הגמלה - שיעור הגמלה (סעיף 5 לחוק)

1. הדין
סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 קובע כדלקמן:

"5. שיעור הגמלה (תיקונים: התשמ"ז (מס' 2), התשנ"ב, התשנ"ד, התשנ"ה (מס' 2), התשס"ב, התשס"ג, התשס"ד, התש"ע)
(א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:
(1) למי שהגיע לגיל פרישה, למי שמשתלמת לו קיצבת זקנה או קיצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קיצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח - בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי העניין, כשהם מוגדלים ב- 7%;
(2) למי שלא משתלמת לו קיצבה כאמור בפסקה (1):
(א) אם טרם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי העניין;
(ב) אם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי העניין;
(3) להורה עצמאי - לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי העניין.
(ב) הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים-קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.
(ג) (בוטל).
(ד) לעניין סעיף זה יראו כהורה עצמאי גם הורה, שיש עמו ילד, אם אותו הורה זכאי לגמלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לעניין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר.
(ה) על-אף הוראות סעיף-קטן (א):
(1) שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1), (5) ו- (25) בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות;
(2) השר רשאי לקבוע את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב);
(3) השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד יקבעו את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(ה), ובלבד שהשיעור כאמור לא יפחת מ- 50% ולא יעלה על 80%, משיעור הגמלה שהיתה משתלמת לאותו זכאי לפי הוראות סעיפים-קטנים (א) ו- (ב) אילו הוראות סעיף-קטן (א) היו חלות לגביו.
(ו) מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף-קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות שנפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל."
2. כללי - דברי הסבר
הפרק המרכזי הדן בגמלה ובשיעורה הוא פרק ג' לחוק הבטחת הכנסה. סעיף 5(ב), המצוי בפרק ג' לחוק, קובע את שיעור הגמלה.

הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים-קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

סעיף זה משקף את מבחן ההכנסות הנערך באופן פרטני לכל מבקש גמלה על-מנת לעמוד על זכאותו לגמלה ועל שיעורה של הגמלה אותה יקבל, אם יימצא זכאי.

"הכנסה", לצורך חישוב הזכאות לגמלה וגובהה, מוגדרת בפרק ד' לחוק בסעיפים
9 עד 12ב.

סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה קובע את שיעור גמלת הבטחת הכנסה בסעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, אשר קובע כי מי שיש לו הכנסה יהיה זכאי רק להפרש בין שיעור הגמלה לולא הכנסתו לבין הכנסתו. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי יש לראות כהכנסה מנכס גם כל זכות טובת הנאה ראויה או מוחזקת.

סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה שהיה זכאי לה, לולא ההכנסה לבין ההכנסה.

סעיפים אלה מונים שורה ארוכה של נתונים שיש להתחשב בהם בעת קביעת הכנסה של מבקש הגמלה, כאשר, בין נתונים אלה, למשל, נבחנת הכנסתו הישירה של המבקש, כולל, למשל, גמלאות אחרות המשולמות לו, דמי מזונות או תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית וכן הכנסות "עקיפות", דוגמת הכנסות מנכסים.

פרק ד' גם מונה הכנסות שלא יובאו בחשבון במבחן ההכנסה, ובהן, למשל, קיצבת ילדים ומענקים לחיילים משוחררים {בג"צ 10662/04 סלאח חסן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', תק-על 2012(1), 5203 (2012)}.
3. האם זכאי התובע לגמלת הבטחת הכנסה בגין לימודיו הסדירים במוסד לימודים שמעניק השכלה מוכרת במסלול לימודים של 24 חודשים?
ב- ב"ל (חי') 24080-08-14 {יעקב ישראל אבוקרט נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.15)} נדונה השאלה האם זכאי התובע לגמלת הבטחת הכנסה בגין לימודיו הסדירים במוסד לימודים שמעניק השכלה מוכרת במסלול לימודים של 24 חודשים.

התובע טען כי מגיעה לו קיצבת הבטחת הכנסה לתקופת לימודיו כחשמלאי מוסמך במוסד לימודים מוכר {שהקורס בו נמשך 24 חודשים} על תקופת זמן של כמעט שנה מהיום בו התחיל את הקורס עד למועד התביעה.

הנתבע דחה את תביעת התובע לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, לאור העובדה שהתובע נרשם ללימודי חשמלאי מוסמך במוסד לימודים מוכר, שהקורס בו נמשך 24 חודשים.

בית-הדין דחה את התביעה, בקבעו כי לפי סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה, תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע אינו זכאי לגמלה, ולפי תקנה 6(א)(5) לתקנות הבטחת הכנסה, "מוסד" ייחשב, בין היתר, מוסד ללימודים שבו מלמדים באופן שיטתי תלמידים, למעט מוסד שאין במטרותיו להכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השכלה המוכרת על-ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין או מוסד שמסלול הלימודים בו אינו עולה על 12 חודשים.

הקורס בו בחר התובע ללמוד במכללה למינהל, הוא קורס שנועד לתת השכלה מוכרת, שבסופה מקבל בוגר הקורס תעודת חשמלאי מוסמך ממשרד התמ"ת, ומשך הלימודים בו נמשך 24 חודשים, ולכן לימודי התובע אינם עונים לחריגים שהוגדרו בתקנה 6(א)(5) לתקנות הבטחת הכנסה.

עוד הוסיף בית-הדין, כי לאור לימודיו של התובע במוסד לימודים שמעניק השכלה המוכרת לפי כל דין, וכן על-ידי משרד התמ"ת, כשמדובר במסלול לימודים העולה על 12 חודשים, על-כן התובע הינו בגדר תלמיד הלומד במוסד, ובנסיבות אלה התובע אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה ממועד תחילת לימודיו הסדירים לקורס החשמלאות ועד מועד סיום לימודיו בקורס.
4. האם כדין יוחסו ההכנסות לתובעת עקב הכנסה רעיונית, והאם היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה מכוח סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (ת"א) 38136-06-13 {איריס כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.15)} נדונה השאלה האם כדין יוחסו ההכנסות לתובעת עקב הכנסה רעיונית, והאם היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה מכוח סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה.

התובעת, אם יחידה לשתי בנות פעוטות, טענה כי היתה מובטלת מעבודה במועדים הנוגעים לתביעה זו, והגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מכוח סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה.

הנתבע טען כי אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה מאחר וההכנסות שנלקחו בחישוב הכנסתה עולות על סכום הגמלה כתוצאה מנכס וחסכון בבנק.

בית-הדין קיבל את התביעה באופן חלקי, במובן שלעניין הכנסותיה של התובעת בתקופה נשוא התביעה אין להחשיב את הדירה שהיא גרה בה לעניין גובה הכנסתה, מאחר ואינה מקבלת דמי שכירות בגינה, ולפיכך הוראות תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה {הרלבנטיות לעניין זה} אינן חלות בעניינה ישירות.

בד-בבד, ציין בית-הדין, ככל שניתן לייחס לתובעת הכנסה רעיונית בגין זכויותיה בדירה, הרי שמצבה בפועל אינו שונה מאדם המשכיר את הדירה שבבעלותו ושוכר לצורך מגוריו דירה חלופית.

במקרה אחר, עסקה של העברת זכויות הבניה, נחשבת לעסקה חד-פעמית ואין מדובר ביחסים מתמשכים ומרגע שזכויות הבניה הועברו, הן שייכות לנעבר.

גם אם עסקה זו חייבת בדיווח ולא דווח עליה, אין הדבר מלמד שהיא לא נעשתה, ולאחר שזכויות הבניה הועברו, לא היה התובע יכול לעשות דבר מה באותן זכויות מאחר ולא היה יכול להעביר אותן לאחרים כי הן כבר אינן ברשותו.

בעניין זה נקבע שאין לראות זכויות בניה שכבר הועברו ככאלה שניתן להפיק מהן הכנסה {ב"ל (נצ') 14126-08-10 מוחמד זועבי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.08.11)}.
5. האם הכנסותיו של התובע עולות על ההכנסה המותרת לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (ת"א) 36791-11-13 {נסים אליקים נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.01.15)} נדונה השאלה האם הכנסותיו של התובע עולות על ההכנסה המותרת לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה.

התובע טען כי הוא משתכר כ- 4,000 ש"ח לחודש, מקבל קיצבה זעומה ופנסיה, ובעלות אשר ברשותו על רכב לא שוללת את זכאותו לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, כאשר חלק התובע על שווי הרכב שנלקח בחשבון על-ידי הנתבע.

הנתבע טען כי שווי הרכב נקבע לפי מחירון לוי יצחק וכי בדין נדחתה התביעה לאור הכנסות התובע ובת הזוג מקצבאות זקנה שלהם, פנסיה, חסכונות בבנק ושווי הרכב.

בית-הדין דחה את התביעה כאשר בהחלטתו נימק, כי החלטת הנתבע על בסיס חישובים שבוצעו, סבירה ומבוססת, ומשאין חישוב אחר מדוייק רלוונטי המוכיח חוסר סבירות אין לקבל את התביעה.
6. האם זכאי התובע לגמלת הבטחת הכנסה לנוכח מצב יתרתו בחשבון הבנק שלו?
ב- ב"ל (ת"א) 4811-09-12 {שלמה שוחט נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.15)} נדונה השאלה האם זכאי התובע לגמלת הבטחת הכנסה לנוכח מצב יתרתו בחשבון הבנק שלו.

התובע טען כי הינו רווק אשר לבד מקיצבת זקנה אין לו כל הכנסה אחרת, וכי הוא מתגורר ביחד עם אחותו ובעלה בדירה משותפת.

עוד טען התובע, כי בשל חיכוך עם בעלה פתחה האחות חשבון בנק משותף לה ולתובע כדי לשים כסף בצד וכדי שהתכתובות מהבנק יגיעו על שמו של התובע, וכך בעלה לא ידע על אותם הכספים.

הנתבע טען, כי התובע לא סיפק הסבר מניח את הדעת לעניין העברות בנקאיות בחשבונו, לבד מהצהרה לפיה חלק מהכספים הוא בזבז למחייתו וחלק היה חייב לאחותו.
בית-הדין דחה את התביעה, מאחר ובנסיבות האמורות לא ניתן לומר כי הכספים שהיו בחשבון המשותף אינם שייכים לתובע לפחות במחציתם ומכאן כי דחיית הנתבע את תביעת התובע נעשתה כדין.

בית-הדין ציין כי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי זכאי שהכנסתו המחושבת לפי סעיפים 11-9 לחוק הבטחת הכנסה אינה נמוכה מהסכום הקובע החל לגביו {שיעור הגמלה האמורה להשתלם לו לפי הרכב משפחתו ומצבו} לא תשולם לו הגמלה.

הנחת המחוקק הינה, כי בעל רכוש {ופיקדון כספי בכלל זה}, אינו זקוק לקיצבה צנועה כדי לשמור על רמת קיום מינימאלית.
7. האם הכנסות התובע גבוהות מגובה גמלת הבטחת הכנסה לה זכאי התובע?
ב- ב"ל (ת"א) 8051-03-13 {דוד לוגסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.10.14)} נדונה השאלה האם הכנסות התובע גבוהות מגובה גמלת הבטחת הכנסה לה זכאי מכח סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה.

התובע טען בתביעתו כי הוא מקבל סיוע מחמותו עבור שכר דירה וכי הוא מחזיר לה את הסכום, מדי חודש בחודשו.

הנתבע טען כי בשל הכנסות הגבוהות מהסכום המזכה בגמלה לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, נשללה בדין הגמלה.

עוד ציין הנתבע, כי בחלק מהתקופה התובע ובת הזוג לא התייצבו כנדרש וגם בשל כך אינם זכאים לגמלה.

בית-הדין דחה את התביעה, מאחר ולא הונחה בפניו, אפילו לא אסמכתא אחת, לכך כי סכום מזומן שנמשך מחשבון התובע, בתקופה הרלוונטית הופקד במזומן בחשבון החמות, על חשבון החזר שכר דירה, שמשלמת החמות.

עוד הוסיף בית-הדין, כי טענות הנתבע בדבר עבודתה של רעיית התובע/עבודתו/
אי-התייצבותם כנדרש לא הוכיחו כי חישובי הנתבע, השוללים גמלתו הם שגויים.
8. האם הכנסותיו של התובע עולות על הסכום המותר בחוק לצורך זכאות להשלמת הכנסה?
ב- ב"ל (ת"א) 44163-03-14 {משה אטיה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.10.14)} נדונה השאלה האם הכנסותיו של התובע עולות על הסכום המותר בחוק לצורך זכאות להשלמת הכנסה.

התובע טען כי זכאי לקבל השלמת הכנסה לקיצבת הזקנה שהוא מקבל.

התובע פירט את הקושי שבו הוא נמצא עקב מצבו הכלכלי הרעוע, את פניותיו לעיריה ולגורמים נוספים לקבלת סיוע, ללא הועיל.

הנתבע טען כי הכנסותיו עולות על הסכום המותר בחוק לצורך זכאות להשלמת הכנסה בהתאם לסעיפים 5, 9 ו- 12ב לחוק הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה משום שהזכות לתשלום השלמת הכנסה ביחד עם קיצבת זקנה, קבועה בסעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה {ראה גם ב"ל (חי') 20863-09-12 שולמית שמיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.05.13), ו-ב"ל (ב"ש) 51204-10-12 דוד פתל נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.04.13)}.

בסעיף 5(ב) לחוק נקבע כי הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים-קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה, ובשעה שהתובע מקבל הכנסה ממקור אחר, הנתבע פעל כדין כאשר הפחית את ההכנסה ממקור אחר, מסכום הזכאות לגמלה.
9. האם זכאית התובעת לתשלום דמי מזונות וגם לגמלת הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (ת"א) 13317-01-13 {פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.07.14)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לתשלום דמי מזונות וגם לגמלת הבטחת הכנסה.

התובעת טענה כי בתקופה עת הגיעה בתה לגיל 18, היא היתה זכאית לקבל במלואם את דמי המזונות ואת קיצבת הבטחת הכנסה {בניכוי הכנסתה מעבודה}.

התובעת ביקשה להסתמך על חוברת מידע בעניין מזונות שהפיץ הנתבע, ממנה עולה, לטענתה, כי על הנתבע לשלם לה את שתי הקצבאות {מזונות והבטחת הכנסה}, מאחר שבמהלך השנים הכנסתה הכוללת לא עלתה על הסכום אותו לדעתה היה לשלם לה את שתי הקצבאות במקביל.

הנתבע טען כי, כאשר הופסק תשלום דמי המזונות לתובעת, הוגדלה גמלת השלמת הכנסה ששולמה לה בסכום הזהה לסכום דמי המזונות ששולם עד לאותה עת, ואילו היתה ממשיכה לקבל דמי מזונות, ממילא היה נגרע הסכום מקיצבת השלמת הכנסה ששולם לה.

סיכם הנתבע, כי אין משמעות כספית לסיווג התשלום, בין אם הוא על חשבון דמי מזונות או בין אם הוא על חשבון השלמת הכנסה, שכן סכום דמי המזונות שנפסק לתובעת היה נמוך מסכום הבטחת ההכנסה לו היתה זכאית במהלך השנים.
בית-הדין קבע כי התביעה נדחית, מאחר כי בתקופת חקיקתו של חוק הבטחת הכנסה, בשנת 1982, תוקן סעיף 5 לתקנות המזונות אשר מטרתו וכותרתו היו מניעת כפל גמלאות.

עוד הוסיף בית-הדין, כי מלשון החוק והתקנות עולה בבירור כי לגבי מי שנפסקו לזכותה מזונות, ומשולמים לה דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי הרי שתשלום הבטחת הכנסה יהיה רק בגובה ההפרש שבין פסק-הדין למזונות לבין הגמלה לה היא זכאית על-פי חוק הבטחת הכנסה וככל שדמי המזונות נמוכים מהזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה, אין זכאות לכל תשלום בגין מזונות, מעבר לתשלום בגין קיצבת הבטחת הכנסה.
10. האם זכאית התובעת לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעוד הכנסותיה עולות על סכום הגמלה עקב הפקדות לחשבונה?
ב- ב"ל (ת"א) 14131-08-11 {רבקה רביבו נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.11.13)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעוד הכנסותיה עולות על סכום הגמלה עקב הפקדות לחשבונה.

התובעת טענה כי הכנסתה הנחשבת לא עלתה על הגמלה לה היתה זכאית, ובנוסף, הסתייעה באופן חד-פעמי בהלוואות מחברים ומהגרוש נוסף לדמי המזונות וגמ"ח תוך שהיא ממשיכה לעבוד במשרה חלקית.

עוד הוסיפה התובעת, כי סכומים שהופקדו לחשבון הבנק שלה הם הלוואות שעליה להחזיר ומשכך, הכנסתה הנחשבת לא עלתה על הגמלה לה היתה זכאית.

הנתבע טען כי לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, משהכנסותיה של התובעת עלו על גובה הגמלה לה היא זכאית, הנתבע היה חייב לדחות את תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה מאחר ועדויות התובעת לא הרשימו כלל באמינותן ונתגלעו אי-התאמות בין הנטען בתצהירים לעדות/למסמכים, ולא הוכח כי הסכומים שקיבלה התובעת נתקבלו אצלה כהלוואות.

במקרה נוסף, גם שם התובעת לא נתנה לבית-הדין ראיות/גרסאות להיעדר התמיכה שתצביע על-כך כי אכן הסכומים שקיבלה מהאב בתקופה הנדונה היו אקראיים, לא קבועים ולא סדירים {ב"ל (ת"א) 45011-02-11 אורית פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.11.12)}.
11. האם זכאי התובע לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעוד הכנסותיו יחד עם אשתו עולות על סכום הגמלה?
ב- ב"ל (ת"א) 18807-02-13 {אמנון כהן שור נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.10.13)} נדונה השאלה האם זכאי התובע לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעוד הכנסותיו יחד עם אשתו עולות על סכום הגמלה.

התובע טען כי הסכום אותו הוא מקבל כקיצבת זקנה אינו גבוה מספיק וכי הוא מבקש להגדיל את הסכום.

הנתבע טען כי הסכום אותו קיבל התובע יחד עם הכנסת אשתו עולות על הסכום הקבוע בסעיפים 5 ו- 9 לחוק הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה, בהתחשב בנתונים אותם הציג הנתבע והמליץ לתובע לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם בחינת גובה קיצבת זקנתו בהתאם להכנסותיהם של התובע ואשתו {ראה גם ב"ל (חי') 14735-06-09 גריגורי לויצקי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.05.12)}.
12. מהי זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, חרף היותו נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו?
ב- ב"ל (ת"א) 2002-05-12 {נטע ויסמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.09.13)} נדונה השאלה מהי זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, חרף היותו נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו.

התובע טען כי אין מדובר בהכנסה חודשית קבועה, אלא בהלוואות שהתובע קיבל מאמו וממכריו, בסכומים משתנים ובמועדים לא קבועים, ומשכך אין לראותם כהכנסה לפי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה.

עוד טען התובע, כי אין להביא אותם סכומים בחשבון לעניין הזכאות לגמלה וכי התובע הוא אדם שנותר ללא מקור פרנסה ותלוי בתמיכות אמו וחבריו ודחיית, תביעתו שלא כדין נעשתה.

הנתבע טען כי התובע נתמך כספית על-ידי אמו ואחרים וזאת באופן קבוע ובסכומים גבוהים של אלפי שקלים, שסכומם הכולל עולה על גובה הגמלה החודשית המשולמת לו על-ידי הנתבע.

עוד טען הנתבע, כי התובע הודה בקבלת הסכומים מחד ולא טען כי החזיר הסכומים שלווה מאידך, כל זאת שעה שהוצאותיו החודשיות מזעריות, לאור העובדה כי הוא מתגורר עם אמו בדירה שבבעלותה.

בית-הדין דחה את התביעה, מאחר וסעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה קובע לעניין מבחן שיעור ההכנסות, כי יש להביא בחשבון כל הכנסה {כמשמעותה בחוק} שיש לזכאי, מעבר לסכום הגמלה, באופן שבו הגמלה שתשולם לו בסופו-של-יום, תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה שהיה זכאי לה לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

בית-הדין הוסיף כי לצורך בחינת השאלה האם יש לראות בתמיכה משפחתית כהכנסה יש לבחון תחילה האם תמיכה זו באה במתחם ההגדרה של "הכנסה" בפקודה.

סיכומו-של-דבר, ככל שהתשובה לשאלה זו הינה בשלילה יוצא שיש להוסיף ולבחון האם התמיכה הזו הינה בגדר "נכס" כמשמעו בחוק, ששוויו עולה על שאינו מובא בחשבון, וככל שהתשובה לשאלה אחרונה זו תהא בחיוב אזי יוכרו כהכנסה אך ורק הפירות המופקים מנכס זה.

הגישה בעבר מצאה את ביטויה שם נפסק כי תמיכה משפחתית לכשעצמה אינה מהווה "הכנסה" על-פי פקודת מס הכנסה, וכי אין היא באה במתחם ההגדרות שבחוק הבטחת הכנסה, זאת כאשר היה המדובר בסיוע אקראי לא קבוע שאינו מחייב ולא בתמיכה קבועה לאורך זמן {ראה עב"ל 681/07 אהרון בנישו נ' המוסד, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.07.09)}.
13. האם במסגרת חישוב זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון הכנסה מקרקע עודפת?
ב- ב"ל (חי') 8197-07-10 {נהאד חג'אזי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.09.13)} נדונה השאלה האם במסגרת חישוב זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון הכנסה מקרקע עודפת.

התובעת טענה כי אין להפחית מזכאותה לקבל את מלוא גמלת הבטחת ההכנסה עקב ההכנסה שנזקפה לה על-ידי המוסד לביטוח לאומי מקרקע עודפת.

הנתבע טען כי לצורך חישוב זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון הכנסה או אפשרות להפיק הכנסה מה"קרקע העודפת".

בית-הדין קיבל את התביעה מאחר ובנסיבותיו של מקרה זה שוכנע בית-הדין, כי אם בפרשת קוזלי נדחו טענות המוסד לביטוח לאומי, גם כאן אין להביא בחשבון את שווי הקרקע העודפת של התובעת לצורך בחינת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה ומשכך תביעתה מתקבלת.

בית-הדין הסיק, כי כאשר לא ניתן לבנות על "קרקע עודפת" בניה עצמאית והמגרש גובל בצדו האחד ברחוב משני ובצידו הנוסף הוא גובל בדרך גישה המובילה לבתים סמוכים, יהיה זה מרחיק לכת לזקוף לטובת התובעת הכנסה רעיונית מאותה "קרקע עודפת" {ראה גם ב"ל (נצ') 31085-12-10 סברי ריזק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.09.11)}.

במקרה נוסף נקבע כי הקרקע העודפת הינו שטח מכוחו יכולה לצמוח לתובע הכנסה רעיונית, כלומר, הנתבע לא הוכיח כי קיימת לתובע, יכולת קונקרטית, שאינה ספקולטיבית או תיאורטית להפיק הכנסה מהקרקע העודפת בפועל ובאופן מיידי ומבלי שיידרש להשקיע בכך הון עצמי ולכן בית-הדין מקבל את התביעה {ראה ב"ל (נצ') 26881-05-11 אחמד מוקטרן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.03.15)}.
14. האם נוכח קיצבת הנכות הכללית המגיעה לבתה של התובעת, היא זכאית להשלמת גמלת הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (חי') 21439-05-13 {אתי ארלנק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.09.13)} נדונה השאלה האם נוכח קיצבת הנכות הכללית המגיע לבתה של התובעת, היא זכאית להשלמת גמלת הבטחת הכנסה.

התובעת טענה כי בתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה וזאת בהסתמך על תקנה 9(ב)(1) לתקנות הבטחת הכנסה, הרלבנטיות לסעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה.
הנתבע טען כי התקנה עליה מסתמכת התובעת אינה חלה על בתה, ואת סכום הזכאות יש לקבוע בהתאם לזכאות שנקבעה ליחיד שטרם הגיע לגיל 55 בהתאם לתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה וקבע כי לא הוכח שנפל פגם בהחלטת הנתבע לקבוע את גמלת הבטחת ההכנסה לה זכאית בתה של התובעת, בהתאם לטור ב' לתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה ועל-כן, נוכח קיצבת הנכות שהיא מקבלת, אין היא זכאית להשלמת הכנסה.

עוד הוסיף בית-הדין, כי בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, ומאחר וקיצבת הנכות הכללית שמקבלת בתה של התובעת, הינה בגדר הכנסה, לפי סעיף 9(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה, הרי שסכום קיצבת הנכות יופחת מסכום הזכאות להבטחת הכנסה ורק ככל שנותר הפרש, הוא ישולם לבתה, כהשלמת הכנסה, כאשר במקרה הנדון לא הוכח כי מתקיים הפרש המקנה לבתה של התובעת זכות להשלמת הכנסה {ראה גם ב"ל (חי') 1833-08 בוחבוט עליזה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.06.12)}.
15. האם כדין ייחס הנתבע לתובעת הכנסה בגין עזרה מבני משפחתה כהכנסה לצורך בחינת זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה על-פי סעיפים 5(ב) ו- 9 לחוק הבטחת הכנסה והאם כדין נשללה זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (ב"ש) 3984-09-12 {רבקה פריסלר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.07.13)} נדונה השאלה האם כדין ייחס הנתבע לתובעת הכנסה בגין עזרה מבני משפחתה כהכנסה לצורך בחינת זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה על-פי סעיפים 5(ב) ו- 9 לחוק הבטחת הכנסה והאם כדין נשללה זכאותה לתשלום הבטחת הכנסה.

התובעת טענה כי סכומי הכסף שקיבלה מאחיה ומאמה היו עזרה זמנית ללא כל התחייבות או חובה וזאת נוכח מצבה הכלכלי הקשה. מדובר בעזרה צנועה במטרה להחזיר את הכספים כאשר עזרה זו אינה נחשבת בגדר הכנסה ואינה שוללת את הזכאות או מפחיתה את גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לה {עב"ל 681/07 אהרון בנישו נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.07.09) (להלן: "הלכת בנישו"}.

הנתבע טען כי לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, הכנסת התובעת עולה על גובה גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לתובעת עקב תמיכה משפחתית אותה קיבלה.

בית-הדין דחה את התביעה נוכח העובדה שהתובעת מקבלת מידי חודש באופן סדיר סכום קבוע מבני משפחתה, הרי שלא ניתן לכלול אותה בגדר אלה שאינם מסוגלים לספק את צרכיהם הבסיסיים.

עוד הוסיף בית-הדין כי את סכומי הכסף הקבועים יש להחשיב כהכנסה לאור תכלית החוק ומכוח הוראות סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה.
16. מהו שיעור גמלת השלמת הכנסה לו זכאי התובע אשר משלם גם דמי מזונות?
ב- ב"ל (חי') 42037-09-12 {פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.07.13)} נדונה השאלה מהו שיעור גמלת השלמת הכנסה לו זכאי התובע אשר משלם גם דמי מזונות.

התובע טען כי יש לפרש את החוק ותקנותיו בהתאם לתכליתו של חוק הבטחת הכנסה אשר נועד להתוות את רשת המגן האחרונה העומדת לתושב המדינה, כמוהו, הנחשף למצב של מחסור קיומי, בו אינו יכול לספק לעצמו את צרכיו הבסיסיים.

מנגד טען הנתבע כי לא נפלה טעות בחישוב הגמלה המגיעה לתובע, אלא הוא נעשה על-פי הוראות החוק להבטחת הכנסה, אשר ברורות ואין חסר חקיקתי המחייב את התערבות בית-הדין.

עוד הוסיף הנתבע, כי מעבר לכך, נפסק כי בית-הדין לא יתערב בשיקול-דעת המסור לרשות המינהלית ולא ישים עצמו תחת הרשות המוסמכת שהתקינה את התקנות.

בית-הדין קבע, כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי הגמלה לה היה זכאי התובע לולא היתה לו הכנסה.

תקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה מפרטת אלו תקבולים לא יחשבו כ"הכנסה" לצורך קביעת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה, מאחר ולפי האמור בתקנה 17(7)(א) לתקנות הבטחת הכנסה לעניין זכאותו של התובע לגמלה, שיעורה לא יחשב כהכנסה.

כן ציין בית-הדין, כי הסכום שהתובע משלם על-פי פסק-הדין למזונות מוגבל לגובה הגמלה לה היה זכאי התובע לולא היתה לו הכנסה, ובכך לא נמצא כי נפל פגם באופן חישובו של הנתבע את שיעור גמלת השלמת הכנסה המגיעה לתובע.

17. מהו שיעור גמלת השלמת הכנסה לו זכאי התובע אם קיימת אצלו הכנסה רעיונית?
ב- ב"ל (חי') 13950-07-11 {מחמוד יאסין נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.06.13)} נדונה השאלה מהו שיעור גמלת השלמת הכנסה לו זכאי התובע אם קיימת אצלו הכנסה רעיונית.

התובע טען כי אין לייחס לו כל הכנסה רעיונית משווי המחסן, אשר אינו ראוי למגורים ו/או לכל שימוש אחר נוכח שריפתו כליל, כפי שציין השמאי בהערכתו המתוקנת וכפי שהצהיר במפורש בעדותו, בנוסף, גם מכירת המחסן אינה אפשרית, נוכח מצבו הנוכחי ומיקומו.

הנתבע טען כי ייחס לתובע הכנסה חודשית מהנכסים שבבעלותו, בהתאם לתקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה, כאשר את הסכום הנתון, מפחית הנתבע מגמלת הבטחת הכנסה אותה מקבל התובע, בהתאם להוראת סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה בנמקו כי חוק הבטחת הכנסה נועד להבטיח אמצעי מחיה מינימאליים למבוטח שנותר בלא אמצעי קיום וברוח אותה תכלית נקבע בסעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, כי זכאי לגמלה שיש לו הכנסה, לא יקבל את מלוא שיעור הגמלה שהוא זכאי לה, אלא רק את ההפרש בין שיעור הגמלה שהיה זכאי לה לולא הכנסתו לבין הכנסתו {ראה גם ב"ל (חי') 32522-08-10 עדנאן כנאענה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.09.12)}.

סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה מגדיר מהי "הכנסה" ובכלל ההגדרה נכנסת גם הכנסה רעיונית מנכס מקרקעין שאינו דירת המגורים של מבקש הגמלה. הכללים בדבר חישוב הסכומים שיראו כהכנסה מנכס, נקבעו בתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה.

הנה-כי-כן, בית-הדין קבע כי בדין ייחס הנתבע לתובע הכנסה רעיונית משווי המחסן לאחר שעיין בהערכת השמאי ושמע את עדויות התובע והשמאי, ובנסיבות בהן התובע לא הציג כל שומה נגדית מטעמו ולא המציא כל ראיה לסתור את הערכת השומה ואת שווי הנכסים שהוערכו בה, בית-הדין קיבל את הערכת השמאי.

סיכומו-של-דבר, בית-הדין קבע הנתבע רשאי לקחת בחשבון, בעת חישוב זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה, את ההכנסות הרעיוניות המיוחסות לתובע משווי הנכסים {ראה גם ב"ל (יר') 6641-11-11 מנווה אלחטיב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.08.14)}.
18. האם במסגרת חישוב זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון הכנסה רעיונית משווי מקרקעין אשר הועברו, על-פי הסכם מתנה לבעלה של התובעת ולבנים שלהם?
ב- ב"ל (חי') 8321-06-10 {ח'דיג'ה ג'בארין נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.06.13)} נדונה השאלה האם במסגרת חישוב זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון הכנסה רעיונית משווי מקרקעין אשר הועברו, על-פי הסכם מתנה לבעלה של התובעת ולבנים שלהם.
התובעת טענה אין כל מקום לייחס לה חמישית משווי המקרקעין, מאחר והבן בנה את המאפיה מכספו הפרטי, בהסכמת אביו ואחיו שהמאפיה שייכת לו באופן בלעדי, וכך גם לא חמישית מההכנסות בגינם.

הנתבע טען כי התובעת לא הוכיחה שבנה הוא שבנה מכספו הפרטי את המאפיה ואת השלד, ובהתאם להסכם המתנה, המאפיה והשלד הינם הרכוש המשותף של כל הנהנים, ועל-כן, יש לזקוף לתובעת חמישית משווי נכסים אלו.

בית-הדין דחה את התביעה, מאחר וסעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים-קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

לעניין ההכנסה, סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי "הכנסה" תחשב לרבות סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה {ראה ב"ל (נצ') 38317-10-12 וחיד אבו סאלח נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.05.13), וגם ב"ל (נצ') 2728-12-10 עפיף חביבאללה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.03.13)}.

סיכומו-של-דבר, התובעת לא הציגה כל ראיה המעידה על כך, שאכן כטענתה, בנה זכריה בנה את המאפיה והשלד מכיסו הפרטי, ולא הוכיחה את מועד תחילת וסיום הבניה, מכאן שיש לקחת בחשבון הכנסה רעיונית משווי המקרקעין אשר הועברו, ומשאלו הם פני הדברים, נוכח הסתירות המהותיות בין גרסת התובעת לגרסת בנה זכריה, ומשלא הרימה התובעת את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת טענותיה, בית-הדין דחה את התביעה.

במקרה נוסף נקבע, כי משהזכויות במגרש רשומות על-שם התובע ומשלא הומצאה כל ראיה לסתור את הרישום על פיו התובע הוא הבעלים של המגרש בשלמותו, יש לדחות את טענות התובע.

זאת ועוד, התובע טען כי אחיו נוהגים מנהג בעלים בחלקם במגרש, הם אלה שבנו עליו את בתיהם והם גרים על אותה קרקע, אלא שהתובע לא הביא מי מבין אחיו להעיד בפנינו, ועל-כן, לא ניתן לראות ברישום כדקלרטיבי בלבד או לראות באחים כבעלים של אותן יחידות {ב"ל (ב"ש) 55503-01-11 חמדאן אבו מדעים נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.12)}.
19. האם זכאית התובעת להבטחת הכנסה עקב הפקדת כספים לא קבועה שקיבלה?
ב- ב"ל (ת"א) 30713-03-11 {ר.פ נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.05.13)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת להבטחת הכנסה עקב הפקדת כספים לא קבועה שקיבלה.

התובעת טענה כי בשל מצוקה כלכלית שבה היתה מצויה הועברו לחשבונה כספים מגמ"ח, הלוואות של חברים, תמיכה כספית שאיננה קבועה וכספים שקיבלה "מגברים נשואים".

הנתבע טען כי הכספים שקיבלה התובעת באופן קבוע הינם בגדר "הכנסה" על-פי חוק הבטחת הכנסה.

בית-הדין קיבל את התביעה, מאחר ומהעדויות בתיק הוכח על-ידי התובעת כי הפקדות הכספים לחשבונה אינן הכנסה לפי סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה אלא הינן הלוואות של חברים, גמ"חים, תמיכה מבני משפחה באופן שאינו קבוע ובסכומים נמוכים וההפקדות הנוספות מיחסיה עם גברים אינן הכנסות {ראה גם ב"ל (נצ') 18068-03-12 גוהיינא פארס נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.03.13)}.

סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי הכנסה תיחשב ככזו אם מקורותיה כמפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כאשר במצב הנתון הכנסתה של התובעת "מגברים נשואים" כהגדרתה, בראי פקודת מס הכנסה, כאשר מהראיות אין התובעת נכנסת להגדרה של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה בכל הנוגע להכנסותיה מיחסיה עם גברים {ראה גם ב"ל (ת"א) 4990-09 שנבל דליה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.02.12)}.
20. האם הסיוע הכספי הקבוע שקיבל התובע מאביו הינו בגדר הכנסה לפי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (יר') 51158-02-12 {גרשון גריגורי צ'רטקוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.05.13)} נדונה השאלה האם הסיוע הכספי הקבוע שקיבל התובע מאביו הינו בגדר "הכנסה" לפי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה.

התובע טען כי מזה כשמונה שנים הוא מקבל מאביו סיוע כספי שנועד לכסות את הוצאות שכר הדירה בסך של כ- 2,000 ש"ח כל חודש.

הנתבע טען כי בשל הכנסה מתמיכה כספית קבועה בסך 2,000 ש"ח לחודש שקיבל התובע מאביו, אשר עלתה על סכום הגמלה לה היה התובע זכאי אינו זכאי התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה מאחר שהתקבל סיוע הכספי קבוע כקיצבה או כאנונה לפי סעיף 2(א) לפקודת מס הכנסה ועל-כן נחשב כ"הכנסה" לפי סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה {ראה גם ב"ל (ב"ש) 1919-06-12 חיזקיה זרחיאייב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.11.12)}.

מקרים נוספים בהם לא התקיימה הלכת בנישו {בה נקבע כי קיבל בית-הדין את התביעה עקב תמיכה כספית מצומצמת, לא קבועה ובלתי-מחייבת}, היו בפסק-דין בו התובעת קיבלה סיוע גם מבן זוגה בנפרד בדמות כספים וסיוע בשכר דירה, ונעזרה באחיה לצורך קבלת הלוואה שאותה אמה החזירה {ראה ב"ל (ב"ש) 15791-10-11 נגר ליובוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.12)} וגם ב- ב"ל (ת"א) 30899-09-10 אבי בן אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.02.12)}.
21. האם זכאית התובעת לתוספת השלמת הכנסה לקיצבת שארים מיוחדת כאשר הכנסתה פחותה מגובה גמלת הבטחת ההכנסה?
ב- ב"ל (ת"א) 53300-06-11 {טטיאנה מרקביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.03.13)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לתוספת השלמת הכנסה לקיצבת שארים מיוחדת כאשר הכנסתה פחותה מגובה גמלת הבטחת ההכנסה.

התובעת טענה כי היתה פטורה מהתייצבות בלשכת התעסוקה חצי שנה ממועד פטירת המנוח בהיותה אלמנת מבוגר.

הנתבע טען כי שלל את תוספת השלמת הכנסה לתובעת מאחר ולא התייצבה בלשכת שירות התעסוקה לאחר שהבהיר לתובעת דרישה להתייצבות בלשכת התעסוקה על-מנת להמשיך ולקבל תוספת השלמת הכנסה במסגרת גמלת שארים מיוחדת, אולם התובעת לא עשתה כן.

בית-הדין דחה את התביעה, מאחר ולפי תקנה 2 לתקנות הבטחת הכנסה עובד או עובד עצמאי שהכנסתו מעבודה פחותה מסכום הגמלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה, זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, אם הוא הופנה לעבודתו על-ידי שירות התעסוקה או שהוא רשום בלשכת שירות תעסוקה כדורש עבודה, ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה מתאימה כמשמעותה בסעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, שההכנסה ממנה אינה פחותה מסכום הגמלה לפי סעיף 5(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה.

עוד הוסיף בית-הדין, כי תוספת השלמת הכנסה לקיצבת השארים משולמת על-פי חוק הבטחת הכנסה על-מנת להבטיח הכנסה מינימאלית.

עד שלב מסויים היתה התובעת פטורה מלהתייצב בשירות התעסוקה על-פי הוראת תקנה 3(1א) לתקנות הבטחת הכנסה ולאחר מועד זה ולאור האמור בתקנה 4 לתקנות הבטחת הכנסה, לא היתה התובעת זכאית לפטור מכאן ואילך ומהרגע בו הודע לתובעת על-ידי הנתבע כי עליה להתייצב בשירות התעסוקה ולא עשתה כן, נשללה מהתובעת גמלת הבטחת ההכנסה.
22. האם זכאית התובעת לגמלת הבטחת הכנסה כאשר במקביל היא קיבלה תשלומי משכנתא המהווים תחליף לתשלום מזונות מבעלה לשעבר?
ב- ב"ל (ב"ש) 7554-06-12 {ענת נינט חדד נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.02.13)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לגמלת הבטחת הכנסה כאשר במקביל היא קיבלה תשלומי משכנתא המהווים תחליף לתשלום מזונות מבעלה לשעבר.

התובעת טענה כי היתה פטורה מהתייצבות בלשכת התעסוקה חצי שנה ממועד פטירת המנוח בהיותה אלמנת מבוגר.

הנתבע טען כי לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, סכום ההכנסה הנחשבת מהכנסות התובעת עולות על גובה גמלת הבטחת ההכנסה שהיא זכאית לקבל כתוצאה מעבודה ומתשלומי המשכנתא שהגרוש משלם כתחליף לדמי מזונות.

בית-הדין דחה את התביעה, מאחר ובתשלומים שהגרוש משלם עבור המשכנתא יוצא הוא ידי חובת מזונות {תשלומים אשר נחשבים כהכנסה לצורך בחינת זכאות להבטחת הכנסה} ויש לראות בתשלום המשכנתא הכנסה לפי סעיף 9(ג)(3) לחוק הבטחת הכנסה, שאם לא כן התובעת היתה מקבלת דמי מזונות מדי חודש ובעזרתם משלמת את המשכנתא.

בד-בבד, התובעת גם אישרה כי תשלומי המשכנתא משולמים על-ידי הגרוש הינם במקום תשלומי מזונות ולאור הוראות סעיף 9(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, מכאן התביעה נדחתה על-ידי בית-הדין.
23. האם פיצויים ששולמו לתובע בגין תאונת דרכים יחשבו כהכנסה לעניין בחינת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (נצ') 35483-06-10 {חוני רפאל בוקר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.12)} נדונה השאלה האם פיצויים ששולמו לתובע בגין תאונת דרכים יחשבו כ"הכנסה" לעניין בחינת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה.

התובע טען כי אין לראות בסכום של 194,000 ש"ח אותו קיבל כהכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה.

הנתבע טען כי הסכום אותו קיבל התובע הינו נכס פיננסי כהגדרתו בסעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה, והסכום אינו נכלל ברשימת התשלומים המפורטת בתקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה ולכן אין לקבל טענה לפיה לא מדובר בסכום הנחשב כהכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה מאחר וסעיף 9(ב)(3) לחוק הבטחת הכנסה מסמיך את השר לקבוע הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לעניין חוק זה.

עוד הוסיף בית-הדין, כי הסך של 194,000 ש"ח ששולם לתובע בגין תביעת הנזיקין הינו בגדר "נכס" שכן הוא בגדר "רכוש" לפי סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה, כאשר אותו סכום עולה על הסכום שאינו מובא בחשבון כהגדרתו באותו סעיף.

בהתאם לכך הרי שהדין עם הנתבע בהחשיבו את הסכום כהכנסה לעניין בחינת זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה.
24. האם במסגרת חישוב זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון בחישוב הכנסותיו את שוויו זכויות הבניה של דירות בניו?
ב- ב"ל (חי') 6557-03-09 {מוחמד עמ"שה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.10.12)} נדונה השאלה האם במסגרת חישוב זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון בחישוב הכנסותיו את שוויו זכויות הבניה של דירות בניו.

התובע טען כי הוא עומד בקריטריונים לקבלת הבטחת הכנסה, מאחר והנכס נשוא המחלוקת אינו בבעלותו.

עוד הוסיף התובע, כי הבתים של בניו נבנו על ידם ולמבנים אין היתרי בניה, בשים-לב כי אין כל נכס הרשום על שמו של התובע וכי חוות-דעת השמאי מטעם הנתבע מאולתרת, ללא כל בסיס משפטי או עובדתי ומבוססת על נתונים עובדתיים מוטעים.

הנתבע טען כי לאביו של התובע ניתנה רשות מהבעלים הרשומים של החלקה, לבנות בית ולהתגורר שם עוד לפני שנות ה- 70', כתמורה לעבודתו, כאשר מאז מתגורר בו התובע עם בני משפחתו, בעוד ילדיו של התובע מתגוררים בחלקה בדירות נוספות שניבנו בהסכמתו.

עוד הוסיף הנתבע, כי התובע נוהג מנהג בעלים בחלקה, ומחזיק בה למעלה מ- 40 שנה, והדירות בהן מתגוררים בניו של התובע לא הועברו על שמם, אף לא במס רכוש.

לפיכך, סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, ההכנסה הנחשבת מהכנסותיו לחודש זה עולה על גובה גמלת הבטחת הכנסה אותה זכאי לקבל התובע, כאשר יש להביא בחישוב הכנסת התובע את שווי 4 הדירות בהן מתגוררים בניו.

בית-הדין קיבל את התביעה ופסק כי לא הוכחו קיומן של זכויות כלשהן של התובע באחת מדירות בניו, מהן יש לו יכולת להפיק הכנסה ובנסיבות אלו נפסק כי אין לקחת בחשבון חישוב הכנסות של התובע, שווי זכויות כלשהן הנובעות מהדירות של בניו, עת שבוחנים את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה.

בית-הדין הוסיף, כי מבקש הגמלה אינו הבעלים של הקרקע עליה בנויים המבנים וכי הבנים בנו את דירותיהם בצמוד לדירת התובע אשר מבקש את הגמלה.
25. האם עקב הסתלקות התובעת מנכסי מקרקעין, זכאית היא לגמלת הבטחת הכנסה משופרת?
ב- ב"ל (חי') 6804-03-09 {סולימאן בושרא נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.06.12)} נדונה השאלה האם עקב הסתלקות התובעת מנכסי מקרקעין, זכאית היא לגמלת הבטחת הכנסה משופרת.

התובעת טענה כי המציאה צו ירושה, לפיו הסתלקה מחלקה בעזבון אביה לטובת יתר היורשים ולפיכך אין לייחס לה עוד הכנסה כלשהי מירושת אביה המנוח ועל הנתבע לעדכן את שיעור גמלתה בהתאם, ועל הנתבע לראות בה כאילו לא היתה יורשת של אביה מלכתחילה ומשכך להשיב למפרע את הפרשי הגמלה שהופחתו בגין חלקה היחסי בירושת אביה.

עוד טענה התובעת כי סעיף 6(ב) לחוק הירושה גובר על סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, הקובע כי נכס הוא כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, מכיוון שתכלית סעיף 6(ב) לחוק הירושה היא למנוע כפיה על אדם לרשת אדם אחר בכוח.

הנתבע טען כי משהסתלקה התובעת מירושת אביה לאחר שחלפו כ- 9 שנים מאז פטירתו ושנתיים לאחר מתן פסק-הדין בעניינה, החליט הנתבע לפי דין לראות בהסתלקותה זו של התובעת כהעברת נכסים ללא תמורה, בהתאם לתקנה 11 לתקנות הבטחת הכנסה, ובדין החליט לראות בנכסים אלה כשייכים לתובעת למשך 5 שנים ממועד ההסתלקות.

בית-הדין דחה את התביעה מאחר והתובעת הסתלקה מירושת אביה בחלוף כתשע שנים מפטירתו, כאשר במשך שלוש שנים ניהלה דיון משפטי ממושך עם הנתבע, בין היתר, באשר לנכסים המיוחסים לה מירושת אביה.

לא-זו-אף-זו, גם במשך תקופה זו לא הסתלקה מירושת אביה, אלא בחלוף שנתיים ממתן פסק-הדין, ובנסיבות אלה עולה החשש כי ההסתלקות אינה אמיתית אלא מגמתית, והתובעת לא השכילה להפיג חשש זה.
26. האם היה מקום להביא בחשבון לצורך חישוב הכנסותיו של התובע את שווי הנכס כפי הערכת השמאי, ומאיזה מועד?
ב- ב"ל (ת"א) 5096-09 {עווידה בלאל נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.05.12)} נדונה השאלה האם היה מקום להביא בחשבון לצורך חישוב הכנסותיו של התובע את שווי הנכס כפי הערכת השמאי, ומאיזה מועד.

התובע טען כי מגיעה לו הבטחת הכנסה כדורש עבודה.

הנתבע טען כי לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, ההכנסה הנחשבת מהכנסותיו עולה על הגמלה.

בית-הדין סבר כי יש לקבל את התביעה בחלקה ויש לבטל את קביעתו של פקיד התביעות של הנתבע בדבר החיוב בהחזר של גמלת הבטחת הכנסה ששולמה על יסוד הערכת שווי הנכס לפי הערכת מס רכוש.

בנוסף קבע בית-הדין, יש לאשר את שלילת הגמלה מכאן ולהבא, כלומר, החל מהמועד בו הפסיק הנתבע את תשלום הגמלה, מועד שחל לאחר קבלת חוות-דעתו של השמאי, תוך מתן הודעה לתובע.

27. האם כדין הפסיק הנתבע את תשלום קיצבת הבטחת ההכנסה ששולמה לתובע, בתקופה בה היתה לתובע הכנסה מהשכרת נכס?
ב- ב"ל (יר') 10742-09 {צבי רחמים בראשי נ' ביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.12.11)} נדונה השאלה האם כדין הפסיק הנתבע את תשלום קיצבת הבטחת ההכנסה ששולמה לתובע, בתקופה בה היתה לתובע הכנסה מהשכרת נכס.

התובע טען כי הוא השכיר את הנכס כמנהל עזבון, ועל-כן היה צורך לקזז מהכנסות אלו את ההוצאות בגין מצבות, סעודות מצווה בימי השבעה ובימי האזכרה שהוא הוציא כמנהל עזבון.

הנתבע טען מנגד, כי תכלית החוק להבטחת הכנסה הינה אך למי שאין לו הכנסה, וכיוון שאין חולק שהתובע קיבל הכנסה חודשית מעל לסכום הגמלה די בכך כדי להפסיק לו, כדין, את תשלום הגמלה.

יתרה-מזאת, כל טענותיו של התובע בדבר היותו מנהל עזבון ולעניין הסכומים ששילם הועלו מבלי שהוצג ולו בדל של ראיה שתוכיח את טענותיו.

לפיכך, אין הנתבע קיבל טענות אלה, ומכל מקום, החוק להבטחת הכנסה אינו מכיר בסוגיה משפטית של "קיזוז" הוצאות כבוד מהכנסות, כך שגם מן הטעם הזה, בדין הופסקו לתובע תשלום גמלת הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה מאחר ואין החוק להבטחת הכנסה מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו.

בבד-בבד, התובע חי מכספי השכירות שקיבל, ומכאן שאין מנוס מלקבוע כי התובע לא היה זכאי להבטחת הכנסה בחודשים אלו, כאשר סך הכנסתו עולה על סכום הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
28. האם זכאית התובעת לקבל גמלת הבטחת הכנסה בעודה משתמשת ברכב מנועי?
ב- ב"ל (ת"א) 5364-09 {רחל עיני נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.12.11)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לקבל גמלת הבטחת הכנסה בעודה משתמשת ברכב מנועי.

התובעת טענה כי היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה מהסיבה כי השימוש ברכב היה רק למטרת עזרה לבנה.

הנתבע דחה את תביעתה לגמלת הכנסה מהסיבה כי לפי סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה, "נכס", יהיה כל זכות או טובת הנאה שניתן להפיק ממנו הכנסה.

בנוסף, בסעיף 9(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה נקבע, כי בגדר "הכנסה" יש לראות גם סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת הכנסה מאותו נכס.

בית-הדין דחה את תביעתה של התובעת ככל שהיא מתייחסת לשלילת זכאותה להשלמת הכנסה עקב שימוש ברכב ואי-התייצבות בשרות התעסוקה.

שר העבודה והרווחה אכן השתמש בסמכות שהוקנתה לו מכוח סעיף 9(ב)(1) לחוק הבטחת הכנסה, והתקין בתקנות הבטחת הכנסה כללים בדבר סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה.

תקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, קובעת כי אם "הנכס" הוא רכב מנועי, הרי שיש לראות אותו כאילו מופקת ממנו הכנסה חודשית בסכום שאיננו נמוך מסכום הגמלה שהיתה משתלמת לתובע לולא האמור בתקנת-משנה זו.

במקרה דומה יצויין, כי כאשר הוכח במידה מספקת של סבירות, כי בתקופה הרלוונטית לתובענה התובע השתמש במכונית, שימוש שאינו אקראי ואינו חד-פעמי הרי יש לראותו כעושה שימוש ברכב מנועי, אשר שולל את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, כאילו הוא היה הבעלים של הרכב המנועי {ב"ל (נצ') 27738-01-11 עאדל טאטור נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.09.11)}.

בעוד מקרה, בית-הדין פסק כי מאחר שהתובע בעל מכונית, ומאחר שלא הוכח כי היה צורך רפואי בשימוש במכונית, כאמור בחוק הבטחת הכנסה, הוא אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה {ב"ל (נצ') 2742/09 עלי דראושה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.07.11)}.
29. האם זכאית התובעת לקבל גמלת הבטחת הכנסה בעודה משתמשת ברכב מנועי?
ב- ב"ל (חי') 40551-05-11 {אבו ריא מונירה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.09.12)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לקבל גמלת הבטחת הכנסה בעודה משתמשת ברכב מנועי.

התובעת טענה כי אין לשלול את זכאותה לגמלת השלמת הכנסה לקיצבת השאירים אותה היא מקבלת, וזאת בנימוק כי הכנסות התובעת מנכסים והכנסתה ממחצית זכויות בעלה המנוח בחלקה שוללות את זכאותה לגמלת השלמת הכנסה ולפיכך יש לייחס הכנסה רעיונית רק ממחצית שווי זכויותיה ב- 2 החלקות.

הנתבע טען כי בתביעה זו חלה השומה העדכנית שנערכה על-ידי השמאי, ויש להביא בחשבון במניין הכנסות התובעת את מלוא שוויין של החלקות החקלאיות שבבעלותה, שכן בנסיבות המקרה אין כל תחולה לחזקת השיתוף.

עוד הוסיף הנתבע, כי יש לראות בבעלה המנוח של התובעת כמי שוויתר בחייו על זכותו לטעון להלכת השיתוף ב- 2 החלקות, וכפועל יוצא מכך אף יורשיו אינם רשאים לטעון, לאחר מותו, לתחולתה של חזקת השיתוף באותן חלקות.

בית-הדין קיבל את התביעה וקבע כי על הנתבע לקחת בחשבון את שווי הכנסות התובעת ממחצית שווי החלקות הנדונות, או על-פי הערכת מס רכוש או על-פי הערכת השמאי מטעמו.

סיכומו-של-דבר, בנכסים אשר מחציתם אינם בבעלות התובעת, אלא בבעלות העזבון מחלוקת כי הרי שאין לייחס לה בעלות במחצית אותם נכסים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הגמלה - שיעור הגמלה (סעיף 5 לחוק)