02 זבולון (זוריק) נ' מדינת ישראל, תק-מח 2002(2), 15073 (2002)}.

בנוסף, "פירוט הנימוקים בתמצית בכתב גם חוסך את הצורך לטעון בעל-פה בפני בית-המשפט, דבר שיש בו חשיבות בשים-לב למצוקת הזמן שניתן לקצוב לטיעון בכל תיק, וזאת בנתוני העומס המוטלים על בתי-המשפט" {דברי כב' השופט ר' שפירא ב"ש (חי') 3204/02 זבולון (זוריק) נ' מדינת ישראל, תק-מח 2002(2), 15073 (2002)}.

כמו-כן, המבקש יצרף לבקשה את כל הבקשות שקדמו לבקשה המוגשת והקשורה לאותו עניין וכן אותם פרוטוקולים קשורים. על-אף ה"חובה" כאמור ובמקרה ובית-המשפט מגיע למסקנה כי יש בידו את כל החומר הנדרש כדי ליתן ההחלטה - רשאי הוא שלא להיזקק להעתקים כאמור.

ב- ב"ש (חי') 3204/02 {זבולון (זוריק) נ' מדינת ישראל, תק-מח 2002(2), 15073 (2002)} קבע כב' השופט ר' שפירא כי במקרה דנן הבקשה שהוגשה איננה מקיימת את הוראות סעיף 56 לחוק המעצרים שכן איננה מפרטת את תמצית הנימוקים במידת הפירוט הראויה.

על-אף האמור, קבע בית-המשפט כי ידון בבקשה מחמת העובדה כי בא-כוח הנאשם-המבקש "פירט את טיעוניו בפני בית-המשפט בהרחבה ולמשיבה ניתנה ההזדמנות להשיב לטיעונים כנדרש".

ב- ב"ש (חי') 3236/05 {חרסונסקי סטניסלב נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(4), 7245 (2005)} קבע בית-המשפט כי לעניות דעתו היה "מקום לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד שלא פירשה, כמתחייב על-פי סעיף 56(א)... את מלוא התמונה העובדתית על יסודה מוגשת הבקשה" שכן, "הדעת אינה סובלת מסירת מידע חלקי לבית-המשפט והעניין שקול לשיבוש מהלכם התקין של הליכי שפיטה".

עוד הוסיף בית-המשפט כי "הרעיון לפיו שופט הדן במעצרו של נאשם או להקלה בתנאי שחרורו, יחתור תחת החלטותיו של השופט בפניו מתבררת אשמתו של הנאשם" איננה נראית לו.

ב- ב"ש (ב"ש) 21086/05 {סברדלוב דמיטרי נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(3), 4938 (2005)} קבע בית-משפט קמא, כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. כב' השופט י' פלפל ציין בהחלטתו:

"בא-כוח העורר הגיש את הערר שבפני ללא כל הנספחים הנדרשים על-מנת להציג את השתלשלות האירועים לאשורה, כפי שנדרש על-פי סעיף 56 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

דבר זה מנע מבית-המשפט לתת החלטתו באותו המועד. בהחלטה שניתנה בתום הדיון שהתנהל בפני, ביום 18.07.05 הורתי למזכירות בית-המשפט לפנות למזכירויות בתי-המשפט השונים לבקש את כל התיקים הרלבנטיים לעניינו של המבקש. בפני הובאו שני תיקים בלבד - ב"ש 1018/5 ותיק פלילי 861/04, כך שעד למועד כתיבת ההחלטה לא היו בפני כל ההחלטות והבקשות הרלבנטיות."

ב- ב"ש (ראשל"צ) 1832/03 {צדוק מסלאוי נ' מדינת ישראל, תק-של 2003(1), 19639 (2003)} נדונה בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המבקש.

במקרה זה ציינה כב' השופטת ריבי צוק כי "לבקשה, בניגוד להוראת סעיף 56 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 לא צורפו העתקיהם של בקשות קודמות, הגם שקיימות שתי בקשות כאמור, זהות בעתירתן: ב"ש 5952/02 שנפתחה ביום 11.12.02 וב"ש 3674/02 שנפתחה ביום 14.07.02". בנוסף, "בכל אחת מהבקשות הנ"ל התבקש והתקבל תסקיר מעצר משלים שלא כלל המלצה להיענות לבקשת המבקש, והבקשה באה לקיצה, לבקשת המבקש, ללא דיון לגופו".