גילוי מסמכים מוקדם בבמי"ש לענייני משפחה

תקנה 258ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"258ט. גילוי מסמכים מוקדם (תיקון: התשנ"ה)

(א) לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.

(ב) מסמך כאמור בתקנת-משנה (א) המצוי ברשותו של מגיש כתב הטענות, יצורף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות, ואם אין הוא מצוי ברשותו, יציין בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

(ג) לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת-משנה (ב), תחול תקנה 114א.

(ד) הוראות פרק ט' בעניין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה."

כאשר אנו עוסקים בגילוי מוקדם בבית-משפט לענייני משפחה, עלינו ליתן את תשומת ליבינו לתקנה 258ט(א) לתקסד"א, החלה בבית-משפט לענייני משפחה, לפיה בעל דין המגיש כתב טענות חייב לצרף לכתב הטענות רשימת מסמכים עליה נסמך כתב הטענות.

הוראה זו היא הוראה מיוחדת, המוציאה את הוראות פרק ט' לתקסד"א, העוסק בגילוי מסמכים. התעניש (סנקציה)[48] לאי-גילוי המסמכים מצוי בהוראת תקנה 114א לתקסד"א לפיה "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית-המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית-המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים".

כלומר, כאשר בעל דין אינו מקיים את הוראת תקנה 258ט(א) לתקסד"א בדבר צירוף מסמכים לכתב הטענות, התעניש איננו מחיקת כתב התביעה, אלא, איסור להגיש המסמכים כאמור כראיה במהלך המשפט, אלא, בתנאים הקבועים בסיפא הוראת תקנה 114א לתקסד"א.

כאמור, הוראות פרק ט' לתקסד"א בעניין גילוי מסמכים אינן חלות על תובענות בענייני משפחה. הרעיון העומד מאחורי תקנה זו, נעוץ בכך שבבית-המשפט לענייני משפחה חל עיקרון "גילוי מסמכים מוקדם", ומטעם זה אין מקום לדרישה בכתב של גילוי מסמכים.

תקנה 258ט לתקסד"א קובעת מפורשות כי לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה הוא נסמך, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.

בעל דין אשר לא צירף את מסמכיו לכתב טענותיו, לא יוכל להגיש אותם בשלב מאוחר יותר, ובכפוף לחריג הקובע כי הגשת מסמכים באיחור תתאפשר בהתקיים שני תנאים. האחד, קבלת רשותו של בית-המשפט. השני, קיים הצדק סביר למחדלו של בעל הדין.

לכאורה ועל-פי לשונה של תקנה 258ט(ד) לתקסד"א לא ניתן לבקש בבית-משפט לענייני משפחה, צו-גילוי מסמכים על-פי תקנה 112 לתקסד"א או צו-גילוי מסמך ספציפי כאמור בתקנה 113 לתקסד"א ואין לדרוש לעיין במסמכים כאמור בתקנות 114 ו- 117 לתקסד"א.

ב- רע"א 2466/00[49] נפסק מפי כב' השופט ת' אור:

"2. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה. החלטתו היא, כי לנוכח תקנה 258ב(ב) הקובעת כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על תובענות בענייני משפחה רק ככל שאינן סותרות את חלק התקנות הדן בתובענות בענייני משפחה ובשינויים המחוייבים, הרי שאין מקום להחיל את הוראות פרק ט' לתקנות מקום בו ישנה הוראה ספציפית – תקנה 258ט(ד) – הקובעת שפרק ט' לא יחול בתובענות בענייני משפחה. סמכותו של בית-המשפט קמא על-פי סעיף 8(א) לחוק, כפופה לכל הוראה אחרת "לפי חוק זה", דהיינו שהיא כפופה גם לאמור בתקנות שלפי החוק, כולל תקנה 258ט(ד) הנ"ל. הסכמת הצדדים להגשת תצהיר הגילוי מטעם המשיבה אין בה כדי לאפשר מתן צו-גילוי לצד שכנגד, ואף לא להחיל את ההוראות החלות על-פי התקנות על גילוי מסמכים בדרך-כלל. כך, משום התנאי הברור שהציבה המשיבה מלכתחילה, לפיו המבקש ואחיו לא יעיינו במסמכים. על החלטתו זו של בית-המשפט המחוזי הוגשה בקשה זו לרשות ערעור."

ב- תמ"ש (י-ם) 11900/98[50] קבע בית-המשפט:

"17. שוויה הכלכלי של הזכות לא הוכח בפני. אומנם, התובע החליט על דעת עצמו לצרף לסיכומיו הערכה שמאית מטעמו, בה נטען כי שווי הזכות שהוקנתה לא' עולה על 70,000$; אולם, אין אני מקבל חוות-דעת זו. תקנה 258ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין), קובעת מפורשות כי בעל דין אשר לא צירף את מסמכיו לכתב טענותיו, לא יוכל להגיש אותם בשלב מאוחר כלשהו, בכפוף לחריג הקובע כי הגשת מסמכים באיחור תתאפשר בהתקיים שני התנאים הבאים: א. קבלת רשות מבית-המשפט; ו- ב. קיום הצדק סביר למחדלו של בעל הדין. במקרה דנן לא עמד התובע בתנאים האמורים. ראשית, התובע כלל לא ביקש רשות מבית-המשפט להגשת המסמכים החדשים, אלא צירף אותם לסיכומיו על דעת עצמו בלבד. שנית, בתגובתו לבקשה להוצאת המסמכים אין בפיו של התובע הסבר המניח את הדעת למחדלו באי-הגשת חוות-הדעת קודם לכן. קבלת חוות-דעת בשלב כה מאוחר בהליכים היתה פוגעת בזכויותיו הדיוניות של הנתבע, מאחר ולא ניתנה לו כל הזדמנות להתמודד עם חוות-הדעת, לחקור את השמאי על ממצאיו, או אף להגיש חוות-דעת נגדית."

ב- בש"א (ת"א-יפו) 2732/07[51] נפסק מפי כב' הרשמת כ"ץ קרן:

"לפני מונחת בקשת המבקש למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, תשובת המשיב לבקשה זו ותגובת המבקש לתשובה.

כמו-כן, מונחת לפני בקשה לקיים חקירה של המשיב על תצהירו בבקשה הנ"ל, תשובת המשיב ותגובת המבקש לתשובת המשיב. לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, עולה כי מתשובת המשיב לבקשה לקיים חקירה על תצהיר הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, ישנו גם הליך של בקשה לסילוק על-הסף של חלקים מהתביעה על-הסף. לאור זאת, טוען המשיב שאם תסולק חלק מן התביעה על-הסף לא ניתן יהיה להיעתר לסעדים בגין חלקים אלו לרבות סעדים של גילוי מסמכים, לכן ראוי שבית-המשפט ידון קודם כל בבקשה לסילוק על-הסף שהינה בש"א 3698/07. לאחר שעיינתי בה לראשונה עם קריאת התשובה הנ"ל, עולה כי הטענות המועלות בה הן טענות לדחיה על-הסף ויש להביאה בפני כב' השופטת לטיפולה ולמתן החלטתה.

יחד עם זאת, הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מוגשת בהתאם לתקנה 113 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") המצויה בפרק ט' סימן ג' של התקנות.

למצער, תקנה זו אינה חלה על תובענות המוגשות בבית-המשפט לענייני משפחה.

בבית-המשפט לענייני משפחה מתקיים סדר של גילוי מסמכים מוקדם בהתאם לתקנה 258ט לתקסד"א. לפי סעיף 258ט(א), בעל דין יצרף לכתב הטענות רשימת מסמכים שעליהם מוסמכת התביעה או כתב הטענות, ויצרף העתק ממנו לכתב הטענות לפי סעיף 258ט(ב). לא עשה כן בעל הדין, לא יורשה לפי סעיף 258ט(ג) לצרף את המסמך או להגישו כראיה מטעמו במהלך הדיון. עוד נקבע בתקנה 258ט(ד) כהאי לישנה:

'(ד) הוראות פרק ט' בעניין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה.'

מכאן שכאמור ולאור פסיקה בנושא, לא ניתן להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. בעניין זה ראו את פסק-דינו של כב' השופט שאול שוחט מיום 9.1.01 ב- בש"א (ת"א) 15094/99 ב- תמ"ש 82221/98 ר' ל' נ' ח' ל' ואח' בבית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב כפי שפורסמה באתר נבו.

לאור זאת, וכפי שמצויין שם, תמיד עומדת לבעל הדין הזכות לדרוש את המסמכים מהצד שכנגד בהתאם לתקנה 170 לתקסד"א ולזמנם במהלך ההוכחות על דרך של הזמנת עד או הזמנת מסמכים או לפנות לבית-המשפט לפי סמכותו בקדם המשפט לפי תקנה 144 לתקסד"א וזאת כקבוע בפסק-הדין הנ"ל. לפיכך, אין מנוס בפני אלא מלדחות את הבקשה לגילוי מסמכים ואת הבקשה לחקירת המצהיר בבקשה זו. היות ואיש מן הצדדים לא איזכר ולא העלה טיעון זה באף אחד מכתבי הטענות, אני דוחה את הבקשה ללא צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו הוא."

ב- בש"א (י-ם) 55615/04[52] נפסק מפי כב' השופט בן ציון גרינברגר:

"7. ויש להדגיש: תקנה 258ט מתייחסת מפורשות לבית-משפט לענייני משפחה, ובכך גילה מחוקק המשנה את דעתו כי על-אף הוראות סעיף 8 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה – המעניק גמישות לבית-משפט למשפחה בענייני סדר דין למען עשיית צדק – יש בכל זאת לשמור על מרכיבי פרוצידורה בסיסיים המיועדים לשמירת זכויותיהם של שני הצדדים, ואין לאפשר סטיה מכללים אלה אלא במסגרת התנאים שהותוו לכך בתקנות. ודוק: התקנות אינן סותרות את הוראת סעיף 8 לחוק, אלא קובעות את הדרך שבה יש להפעיל את הסמכות העקרונית של סעיף 8. פירושו של דבר, אם מבקש בעל דין מבית-המשפט להפעיל את סמכותו לפי סעיף 8 לחוק ולסטות מכללי סדרי הדין באשר להגשת מסמכים לתיק שלא במועד, עליו לקיים את תנאי תקנה 258ט, היינו, לבקש רשות מראש מבית-המשפט ולשכנעו כי 'קיים הצדק סביר למחדלו של בעל הדין' כאי-הגשת המסמכים במועד."

ב- בש"א (חד') 1384/05[53] נפסק מפי כב' השופטת ש' גליק:

"דיון

9. תקנות סדר הדין החלות על בית-המשפט לענייני משפחה קובעות בתקנה 258(ד) לתקס"א התשמ"ד-1984.

'הוראות פרק ט' בעניין גילוי המסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה.'

10. כלומר, על-פי הלשון הברירה, של תקנה 258ט(ד) המסגרת של גילוי מסמכים, המפורטת בתקנות 112-118, שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, לא חלה בבית-המשפט לענייני משפחה.

11. הרעיון, מאחורי התקנה המצוטטת לעיל, נעוץ בכך שבבית-המשפט לענייני משפחה חל עיקרון "גילוי המסמכים המוקדם", ומטעם זה איפוא אין מקום לדרישה בכתב של גילוי מסמכים.

12. לכאורה ועל-פי הלשון הברורה של תקנה 258ט(ד) אי-אפשר לבקש בבית-המשפט לענייני משפחה, צו-גילוי מסמכים על-פי תקנה 112 לתקס"א, או צו-גילוי מסמך ספציפי על-פי תקנה 113 לתקס"א, ואין לדרוש לעיין במסמכים על-פי תקנות 114 ו- 117 לתקס"א.

13. החמרת יתר זו נראית להיות תמוהה, שהיא דווקא בבית-המשפט לענייני משפחה נהוג עיקרון השקיפות המירבית ולכאורה יוצא איפוא שאם אחד הצדדים לא ממלא למשל את חובת הגילוי המוקדם בה הוא חייב, יוצא הצד האחד וידו על התחתונה. האם יש דרך ל"רפא" את החוסר שנוצר בהכנת מערכת ראיותיו?

14 "ריפוי" כאמור לעיל יכול לבוא בהתחשב באמור בסעיף 8(א) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, ואולם בפרשת בוטח (רע"א 6642/00) נפסק על-ידי כב' השופט ניל הנדל, בבית-המשפט המחוזי בבאר שבע כדלקמן:

'... לדעתי, הסמכות לסטות מסדרי הדין הכללי לא תחולו כאשר מדובר בהוראה ספיציפית נוגדת בתקנות סדר הדין האזרחי המתייחסת לבית-המשפט לענייני משפחה (ראה בסעיף 26 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה), כפי שציינתי לעיל, תקנה 258ט, מציינת מפורשות כי הוראת גילוי המסמכים לא יחולו על תקנות לענייני משפחה.'

15. הלכה זו אף אישרה בבית-המשפט העליון, ומכאן איפוא שדרך זו נשללה.

16. אפשרות אחרת ל"ריפוי" כאמור, יכולה להיות מכוח תקנה 258ב(ב) הקובעת כי ההוראות האחרות שבתקנות סדר הדין האזרחי, יחולו על תובענות לענייני משפחה, וביניהן תקנה 143(3), המעניקה את האפשרות להחליט על גילוי מסמכים בקדם משפט, נתונה לבית-המשפט למשפחה. אולם גם דרך זו "נחסמה" לכאורה על-פי הלכת בוטח.

17. האם לא ניתן לחלוטין לבקש גילוי מסמכים בבית-המשפט לענייני משפחה?

יש הגורסים, כי מקום שצד נכשל (בין אם במכוון ובין אם לאו) לגלות "בגילוי מוקדם" את המסמכים שתחת ידיו (שלעיתים יכולים להועיל דווקא לצד שכנגד), במקרה כזה יוכל הצד שמנגד לבקש צוי לגילוי מסמכים, וזאת דווקא כדי לאכוף את חובת הגילוי המוקדם.

ראה – תמ"ש 12631/00 פ' מ' נ' נ' ב', תק-מש 2001(4) 1, מפי כב' השופט גייפמן.

'... מהי התרופה שעומדת למערערת, שעה שהמשיב לא מגלה מסמכים, שיש בהם כדי להזיק לו, דהיינו להועיל למבקשת. התרופה היא בבקשה לגילוי מסמכים ספציפייים מהמשיב או בבקשה להזמנת עד מטעם בית-המשפט, הכוללת בגדרה גם הזמנת ...'

ועוד קבע כב' השופט גייפמן כי ההסדר שנקבע בתקנה 258ט(ד) אינו הסדר שלילי הבא למנוע מבית-המשפט למשפחה הענקת סעד של גילוי מסמכים מיוחדים, אלא פשוט לא אימץ את הפרוצידורה הנהוגה בבתי-המשפט החלים לעניין התנאים למתן צו-גילוי מסמכים.

18. ראה גם הקונסטרוקציה המשפטית שבנה כב' השופט שוחט ב- בש"א 15094/99 תמ"ש 82221/98 בעניין ל' נ' ל', הקובע לאמור:

'... העולה מן המקובץ שקיים גם קיום הליך של גילוי ועיון במסמכים בבית-משפט למשפחה. המקור בדין לקיומו של ההליך מצוי בתקנה 258 סעיף (א) + (ג). בשל קיומו של הליך ייחודי זה, לא חלים הוראות פרק ט' לתקנות שעניינן גילוי מסמכים.'

19. באופן דומה פסק כב' השופט יעקבי שווילי ב- בר"ע 167/03:

'... העולה מן האמור שלא היה מקום לצוות על גילוי מסמכים. יחד עם זאת יובהר שהסתרת מסמכים על-ידי בעל דין, בין בניגוד לאמור בתקנה 258ט ובין באופן אחר, יש בה כדי להחליש את תוקף העמדה של המסתור, ובין היתר לפגוע באמינותו במיוחד אמורים הדברים בענייננו, כאשר מול המבקש עומדים מנהלי העזבון...'

מן הכלל אל הפרט

20. גם במקרה שלפני התבקש צו-גילוי המסמכים לגבי השומות לשנים 1998-2000, כיוון שנטען כי הנתבע צרף להגנתו דו"ח רווח והפסד לשנת 2001 בלבד, לפיכך אני מורה כי המשיב יגיש יחד עם תצהיר עדותו הראשית גם שומות של מס הכנסה לשנים 1998-2000 כולל.

21. באשר לתדפיסים של כרטיסי האשראי, אלא אינם מסמכים אשר היה על המשיב לצרפם לרשומת המסמכים שלו, ומשום כך איפוא אין לראות באי-צרופם של אלה, משום הקמת זכותה של המבקשת לדרוש צירוף כרטיסי האשראי, אני דוחה איפוא חלק זה של הבקשה.

סיכומו של דבר

22. נקבע כאמור בסעיף 15 להחלטה.

23. אינני פוסקת הוצאות הבקשה עקב צירוף התגובה לתגובה."

_____________
[1] גורן א' סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית) 158-159. ת"א 2649/03 שנהבים השקעות בע"מ נ' אבי בן שיווק מזון בע"מ, פדאור 06(4) 6 (2006).
"הסנקציה של מחיקת כתב הגנה חמורה בהרבה מזו של מחיקת כתב תביעה (כשהתובע הוא זה שאינו מציית לצו), שאינה מונעת הגשת תובענה חדשה, כך שיש לנקוט בה ביתר איפוק." (בר"ע 303/04 אליאס בשארה אספיר אל-אערי נ' ג'רייס עיסא בניוט, פדאור 04(11) 656 (2004))
[2] ת"א 1014/00 ברגרין אליאש נ' מגדלי השמש מ.ה. (1990) בע"מ, פדאור 06(1) 649 (2006).
[3] רע"א 3254/96 רשת שוקן בע"מ נ' חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ, פ"ד נא(1) 49, 57 (1997).
[4] ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבניין ומסחר בע"מ נ' אמיר מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793, 799-800 (1992) וכן ראה גם החלטתו של כב' השופט א' גרוניס ב- רע"א 7620/04 אורי נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ, דינים סט 383.
[5] ת"א 2564/05 מהא דלאשה נ' מדינת ישראל, פדאור 05(29) 409 (2005).
[6] רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג, פדאור 05(24) 121 (2005).
[7] ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבניין ומסחר נ' מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793, 800 (1992).
[8] י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין) סימן 351.
[9] זוסמן י' סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 435.
[10] בש"א 573/05 יוליה פיסמניי נ' עיריית תל-אביב, פדאור 05(7) 690 (2005).
[11] בש"א 5191/04 משתלות סייג בע"מ נ' דנציגר – משק פרחים "דן", פדאור 04(4) 613 (2004).
[12] רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית פלץ, פדאור 05(19) 356 (2005).
[13] ת"א (ת"א-יפו) 54238/06 אליוט שטיינר נ' RACINC חברת ואח', תק-של 2008(4) 9737 (2008).
[14] ע"א 6528/99, 8441, 8444 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור וייצוא עצים בע"מ ואהרון וקסלמן, פ"ד נו(4) 817 (2002).
[15] רע"א 7620/04 אורי נצר ואח' נ' זהבי כימיקלים בע"מ, תק-על 2004(4) 7 (2004).
[16] ת"א (ת"א-יפו) 51503/07 צרפתי מרדכי נ' תודן י.ג.ל בע"מ ואח', תק-של 2008(3) 16327 (2008).
[17] רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, פדאור 04(18) 381 (2004).
[18] בש"א 2320/04 יצרני יינות ומשקאות אפרת בע"מ נ' חב' אחים בוקובזה בע"מ, פדאור 04(24) 324 (2004).
[19] בש"א 1325/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, פדאור 04(4) 515 (2004).
[20] ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים, פ"ד נו(4) 817, 817-829 (2002).
[21] ת"א 6273/01 נ.ב.ת לבניה ותשתית בע"מ נ' נאהי גמיל מעיקי, פדאור 04(7) 326 (2004).
[22] רע"א 8808/00 יובל יזדי נ' אברהם מישאל יזדי, פדאור 01(1) 210 (2001).
[23] ת"א 1069/98 מיכאל רוסו נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פדאור 05(16) 807 (2005).
[24] ת"א 2867/04 מ.י.מ. אחים קלי נ' פסגות א.ר.י.ח. חברה לבניין בע"מ, פדאור 05(29) 785 (2005).
[25] בש"א (חי') 19082/07 אמנון סלע נ' עורך-דין ישי בית און – בתפקידו ככונס נכסים ואח', תק-מח 2008(2) 6133 (2008).
[26] ת"א (נצ') 789/06 כאמל דבור נ' מחמוד אבו עאסי ואח', תק-מח 2008(1) 9020 (2008).
[27] בש"א (חי') 8495/07 סיון דבס נ' צפאי שמנים בע"מ ואח', תק-של 2008(1) 12711 (2008).
[28] בש"א (ת"א-יפו) 162559/08 יהודית ברנס נ' פרופורציה פי.אם.סי בע"מ ואח', תק-של 2008(2) 19311 (2008).
[29] בש"א (י-ם) 11712/08 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עולם השיש סנטר בע"מ ואח', תק-של 2008(4) 10771 (2008).
[30] ת"א 44549/04 INC. VKB נ' PANGEA INVESTMENTS GMBH, פדאור 05(16) 27 (2005).
[31] בש"א 8556/05 יוסף חלבה נ' אבי בנימיני, פדאור 06(2) 201 (2006).
[32] ע"א 6644/00 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה נ' אשורנס גנרל דה פרנס, פדאור 02(6) 376 (2002).
[33] ע"א 3216/02 שי בן גוריון נ' רוני לרר, פ"מ סב(1) 473, 478-480 (2002).
[34] בר"ע 303/04 אליאס בשארה אספיר אל-אערי נ' ג'רייס עיסא בניוט, פדאור 04(11) 656 (2004).
[35] בש"א 2100/04 ערן הירש נ' קדר סוכנות לביטוח (1996) בע"מ, פדאור 05(5) 715
(2005).
[36] בש"א 1178/05 גינדין תמיר נ' עמית קגן אחזקות בע"מ, פדאור 05(16) 714 (2005).
[37] בש"א 164171/05 טובה אלמוג ואחרים נ' דרך החופש בע"מ, פדאור 05(14) 149 (2005).
[38] בש"א 1234/03 שרף צבי נ' התאגדות לתרבות גופנית הפועל, פדאור 05(7) 561 (2005).
[39] ת"א 44827/04 פאליקשווילי ביצ'יק נ' דוד שקד, פדאור 05(20) 351 (2005).
[40] ת"א 211716/02 יהודה סלמה נ' ביבי עזרא, פדאור 05(20) 63 (2005).
[41] בש"א 19279/01 יצחק אופק נ' חיים רביבו, פדאור 05(30) 488 (2005).
[42] בש"א 3693/05 כנאענה ראסם יוסף נ' דחאברה נאיל (קטין), פדאור 05(30) 604 (2005).
[43] בש"א 3799/05 יעל אשל נ' דני עטר, פדאור 05(21) 247 (2005).
[44] בש"א 3408/04 אפרים תמרי בע"מ נ' עיריית בית שאן, פדאור 05(16) 572 (2005).
[45] בש"א (י-ם) 4334/07 קייס סולימאן נ' כץ את כץ נכסים בע"מ, תק-של 2008(1) 2069 (2008).
[46] ת"א (ת"א-יפו) 706010/05 מירס תקשורת בע"מ נ' צי מועדונים בע"מ ואח', תק-של 2006(3) 20031 (2006).
[47] ת"א (ת"א-יפו) 67931/04 הראל בע"מ – חברה לביטוח נ' יניב יוסף, תק-של 2005(4) 12661 (2005).
[48] ראה גם ע"מ (י-ם) 1001/07 פלונית נ' עורך-דין נפתלי שילה, תק-מח 2008(1) 15774 (2008).
[49] רע"א 2466/00 עורך-דין יהונתן בוטח נ' אסתר בוטח, תק-על 2000(3) 2531 (2000).
[50] תמ"ש (י-ם) 11900/98 ד' נ' א' ואח', תק-מש 2007(2) 73 (2007).
[51] בש"א (ת"א-יפו) 2732/07 א' ק' נ' י' ק', תק-מש 2007(2) 523 (2007).
[52] בש"א (י-ם) 55615/04 ג. ש. נ' א. ש, תק-של 2005(3) 8830 (2005).
[53] בש"א (חד') 1384/05 מ.ר. נ' מ.א, תק-מש 2005(3) 146 (2005).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

גילוי מסמכים מוקדם בבמי"ש לענייני משפחה