עבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה
הפרקים שבספר:
- מס הכנסה - אי-קיום דרישות מסויימות (סעיף 216 לפקודה)
- דו"ח וידיעות לא נכונים (סעיף 217 לפקודה)
- אי-ניכוי מס (סעיף 218 לפקודה)
- אי-העברת מס שנוכה (סעיף 219 לפקודה)
- מרמה (סעיף 220 לפקודה)
- הצמדת הסכום שעליו מוטל הקנס (סעיף 220א לפקודה)
- תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (סעיף 220ב לפקודה)
- כופר כסף (סעיף 221 לפקודה)
- חובת הראיה (סעיף 222 לפקודה)
- חזקת אשמה (סעיף 223 לפקודה)
- אחריות המסייע לעריכת דו"ח (סעיף 224 לפקודה)
- אחריות מנהל (סעיף 224א לפקודה)
- התיישנות (סעיף 225 לפקודה)
- חוק מס ערך מוסף - עבירות (סעיף 117 לחוק)
- עבירה שלא נקבע לה עונש (סעיף 118 לחוק)
- עבירה של חבר-בני-אדם (סעיף 119 לחוק)
- אחריות למעשי עובד (סעיף 120 לחוק)
- כופר כסף (סעיף 121 לחוק)
- האם עבירת מס הינה עבירה אחת או יותר?
- עבירה נמשכת - מהי?
- חובותיו של יועץ המס
- הסדרי טיעון
- התערבותה של ערכאת הערעור
- מעצר עד תום ההליכים בעבירות כלכליות
- האם ישנה חובה על עוסק לדווח למע"מ על עסקאותיו בתקופה שבין יום הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד יום מתן צו כינוס?
- שיקולי ענישה
- רע"פ 26/97 חיים לקס נ' מדינת ישראל
- ר"ע 122/82 מרדכי עלפי נ' מדינת ישראל
- ע"פ 4745/97 בוני הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל
- ע"פ (מחוזי ת"א) 70796/04 יגאל שגיא נ' מדינת ישראל
האם עבירת מס הינה עבירה אחת או יותר?
יש לראות בהימנעות מהגשת מספר דו"חות תקופתיים במועד - כאירועים נפרדים ומרוחקים זה מזה אשר אינם מהווים עבירה אחת נוספת אלא מספר עבירות נמשכות שמועד ביצוען שונה זה מזה {בר"ע 717/85 קונפורטי נ' מדינת ישראל (מע"מ מכס), פ"ד לט(4), 806 (1985)}.המבחן לסיווגה של מסכת עבריינית ככזו המקימה עבירות רבות או עבירה אחת מרובת-פריטים, הוא מבחן פרגמאטי המבקש לבחון אם "הסתכלות על האירוע העברייני מובילה את המסתכל לכלל מסקנה כי תהא זו גישה מלאכותית, להשקיף על האירוע כעל מספר עבירות כמספר הפריטים, וכי ההסתכלות הנכונה, המשקפת באופן אמיתי את התופעה העבריינית, היא זו הרואה באירוע מכלול אחד המבוסס על פריטים מספר" {דנ"פ 4603/97 משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3), 160 (1998)}.
סיווגה של המסכת העבריינית נעשה לפי שתי קבוצות של שיקולים {ע"פ 10736/04 מרדכי כהן נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 4693, 4713 (2006)}:
האחת, עניינה באירוע הפלילי ובהתנהלותו של המבצע. כך, נבחנת השאלה אם מדובר בפעולות נפרדות שניתן לפצל ביניהן, או שמא מדובר באגד פעולות שהפרדה ביניהן תהיה מלאכותית. עוד נבחנת השאלה, אם המעשים בוצעו בדרך אחת בלבד, או שמא הפעילות העבריינית השתנתה מעת לעת.
ככל שמעשיו של המבצע על רצף הזמן נבדלים זה מזה, והוא לא מסתפק בדרך פעולה אחת המאפיינת את כל מעשיו, או שבמהלך ביצועם של הפריטים השונים בעבירה משנה את דרך פעולתו, כי אז גדלה הנטיה לראות בכל מעשה ומעשה כעבירה העומדת על רגליה {ע"פ 7075/03 אלון נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.
בנוסף, הפעלת מודל העבירה מרובת הפריטים ייתכן רק מקום בו פרקי הזמן בין פריט עברייני אחד למשנהו אינם ממושכים מידי, שכן לא מתקבל על הדעת לכלול בגדריה של עבירה רבת-פריטים, כמה פריטים אשר שנים או חודשים רבים מבדילים ביניהם.
קבוצת השיקולים השנייה, עניינה בנזק לו גרמה התנהגותו של המבצע, והיא מתמקדת גם בעניינם של קורבנות העבירה ומהות הערכים המוגנים בהם פגע המבצע במעשיו.
ב- ת"פ (שלום נת') 12615-07-09 {מע"מ נתניה - מר אילני נ' פרידה פילסדורף - בעצמה, תק-של 2010(4), 141246, 141248 (2010)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן מדובר במספר רב של עבירות שבוצעו על-ידי הנאשמים במהלך תקופה ארוכה, עבירות שמועד ביצוען שונה זה מזה ומועד ביצוען אף אינו ברצף של שנה אחת אלא עבירות שלא בוצעו ברצף אלא במהלך מספר שנים, במועדים שונים, כשמדובר גם בעבירות שעניינן אי-הגשת דו"חות במועד וגם בעבירות שעניינן אי-התייצבות לחקירה - דבר המעיד על הימנעות מכוונת מהגשת דו"חות במועד והימנעות מכוונת לאי-התייצבות לחקירה, הכל תוך זלזול כלפי רשויות החוק והעדפת האינטרסים הפרטיים על פני אינטרס הציבור.
בנסיבות אלה, בית-המשפט ראה לנכון לדחות טענת הנאשמים לפיה יש לראות בעבירות שנעברו על-ידי הנאשמים מחדל אחד מתמך ומעשה אחד כטענתם.

