דיני פטנטים ומדגמים
הפרקים שבספר:
- דיני פטנטים ומדגמים - מבוא
- פרשנותו של הפטנט
- נטל ההוכחה
- בדיקת תוקפו של פטנט
- תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
- הפרת הפטנט
- הייבוא המקביל וזכות הפטנט
- פקודת הפטנטים והמדגמים
- פקודת הפטנטים והמדגמים - פירוש
- פטנטים ומדגמים - מבוא
- עילות תביעה - פטנטים ומדגמים - גניבת עין
- עשיית עושר ולא במשפט
- דילול של מוניטין
- עילה על-פי חוק הפרטיות
- עילות מכוח עוולות בנזיקין ודינים אחרים
- גניבת עין - סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות
- תיאור כוזב - סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות
- התערבות לא הוגנת - סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות
- המעוול והנפגע - סעיף 4 לחוק עוולות מסחריות
- סוד מסחרי - סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות
- גזל סוד מסחרי - סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות
- סייגים לאחריות - סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות
- רכישה בתום-לב ובתמורה - סעיף 8 לחוק עוולות מסחריות
- דמיון מהותי - סעיף 9 לחוק עוולות מסחריות
- חזקת שימוש - סעיף 10 לחוק עוולות מסחריות
- עוולה בנזיקין - סעיף 11 לחוק עוולות מסחריות
- תחולת סעדים - סעיף 12 לחוק עוולות מסחריות
- פיצויים בלא הוכחת נזקים - סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות
- עיון מחדש בצו מניעה - סעיף 14 לחוק עוולות מסחריות
- כונס נכסים וצו במעמד צד אחד - סעיפים 17-16 לחוק עוולות מסחריות
- רובות ועירבון - סעיפים 19-18 לחוק עוולות מסחריות
- זכויות צד שלישי - סעיף 20 לחוק עוולות מסחריות
- שמדת נכסים - סעיף 21 לחוק עוולות מסחריות
- סמכות בית-הדין לעבודה - סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות
- אי-גילוי סוד מסחרי - סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות
- שמירת דינים - סעיף 24 לחוק עוולות מסחריות
- תקנות עוולות מסחריות - תקנות 23-1 לתקנות עוולות מסחריות
- סמכות עניינית - סעיף 40 לחוק בתי-המשפט
- סעדים קבועים
סמכות בית-הדין לעבודה - סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות
סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:"22. סמכות בית-הדין לעבודה
(א) לבית-דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון:
(1) בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' והנובעת מיחסי עובד ומעביד;
(2) בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
(ב) בתובענות שבית-דין לעבודה דן בהן לפי סעיף זה תהיה לשופט לבדו סמכות לתת צו מניעה זמני וכן סעדים לפי סעיפים 15 עד 20."
עילת תביעה של גזל סוד מסחרי כמשמעותו בסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, הינה בסמכותו של בית-הדין לעבודה וזאת על-פי סעיף 22(א)(1) לחוק עוולות מסחריות הקובע כי לבית-דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה בין עובד לבית מעביד או חליפו, שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' והנובעת מיחסי עובד ומעביד {בש"א (משפחה ק"ג) 984/07 חברה בע"מ נ' אלמונית, תק-מש 2010(1), 495, 501 (2010)}.
ובמילים אחרות, סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות מקנה לבית-הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה בין עובד למעבידו שעילתה בגזל סוד מסחרי {ראה גם ת"א (שלום חי') 17862-03-09 רשת המילניום מוסך הקיבוץ בע"מ נ' הלל גבור, תק-של 2009(4), 12342, 12343 (2009)}.
ב- ת"א (מחוזי ת"א) 2601/07 {א.צ.ג. פלאש הפקות תקשורת 2000 בע"מ נ' פלוס פאי בע"מ, תק-מח 2008(4), 11965, 11966 (2008)} קבע בית-המשפט:
"על-פי כתב התביעה, הנתבעים גזלו נתונים מתוך מאגר הלקוחות של התובעת, המהווים סודות מסחריים של התובעת, ובעקבות כך נגרמו לה הפסדים ונזקים כספיים.
התביעה נסבה על שורה של עילות, וביניהן - גזילת סודות מסחריים, הפרת חובת הנאמנות, תחרות בלתי-הוגנת, עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין, הטעיית הצרכן ורשלנות.
אמנם, כפי הנראה, הנתבעת 1 הוקמה לאחר הפסקת עבודתן של הנתבעות 4-2 אצל התובעת, אך כאמור, קיימת לבית-הדין לעבודה סמכות ייחודית גם במקרים בהם מדובר בתביעה הנסבה על עילת גזילת סודות מסחריים, שהתגבשה לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, ומכאן כי בירור עילת גזילת סודות מסחריים, הנכללת בתביעה, מצויה בסמכותו הייחודית של בית-הדין לעבודה.
הנתבעים מנסים להראות בבקשתם כי קיימות עילות תביעה נוספות, כדוגמת תחרות בלתי-הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט, הנובעות מעילת התביעה של גזילת סודות מסחריים, ולכן מצויות גם הן בסמכותו הייחודית של בית-הדין לעבודה.
לטעמי, פרשנות זו היא רחבה מדי, ואינה נובעת מהוראת סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות."
ב- רע"א 8409/07 {פורייה מערכות (1989) בע"מ נ' רובגרופ ט.א.ק. בע"מ, תק-על 2008(2), 1256, 1257 (2008)} נפסק מפי כב' השופט א' רובינשטיין:
"אכן סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות קובע כי כי "לבית-הדין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון... בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור.
מקובלת עליי גם הגישה לפיה:
'בתביעות מעביד נגד עובד בענייני הגבלת חופש העיסוק וחובת השמירה על סודות מקצועיים הסמכות הייחודית משתרעת גם על דיון לגבי צד שלישי, המעסיק או מי שעומד להעסיק עובד לשעבר של מעביד-תובע, וזאת לצורך הבטחת אפקטיביות של הצווים הניתנים נגד עובד לשעבר' (בש"א (ת"א-יפו) 20618/03 יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ נ' חברת דאטה פול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.06.04)).
ברם, בטענה כי הסודות המסחריים עברו לידי צד ג' באמצעות מי שבעבר התקיימו בינו לבין התובע יחסי עובד-מעביד, אין די כדי לשלול את סמכות בית-המשפט המחוזי. אין ספק כי במקרים בהם עובד לשעבר נוטל עימו מסודות החברה למעסיק חדש - יש לוודא שצווים שיוצאו כלפיו יחולו גם על מעסיקו. במקרה שלפנינו העובד אינו צד להליך, והטענות העובדתיות הספציפיות לא נדונו בבית-המשפט המחוזי; אין איפוא תשתית המצדיקה קביעה כי שני הצדדים, שביניהם כמובן לא התקיימו יחסי עבודה, יתדיינו בערכאה המיוחדת לעניינים אלה."
ב- בש"א (מחוזי ת"א) 20639/07 {טוויק יעקב נ' גאמידה מדאקויפ בע"מ, תק-מח 2008(1), 2956, 2957 (2008)} קבע בית-המשפט:
"מכאן, כי על-פי סעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות, לבית-הדין לעבודה נתונה הסמכות הייחודית לדון בתובענות המוגשות בגין עילה של גזילת סודות מסחריים, כל עוד עילת התביעה נובעת מיחסי עובד מעביד או שהיא נובעת מחוזה היוצר יחסי עובד מעביד, ונסבה על תקופה הקודמת להתגבשותם או מאוחרת להפסקתם."
ב- ת"א (שלום ת"א) 27683/04 {אלקובי משה נ' יו. טי. אס. איי. בע"מ, תק-של 2004(3), 11810, 11811 (2004)} קבע בית-המשפט:
"א. הסמכות העניינית בתביעה שכנגד
עניינה של התביעה שכנגד הינו ביחסי עבודה, קרי בחובות ובזכויות שמקורן ביחסים בין עובד למעביד.
בית-הדין לעבודה רוכש סמכות מכוח סעיף 24(א) לחוק בית-הדין לעבודה, אשר קובע כדלקמן...
בענייננו מדובר ביחסי עובד מעביד לאחר שנסתיימו היחסים החוזיים ובעילת תביעה שמקורה בחוזה עבודה בין המבקש למשיבה 1 (סעיף 24(א)(1א) לחוק בית-הדין לעבודה הנ"ל).
כמו-כן ישנה סמכות לבית-הדין לעבודה לפי סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") לדון בתובענות שעילתן בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' לחוק עוולות מסחריות הדן בגזל סודות מסחריים כאשר העילה נובעת מחוזה ליצירת יחסי ומעביד אף אם נסתיימו יחסים אלו.
בענייננו עילת התביעה שכנגד הינה גזל סודות מסחריים על-פי חוק עוולות מסחריות וכן מדובר ביחסי עובד מעביד, אשר יחסיהם החוזיים נסתיימו (סעיף 22(א)(2) לחוק עוולות מסחריות הנ"ל).
מכל האמור לעיל עולה כי התביעה שכנגד מצויה בגדר סמכותו העניינית הייחודית של בית-הדין לעבודה."
ב- בש"א (אזורי ת"א) 2011/02 {גבריאל קמין נ' יחד מועדון צרכנות לרופאים בע"מ, תק-עב 2002(2), 2004, 2005 (2002)} קבע בית-הדין:
"כאמור, סעיף 22 לחוק מקנה לבית-הדין סמכות לדון בתובענה אשר עילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב', דהיינו, תביעה שעילתה בעוולת "גזל סוד מסחרי".
מעיון בכתב התביעה שהגישה המשיבה עולה כי הסעדים הנתבעים מקורם בעילות שעניינן גניבת עין, תיאור מסחרי כוזב וגזל סוד מסחרי.
שתי העוולות הראשונות, גניבת עין ותיאור מסחרי כוזב, מנויות בפרק א' לחוק ולפיכך, בהתאם לסעיף 22 לחוק, תחום סמכותו של בית-הדין אינו משתרע עליהן.
באשר לעוולת הגזל, אין מניעה שבית-הדין הנכבד ידון בה, שכן היא מנויה בפרק ב' לחוק ולפיכך עוולה זו היא בתחום סמכותו הייחודית.
אשר-על-כן, אין לדחות את התביעה על-הסף ככל שהיא מתייחסת לעוולת הגזל, אולם דין הבקשה, ככל שהיא נוגעת למחיקת עילות התביעה שעניינן בעוולות גניבת עין ותיאור מסחרי כוזב, להתקבל."
ב- בש"א (שלום אי') 1699/07 {ירון נגר נ' פילו אש בע"מ, תק-של 2008(2), 22715, 22718 (2008)} קבע בית-המשפט:
"א. גזל סוד מסחרי - הסמכות העניינית הייחודית בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' לחוק העוולות המסחריות, ואשר נובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד מעביד, לפני או אחרי שנוצרו יחסי עובד מעביד, נתונה לבית-הדין לעבודה, על-פי סעיף 22(א) לחוק העוולות המסחריות."

