דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה
הפרקים שבספר:
- דיני הפקעה - כללי
- חוקיות ההפקעה ותקיפת ההפקעה
- פיצויי הפקעה
- פיצוי מכוח עילת תביעה חוקתית
- תום תקופת ההפקעה והשבת הקרקע לבעליה
- ביטול ההפקעה
- העברה רצונית והעברה כפויה של קרקע לרשות הציבורית
- הפקעה לפי חוק רכישת מקרקעים
- השם הקצר
- פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) - פירוש
- סמכויות שר האוצר
- חקירה מוקדמת
- פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) - הודעות
- טענות נגד הרכישה
- סמכות להעביר קרקע
- סמכות לקנות החזקה
- הפרוצדורה שיש לנקוט בה במקרה שאין מוסרים חזקה
- סכסוכים בדבר פיצויים וזכות קניין יושבו על-ידי בית-המשפט
- החלטה בהיעדרם של הצדדים
- אין להכריח את הצד למכור או להעביר חלק מבית
- תקנון בעניין הערכת הפיצויים
- פיצויים על אובדן דמי חכירה
- סמכותו של שר האוצר לחזור בו מרכישת הקרקע
- הוראות בנידון תשלום הוצאות
- דחיית תשלום הפיצויים - תשלום על-ידי שר האוצר כוחו יפה כסילוק מלא של פיצויים
- בעלים רשומים או צדדים המחזיקים בקרקע כבעלים דינם כזכאים בקרקע
- מששילם שר האוצר הריהו פטור מאחריות
- הקנייה ורישום
- פיצויים על קרקע שנלקחה להרחבתן או לסלילתן של דרכים וכו'
- תשלום בעד השבחה כשלוקחים קרקע לסלילת דרכים או להרחבתם
- רכישה בידי בני אדם זולת שר האוצר, או מטעמם
- עונשו של המפריע לקבלת החזקה
- הטלת הפקודה על קרקעות הווקף ועל שאר קרקעות דומות
- תקנות; ביטול
- ועדה מקומית - תפקידים וסמכויות
- מטרת ההפקעה
- ביצוע ההפקעה ופיצויים
- חילופי קרקע - הסכם אינו היתר לחריגה
- שיכון חלוף - דין רכוש שהופקע
- השימוש במקרקעין שהופקעו
- תביעת פיצויים לפי סעיפים 197 ו- 198 לחוק התכנון והבניה
חקירה מוקדמת
סעיף 4 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 קובע כדלקמן:"4. חקירה מוקדמת (פק' 34 לש' 1946)
(1) כל אימת שדרושה קרקע בכל מקום שהוא לכל צורך ציבורי מותר לשר האוצר ולפקידיו ולפועליו ולכל בני האדם המורשים על-ידי שר האוצר לשם זה לעשות את הדברים דלקמן כולם או מקצתם:
(א) לעלות עליה ולערוך מדידות מכל קרקע במקום זה;
(ב) לחפור בשכבות שמתחת לקרקע או לערוך בהן קדיחות;
(ג) לעשות את כל הפעולות האחרות שתהיינה דרושות כדי לברר אם הקרקע מתאימה למטרה זו וכן לברר את שווי הקרקע וכל הבניינים, העצים והיבול שעליה;
(ד) לפנות את הקרקע העומדת לרכישה ולפרט ולסמן את גבולות הקרקע הזאת והעבודה שעומדים לעשות עליה, אם יש עבודה כזאת.
(2) בהקדם הנוח לאחר כל עליה על קרקע שבוצעה לפי סעיף-קטן (1), ישלם שר האוצר תמורת כל נזק שנגרם, ובמקרה סכסוך בדבר הסכום שיש לשלמו, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או האדם התובע פיצויים לפנות אל בית-המשפט בבקשה לקבוע אותו סכום."
סעיף 4 לפקודת הקרקעות קובע כי כל אימת שקרקע מסויימת דרושה לצורך ציבורי כלשהו מותר לשר האוצר, לפקידיו ופועליו ולכל מי שהורשה לכך על ידיו לעשות באותה קרקע את הפעולות המנויות בסעיף, ואשר מטרתן היא לברר אם הקרקע אכן מתאימה למטרה שנקבעה וכן שוויה.
תנאי מוקדם לכניסה לכל בניין או חצר גדורה או גן המחובר לבית {במקרה שאין הסכמה של המחזיק בקרקע} הוא מתן הודעה מוקדמת, של לפחות שבעה ימים מראש, למחזיק באותה קרקע.
סעיף-קטן (2) קובע כי "בהקדם הנוח לאחר כל עליה על קרקע שבוצעה לפי סעיף-קטן (1), ישלם שר האוצר, תמורת כל נזק שנגרם, ובמקרה סכסוך בדבר הסכום שיש לשלמו, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או האדם התובע פיצויים לפנות אל בית-המשפט בבקשה לקבוע את אותו סכום".
כל אדם אשר מפריע בזדון או המונע את שר האוצר או כל אדם הפועל מטעמו או מכוחו, מלהיכנס או להשתמש באיזו קרקע שהיא בהתאם להוראות הפקודה או מציק, מונע או מפריע לאותו אדם כשהוא מחזיק באותה קרקע, יאשם בעבירה, ויהא צפוי, בצאתו חייב בדין, לקנס או למאסר או לשניהם כאחד, כקבוע בסעיף 23 לפקודה.
ראה בעניין זה ת"א (ת"א) 134/51 {יוסף גליננסקי ואח' נ' ראש העיריה, חברי המועצה, ובני העיר תל-אביב, פ"מ ז' 208 (1951)} בו נאמר כי:
"כשמחזיק בקרקע מסרב לתת לנציב העליון להיכנס, כשזה האחרון רשאי לעשות את זאת לפי הסעיף 7(2), אזי המחזיק עובר על-ידי זה עבירה פלילית. קרוב לוודאי - אין צורך להחליט על-כך כעת - שהסעיף 23 גם חל, כשנציב רוצה להיכנס בתוקף הסעיף 4 {בדיקה קודמת וכו'} ולא נותנים לו את האפשרות, כי הסעיף 23 מדבר בסעיפי-המשנה (א) על הוראות הפקודה {בלשון רבים}, אבל אין לקרוא בתוך הסעיף 23 מילים אשר אינן בו והמגבילות את תקפו לסעיף 4 בלבד."
ואילו ב- ע"א 219/66 {יעקב ילוז נ' רשות הפיתוח ואח', פ"ד כ(4), 603 (1966)} קבע הנשיא {אגרנט} נקבע מפורשות כי הסנקציה העונשית שבסעיף 23 לפקודה נועדה גם כדי להבטיח ששר האוצר או מי שהורשה על ידיו, יוכל לבצע על הקרקע הנדונה, ללא הפרעה, את הפעולות המוזכרות בסעיף 4 לפקודה, עוד לפני שהחלו הליכי ההפקעה "ואכן, ייתכן מאוד, שבמקרה כזה מהווה אותה סנקציה עונשית אפילו האמצעי, היחיד, שנקבע כדי לשרת את המטרה האחרונה".

