הכנסה - ניכויים (סעיף 12 לחוק)

1. הדין
סעיף 12 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 קובע כדלקמן:

"12. ניכויים לעניין מי שמלאו להם 55 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה ולעניין מועסקים בעלי יכולת עבודה מופחתת, שלא משתלמות להם קיצבאות שאירים או תלויים (תיקונים: התשמ"ז (מס' 2), התשס"א (מס' 3), התשס"ב, התשס"ג, התשס"ח, התש"ע)
(א) בחישוב הכנסתו לעניין סעיף 5 של מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (2)(ב) של סעיף 5(א), וכן של זכאי לגמלה שהוא מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת שלא משתלמת לו קיצבת שאירים לפי חוק הביטוח או קיצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' לחוק האמור, ינוכו:
(1) סכום השווה ל- 13% מהשכר הממוצע - מתגמול וכן מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו- (2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל- 17% מהשכר הממוצע מתגמול וכן מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;
(2) סכום השווה ל- 40% מתגמול וכן מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו- (2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1);
(3) סכום השווה ל- 13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל- 17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד.
(ב) הסכומים שינוכו לפי סעיף-קטן (א)(1) ו- (3) לא יעלו על סכום השווה ל- 13% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל- 17% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.
(ג) לעניין סעיף זה וסעיפים 12א ו- 12ב :
"תגמול" - כל אחד מאלה:
(1) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם לפי פרק ג' לחוק הביטוח;
(2) דמי פגיעה כמשמעותם לפי פרק ה' לחוק הביטוח;
(3) (נמחקה);
(4) גמלה המשולמת לעובד לפי הוראות פרק ח' לחוק הביטוח;
(5) תגמול כמשמעותו לפי פרק י"ב לחוק הביטוח.
"מועסק בעל יכולת עבודה מופחתת" - כל אחד מאלה:
(1) מי שזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום;
(2) מי שמתקיים בו האמור בפסקה (17) לתוספת הראשונה;
(3) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007."
2. כללי - דברי הסבר
"הכנסה", לצורך חישוב הזכאות לגמלה וגובהה, מוגדרת בפרק ד' לחוק הבטחת הכנסה בסעיפים 12-9ב. סעיפים אלה מונים שורה ארוכה של נתונים שיש להתחשב בהם בעת קביעת הכנסה של מבקש הגמלה. בין נתונים אלה, למשל, נבחנת הכנסתו הישירה של המבקש, כולל, למשל, גמלאות אחרות המשולמות לו, דמי מזונות או תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית. וכן הכנסות "עקיפות", דוגמת הכנסות מנכסים. פרק ד' גם מונה הכנסות שלא יובאו בחשבון במבחן ההכנסה, ובהן, למשל, קיצבת ילדים ומענקים לחיילים משוחררים {בג"צ 10662/04 סלאח חסן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', תק-על 2012(1), 5203 (2012)}.
3. ניכוי מקיצבת השלמת הכנסה - כפל קצבאות - התביעה נדחתה
ב- ב"ל (ת"א) 44163-03-14 {משה אטיה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(4), 1087 (2014)} התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום השלמת הכנסה לקיצבת הזקנה שהוא מקבל. בית-הדין קבע, כי שעה שהתובע מקבל הכנסה ממקור אחר {קיצבה ממשרד האוצר}, הנתבע פעל כדין כאשר הפחית את ההכנסה ממקור אחר, מסכום הזכאות לגמלה.
4. זכאות להשלמת הכנסה - הכנסות התובע עלו על ההכנסה המותרת לתשלום השלמת הכנסה {הכנסות מהשכרת דירה} - התביעה נדחתה
ב- ב"ל (ת"א) 23289-02-13 {עמוס אטקוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(3), 12904 (2014)} התובע הגיש כתב תביעה מפורט, כנגד החלטת הנתבע הדוחה את תביעתו להשלמת הכנסה, כיוון שהכנסותיו עלו על ההכנסה המותרת לתשלום השלמת הכנסה.

הנתבע טען, כי לתובע דירה בארצות-הברית המושכרת בסך השווה לפחות ל- 5,209 ש"ח, דירה שנרכשה ממכירת דירה בישראל, תוך שהוסבר, כי ההכנסות שנלקחו בחשבון הן ההפרש בין שכר דירה בחוץ-לארץ לדירה השכורה בארץ בה מתגורר התובע, ולאחר עדכון שבוצע לבקשתו, נלקח בחשבון סך 1,996 ש"ח, על-פי תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה ותוך שהובהר, כי לא בוצעה כל התחשבנות בסכומים שמעביר הוא לרשויות בארצות-הברית.

בית-הדין קבע, כי הנתבע הפחית מהכנסות התובע משכר דירתו את שכר הדירה שהוא משלם בארץ וראה בחלק מההפרש {1,996 ש"ח}, כהכנסתו וזאת על-אף שלא נקבע בדין, כי יש להפחית מה"הכנסה", הוצאות כלשהן. לפיכך אין מקום להפחתה כאמור בענייננו.

לפיכך קבע בית-הדין, משעסקינן "בהקלה על הקלה" - ודאי אין מקום לטענת התובע. משלא טעה הנתבע, משגם פרשנותו המקלה אין בה כדי לזכות התובע בהשלמת הכנסה להכנסות התא המשפחתי, התביעה נדחתה.

5. קיצבת השלמת הכנסה - הגדלת קיצבה אחת וביטול קיצבה אחרת - "נקודת איפוס הגמלה" - התביעה נדחתה
ב- ב"ל (ת"א) 13317-01-13 {נ' ל' נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(3), 7641 (2014)} הנתבע טען, כי כאשר הופסק תשלום דמי המזונות לתובעת, הוגדלה גמלת השלמת ההכנסה ששולמה לה בסכום הזהה לסכום דמי המזונות ששולם עד לאותה עת.

לטענתו, אילו המשיכה התובעת לקבל דמי מזונות ממילא היה נגרע הסכום מקיצבת השלמת ההכנסה ששולמה לתובעת, כך שאין משמעות כספית לסיווג התשלום על חשבון דמי המזונות, שכן סכום דמי המזונות שנפסק לתובעת היה נמוך מסכום הבטחת ההכנסה לו היתה זכאית במהלך השנים.

בית-הדין קבע, כי ההכנסות הרלוונטיות לחישוב "נקודת איפוס הגמלה" אינן קשורות להוראות המיוחדות שבחוק הבטחת הכנסה, ותכליתן הוא להגביל את הזכות לדמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, מקום שלזוכה יש הכנסות ממקורות עצמאיים העולות על הסכומים המפורטים בתקנות, ואין בהוראות הללו כדי לבטל את ההוראות בדבר מניעת כפל גמלאות.

לנוכח כל האמור, ומאחר שמתעודת עובד ציבור עלה, כי לכל אורך התקופה שבמחלוקת שולמה לתובעת גמלת הבטחת הכנסה בסכום העולה על דמי המזונות להם היתה זכאית, התביעה נדחתה.

במקרה דומה, ב- ב"ל (חי') 22861-03-11 {א ע נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(3), 2200 (2012)} בית-הדין קבע, כי צירוף הכנסת התובעת מעבודתה והסכומים שקיבלה ממעבידה בגין דמי הבראה ודמי ביגוד, עלו על "נקודת איפוס הגמלה", כפי שנקבעה בחוק המזונות והתקנות על פיו, וזאת גם אם היינו מפחיתים לצורכי העניין את הסכומים בגין הפרשת התובעת לקרן השתלמות ודמי חבר וועד עובדים מחישוב שכר עבודתה, המגיעים יחדיו לכל היותר לסך 288 ש"ח לחודש.

לפיכך, קבע בית-הדין, כי שכרה של התובעת אכן גבוה מהשכר המזכה על-פי החוק והתקנות בתשלום גמלת מזונות. לכן התביעה לתשלום דמי מזונות נדחתה.
6. קיצבת השלמת הכנסה - דמי מזונות שהתקבלו באיחור של כמה שנים לא שללו זכאות רטרואקטיבית לגמלת הבטחת הכנסה
ב- ב"ל (ת"א) 6881/06 {דינה גולן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2007(3), 4650 (2007)} הסוגיה המשפטית שנדונה היא מהו הדין בסיטואציה בה מבוטחת המקבלת גמלת הבטחת הכנסה, על יסוד מצב עובדתי נתון ונכון, מקבלת לפתע כספים המשולמים לה על חשבון חוב עבר.

האם יש לראות כספים אלו כחלק מהכנסתה הנוכחית, או שמא לראות בהם באופן רטרואקטיבי חלק מהכנסתה באותם חודשים בהם אמורים היו להיות משולמים.

בית-הדין קבע, כי ההסדר החוקי בחוק הבטחת הכנסה שם דגש על הכנסתו של המבוטח בפועל, נכון לאותם חודשים לגביהם נבדקה הזכאות, וזאת לצורך הגשמת התכלית החקיקתית של סיוע מינימאלי לאדם הנזקק לכך באותה עת.

התובעת היתה זכאית לפיכך לקבל גמלת הבטחת הכנסה בכל התקופה במהלכה לא קיבלה מזונות כלשהם בפועל. העובדה שקיבלה בדיעבד חלק מסויים מהחוב, באיחור של מספר שנים - אינה יכולה לשלול את זכאותה בדיעבד, ואינה יכולה להקים לה חוב כלפי הנתבע להחזר גמלה ששולמה לה כדין ותוך שעמדה בכל המבחנים החוקיים.
7. גמלת הבטחת הכנסה - סכום כסף שהוא בגדר נכס {פיננסי} - התביעה נדחתה
ב- ב"ל (נצ') 1738/05 {פריד טראבשה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2006(3), 3321 (2006)} נדונה תביעה במסגרתה ביקש התובע, כי בית-הדין יורה לנתבע לשלם לו גמלת הבטחת הכנסה מלאה, החל מחודש נובמבר 2004 ועד בכלל או לערוך לו חישוב לפי סכום הפיקדון בפועל, ככל שהוא משתנה.

הנתבע הבהיר, כי החל מחודש ינואר 2005 החל להביא בחשבון כנכס, סכום של 145,000 ש"ח אשר הופקדו בחשבונו של התובע, בחודש נובמבר 2004.

עוד הוסיף הנתבע, כי הוא פעל בהתאם לסעיף 9(ג)(1) לחוק הבטחת הכנסה ובהתאם לתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה עת התייחס לסכום, התייחסות אשר גרמה לכך שמחודש ינואר 2005 קיבל התובע גמלת הכנסה אשר הופחתה ב- 961 ש"ח, הקטנה שפחתה ל- 545 ש"ח מחודש נובמבר 2005 וזאת לאחר שהתובע הגיש תביעה חדשה, לה צירף תדפיס בנק מיום 28.10.05, לפיו ברשותו 81,265.78 ש"ח.

בית-הדין קבע, כי התובע לא הוכיח את הוצאת הכספים ולא הצביע באיזה שיעור ומידה פחת {לפי חודשים} הסכום. בית-הדין קבע, כי הסכום הוא בגדר נכס אשר החישוב לגביו נעשה בהתאם לתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה. לפיכך, התביעה נדחתה.

במקרה דומה, ב- ב"ל (יר') 40135/97 {קרוטוב אלה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2001(2), 1043 (2001)} הצדדים לא חלקו על כך, שיש לראות בפיצויים ששולמו לתובעת בגין תאונת הדרכים "נכס", לפי החוק.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הכנסה - ניכויים (סעיף 12 לחוק)