עבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה
הפרקים שבספר:
- מס הכנסה - אי-קיום דרישות מסויימות (סעיף 216 לפקודה)
- דו"ח וידיעות לא נכונים (סעיף 217 לפקודה)
- אי-ניכוי מס (סעיף 218 לפקודה)
- אי-העברת מס שנוכה (סעיף 219 לפקודה)
- מרמה (סעיף 220 לפקודה)
- הצמדת הסכום שעליו מוטל הקנס (סעיף 220א לפקודה)
- תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (סעיף 220ב לפקודה)
- כופר כסף (סעיף 221 לפקודה)
- חובת הראיה (סעיף 222 לפקודה)
- חזקת אשמה (סעיף 223 לפקודה)
- אחריות המסייע לעריכת דו"ח (סעיף 224 לפקודה)
- אחריות מנהל (סעיף 224א לפקודה)
- התיישנות (סעיף 225 לפקודה)
- חוק מס ערך מוסף - עבירות (סעיף 117 לחוק)
- עבירה שלא נקבע לה עונש (סעיף 118 לחוק)
- עבירה של חבר-בני-אדם (סעיף 119 לחוק)
- אחריות למעשי עובד (סעיף 120 לחוק)
- כופר כסף (סעיף 121 לחוק)
- האם עבירת מס הינה עבירה אחת או יותר?
- עבירה נמשכת - מהי?
- חובותיו של יועץ המס
- הסדרי טיעון
- התערבותה של ערכאת הערעור
- מעצר עד תום ההליכים בעבירות כלכליות
- האם ישנה חובה על עוסק לדווח למע"מ על עסקאותיו בתקופה שבין יום הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד יום מתן צו כינוס?
- שיקולי ענישה
- רע"פ 26/97 חיים לקס נ' מדינת ישראל
- ר"ע 122/82 מרדכי עלפי נ' מדינת ישראל
- ע"פ 4745/97 בוני הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל
- ע"פ (מחוזי ת"א) 70796/04 יגאל שגיא נ' מדינת ישראל
האם ישנה חובה על עוסק לדווח למע"מ על עסקאותיו בתקופה שבין יום הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד יום מתן צו כינוס?
ב- ת"פ (שלום יר') 10118-08 {מדינת ישראל - מס הכנסה ירושלים נ' יהודה יניב, תק-של 2012(1), 29661 (2012)} קבע בית-המשפט:"4. השאלה במחלוקת היא האם ישנה חובה על עוסק לדווח למע"מ על עסקאותיו בתקופה שבין יום הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד יום מתן צו כינוס?
טענות הנאשם
5. לטענת בנאשם בחודש מאי 2004, הוגשה נגדו בקשת נושה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל וכל התנהלותו הכספית הועמדה תחת פיקוח הכנ"ר.
6. לטענתו הוא נדרש לשלם תשלומים חודשיים לקופת הכינוס בסך של 10,000 ₪ שהופחתו לסך של 7,000 ₪.
7. ביום 2.9.04, התקיים דיון בבית-המשפט המחוזי וניתן צו האוסר עליו דיספוזיציה בנכסיו.
8. ביום 16.6.05, ניתן צו כינוס נכסים ומונה מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב.
9. לטענת הנאשם המאשימה הגישה למנהל המיוחד תביעת חוב בגין התקופה עד יוני 2005, אשר הוכרעה כדין בהוכחת חוב. לטענת הנאשם בהוכחת החוב בסעיף 7.4 נכתב כי החובות לשנים 2005-2004 תואמים את ספרי החייב. לפיכך יש לראות בדו"חות לשנים אלו דו"חות תקינים שהוגשו במועד.
10. עוד ציין כי העברת הכספים למע"מ התעכבה ובשל כך הוגשה בקשה מטעם הנאשם לבית-המשפט המחוזי לפיה התבקש בית-המשפט המחוזי להעביר את הכספים שאושרו בתביעת החוב למע"מ.
11. לטענתו מאחר והמאשימה הגישה תביעת חוב שאושרה על-ידי המנהל המיוחד ואין מחלוקת שהכספים יועברו למע"מ מקופת הכינוס יש לראות בהליכים בגין הדו"חות השנויים במחלוקת ככאלה שהסתיימו טרם הגשת כתב האישום וכתב האישום המתוקן, ועל-כן אין כל הצדקה כי יואשם בגין דו"חות אלה.
טענות המאשימה
12. לטענת המאשימה תשלום למע"מ לפני מתן צו כינוס איננו מהווה תשלום חובות עבר והעדפת נושים, אלא מדובר בחובות שוטפים וקיימת חובה חוקית על העוסק לדווח ולשלמם.
13. לטענת המאשימה, הנאשם גם לאחר מתן צו הכינוס וביודעו כי עליו לדווח למע"מ המשיך שלא לדווח והתעלם מהחלטתו של בית-המשפט המחוזי בעניין.
14. לטענתה הנאשם מנסה לעשות שימוש מלאכותי ולא ראוי בדיני הפש"ר כדי להצדיק את התנהלותו הפלילית של אי-הגשת הדו"חות ותשלום עבורם בתקופה שבין הגשת בקשת הכינוס ועד ליום מתן הצו.
דיון והכרעה
15. בהתאם לסעיף 21(א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980, כאשר הוגשה בקשה לצו כינוס ועד לפני מתן הצו רשאי בית-המשפט למנות את הכונס הרשמי, או אדם מתאים אחר, להיות כונס זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק מיד באותם נכסים.
16. בענייננו הבקשה למתן צו כינוס הוגשה במאי 2004, ויחד עם הגשת הבקשה הועמדה התנהלותו הכספית של הנאשם תחת חקירה ופיקוח של הכנ"ר על כל המשתמע מכך.
17. אין מחלוקת כי החוב למע"מ נוצר לפני מועד מתן צו הכינוס ולכן הם בני תביעה במסגרת הליך הפש"ר.
18. כב' השופטת יהודית שיצר ב- בש"א (ת"א) 6505/03 ורדה שוורץ נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים (9.10.03) קבעה שמהרגע שנתמנה כונס נכסים, גם בתשלומים לשלטונות המס, נדרש חייב לקבל אישור הכונס.
'אין חולק שהמערערת שילמה את החוב למע"מ לאחר מתן צו הכינוס. אין גם מחלוקת כי החוב למע"מ נוצר לפני מועד מתן צו הכינוס. מובנת כוונתה הטובה של המערערת לסייע לחייב מפני האיום הנטען של מאסרו, בגין אי-תשלום החוב לשלטונות המס ואולם, מרגע שניתן כנגד החייב צו כינוס, אין הוא עוד אדון לעצמו.
חייב אינו רשאי להפעיל שיקול-דעתו לעניין תשלומי חובותיו ולקבוע סדרי עדיפויות של תשלומם. גם אילו היה החייב עצמו משלם את הסכום לשלטונות המס, היה בכך משום העדפת נושים, אשר אסורה על-פי החוק.
משנתמנה לחייב כונס נכסים, כל תשלום כזה צריך להיות מובא בפניו ורק הכונס הוא זה אשר היה רשאי לאשר לחייב לבצע את התשלום.'
19. המאשימה הפנתה בית-המשפט ל- ע"א 4351/01 איתן ארז, עו"ד מפרקו של ח.א. מזון בע"מ נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ, מאגר נבו, לתמיכה בטענותיה שעל הנאשם היה להגיש את דו"חות מע"מ גם אחרי בקשה לפשיטת רגל. . אולם, שם מדובר בפירוק חברה ולא בפושט רגל. במקרה האמור, בניגוד למקרה שלפנינו, החברה שילמה תשלום מע"מ לאחר שהוגשה בקשה פירוק. השאלה בפני בית-המשפט הייתה מה דינו של התשלום האמור. בית-המשפט קבע שהתלום למע"מ היה פסול אלא אם בית-המשפט מחליט לאשרו. יחד-עם-זאת, בית-המשפט הגיע למסקנה שמן הראוי לתת אישור בדיעבד לתשלום למע"מ. בית-המשפט הגיש בהחלטתו שלא נדרש לדון במצב שבו החברה לא שילמה את הכספים שהגיעו ממנה למע"מ. אי-לכך, פסק-הדין, ככל שניתן לעשות היקש בין פירוק חברה ודיני חברות לבין פשיטת רגל, דווקא תומך בטענת הנאשם שאסור היה לדווח על עסקאותיו ולשלם למע"מ ללא אישור מהגשת הבקשה לפשיטת רגל.
20. לפיכך ולאור האמור לעיל, אני קובע כי הנאשם פעל נכון כשלא דיווח למע"מ על עסקאותיו בתקופה שבין יום הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד יום מתן צו כינוס, ללא אישור של הכונס או של בית-המשפט.
21. אשר-על-כן, הנני מזכה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בעניין דו"חות 1 - 6 בכתב האשים.
22. הנאשם הודה בעובדות כתב האשים לגבי דו"חות 7 - 22 והנני מרשיע את הנאשם ב- 16 עבירות של אי-הגשת דו"חות תקופתיים במועד לפי סעיף 117(א)(ב) בקשר לסעיף 67 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975."

