עילות תביעה נגד המדינה או רשויותיה (סעיף 80 לחוק העונשין ורשלנות)
הפרקים שבספר:
- מבוא - תולדות
- הבסיס להתפתחות ההלכה הפסיקתית - פרשת דבש
- יישום תנאי סעיף 80 לחוק העונשין - כללי
- הגישות השונות בסוגיית יישומו של סעיף 80 לחוק העונשין
- התערבות בית-משפט של ערעור
- טענה לפי סעיף 80 לחוק העונשין שהועלתה מיוזמתו של בית-המשפט
- מהו המותב היושב בדין בבקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין?
- תביעת הפיצוי מן המדינה בעילה הנסמכת על עוולת הרשלנות - מבוא
- מעמדם של ממצאים שנקבעו בהליך הפלילי, לרבות קביעות בהליך לפסיקת הוצאות הגנה על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין, בתביעת רשלנות אזרחית
- שיקולי מדיניות בהפעלת סעיף 80(א) לחוק העונשין בהקרנתם על עוולת הרשלנות המיוחסת לרשות הציבורית
- היחס בין בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין לבין בקשה לפי עילת הרשלנות
- פטור מאגרה בתביעת רשלנות
- השפעת טיב הזיכוי על פסיקת הפיצויים מכוח סעיף 80 לחוק העונשין
- היקף הפיצוי בגין המעצר והוצאות ההגנה כאשר יש זיכוי מחמת הספק
- שיקול השמירה על זכות השתיקה במתן הפיצוי
- זיכוי מחמת הספק - הלכות שונות
- קובלנה פרטית - עקרונות הפיצוי - מבוא
- גובה ההוצאות
- עבירות תעבורה
- ההבדלים בין סעיף 36 לחוק שירות המדינה (משמעת) לבין סעיף 80 לחוק העונשין
- פיצויים בגין מעצר מינהלי
- הלכות בתי-המשפט
שיקולי מדיניות בהפעלת סעיף 80(א) לחוק העונשין בהקרנתם על עוולת הרשלנות המיוחסת לרשות הציבורית
1. מבואהליך לפסיקת הוצאות הגנה מאוצר המדינה על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין שונה במתכונתו הדיונית מהליך תביעת רשלנות כנגד רשויות החקירה והתביעה, אבל קיימת זיקה רעיונית ביניהם.
לאור זיקה זו, יש להצביע על השיקולים המנחים לצורך פסיקת הוצאות הגנה ככל שהם מקרינים על עוולת הרשלנות המיוחסת לגורמי אכיפת החוק {ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
סעיף 80(א) לחוק העונשין למעשה מאזן בין האינטרס הציבורי באכיפת הדין לבין הפגיעה בנאשם בקיום ההליך הפלילי שבעקבותיו יצא זכאי בדינו {ע"פ 7826/96 רייש נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1), 481, 490 (1997)}.
2. הפגיעה בנאשם
פסיקת הוצאות הגנה לנאשם שזוכה נועדה להיטיב פגיעה שנגרמה לו ולזכויות היסוד שלו עקב ההליך הפלילי - לחירותו, שמו הטוב, פרטיותו, קניינו ולעיתים אף חופש העיסוק שלו {ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
בנוסף, העובדה שניתן לפסוק פיצוי משמשת גם אמצעי פיקוח ובקרה חשוב על המשטרה והתביעה {ע"פ 4466/98 דבש נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 73, 100 עד 101 (2002)}.
3. האינטרס הציבורי באכיפת הדין
שמירה של כללי המשפט הפלילי המהותי חיונית להגנה על שלום הציבור ולהתפתחותה התקינה של החברה.
לכן, יש חשיבות לאפשר לרשויות התביעה להעמיד לדין של מי שעל-פי חומר ראיות ממשי, הפר, לכאורה, את כללי המשפט הפלילי המהותי {ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
זאת ועוד. פסיקת הוצאות הגנה לנאשם שזוכה עלולה להביא לרפיון ידיהם של הגורמים המופקדים על העמדת עבריינים לדין, להטיל נטל כבד על הקופה הציבורית ובנסיבות מסויימות אף לשמש תמריץ לניהול הגנה בדרך לא ראויה {ע"פ 2366/03 עאסף נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3), 597, 604-603 (2004); ע"פ 11024/02 מנצור נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1), 436, 443 (2003); ע"פ 1382/00 בן ארויה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4), 714, 718 (2002)}.
סעיף 80 לחוק העונשין מכיר בזכות הנאשם שזוכה לפיצויים ולהחזר הוצאות הגנתו, תוך קביעת יחסיותה של זכות זו.
זיכוי, או ביטול כתב אישום בהסכמת התובע והנאשם לפני הכרעת הדין, אינם מצדיקים, כשלעצמם, פסיקת הוצאות הגנה, אלא בהתקיים אחת העילות הנקובות בהוראת החוק {י' קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שלישי, הליכים שלאחר כתב אישום, 1296 (2003)}.
לאור קביעה זו, נקבעו עילות מסויימות אשר רק בהתקיימותן יינתן הפיצוי לנאשם שזוכה.
בנוסף, שיעור הפיצוי מוגבל לסכומי מקסימום בתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב-1982. כן הוא מוגבל להוצאות ההגנה של הנאשם ולפיצוי בשל מעצרו או מאסרו, ואינו כולל נזקים אחרים, גם אם אלה נגרמו לו {ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
4. "לא היה יסוד לאשמה"
עילת "אין יסוד לאשמה" מזכירה ברוחה את רוחה של עוולת הרשלנות בנזיקין, ותיתכן חפיפה בין השתיים, על-אף ההבדלים המסויימים הקיימים ביניהן {ע"פ 4466/98 דבש נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 73 (2002); ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
המבחן הנוהג לגבי עילה זו הוא מבחן אובייקטיבי של סבירות ביחס לאופן ניהול החקירה, הליכי ההעמדה לדין וניהול ההליך גופו {ע"פ 6721/01 עזאם נ' פרקליטות המדינה, פ"ד נז(3), 73, (2003)}.
כלומר, יש לשאול ביחס לכל שלב משלבי ההליך הפלילי, האם חוקר משטרה או תובע פלילי סביר היה נוהג כפי שהגורם המוסמך בפועל נהג בשלב הרלוונטי להליך הפלילי {י' קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שלישי, הליכים שלאחר כתב אישום, 1299 (2003)}.
על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין, גם אם הנאשם זוכה בדינו, לא תתקיים העילה של היעדר יסוד לאשמה במקום שהמשטרה והתביעה נהגו בזהירות ובסבירות ראויה.
ב- ע"א 3580/06 {עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי עילה זו של היעדר יסוד לאשמה דומה לעוולת הרשלנות על-פי טיבה המושגי.
השוני ביניהן מצוי בעובדה כי ביסוסה במסגרת סעיף 80(א) לחוק העונשין גמיש יותר ואינו מחייב הוכחת מכלול המרכיבים של עוולת הרשלנות הנזיקית.
5. "נסיבות אחרות המצדיקות"
עילת נסיבות אחרות המצדיקות פסיקת הוצאות הגנה לנאשם היא עילה כללית ורחבה, המותירה שיקול-דעת רחב לבית-המשפט.
במסגרת עילה זו ניתן להתחשב באופי הליכי המשפט בכללם, בטיב זיכויו של הנאשם, ובנסיבותיו האישיות, גם אם הן חיצוניות למשפט {ע"פ 4466/98 דבש נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 73, 101-100 (2002)}.
השיקול העיקרי שביסוד חלופה זו הינו שיקול הצדק, והוא מקיף, מעצם טיבו, מצבים שונים ומגוונים {י' קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שלישי, הליכים שלאחר כתב אישום 1302, 1305 (2003)}.
ב- ע"א 3580/06 {עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי עילה זו מרוחקת, על-פי טיבה, מעוולת הרשלנות, והיא פותחת פתח לפסיקת הוצאות הגנה לנאשם שזוכה משיקולים רחבים שאינם קשורים בהכרח להתנהגות רשויות אכיפת החוק.
השיקולים המגוונים לעניין פסיקת הוצאות הגנה על-פי סעיף 80(א) לחוק העונשין עשויים לסייע בבחינת טענת הרשלנות כלפי גורמי אכיפת החוק.