עוולת הרשלנות - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- יסודותיה של עוולת הרשלנות
- אחריות המדינה ורשות ציבורית ומקומית
- רשלנות בנק
- אחריות מקצועית של עורכי-דין
- חובת הזהירות של נושא משרה על-פי חוק החברות
- האם לבעל מניות בחברה בפירוק זכות תביעה ישירה כלפי המפרק בגין התרשלות?
- אחריות נתבע למעשה עברייני שבוצע כלפי התובע על-ידי צד שלישי
- רשלנות בית-ספר וטיולים
- היגד שווא בראי עוולת הרשלנות
- רשלנות ספר
- מקרקעין
- רשלנות קבלן שיפוצים
- רשלנות של ועדות תכנון ובניה
- עבודות שמירה
- רשלנות בעבודה
- רשלנות סוכן ביטוח
- רשלנות רפואית
- נטל ההוכחה, העברתו והדבר מדבר בעד עצמו
- אשם תורם
- הקטנת הנזק
רשלנות קבלן שיפוצים
ב-ע"א 541/66 1 נדונה תביעה בגין אחריות קבלן לפגמים במבנה. בעלי דירה תבעו את הקבלן בגין נזקים חמורים לדירתם, שנבעו מטעויות חמורות בבנייתה. אין עוררין על כך שהקבלן היה חסר ניסיון, ולא פיקח על פעולת קבלני-המשנה. אלה קיבלו הוראות ממהנדס ש-"היה בא לבקר באתר".בית-המשפט קבע, כי מומחיותו ויושרו של קבלן חייבים לעמוד במבחן חובת הזהירות, גם לעניין נזק כלכלי לבעלים עתידיים וזאת, בהיעדר יכולת אחרת מצד רוכשי דירה לאתר פגמים נסתרים במבנה. אחריות קבלן לבטיחות בניין אינה חוזית בלבד מול הקונה, אלא קיימת כלפי כלל הציבור.
מוסכם כי גם נזק כלכלי, ולא רק נזק פיסי, מגבש אחריות נזיקין בגין רשלנות. מומחיותו ויושרו של קבלן חייבים לעמוד במבחן חובת הזהירות, גם לעניין נזק כלכלי לבעלים עתידיים וזאת, בהיעדר יכולת אחרת מצד רוכשי דירה לאתר פגמים נסתרים במבנה. הקבלן אחראי גם אם אין קירבה ישירה בינו לבין הניזוק וגם אם עברה הדירה כמה ידיים, ואפילו חלף זמן ניכר שנתגלה הנזק. כב' השופט הלוי מוסיף כי אחריות קבלן לבטיחות בניין אינה חוזית בלבד מול הקונה, אלא קיימת כלפי כלל הציבור. כמו במקרה של יצרן אחריותו מתקיימת כלפי כל צרכן סופי, וזאת בהיעדר אפשרות סבירה של בדיקת ביניים.
ב-ת"ק (תביעות קטנות-ב"ש) 2897/08 2 נפסק מפי כב' השופט אילן בן-דור:
"הטענות
2. לטענת התובעים התרשל הנתבע והפר את ההסכם עימם בעבודות שביצע בביתם שפורטו בתביעה ובחוות-דעת מומחה שצורפה לה. לפי חוות-הדעת עבודת הנתבע היתה לקויה ואמדן תיקון הליקויים הוא 11,750 ש"ח. התובעים הודיעו לנתבע על הפגמים ועל הפרת החוזה מולם אלא שלא נענו על-ידי הנתבע שבחר שלא לתקן את ההפרה.
3. בכתב הגנה אין כפירה בהתחייבות לבצע עבודות אך נטען שכללו רק חלק מהמשימות שתוארו בתביעה, ולא את התקנת המקלחון. הנתבע טען כי העבודות בוצעו כראוי ושבסופן אף אשרה התובעת עצמה שהן לשביעות רצונה ושלמה את מלוא התמורה שהיתה 6,000 ש"ח. לדבריו, התובעת העידה על עצמה כי היא מתמצאת בעבודת שיפוצים כבתו של קבלן שיפוצים. יחד עם זאת טען התובע שהתובעת בחרה מלכתחילה לקנות אריחים מאיכות ירודה.
הראיות
4. בדיון העידו התובעת והנתבע. בנוסף היו בפניי ראיות שצורפו לכתבי הטענות ומסמך של מכון התקנים שהגישה התובעת בזמן הדיון. לא הובא עובד נוסף שהיה עם הנתבע בזמן עבודתו.
5. מעדות הנתבע אציין כי אישר שביצע עבודות שמתוארות בחוות-הדעת המומחה אך גרס שבוצעו כראוי והבהיר שחומרים מסויימים סופקו על-ידי התובעת רק בהמשך דבריו טען כי יש תקלות שאותן כינה קוסמטיות בלבד בעבודתו. לטענתו אם ישנם ליקויים נוספים הם נובעים מבעל מקצוע אחר שהביאה התובעת.
6. לפי עדות התובעת הנתבע הוא בעל המקצוע היחיד שעבד אצלה, למען מתקין מקלחון. לדבריה לא היה לה כסף לממן בעל מקצוע נוסף מששילמה לו את מיטב כספה. התובעת התייחסה לקיום ליקויים ושכולם נובעים מעבודתו הרשלנית. לדבריה עבודתו היתה חובבנית עד כדי כך שמתקין המקלחון הבחין בכך שהשיפוע לא תקין. עדותה נשמעה כנה ורהוטה.
דיון והכרעה
7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם במישרין, ונוכח מכלול הראיות שבפניי, הגעתי למסקנה כי נפלו פגמים בעבודה שביצע הנתבע שהפר את החוזה עם התובעים, וביצע עוולה של רשלנות. ובגין נזקיהם עליו לפצות זאת בין היתר מהטעמים הבאים:
א. עדות התובעת נשמעה רהוטה ברורה משכנעת ואילו עדות הנתבע מגמתית.
ב. יתירה מכך, הנתבע, בכתב ההגנה וגם בדיון בפניי לא חלק על ביצוע עיקר העבודות נשוא חוות-הדעת המומחה למעט התקנת המקלחון, אף אם לדבריו שנאמרו בלשון כוללנית, בוצעו כראוי.
ג. ברם, טענתו של הנתבע בדבר עבודה איכותית, נסתרת בחוות-דעת מומחה מטעם התובעת שלא הופרכה. חוות-דעת זאת, מתייחסת ובמפורש, לליקויים הכרוכים בעבודתו. למשל, בעניין אופן והרכבת קרמיקה שכולל בליטות ושקעים ושקיעה ובעניין שיפועים מוטעים לאחר התקנת דלוחין. למעשה גם מדברים שאמר הנתבע בסוף הדיון עלה שאכן ישנם פגמים מסויימים אף אם בחר לכנותם קוסמטיים ולא הבהיר מהם.
ד. אגב, בדיון לא חזר הנתבע על טענתו לפיה אריחי הקרמיקה היו מסוג "ב" ובכל אופן לשלילת טענה זאת הוגש מסמך של מכון התקנים שסומן כ-ת/1.
ה. הנתבע בחר שלא להגיש חוות-דעת נגדית.
8. מן הפן המשפטי אזכיר שעל הדיון שלפנינו חולשת מסגרת נורמטיבית הנשענת על דיני החוזים ודיני הנזיקין. מן הבחינה החוזית, המדובר בטענה להפרת חוזה למתן שירותי עריכת-דין המהווה למעשה חוזה קבלנות הכפוף גם לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד1974- מן הבחינה הנזיקית מדובר בטענה לעוולה נזיקית של רשלנות מקצועית המעוגנת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) על התובע בתביעת רשלנות מוטל להוכיח חמשת רכיבים אלה: ראשית, שקיימת כלפיו חובה; שנית, שהחובה הופרה; שלישית, שנגרם לו נזק עקב הפרה; רביעית, שקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק וחמישית, מהו היקף הנזק. רכיבי האחריות הללו הוכחו."
________________
1. ע"א 541/66 קורנפלד נ' שמואלוב, פ"ד כא(1) 510 (1967).
2. ת"ק (תביעות קטנות-ב"ש) 2897/08 גברילוב הדסה נ' אלבז מיכאל, תק-של 2009(2), 7751, 7753 (2009).