סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• הגדרת מוניטין
• קנייניות המוניטין
• דרכי הוכחת קיומו של מוניטין
• סוגי מוניטין
• חישובו של המוניטין
• דילול של מוניטין
• פסיקת בתי-המשפט - הגדרות, יצירת מוניטין
• עילות תביעה וסעדים משפטיים שעניינם תשלום בגין מוניטין
• בעל בית ודייר המוגן - תשלום בגין מוניטין
• שותפויות
• כללי
• הפקעת מקרקעין
• מבוא
• גניבת עין
• הפרת סימן מסחר
• פטנטים ומדגמים
• זכות היוצרים
• עשיית עושר ולא במשפט
• מכירת מוניטין ותנאי בהסכם בדבר אי-התחרות
• הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
• הפרת חוזה ופסיקת פיצוי בגין נזק למוניטין
• המוניטין כנכס בר-חלוקה
• נכסי קריירה - המוניטין
• מס הכנסה
• הגדרת המוניטין וחישובו בענייני המס
• מכירת לקוחות כמכירת מוניטין
• הפרדת מוניטין אישיים מן העסקה והתקשרות נפרדת לגביהם
• מכירת חלק מן המוניטין
• מה בין מוניטין אישיים למוניטין עסקיים
• נטל וכמות הראיה בהוכחת המוניטין
• זיהויו של מוניטין בעסקת רכישת מניות
• הוצאות הוניות ומוניטין

הפרת חוזה ופסיקת פיצוי בגין נזק למוניטין

1. נזק למוניטין הוא נזק ממוני שיש להוכיחו תוך הוכחת נתונים שיאפשרו כימותו
ב- ע"א (חי') 2702/04 {שטסל אחזקות בע"מ ואח' נ' סיטאקו בע"מ, תק-מח 2005(3), 608 (2005)} ביטל בית-המשפט של ערעור את פסיקת הפיצוי בגין נזק למוניטין שנפסק לטובת הזוכה בערכאה הנמוכה בקבעו כי:

"מקום שבית-המשפט ציין בעצמו כי אין ראיה לקיום קשר סיבתי בין דברי שטסל לבין כשלון עסקאות בין סיטאקו לגורמים אחרים וכי לא היתה ראיה למידת רצינות אותן עסקאות וסיכוייה של סיטאקו להשתלב בהן, לא הוכח גרם נזק שלא לומר שיעורו."

בסעיף 29 לכתב התביעה טענה סיטאקו כי הפרת ההסכם על-ידי הנתבעים ופעולתם החד-צדדית לסילוקה של סיטאקו משיווק הפרוייקט תוך מתן פרסום על ידם לעובדה זו באוזני כל מי שבא איתם במגע גרמו נזק רב למוניטין של התובעת אותו היא מעריכה ב- 100,000 דולר לפחות.

לא בתביעה ולא בסיכומים שהוגשו לערכאה הראשונה לא הוברר למעשה האם את הטענה לגרם נזק מבקשת סיטאקו לבסס על סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)") או על מקור אחר כלשהו.

הלכה היא כי תיחום היקף הפיצויים המגיעים לנפגע מההפרה על-פי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) מתבצע על בסיס מבחני סיבתיות וצפיות {ראה: רע"א 3557/02 י.י. מפעל טחינה וחלבה זהב בע"מ נ' ביכורי השדה דרום שיווק (1994) בע"מ, פ"ד נח(1), 162 (2003), וכן את ע"א 355/80 אניסמוב נ' מלון טירת בת שבע, פ"ד לה(2), 800 (1981)}.

נזק למוניטין הוא נזק ממוני שיש להוכיחו תוך הוכחת נתונים שיאפשרו כימותו {ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, נתניה, פ"ד נג(3), 443 (1999)}.

בעניין שטסל, יצויין כי בעיקרי הטיעון של המשיבה כי ההשמצות אותן הפיצו המערערים כמותן כהוצאת לשון הרע וסבורה כי היה מקום לגזור גזרה שווה מחוק איסור לשון הרע ביחס לשני המקרים שהוכחו, ללא הוכחת נזק, וסבורה כי הסכום שנפסק לה אינו חורג מן הסביר.

לא רק שאין בכתב התביעה זכר למרכיבים עובדתיים של עילה על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אלא, שכפי שהוברר לעיל נזק למוניטין הוא, נזק ממוני המחייב הוכחתו על דרך של הוכחת נתונים שיאפשרו את כימותו.

משכך, נקבע על-ידי בית-המשפט כי, לא היה מקום לפסוק לסיטאקו פיצויים בגין פגיעה במוניטין ויש לבטל את חיובם של המערערים בפיצוי זה.

2. אין לטעון טענה סתמית בדבר נזק למוניטין ללא הבאת ראיות
בית-המשפט ב- ע"א (ת"א) 1533/08 {א.מ.י טכנולוגיות רפואיות בע"מ נ' ד"ר גוברין ג'קי, תק-מח 2009(3), 11313 (2009)}קבע לעניין הערעור שכנגד כי:

"בית-המשפט קמא לא פסק למשיב פיצוי בגין פגיעה במוניטין ובשמו הטוב, לאחר שקבע כי לא הוכחה פגיעה כזו ולא הובאו ראיות על-ידי המשיב בעניין זה.

מדובר בקביעה עובדתית שאין מקום להתערב בה, מה גם שהטענה הנ"ל נטענה באופן כללי בלבד ללא כל פירוט בסיכומי המשיב בבית-משפט קמא.

אומנם, בנסיבות דנן בו נדרש הרופא לבצע מספר רב של ניתוחים חוזרים במטופלות בשל הפגם המוכח בשתלים היה מקום להקל בנטל המוטל על מי שמבקש להוכיח פגיעה במוניטין, אך עדיין היה מקום להבאת ראיות לכך, ובמקרה דנן לא הובאו ראיות כאלו ואף לא ראשית ראיה, מעבר לאמירה כללית בתצהיר המשיב. בנסיבות אלה, בצדק קבע בית-משפט קמא קבע כי לא הוכחה פגיעה כזו, ולכן אין מקום להתערב בכך.

לעומת-זאת, יש לקבל את הערעור שכנגד של המשיב לעניין אי-פסיקת הוצאות משפט (בגין האגרות) למשיב, מעבר לשכר הטרחה, שכן לכאורה צד שזכה בדין זכאי להחזר הוצאותיו (כפי שמודה המערערת בהגינות בעיקרי הטיעון מטעמה כשמדובר לשיטתה בהשמטה או טעות). לפיכך מתקבל הערעור שכנגד בנקודה זו."

גם הערעור שכנגד של המשיב התקבל לגבי ההפחתה שהפחית בית-המשפט מהפיצוי המגיע לו של 9% מעלות כל ניתוח עקב שיעור העמלה שבית החולים גבה ממנו, כאשר מדובר בזיכוי שקיבל המשיב בעבור עלות השימוש בחדר הניתוח בלבד (9% מעלות השימוש בחדר הניתוח ולא מעלות הניתוח) ורק כאשר הניתוחים בוצעו במרכז הרפואי חורב, כאשר רוב רובם של הניתוחים החל משנת 2000 בוצעו בבית החולים האיטלקי בחיפה ששם לא היה זיכוי כזה. לכן, יש לקבל את הערעור שכנגד, לעניין הפחתת 9% מעלות כל ניתוח, למעט לגבי הניתוחים שבוצעו במרכז הרפואי חורב.

מוניטין מתייחס לתדמית החיובית של עסק. דא עקא, שנטקום הסתפקה באמירה בעלמא ולא הניחה כל תשתית בדבר הנזק שנגרם לכאורה, למוניטין החברה. אין אנו יודעים מאומה על עסקה של נטקום למעט הציון בסיכומים כי מדובר בגוף תקשורת מוביל שמחזור מכירותיו הינו מאות מליוני שקלים {ת"א (יר') 3936/05 העמותה לקידום הכדורסל בירושלים נ' נטקום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.03.09)}.

ב- ת"א (ת"א-יפו) 28074/08 {פי.סי.גרף בע"מ נ' ארטא ציוד לאומנות גרפיקה ומשרד בע"מ, תק-של 2012(1), 15563 (2012)} נדחתה תביעה בגין נזק למוניטין כדברי בית-המשפט:

"אכן במקרה בו הפרה מוכרת נכס את החוזה ומסרה נכס פגום, עלול קונה לשאת גם בנזקים תוצאתיים כגון אי-הפקת הרווח הצפוי במשך התקופה הסבירה הנדרשת לתיקונו או עד לרכישת נכס חלופי.
נזק כזה הוא בגדר הצפיות, לפחות כאשר הרווח הצפוי הוא בגבולות המקובל מאותו נכס. אלא שהתובעת לא הוכיחה את גובה הנזק.

התובעת לא הציגה דו"חות לעניין הכנסותיה במועדים הרלוונטיים, צפי לרווחים וכיו"ב. התובעת אף לא הציגה נתונים אחרים על בסיסם ניתן להעריך על דרך האומדנה את שיעור הנזק.

נספח ו' לתצהיר מנהל התובעת הינו מכתבו ל- י.ב.מ ישראל בו הודיע על ביטול פרוייקט אותו היתה התובעת לבצע עבור י.ב.מ.

התובעת לא הציגה את שיעורי הרווח אותו היתה אמורה להפיק מהפרויקט, ומכאן ההפסד בגין ביטולו.

פגיעה במוניטין - התובעת עותרת לפיצוי בסך 50,000 ש"ח.

התובעת לא הוכיחה את הפגיעה במוניטין ואבדן לקוחות כתוצאה מהליקויים במכונה ולא הוכיחה נזק ממון. בהעדר תשתית ראייתית מינימלית יש לדחות התביעה גם ברכיב זה."