גמלה - גמלה לבני זוג (סעיף 6 לחוק)

1. הדין
סעיף 6 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 קובע כדלקמן:

"6. גמלה לבני זוג (תיקונים: התשס"ג, התשס"ג (מס' 2))
(א) לבני זוג הזכאים לגמלה תשולם גמלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם.
(ב) היה שיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של אחד מבני הזוג גבוה משיעור הגמלה המחושב לבני הזוג לפי נתוניו האישיים של בן הזוג האחר - תשולם לבני הזוג הגמלה בשיעור הגבוה מביניהם.
(ג) הגמלה לפי סעיף זה תשולם לבעל, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגמלה לכל אחד מבני הזוג בנפרד ואופן חלוקתה ביניהם, או נסיבות שבהן תשולם הגמלה לאישה או לאדם אחר.
(ד) אדם שאינו זכאי לגמלה לפי חוק זה רק בשל האמור בסעיף 3(1), תשולם הגמלה לבן זוגו הזכאי, בשיעור המשתלם לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם, פחות סכום השווה ל- 7.5% מהסכום הבסיסי."

2. כללי
מהגדרת "בני זוג" בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, מנוסח סעיפים 4, 6 ו- 11 לחוק הבטחת הכנסה ומתקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה ניתן ללמוד, כי חוק הבטחת הכנסה רואה בתא הזוגי המשפחתי יחידה משקית משותפת אחת שבה כל אחד מיחידיה אמור להשתתף בהפקת ההכנסות שישמשו את היחידה המשקית המשותפת.

לפיכך מובאות ההכנסות המשותפות בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה לגבי שני בני הזוג וגם גובה הגמלה נקבע על-פי ההרכב המשפחתי, בין אם התא הזוגי המשפחתי הוא תוצאה של נישואים ובין אם לאו {דב"ע (ארצי) 450/97 - 04 המוסד נ' חסן מוחמד, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.12.98)}.

אשר-על-כן, המימד הכלכלי של התא המשפחתי, לרבות השיתוף הכלכלי, הוא הדומיננטי בקשר לחוק הבטחת הכנסה {עב"ל 10131-10-12 המוסד לביטוח לאומי נ' דן בר משה, תק-אר 2014(4), 1390 (19.11.14)}.
3. האם התובעת שבה להתגורר ולנהל משק בית משותף עם אבי ילדיה וכתוצאה מכך אינה זכאית לקבל הבטחת הכנסה כנפרדת?
ב- ב"ל (ב"ש) 35723-11-13 {חדיג'ה אלאעסם נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.11.14)} נדונה השאלה האם התובעת שבה להתגורר ולנהל משק בית משותף עם אבי ילדיה וכתוצאה מכך אינה זכאית לקבל הבטחת הכנסה כנפרדת.

התובעת טענה כי לא ניהלה משק בית משותף, ולא גרה עם הגרוש שלה.

הפתרון למגורי התובעת נמצא על-ידי מכובדי המשפחה, כאשר להוריה יש תנאים מאוד מחמירים, לפיהם הם מוכנים לקבלה אך ללא ילדיה, מאחר ואין להם יכולת כלכלית והם לא מעוניינים לקבלה ולדאוג לכל צרכיה.

לפיכך, נאלצה התובעת, לה יש ילדים קטנים ואינה יכולה לעבוד, להסכים לפתרון לפיו תשוב לבית בו גרה לפני המעבר לבית הוריה, מאחר והילדים לא יכולים לגור רחוק מהחמולה.

הנתבע טען כי תביעתה של התובעת נדחתה בעקבות הצהרתה כי חזרה לגור עם אבי ילדיה, ובעקבות חקירה שנערכה.

הדחיה מתייחסת לתקופה בה ניהלה התובעת משק בית משותף עם בן הזוג במסגרת משפחה מורחבת כנהוג במגזר הבדואי.

עוד הוסיף הנתבע, כי לאור הראיות בתיק דנן ולאור מבחני הפסיקה, הוכח כי אכן בני הזוג ממשיכים לנהל משק בית משותף כמשפחה מורחבת כפי שהיה כל השנים, וכי לא חל שינוי באורחות חייהם לפני המעבר לבית הוריה ולאחר חזרתם משם. לפיכך, טען הנתבע שצריך לדחות את התובענה.

בית-הדין דחה את התובענה, מכיוון שהתובעת המשיכה להתגורר עם אבי ילדיה ולנהל עמו משק בית משותף בעוד סעיף 6 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי לבני זוג הזכאים לגמלה תשולם גמלה אחת בלבד, ולפיכך, באשר לתובעת, אין לה זכות לקבל גמלת הבטחת הכנסה כנפרדת החלטת הנתבע לדחות תביעתה של התובעת היתה מדוייקת {ראה גם ב"ל (ב"ש) 45124-12-13 אבו אלקיעאן חנאן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.09.14)}.

עוד הוסיף בית-הדין, כי למעשה לא חל שינוי באורח חייהם ובאופי הקשר ביניהם {ראה ב"ל (ב"ש) 18387-12-12 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.10.13)}.

מבחנים שונים שנקבעו בפסקי-הדין אשר נדונו מקודם, לצורך קביעת קיומו של משק בית משותף, כוללים, בין היתר, את המבחנים הבאים:

האם בני הזוג מתגוררים באותו בית, או בסמוך זה לזה?
האם חל שינוי במעמד האישה מאז הגירושין?
האם האישה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה?
האם אבי הילדים נושא בתשלומים שונים?
{ראה גם ב"ל (ב"ש) 36327-11-11 נאסרה סייד נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.09.12)}

שים-לב! בכל הנוגע לחברה הבדואית, הרי שמדובר בחברה אשר לה תא משפחתי עליו חלים כללים יחודיים, המבדילים אותו ממשפחות ממגזרים אחרים.

הנושא נסקר בהרחבה במאמרו של כב' הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר "האישה הבדווית והבטחת הכנסה במשפחה הפוליגמית", מעמד האישה בחברה ובמשפט, (הוצאת שוקן, 1995).

בית-הדין הארצי לעבודה אף הוא התייחס בהרחבה לנושא זה, ובמספר פסקי-דין קבע את הכללים שיש להחיל בבואנו לדון בשאלת התא המשפחתי בחברה הבדואית, כאשר בפרשת עזיזה אלעביד הניח בית-הדין הארצי את היסודות למסכת הכללים בנושא {ראה דב"ע מ"ט/04-136 עזיזה אלעביד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ב 309}.

4. האם זכאית התובעת למלוא גמלת הבטחת ההכנסה, ללא הורדה של 7.5% מסכום הגמלה, כפי שנעשה בפועל או האם יש לבחון את התובעת כמי שחיה עם בן זוגה ולשלם לה גמלה כבני זוג עם ילד?
ב- ב"ל (יר') 11845/07 {חדיגה גרדאת נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.08.09)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת למלוא גמלת הבטחת ההכנסה, ללא הורדה של 7.5%, כפי שנעשה בפועל או האם יש לבחון את התובעת כמי שחיה עם בן זוגה ולשלם לה גמלה כבני זוג עם ילד.

התובעת טענה כי הנורמה המשפטית הכלולה בסעיף 6(ד) לחוק הבטחת הכנסה, נחקקה במענה למצב מיוחד, בו שאף המחוקק הראשי להבטיח זכאות בן זוג לגמלה, חרף אי-עמידה זמנית בתנאי הזכאות של בן הזוג השני, הנמצא במוסד על חשבון המדינה, כאשר במצב זמני זה העניק המחוקק שיעור גמלה מיוחד לבן הזוג, שהוא אמנם פחות משעור הגמלה לזוג, אך גבוה משיעור הגמלה ליחיד בעל אותו הרכב משפחתי.

עוד הוסיפה התובעת, כי בחוק הבטחת הכנסה נקבעו שתי הוראות פרטניות להפחתת שיעור הגמלה המשולמת לבני זוג בסיטואציות מיוחדות של שלילת הזכאות מאחד מהם בשל הימצאותו של בן זוג אחד במוסד {סעיף 6(ד) לחוק הבטחת הכנסה, או בחוץ לארץ סעיף 14(א)(ה) לחוק הבטחת הכנסה}.

לפיכך, סיכמה התובעת, התקנה כפי שתוקנה מהווה אפליה אסורה, בהסדר קביעת שיעור הגמלה לזוג כדוגמת התובעת ובעלה, וזאת בהשוואה לגמלה המשולמת ליחיד, כאשר ועדת הכנסת אף קיבלה הבטחה שלא מדובר בהסדר מקפח, אלא בהסדר המיטיב עם הזכאי הנשוי למי שאינו תושב.
לא-זו-אף-זו, לפי התובעת, תקנה 8(ג) לתקנות הבטחת הכנסה צריכה להיות מבוטלת בשל התקנתה בדרך של הפניה לסעיף 6(ד) לחוק הבטחת הכנסה, והיא לוקה בפגם משפטי היורד לשורשו של עניין ולוקה בחוסר סבירות מהותית.

הנתבע טען כי לתובעת אושרה הבטחת הכנסה כזוג, וכמי שנשואה ללא תושב, בקיזוז 7.5% מסכום הגמלה, וזאת על-פי הצהרתה שלה, ובהתאם לאמור בחוק הבטחת הכנסה ובתקנות הבטחת הכנסה.

הקיזוז נעשה לפי תקנה 7(5) לתקנות הבטחת הכנסה, המפנה לתקנה 8(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, אשר מפנה לעניין החישוב לסעיף 6(ד) לחוק הבטחת הכנסה, ומקבלת התובעת הבטחת הכנסה בשיעור לזוג עם ילד ובניכוי 7.5% מסכום הגמלה, כאמור בחוק הבטחת הכנסה.

עוד הוסיף הנתבע, כי לא נלקחו בחשבון הכנסות בעלה מעבודה לאור הצהרתה כי אינו עובד, ובמצב עניינים זה, הנתבע פעל לפי חוק הבטחת הכנסה התקנות הבטחת הכנסה, בהתייחסותו לתובעת כמי שנשואה לבן זוג שאינו תושב ישראל.

יתרה-מכך, מחוקק-המשנה לא הבחין בין מי ששהה כדין ומי שאינו שוהה כדין וקבע כי בתקנה 7(5) לתקנות הבטחת הכנסה יהיה השיעור שנקבע בסעיף 6(ד) לחוק הבטחת הכנסה, כלומר, השיעור הבסיסי המשתלם לבני זוג בהתאם להרכב משפחתם, בהפחתת סכום השווה ל- 7.5% מהשכר הממוצע במשק.

בית-הדין דחה את התביעה מאחר והשוואת התובעת לסעיף 6(ד) לחוק הבטחת הכנסה ולסעיף 14(א)(ה) לחוק הבטחת הכנסה איננה יכולה להתקבל מאחר ומדובר בהוראות שונות של החוק, תוך התייחסות ספציפית למצבים מסויימים של מי שבן זוגן מאושפז או נמצא במוסד על חשבון משלם המיסים או שוהה בחוץ לארץ, ואין במצב שונה וספציפי זה כדי ללמד על מצבה או זכויותיה של התובעת.

בית-הדין הוסיף וקבע, כי אין לקבל את טענת האפליה שהעלתה התובעת, ואף לא את טענתה בעניין אי-חוקיות התקנות המורות על הפחתה בשיעור של 7.5% מגמלתה, כאשר נמצא כי ההפחתה של 7.5% הינה הפחתה מידתית, שאינה שוללת ממנה את זכותה הבסיסית לגמלת הבטחת הכנסה, אם כי מתחשבת בעובדה שבעלה אינו תושב, לצורך הקיזוז שנקבע בתקנות.

עוד ציין בית-הדין, כי בית-הדין הארצי פסק בעבר כי תנאי התושבות בישראל הוא תנאי לתחולה של כמעט כל ענפי הביטוח הלאומי ואף של חוקים אחרים במסגרת הביטחון הסוציאלי בישראל, כאשר תנאי זה נגזר מהזיקה היציבה שבין המבוטחים לבין המדינה, זיקה שאין בה מהזמניות או מהארעיות {ראה דב"ע נו/286-0 אביוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לא 376}.
5. האם פרודה אשר בן זוגה לשעבר לא מוכן לתת לה גט זכאית לגמלת הבטחת הכנסה מלאה?
ב- ב"ל (ת"א) 4399/02 {המר פרלה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.05.06)} נדונה השאלה האם זכאית האם פרודה אשר בן זוגה לשעבר לא מוכן לתת לה גט זכאית לגמלת הבטחת הכנסה מלאה.

לטענת התובעת, בשל אלימות פיזית ונפשית מצידו של בן זוגה לשעבר, החליטה להיפרד ממנו, כאשר גם לפני כן, לא גרו יחד בשל האלימות, כאשר נוסף על זאת, בן זוגה לשעבר לא עזר בכלכלת הבית ובכל פעם שפנתה אליו התובעת בבקשה לשלם מזונות, הוא היה מתעצבן ונהיה אלים ולא פעם הוא היה מכה אותה בעקבות פניותיה אלו.

עוד הוסיפה התובעת, כי בן זוגה לשעבר אינו מתגורר בדירה והוא מבקר בבית אחת לחודשיים בביקורים קצרים ורווי מתח.

התובעת לא נקטה נגדו בהליכי הוצאה לפועל מאחר וחששה לחייה ולחיי ילדיה בכך שנקיטת הליכי הוצל"פ תגרור אלימות מצידו של בן זוגה לשעבר.

הנתבע טען, כי במצב בו זכאית התובעת למזונות מכוח הסכם, חייבת היתה לנסות ולממש זכות זו, ובהיעדר ניסיון כלשהו לקבל את המזונות מבן זוגה לשעבר, אין הנתבע רשאי להתעלם מזכותה זו של התובעת ויש לראות את התובעת כמי שמקבלת את דמי מזונות מכוח סעיף 9(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה.

בית-הדין דחה את התביעה, מאחר ובמקרה זה, לא הוכח, כי החשש לאלימות עמד ברקע מחדלה זה של התובעת באי-גבייתה את דמי המזונות לה זכאית מבן זוגה לשעבר.

בית-הדין הוסיף כי לא קיימת סיבה לאי-נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו בגין דמי המזונות, ונוסף על זאת, ממכלול הראיות שבתיק מתעורר החשד, כי יצחק מגיע לעיתים תכופות לדירת בני הזוג ואף נשאר לישון שם, כך שבפועל מדובר בבני זוג אשר גמלתם אמורה להשתלם על-סמך סעיף 4 לחוק הבטחת הכנסה.

בנסיבות אלו, לא מימשה התובעת את זכותה על-פי חוק המזונות ותביעתה נדחתה בשל כך.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

גמלה - גמלה לבני זוג (סעיף 6 לחוק)