עבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה
הפרקים שבספר:
- מס הכנסה - אי-קיום דרישות מסויימות (סעיף 216 לפקודה)
- דו"ח וידיעות לא נכונים (סעיף 217 לפקודה)
- אי-ניכוי מס (סעיף 218 לפקודה)
- אי-העברת מס שנוכה (סעיף 219 לפקודה)
- מרמה (סעיף 220 לפקודה)
- הצמדת הסכום שעליו מוטל הקנס (סעיף 220א לפקודה)
- תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (סעיף 220ב לפקודה)
- כופר כסף (סעיף 221 לפקודה)
- חובת הראיה (סעיף 222 לפקודה)
- חזקת אשמה (סעיף 223 לפקודה)
- אחריות המסייע לעריכת דו"ח (סעיף 224 לפקודה)
- אחריות מנהל (סעיף 224א לפקודה)
- התיישנות (סעיף 225 לפקודה)
- חוק מס ערך מוסף - עבירות (סעיף 117 לחוק)
- עבירה שלא נקבע לה עונש (סעיף 118 לחוק)
- עבירה של חבר-בני-אדם (סעיף 119 לחוק)
- אחריות למעשי עובד (סעיף 120 לחוק)
- כופר כסף (סעיף 121 לחוק)
- האם עבירת מס הינה עבירה אחת או יותר?
- עבירה נמשכת - מהי?
- חובותיו של יועץ המס
- הסדרי טיעון
- התערבותה של ערכאת הערעור
- מעצר עד תום ההליכים בעבירות כלכליות
- האם ישנה חובה על עוסק לדווח למע"מ על עסקאותיו בתקופה שבין יום הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד יום מתן צו כינוס?
- שיקולי ענישה
- רע"פ 26/97 חיים לקס נ' מדינת ישראל
- ר"ע 122/82 מרדכי עלפי נ' מדינת ישראל
- ע"פ 4745/97 בוני הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל
- ע"פ (מחוזי ת"א) 70796/04 יגאל שגיא נ' מדינת ישראל
אחריות למעשי עובד (סעיף 120 לחוק)
סעיף 120 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 קובע כדלקמן:"120. אחריות למעשי עובד
נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו במהלך עסקו או פעילותו של חייב מס בידי פקיד, פועל או שלוח, יואשם גם החייב במס, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק."
סעיף 120 לחוק מע"מ עניינו אחריות החייב במס למעשה עובד, כלומר, אם עובדו של החייב במס, פועל שלו או שלוחו יבצעו עבירה על-פי חוק מע"מ, אזי מטיל החוק אחריות על החייב במס עצמו בגין מעשיהם של אלו. במילים אחרות, תוטל אחריות על השולח בשל מעשה שעשה שלוחו.
ב- ת"פ 876/88 {מדינת ישראל (מע"מ נתניה) נ' דורון משה, מיסים ה/1 (פברואר 1991), עמ' ה-30} קבע בית-המשפט כי במקרה שבפניו "השלוח" הינו הנאשם ו"השולח" הינו החייב במס. מכאן, שאין כל בסיס להגשת כתב אישום כלפי "השלוח", אלא אך כנגד החייב במס {"השולח"}.
לעניין האחרון נדגיש כי בהוספת התיבה "גם" {"... יואשם גם החייב במס..."} שבסעיף 120 לחוק מע"מ גילה המחוקק כוונתו כי אישום בעבירות לפי חוק המע"מ אינו מתייחד אך ורק לחייב במס.
החייב במס יופטר מכל אחריות על-פי סעיף 120 לחוק מע"מ בלבד אם יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות חוק המע"מ {ראה סעיף 120 סיפא לחוק מע"מ}.
ממקרא סעיף 120 לחוק מע"מ עולה כי בעבירה לפי חוק מע"מ ניתן להאשים גם את החייב במס וגם את השלוח, כאשר בדבר השלוח התכוון המחוקק לכלול גם את נותן השירותים העצמאי {ת"פ 8377/89 מדינת ישראל מע"מ גוש דן נ' שלום רוזנפלד, מיסים ה/2 (אפריל 1991) עמ' ה-35}.