botox
הספריה המשפטית
דיני פטנטים ומדגמים

הפרקים שבספר:

פרשנותו של הפטנט

סעיף 13 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 {להלן: "החוק"}, קובע כי - "הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה...".

סעיף 49 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"49. זכויות בעל הפטנט וסייג, לניצול הפטנט (תיקון התשנ"ה)
(א) בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן: "הפרה").
(ב) אין במתן הפטנט משום מתן רשות לנצל אמצאה ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על-פי כל דין."

משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או - כפי שמקובל לכנות זאת - "תחום המונופולין של הפטנט" - צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדוייק ובזהירות את תחום המונופולין. התיאור כולל לעיתים גם שרטוטים.

בית-משפט קמא הגדיר את היחס בין מרכיבי הפירוט, לעניין פרשנותו של הפטנט וקביעת היקפו:
"... פרשנות פטנט אינה שונה מפרשנות של כל מסמך אחר... יש לפרשו 'כמסמך אחיד ושלם' ואין לנתק באופן מלאכותי חלק אחד ממשנהו, על-כן, 'לא יתכן לומר שיש להפריד את התביעות מכל האמור קודם לכן, כאילו נולדו מהאוויר'. ואולם, בבוא בית-המשפט לפרש אם ישנה הפרה הוא ילך קודם כל אל התביעה ורק כשהוא מתקשה להסבירה או כשהוא נתקל באי-בהירויות הוא ייעזר בתיאור שבפטנט.
הפרשנות הנכונה היא, איפוא, עיון בתביעות ופירושן מתוך עצמן, וכשיש אי-בהירות בהן אפשר לפנות לתיאור שבפירוט על-מנת להבהירן או על-מנת להבין מה התכוון הממציא בניסוח התביעות כפי שניסח אותן. בכל מקרה אין הפירוט יכול להרחיב או לצמצם את האמור בתביעות.
לעיתים אין לייחס למונחים בפטנט את המשמעות הטכנית הרגילה והמקובלת שלהם, וזאת כאשר בעל הפטנט ייחס להם בפירוט משמעות אחרת, כמשמעות שלפיה ניסח את הפטנט". על חשיבותם של השרטוטים שבתיאור אמר בית-המשפט:
'החלק הראשון של הפירוט (התיאור) כולל לעיתים גם שרטוטים. לשרטוטים אלה - שלפי מהותם הם מלווים לתיאור המתייחס אליהם - יש גם משקל סגולי משלהם בכל מקום שהתיאור לבדו אינו ברור דיו.'
אכן, פרשנותו של פטנט איננה שונה בעיקרה מפרשנותו של כל מסמך אחר, ולכן יחולו כללי הפרשנות הרגילים החלים לגבי מסמכים. עם-זאת, מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט, כמקנה מעין מונופולין בשוק. כלל פרשנות בסיסי הוא כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם, על-מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת הממציא, כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך.
כלשון השופט אשר ב- ת"א (ת"א) 2051/69 אינטקו נ' ספשה, פ"מ עט 240, 243 (1972), 'לא ייתכן לומר שיש להפריד את התביעות מכל האמור קודם לכן, כאילו נולדו הן מהאוויר'. לכן אין לקרוא את תביעות הפטנט במנותק מהנאמר בתיאור ומן המתואר בשרטוטים. אמנם, הפטנט מכוון בראש וראשונה אל בעל המקצוע בתחום או בענף הרלבנטיים, ולכן יש לפרשו לאור הידע המקצועי שהיה קיים במועד המתאים. אולם, מאחר ומלאכת פרשנות הפטנט חותרת להתחקות אחר כוונת הממציא, מותרת גמישות מסויימת במתן משמעות לביטויים ומונחים המופיעים בתביעות, והתיאור שבפירוט יכול לשמש כמילון לביטויים ומונחים אלה. לשון אחר, הממציא יכול במידה מסויימת לשמש לכסיקוגראף של אמצאתו.
כדברי VISCOUNT HALDANE בפסק-דין נודע של בית הלורדים, שעוד אחזור אליו בהמשך הדברים, .BRITISH THOMPSON - HOUSTON COMPANY LD. V. CORONA LAMP WORKS LD, (1922) 39 R.P.C. 49, 67 (להלן: "פרשת CORONA"):
"WE HAVE TO SCAN THE SPECIFICATION WITH THE CLOSENESS WHICH IS REQUIRED IN THE CASE OF ANY INSTRUMENT CONFERRING A MONOPOLY, BUT, SUBJECT TO THIS, ALL WE CAN LEGITIMATELY DO IS TO APPLY THE ORDINARY RULES FOR THE CONSTRUCTION OF WRITTEN INSTRUMENTS. ONE OF THESE... IS THAT THE INSTRUMENT MUST BE READ AS A WHOLE. THE CLAIMING CLAUSES, FOR EXAMPLE, ARE NOT TO BE TAKEN AS STANDING IN COMPLETE ISOLATION. FOR IF THE PATENTEE HAS USED IN THESE CLAUSES EXPRESSIONS WHICH HE HAS ALREADY ADEQUATELY INTERPRETED IN THE BODY OF HIS SPECIFICATION, HE IS ENTITLED TO REFER TO THE SPECIFICATION AS A DICTIONARY IN WHICH THE MEANING OF THE WORDS HE USES HAS BEEN DEFINED".
וראה דברי הלורד DIPLOCK בפרשת CATNIC COMPONENTS LTD. V. HILL :& SMITH LTD., (1981), F.S.R. 60, 65 :
'MY LORDS, A PATENT SPECIFICATION IS A UNILATERAL STATEMENT BY THE PATENTEE, IN WORDS OF HIS OWN CHOOSING, ADDRESSED TO THOSE LIKELY TO HAVE A PRACTICAL INTEREST IN THE SUBJECT MATTER OF HIS INVENTION (I.E. 'SKILLED IN THE ART'), BY WHICH HE INFORMS THEM WHAT HE CLAIMS TO BE THE ESSENTIAL FEATURES OF THE NEW PRODUCT OR PROCESS FOR WHICH THE LETTERS PATENT GRANT HIM A MONOPOLY... A PATENT SPECIFICATION SHOULD BE GIVEN A PURPOSIVE CONSTRUCTION RATHER THAN A PURELY LITERAL ONE DERIVED FROM APPLYING TO IT THE KIND OF METICULOUS VERBAL ANALYSIS IN WHICH LAWYERS ARE TOO OFTEN TEMPTED BY THEIR TRAINING TO INDULGE.'
ראה גם:
(BLANCO WHITE, PATENTS FOR INVENTIONS, 5TH ED. (1983 PP. 9-15, 130-131; TERRELL, ON THE LAW OF PATENTS, 13TH ED. (1982), PAR. 4.27; FOX, THE CANADIAN LAW AND PRACTICE RELATING TO LETTERS .PATENT FOR INVENTIONS, 4TH ED. (1969), PP. 215-218.
הכלל הפרשני האמור מתבטא גם באמנת הפטנטים של השוק המשותף, הקובעת במפורש כי יש לפרש את התביעות לאור האמור בתיאור ובשרטוטים
(ART, 69; W.R. CORNISH COMMUNITY PATENT CONVENTION, .(INTELLECTUAL PROPERTY, 2D ED., 1989
אגב, במשפט הגרמני נקוטה הגישה הליבראלית לפיה משמשות התביעות אך בסיס לתחימת האמצאה, אשר נלמדת תוך עיון בתיאור ובשרטוטים ומתוך עמידה על הידע הכולל שבתחום המקצועי (GEBRAUCHSMUSTERGESETZ, 3 AUFLAGE (1968)).
הגישה הפרשנית הראויה היא, אם-כן, פרשנותם של הביטויים והמונחים המופיעים בתביעות בשים-לב ליתר חלקי הפירוט, במגמה להעניק לאותם ביטויים ומונחים את המשמעות שבחר ליתן להם הממציא. המשמעות יכולה להיות רחבת היקף ויכול שתהיה מצומצמת, בתנאי שתהיה מעוגנת בפטנט ומובנת לבעל המקצוע בזמן הפטנט.
{הסקירה מתוך פסיקת כב' השופט שמגר ב- ע"א 345/87HUGHES AIRCRAFT OMPANY נ' ELECTRONICS &, פ"ד מד(4), 45 (1990)}