חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- כללי
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- זכאות - תנאי זכאות (סעיף 2 לחוק)
- זכאות - סייג לזכאות (סעיף 3 לחוק)
- זכאות - זכאות מותנית לגמלה (סעיף 3א לחוק)
- זכאות - ערר שטרם ניתנה בו החלטה (סעיף 3ב לחוק)
- זכאות - זכאות בני זוג (סעיף 4 לחוק)
- הגמלה - שיעור הגמלה (סעיף 5 לחוק)
- גמלה - גמלה לבני זוג (סעיף 6 לחוק)
- גמלה - סכום קובע (סעיף 7 לחוק)
- גמלה - גמלה שלא תשולם (סעיף 8 לחוק)
- הכנסה (סעיף 9 לחוק)
- הכנסה - הוראות מיוחדות לעניין נכס שהוא רכב מנועי (סעיף 9א לחוק)
- הכנסה - הכנסות שלא יחשבו (סעיף 10 לחוק)
- הכנסה - הכנסות בני הזוג (סעיף 11 לחוק)
- הכנסה - ניכויים (סעיף 12 לחוק)
- הכנסה - ניכויים לעניין מי שטרם מלאו להם 55 שנים ולא משתלמות להם קיצבאות שאירים או תלויים (סעיף 12א לחוק)
- ניכויים לעניין מי שהגיעו לגיל פרישה, ומי שמשתלמות להם קיצבאות זקנה, שאירים או תלויים (סעיף 12ב לחוק)
- תביעות - בירור תביעות (סעיף 13 לחוק)
- תשלום גמלאות - תקופת התשלום (סעיף 14 לחוק)
- תשלום גמלאות - זכאי לגמלה שיצא את ישראל (סעיף 14א לחוק)
- תשלום גמלאות - מענק חימום (סעיף 14ב לחוק)
- תשלום גמלאות - מענק פטירה (סעיף 15 לחוק)
- תשלום גמלאות - תשלום באמצעות גוף אחר (סעיף 16 לחוק)
- תשלום גמלאות - זכות לתביעה ולפיצוי (סעיף 17 לחוק)
- תשלום גמלאות - סמכות לשלול גמלה (סעיף 18 לחוק)
- הוראות עזר לביצוע - חובת התובע (סעיף 19 לחוק)
- הוראות עזר לביצוע - חובת עדכון פרטים (סעיף 20 לחוק)
- הוראות עזר לביצוע - מסירת מידע מטעה או אי-מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי (סעיף 20א לחוק)
- הוראות עזר לביצוע - עונשין (סעיף 20ב לחוק)
- הוראות עזר לביצוע - חקירה ודרישת ידיעות (סעיף 21 לחוק)
- שונות - אחריותם של מנהלים (סעיף 22 לחוק)
- שונות - תחולת הוראות חוק הביטוח (סעיף 23 לחוק)
- שונות - צרכים מיוחדים (סעיף 24 לחוק)
- שונות - מימון (סעיף 25 לחוק)
- שונות - בית-הדין לעבודה (סעיף 26 לחוק)
- שונות - הגשת תביעות ותשלום גמלאות (סעיף 27 לחוק)
- שונות - תיקון חוק הביטוח (סעיף 28 לחוק)
- תיקון חוק שירותי הסעד (סעיף 29 לחוק)
- הוראות מעבר (סעיף 30 לחוק)
- הוראות מיוחדות (סעיף 30א לחוק)
- ביצוע (סעיף 31 לחוק)
- תחילה (סעיף 32 לחוק)
הוראות עזר לביצוע - מסירת מידע מטעה או אי-מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי (סעיף 20א לחוק)
1. הדיןסעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 קובע כדלקמן:
"20א. מסירת מידע מטעה או אי-מסירת מידע שדרש המוסד לביטוח לאומי (תיקון התשס"ה (מס' 2))
הוראות סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי יחולו גם לגבי מי שתובע או מקבל גמלה או מענק לפי חוק זה."
2. כללי
סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה מחיל על תביעות לגמלת הבטחת הכנסה את הוראות סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי.
סעיף 327(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי במצב בו הוכח להנחת-דעתו של המוסד לביטוח לאומי כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מוטעה ביודעין או נמנע מלמסור מידע ביודעין שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, המוסד ידחה בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או יפסיק בשל כך את תשלום הגמלה כולה או חלקה.
כאשר מדובר בהסתמכות בתום-לב של התובע על ייעוץ משפטי, בנסיבות אלה אין בסיס לקביעה כי התובע מסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה ביודעין.
במצב דברים בו נחתם בין התובע לבין בת זוגתו חוזה נישואין אך הנישואין לא מומשו בפועל, לא ניתן לומר כי התובע מסר מידע מטעה ביודעין.
כאשר התובע ובת זוגתו לא נחשבו "בני זוג" לפי הגדרת סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, לא קמה חובה על התובע למסור לנתבע מידע על הכנסותיה של "בת זוגתו" ומכל מקום המידע האמור אינו כזה שיש בו להשפיע על זכותו לגמלה.
המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי להפעיל נגד התובע את הסנקציה שבסעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה בשל ניסיון להסתיר את הקשר של התובע עם בת זוגתו שבא לידי ביטוי בציון מעמדו כ"גרוש" בתביעתו לגמלת הבטחת הכנסה.
אין בהוראות סעיפים 20-19 לחוק הבטחת הכנסה כדי לשלול זכות לגמלה בנסיבות בהן קיימת זכאות לגמלה, אף אם התובע לא קיים את חובתו למסור מידע נכון למוסד לביטוח לאומי.
3. האם פיצויים ששולמו לתובע בגין תאונת דרכים יחשבו כ"הכנסה" לעניין בחינת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, והאם הנתבע נהג כדין בזקיפת אותם פיצויים על חשבון גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לתובע?
ב- ב"ל (נצ') 35483-06-10 {חוני רפאל בוקר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.12.12)} נדונה השאלה האם פיצויים ששולמו לתובע בגין תאונת דרכים יחשבו כ"הכנסה" לעניין בחינת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, והאם הנתבע נהג כדין בזקיפת אותם פיצויים על חשבון גמלת הבטחת ההכנסה המגיעה לתובע.
התובע טען כי אין לראות בסכום אותו קיבל התובע כהכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה, וכי אין בחוק הבטחת הכנסה כל התייחסות לסמכות המוסד לתבוע החזר גמלאות במקרה של אי-מסירת מידע על-פי הוראות סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה.
עוד הוסיף התובע, כי דיווח לנתבע על מעורבותו בתאונת הדרכים משנת 2003, וזאת עשה באמצעות טופס כתב התביעה לגמלת הבטחת הכנסה, ועל-אף שנטל ההוכחה לעניין מקור הכנסתו של התובע מוטל על הנתבע, הנתבע לא הביא כל ראיה לעניין זקיפת ההכנסה, והסתפק בהעלאת טיעונים ללא שגיבה אותם באסמכתאות או בנוסחאות כלשהן.
יחד-עם-זאת, הסיוע שהתקבל לידי התובע הינו סיוע חד-פעמי, והנתבע לא הוכיח כי התובע קיבל עזרה חודשית מקרוביו בהתאם לחישוב תקופת עבודת התובע שהיה אמור לעבוד בה, היה על הנתבע לחשב את ההכנסה החל מיום התאונה, ולא מיום התשלום בפועל.
סיכומו-של-דבר, סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה אינו מטיל על התובע חובת דיווח כאשר לא חל שינוי במצבו, ולפי טענת התובע, הוא הוכיח כי לא חל כל שינוי במצבו לאחר שהוכיח את סכום הפיצויים.
הנתבע טען כי הסכום הינו נכס פיננסי כהגדרתו בסעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה וכי הסכום אינו נכלל ברשימת התשלומים המפורטת בתקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה ולכן אין לקבל טענה לפיה לא מדובר בסכום הנחשב כהכנסה.
הנתבע הוסיף וטען כי פעל בהתאם לסעיף 9(ג)(1) לחוק הבטחת הכנסה ובהתאם לתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה עת התייחס לסכום, התייחסות אשר גרמה לכך שהתובע קיבל גמלת הכנסה מופחתת מבעבר.
עוד הוסיף הנתבע כי אין לקבל את טענת התובע לפיה מדובר בסכומים הנופלים בגדר תמיכה ולונטרית, באשר אין מדובר בסכומים קטנים לאורך תקופה קצרה, וכי התובע הסתיר במודע את קבלת הפיצויים מחברת הביטוח.
בית-הדין דחה את התביעה מאחר ולא מצא ממש בטענת התובע שלא חל כל שינוי במצב הכנסותיו של התובע וכי לא היה בכך משום פטור מחובת הדיווח אודות סכום הכסף שהתקבל לידיו בעקבות אותה תאונה, כל שכן ומדובר בסכום כסף משמעותי למקבל גמלת הבטחת הכנסה.
סעיפים 20 ו- 20א לחוק הבטחת הכנסה קובעים את החובה המוטלת על המבוטח למסור מידע אמת למוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לתביעתו.
סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי המקבל גמלה יודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי תוך שלושים ימים, על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה {ראה עב"ל 157/07 אנה פירוגובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.07.08)}.
4. האם הופסק תשלום גמלת הבטחת הכנסה לתובעת בשל הכנסות רעיוניות מנכס העולות על סכום הגמלה?
ב- ב"ל (יר') 11399-08 {באסמה אבו זיאד נ' ביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.11.12)} נדונה השאלה האם הופסק תשלום גמלת הבטחת הכנסה לתובעת בשל הכנסות רעיוניות מנכס העולות על סכום הגמלה.
התובעת טענה כי החלטת הנתבע על-פיה הופסק תשלום גמלת הבטחת הכנסה לתובעת בשל הכנסות רעיוניות מנכס העולות על סכום הגמלה אינה כדין.
הנתבע טען כי התובעת העלימה מן הנתבע זכויות שירשה מאביה בנכס בשכונת הדואר אל-ראם ועל-כן דין התביעה להידחות מטעם זה בלבד.
בית-הדין קיבל את התביעה מאחר וטענת הנתבע לפי סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה היא טענה המייחסת לתובעת העלמת מידע מתוך כוונת מרמה, ועל-פי הפסיקה, טענות מן הסוג הזה טעונות הוכחה ברמת הוכחה מוגברת ביחס לנטל האזרחי הרגיל של מאזן ההסתברויות.
5. האם הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי לבעלה של התובעת היו הכנסות מחנות מכולת וכי התובעת נמנעה ביודעין מלמסור לנתבע על הכנסות אלה?
ב- ב"ל (יר') 11716-09 {פאטמה חושיה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.08.12)} נדונה השאלה האם הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי לבעלה של התובעת היו הכנסות מחנות מכולת וכי התובעת נמנעה ביודעין מלמסור לנתבע על הכנסות אלה.
התובעת טענה כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח כי לבעלה של התובעת היו הכנסות מחנות מכולת וכי התובעת נמנעה ביודעין מלמסור לנתבע על הכנסות אלה.
הנתבע טען כי חנות המכולת היתה של בעלה של התובעת וכי הופעלה על ידו ברציפות עד למועד מתן החלטות הנתבע נושא הליך זה, לפחות.
החלטות הנתבע בדבר הפסקת זכאותה של התובעת רטרואקטיבית ובדבר הפעלת סעיף 20א לחוק הבטחה בעניינה של התובעת, התבססו על ממצאי חקירות שביצע הנתבע, הכל בנימוק שהתובעת הסתירה מהנתבע את העובדה שמזה כשנה וחצי בעלה הינו בעל חנות מכולת בשכונת א-טור אשר מפיקה הכנסות חודשיות השוללות את זכותה של התובעת לגמלה.
בית-הדין דחה את התביעה מאחר כי לא נפל פגם בהחלטת פקידת התביעות להפעיל בעניינה של התובעת את סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה, אשר מחיל לעניין תביעה לגמלה על-פי החוק להבטחת הכנסה את סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי מבוטח אשר נמנע מלמסור מידע ביודעין שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה כפוף לסנקציות שקבועות בסעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי.
עוד הוסיף בית-הדין כי מן הראיות עולה שהתובעת נמנעה ביודעין מלדווח למוסד על פתיחת חנות המכולת על-ידי בעלה ועל-כן פקידת התביעות היתה מוסמכת להפעיל בעניינה של התובעת את סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה.
6. האם זכאית התובעת לגמלת מזונות והבטחת הכנסה, והאם בדין דחה הנתבע את תביעת התובעת לגמלאות אלו, בשל הכנסות שיש לתובעת, כטענתו, בגין השכרת נכס?
ב- ב"ל (יר') 11855-09 {האגר ג'ולאני נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.02.12)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לגמלת מזונות והבטחת הכנסה, והאם בדין דחה הנתבע את תביעת התובעת לגמלאות אלו, בשל הכנסות שיש לתובעת, כטענתו, בגין השכרת נכס.
התובעת טענה כי הגישה לנתבע טופס תביעה להבטחת הכנסה, ובו הצהירה כי אינה עובדת ומתפרנסת מעזרת ילדיה.
הנתבע טען כי על-פי חקירתו, התובעת משכירה שלושה חדרים בבאב חוטה שבעיר העתיקה ירושלים בסכום העולה על סכום כל גמלה בנפרד.
בית-הדין דחה את התביעה מכוח סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה, באשר הוא מחיל את הוראות סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי, הדן במקרים של אי-מסירת מידע או מסירת מידע מוטעה על-ידי המבוטח התובע זכויות מהנתבע.
בהתאם לסעיפים אלו, רשאי הנתבע לדחות תביעה או להפסיק תשלום גמלה, זאת לאחר שניתנה למבוטח הזדמנות להשמיע את טענותיו, כאשר במקרה שלפנינו, נשלח לתובעת מכתב שימוע, אולם היא לא נענתה לו.
7. האם בדין נשללה גמלת התובעת על-פי סעיפים 19
ו- 20 לחוק הבטחת הכנסה?
ב- ב"ל (ב"ש) 57794-01-11 {סארה אבו גאמע נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.02.12)} נדונה השאלה האם בדין נשללה גמלת התובעת על-פי סעיפים 19 ו- 20 לחוק הבטחת הכנסה.
התובעת טענה בכתב תביעתה כי היא גרושה וכי היא מתגוררת אצל הורים שלה מאז שהתגרשה וכי אין לה בן זוג. עוד הוסיפה התובעת כי דחיית תביעתה אינה כדין ואין כל יסוד לדחיה.
הנתבע טען כי התובעת קבלה הבטחת הכנסה על-סמך הצהרתה כי היא גרושה ואולם ממידע שהתקבל אצל הנתבע מבית החולים סורוקה התברר כי התובעת נשואה בנישואין שניים וכי היא מטופלת במרפאת הפוריות בבית החולים סורוקה.
עוד הוסיף הנתבע כי התובעת לא הודיעה על נישואיה ועל ניהול משק בית משותף ולא המציאה לנתבע מסמכים, כפי שנתבקשה, ובכך הפרה את חובותיה על-פי סעיפים 19 ו- 20 לחוק הבטחת הכנסה.
בית-הדין דחה את התביעה לאור העובדות כי הנתבעת לא שיתפה פעולה עם הנתבע ולא המציאה את המסמכים הנדרשים לטיפול ובירור תביעתה בנוגע למעמדה כנפרדת ועל-כן בדין נדחתה תביעתה בהתאם לסעיפים 19 ו- 20 לחוק.
ב- ב"ל (ב"ש) 57794-01-11 {סארה אבו גאמע נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.02.12)} נדונה השאלה האם בדין נשללה גמלת התובעת על-פי סעיפים 19 ו- 20 לחוק הבטחת הכנסה.
התובעת טענה כי מאז גירושיה לא התקיים משק בית משותף בינה לבין גרושה, וכי הם לא התגוררו תחת קורת גג אחת וזאת על-אף שהדירה היתה בבעלות שניהם ולפיכך המוסד לביטוח לאומי צריך לבטל את חובה של התובעת ולהחזיר לה את תשלום הגמלאות אשר קוזזו.
הנתבע דחה את תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה בטענה, כי התובעת מתגוררת עם גרושה, ולפי טענת הנתבע, התובעת וגרושה המשיכו לנהל משק בית משותף לאחר שהתגרשו, כאשר התובעת מסרה לנתבע מידע מטעה בנוגע למצבה המשפחתי ועל-כן חל לגביה סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה.
בית-הדין דחה את התביעה לאור העובדות כי הנתבעת לא שיתפה פעולה עם הנתבע ולא המציאה את המסמכים הנדרשים לטיפול ובירור תביעתה בנוגע למעמדה כנפרדת ועל-כן בדין נדחתה תביעתה בהתאם לסעיפים 19 ו- 20 לחוק הבטחת הכנסה.
ב- ב"ל (יר') 10241-09 {סעדייה רג'בי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.01.12)} נדונה השאלה האם בדין נשללה גמלת התובעת על-פי סעיפים 19 ו- 20 לחוק הבטחת הכנסה.
התובעת טענה כי אין לה נכסים בחברון וגם לא לחמה, האחים של בעלה לא מסכימים לתת להם כל מסמך על בעלות הנכסים השייכים להם, כאשר הבקשה לקבל את המסמכים הללו אינה רלוונטית.
עוד הוסיפה התובעת, כי המציאה לנתבע צו ירושה בו רשום שאין נכסים בשכונות המצויינות בדרישת הנתבע.
הנתבע טען כי התובעת העלימה מידע במסגרת תביעתה להבטחת הכנסה ובשל כך יש להפעיל נגדה את הסנקציה הקבועה בסעיף 20א לחוק.
בית-הדין קבע כי אין מקום להפעיל את הסנקציה הקבועה בסעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה.
טענות הנתבע בדבר העלמת מידע מצד התובעת בדבר זכויותיה של התובעת בנכסי עזבון אביה בעיר העתיקה ובחברון לא היו מבוססות, כאשר הנתבע ביסס את טענתו בדבר העלמת מידע כאמור על הודעת אחיה של התובעת, בו העיד על נכסי אביו ואבי התובעת במקומות אלה, אך מהודעה זו עולה כי מדובר בנכסים של סבה של התובעת שטרם חולקו בין אבי התובעת ואחיו.
סיכומו-של-דבר, בנסיבות אלה, בית-הדין לא היה סבור כי היתה חלה על התובעת חובה לגלות קיומם של נכסים אלה במסגרת תביעותיה להבטחת הכנסה.

