מיהו "בעל" ומהי " זכות במקרקעין"

הגדרת המונח "בעל" או "זכות במקרקעין" משתנה בתוכנה ובמהותה בדינים השונים הנוגעים למקרקעין. משמעות זו משתנה בהתאם לאינטרס החקיקתי העומד ביסוד הוראת הדין. כלומר, לא תמיד הענקת הזכות במקרקעין או התחייבות להענקת זכות במקרקעין, מעידים אף על קנייניותה של הזכות.

חוק המקרקעין קבע את הסממנים השונים המלמדים על קנייניותה של הזכות במקרקעין. חוק המקרקעין אף קבע בסעיף 161 לחוק כי "החל מתחילת תוקפו של החוק אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק".

הפרשנות השמרנית קובעת כי בקביעה זו יצר חוק המקרקעין רשימה סגורה של זכויות במקרקעין והן אלו המפורטות אך ורק בחוק המקרקעין. כלומר, קיומה של זכות במקרקעין כזכות קניינית הינה פועל יוצא של היותה ברשימת הזכויות במקרקעין המפורטות בחוק המקרקעין.

חוק המקרקעין מכיל רשימה של זכויות במקרקעין: בעלות, שכירות, משכנתא, זיקת הנאה וזכות קדימה. המושג "רשות" אינו נכלל ברשימה זו. זאת ועוד, סעיף 161 לחוק המקרקעין קובע כי אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק {ע"א 318/83 אגוזי שפע בע"מ (בפירוק מרצון) נ' שיבר ואח, פ"ד ל(4), 322 (2005)}.

לפיכך יובהר כי זכות השימוש במקרקעין אינה זכות המנויה בחוק המקרקעין. ואולם, בחוקים שהם מחוץ לגדרו של חוק המקרקעין ישנה הכרה בזכות זו כזכות במקרקעין לפיהם תהא זו זכות קניינית שיכולה לעבור בירושה. אין רשימת הזכויות במקרקעין מתמצית בחוק המקרקעין שהרי בסעיף 161 לחוק נאמר "לפי חוק" ולא "לפי חוק זה" {ראה י' ויסמן דיני קניין, שם, 40-39; ת"א (ת"א) 2562/80 יעל יוסף נ' מרדכי גמעה ואחרים, פ"מ תשמ"ו(א), 192 (1980)}.

על בית-המשפט, בבואו לדון בשאלות הנוגעות למקרקעין, לבחון קודם כל, האם הזכות הנטענת הינה בגדר זכות במקרקעין ובמידה והתשובה היא חיובית - יש לקבוע את נפקותה של קביעה זאת לגבי הסכסוך שבין הצדדים {תמ"ש (ת"א) 212970/96 ח' מ. ואח' נ' א' ה. ו- 3 אח', תק-מש 2001(2), 67, 73 (2001)}.

כאשר מדובר בזכות שבמקרקעי הזולת - יש לקבוע את סיווגה ותוכנה של ה"זכות" מבין שתי הזכויות האחרות האפשריות במקרקעי הזולת:

א. זכות מכוח "רישיון במקרקעין" (המכונה בדרך-כלל "בר-רשות בלבד");

ב. זכות השאילה.

לאחר חקיקתו של חוק המקרקעין, ולנוכח הוראת סעיף 161 לחוק המקרקעין, נדונה שאלת תוקפן של ה "זכויות" במקרקעין שלא נקבעו בחוק המקרקעין או "לפי חוק" אחר, לרבות ובעיקר לגבי "רישיון במקרקעין" ולגבי "זכויות שביושר".

בר-הרשות הינו כבעל רישיון במקרקעין ואילו השכירות והשאילה הן זכויות במקרקעין מעצם היותן נימנות עם הזכויות במקרקעין שבחוק המקרקעין {פרופ' נינה זלצמן דנה במאמרה "רישיון במקרקעין", הפרקליט מב (1995), 47}.

בפרשת אגוזי, הבהירה כב' השופטת מ' בן-פורת, כאגב אורחא, כי אם יש מקום להכיר בקיומה של זכות מסוג "רשות", כאשר חוק המקרקעין מגדיר "שכירות" "שאילה" ו"זיקת הנאה" הגדרה רחבה וגמישה.

למשל, "זיקת הנאה" היא שיעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם: סעיף 5 לחוק המקרקעין, "שכירות" מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק ולהשתמש בהם שלא לצמיתות (סעיף 3 לחוק המקרקעין); ובאין תמורה בפנינו "שאילה": סעיף 93 לחוק המקרקעין וסעיף 26 לחוק השכירות והשאילה.

לכאורה קשה להלום מצב שלא יכנס בדלת אמות ההסדר האמור לעיל, בעיקר אם נוסיף להגדרות ולהוראות דלעיל גם את דיני עשיית עושר ולא במשפט ובמקרה מתאים ונדיר את דיני ההשתק" {ראה ע"א 318/83 אגוזי שפע בע"מ (בפירוק מרצון) נ' שיבר ואח', פ"ד לט(4), 322 (2005), דינים עליון, 10}

אולם למרות האמור לעיל, לדעת בית-המשפט זכות בר-רשות במקרקעין איננה זכות במקרקעין {ראה למשל ע"א (ת"א) 1414/00 דן גת בע"מ נ' עונה יוסף ואח', תק-מח 2001(4), 371 (2001); ע"א 17/72 אליהו נ' גרודה, פ"ד כז(1), 337 (1973)}.

עוד יובהר כי קבלת רשות כזו איננה "עסקה במקרקעין", ואין חובה, על-כן, שהרשות תינתן בכתב דווקא {ע"א 496/82 רוזן ואח' נ' סלונים ואח', פ"ד לט(2), 337 (1985)}.

הסכם שכירות, שאילה או שימוש במקרקעין הוא התחייבות לעסקה במקרקעין, אשר לגבי עריכתה או השלמתה לכלל קניין תחולנה דרישות הכתב והרישום שבחוק המקרקעין. רלוונטיות להבחנה בין רשות במקרקעין לבין שכירות, שאילה או שימוש במקרקעין, או בין רשות במקרקעין לבין התחייבות לאחת מן העסקות הללו, תחול רק במצבים שבהם מחזיק פלוני ומשתמש במקרקעין, אך בספרי המקרקעין לא נרשמה הזכות כשכירות, שאילה או שימוש {פרופ' נינה זלצמן דנה במאמרה "רישיון במקרקעין", הפרקליט מב (1995), 47}.

עסקת שכירות קצרת מועד, וכמוה שאילה קצרת מועד, אינה נדרשת לרישום על-פי חוק המקרקעין ונראה, כי די במסירת ההחזקה בנכס להקנות את הזכות לשוכר, או לשואל.

כך הסכם שאילה היא עסקה במקרקעין, אך אין חובה לרשום את עסקת השאילה בפנקס המקרקעין. על-פי סעיף 79(א) לחוק המקרקעין (החל על שאילה מכוח סעיף 83), שאילה "לתקופה שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות לעשות עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב" {ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5), 184 (1992)}.

על-פי סעיף 79(ג) לחוק המקרקעין, אין בהוראות סעיף-קטן (א) כדי למנוע רישום של שאילה שאינה טעונה רישום, אם ביקשו זאת הצדדים.

רישום בזכות מעיד על כוונת הצדדים להעניק זכות במקרקעין. אולם, כאשר הזכות ניתנת לתקופה קצרה, יהיה מקום לבחון אם ההחזקה והשימוש של פלוני בנכס היא מכוחה של זכות במקרקעין (שכירות או שאילה) או מכוחה של רשות בלבד.

באשר למונח "בעל", דברי חקיקה שונים מכילים התייחסות כמו גם למונח "זכות במקרקעין" כאשר לקנייניות הזכות אין כל משמעות בהחלת דינים אלה.

א. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע בסעיף 1 כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקונים: התשמ"ד (מס' 15), התשנ"ו (מס' 33), התשנ"ח)
בחוק זה:
"מקרקעין" - קרקע בישראל לרבות בתים, בניינים ודברים אחרים המחוברים לקרקע חיבור של קבע;
"זכות במקרקעין" - בעלות, או חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים, בין שבדין ובין שביושר לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין, שניתן לראות בה מבחינת תכנה בעלות או חכירה לתקופה כאמור; ולעניין הרשאה במקרקעי ישראל - אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מעשרים וחמש; לעניין זה -
"הרשאה" - למעט הרשאה מסוג שלא נהוג לחדש מעת לעת;
"מקרקעי ישראל" - כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל;
"חכירה לתקופה" - התקופה המירבית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או מכוח זכות ברירה הנתונה לחוכר או לקרובו בהסכם;
"חכירה" - חכירה, חכירת-משנה, חכירתה של חכירה מכל דרגה שהיא, שכירות, שכירות-משנה ושכירותה של שכירות מכל דרגה שהיא, וכן זכות חזקה ייחודית;
"מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה -
(1) הענקתה של זכות במקרקעין, העברתה, או ויתור עליה;
(2) הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין, וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור על זכות כאמור;
(3) הענקתה של זכות להורות על הענקה, העברה או הסבה של זכות במקרקעין או על ויתור על זכות במקרקעין, וכן העברתה או הסבתה של זכות להורות כאמור או ויתור עליה..."

ב. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

"פרק ג': עיקול מקרקעין
33. הגדרות
בפרק זה:
"מקרקעין" - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין..."

ג. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998

"1. הגדרות
בחוק זה:
"בעלות" - לעניין ההגדרה "זכאי" והוראות סעיף 3(ב) - לרבות חכירה, זכאות על-פי חוזה בכתב להירשם כבעלים, כחוכר או כחוכר משנה, שכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, והחזקה כדין במשק חקלאי כבר-רשות של מוסד מיישב, כהגדרתו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג-1953;
"דייר ממשיך" - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי;
...
"זכאי" - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים; ..."

ד. פקודת הנזיקין (נוסח חדש)

"2. הגדרות
בפקודה זו:
...
"מיטלטלין" - דומם או חיה, לרבות כסף, פרי עצים וגפנים, דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין במחובר;
...
"מקרקעין" - קרקע, עצים, בתים, בניינים וקירות או מבנים אחרים;
"נזק" - אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;
...
"נכס" - מקרקעין או מיטלטלין;
"נתבע" - לרבות נתבע בתביעה שבנגד או בתובענה-שכנגד;
"פגיעה" - נגיעה שלא כדין בזכות משפטית;
"תובע" - לרבות תובע בתביעה שכנגד או בתובענה-שכנגד;
"תובענה" - כל הליך אזרחי לפני בית-משפט, לרבות קיזוז ותביעה שכנגד;
"תופש" - אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור - בעל המקרקעין."

ה. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א-2001

"1. הגדרות (תיקון: התשס"ד)
...
"זכות במקרקעין" - זכות בעלות או חכירה לדורות במקרקעין, לרבות זכות חוזית לקבל זכות כאמור;...
"מקרקעין מניבים" - זכות במקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם בתקופת הדו"ח לפחות...
23. נכסי המבטח
(א) מבטח יחזיק בנכס רק אם זכותו בו היא זכות בעלות, לרבות זכות חכירה לדורות, ושליטתו, בו מלאה, שלמה וישירה ולא רובצים עליו שיעבוד או משכנתא.
(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי מבטח להשקיע בנכס בבעלות משותפת בהתקיים תנאים אלה:
(1) קיים הסכם בין השותפים לניהול הנכס;
(2) המבטח רשאי לממש השקעתו בכל עת;
(3) המבטח קיבל את אישורו, מראש, של המפקח לאותה השקעה ועמד בתנאי האישור.
(ג) על-אף האמור בתקנת-משנה (א) ובכפוף לאמור בתקנה 15, רשאי מבטח לרכוש ולהחזיק בזכות במקרקעין, ברכוש קבוע ובפעילות אחרת שאינה בענייני ביטוח, באמצעות חברה-בת שהיא בבעלותו המלאה, ובלבד שעיקר עיסוקה הוא החזקת נכסים ועל נכסיה לא רובצים שיעבוד או משכנתא.
(ד) בכפוף לאמור בתקנת-משנה (ג), לא יחזיק מבטח בנכס, באמצעות נאמן או חברה מוחזקת, אלא באישור מראש של המפקח.
(ה) מבטח רשאי להפקיד כספים בפיקדון בבנק או להחזיק ניירות ערך במשמורת בבנק או אצל חבר בורסה או במוסד כספי שאישר המפקח, ובלבד שניתנה התחייבות מוחלטת, בלתי-חוזרת ובלתי-מותנית, להחזרת הפיקדון או ניירות הערך.
(ו) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), רשאי מבטח להפקיד ביטחונות במסלקה כנגד השקעה באופציות, בחוזים עתידים, במכירות בחסר בשווי המזערי הנדרש, והכל כקבוע בהוראות הבורסה, הבורסה הזרה או השוק המוסדר, לפי העניין.
(ז) מבטח רשאי להחזיק בבנק בישראל פיקדונות ואיגרות חוב למשמורת, כנגד כתבי אשראי המתחייבים מהסכמי ביטוח משנה בחוץ לארץ, בסכום שלא יעלה על ההתחייבויות הביטוחיות בהסכמים האמורים."

ו. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961

21. פחת נכסים (תיקונים: התשכ"ה (מס' 6), התשל"ה (מס' 23), התשל"ז (מס' 25), התשל"ח (מס' 32), התשמ"ח (מס' 76), התשמ"א, התשל"ז (מס' 25))
יותר ניכוי בעד פחת של בניין, מכונות, מוצבה, רהיטים או נכסים אחרים שבבעלותו של הנישום והמשמשים לצרכי יצור הכנסתו, לרבות אינווטר חי ודומם בחקלאות ולרבות נטיעות; סכום הפחת יחושב לפי אחוזים - שייקבעו באישור ועדת הכספים של הכנסת לכל מקרה או לכל סוג של מקרים - מן המחיר המקורי שעלה לנישום, למעט מחיר הקרקע שעליה הוקם הבניין או ניטעו הנטיעות, הכל לפי העניין, ובלבד שהפרטים שנקבעו הומצאו כהלכה. לעניין סעיף זה דין חכירת מקרקעין לתקופה של 49 שנים או יותר, כדין בעלות בהם. וכן יראו כבעל נכס מי שעל-אף שהסב אותו הוא חייב עליו במס על-פי סעיפים 83 או 84, ומי שהעביר את הנכס אך השאיר לעצמו את הזכות ליהנות מפירותיו, ובלבד שהפחת שיותר לו יהיה הפחת שהיה מותר לו אילולא ההסבה או ההעברה כאמור..."

ז. חוק העתיקות, התשל"ח-1978

"1. הגדרות (תיקונים: התשמ"ט, התשס"ג)
...
"מקרקעין" - לרבות כל חלק של ים, אגם או נהר או מים אחרים וקרקעיתם של אלה;
"חפירה" - לרבות חיפוש עתיקות וחפירת ניסיון;..."

ח. חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

"1. הגדרות (תיקונים: התשמ"א, התשמ"ח, התשנ"א, התשנ"ד, התשנ"ה, התשס"ב, התשס"ד, התשס"ה)
...
"בעל" - לרבות חוכר לדורות כאמור בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969..."

ט. חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001

"2. הגדרות (תיקון: התשס"ד, התשע"ג, התשע"ד, התשס"ו)
בחוק זה -
"בן משפחה", "החזקה" ו"רכישה" - כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; לעניין הגדרות אלו יראו רשויות מקומיות המחזיקות אמצעי שליטה בחברה אחת, כמחזיקות בהם יחד;
"בעל המקרקעין" - בעל המקרקעין, מי שזכאי להירשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, החוכר, וכן מי שחייב על-פי דין בתשלום תשלומים חד-פעמיים בשל התקנה וחיבור של מערכת מים או מערכת ביוב למקרקעין;
...
"מקרקעין פרטיים" - מקרקעין שאינם מקרקעין ציבוריים;
"מקרקעין ציבוריים" - מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוקיסוד: מקרקעי ישראל, או מקרקעין בבעלות של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על-פי חוק, ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם;... "

י. פקודת העיריות (נוסח חדש)

"1. הגדרות (תיקונים: התשכ"ה, התשמ"ד, התשנ"ג, התשס"ד, התשס"ה, התשע"ד)
...
"בעל" - לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא-כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאיננו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר-משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
"מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון; ..."

פסיקת בתי-המשפט בחנה לאורך שנים, ובסדרה של פסקי-דין, את חשיבות זהותו של התובע כ"בעל" הנכס בהתייחס לסוגיות שונות שעילתן פינוי וסילוק יד.

נוכח ההגדרה של "בעל בית" בחוק, בעל בית אינו דווקא הבעל הרשום בספרי האחוזה ולא דיני הקניין קובעים מיהו בעל הבית לעניין זה.

לקביעת בעל הבית, בענייני שכירות, יש לשאול, למשל, בראש ובראשונה מי השכיר את הנכס {ע"א 112/70 אליעזר די-יונג נ' יצחק וחנה סטרולוביץ, פ"ד כד(1), 679 (1970)}.

זאת ועוד. בעל הבית, כאמור בסעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר, אין פירושו אך ורק המשכיר אלא גם הבעל הרשום אף כשאיננו המשכיר.. כלומר, מותר אף לגבי הוראות חוק הגנת הדייר לסטות מפירוש דווקני, אם קשר הדברים מחייב זאת, ולתת פירוש מרחיב שיענה לצרכי המציאות {ע"א 444/61 "גוש 6374 חלקה 127" בע"מ נ' עזבון המנוח יוסף אליאס ואח', פ"ד טז(1), 284, 286 (1962)}.

מטרת הסעיף כאמור היא להבטיח שדייר לא יפונה בשל העילה הנזכרת בו, אלא אם הועמד לרשותו סידור חלוף מתאים העונה לצרכיו, ומוכח על-ידי בעל הבית שהוא רוצה באמת ובתמים ויכול לבנות, לשנות או לתקן, ובידו רישיון הבניה הדרוש לכך.

לעניין זה, בית-המשפט ב- ע"א 444/61 {גוש 6374 חלקה 127 בע"מ נ' עזבון המנוח יוסף אליאס ואח', פ"ד טז(1), 284 (1962)} קבע כי אינו רואה נפקא מינה בכך שמסיבה מובנת הוצא הרישיון לא בשם בעל הבית אלא בשם מי שפעל למענו ובדיעבד סומך הוא את ידיו על הפעולה ומתעתד לבצע את הבניה.

עוד נקבע כי במקרה דנן ברור בתכלית, וכפי שברור מטופס רישיון הבניה, כי הרישיון מתייחס לבניה בחלקה הנדונה של המערערת, והבניה תבוצע על ידיה {ד"נ 4/62 עזבון המנוח יוסף אליאס ואח' נ' חברת גוש 6374 חלקה 127 בע"מ, פ"ד טז(2), 1292 (1962) שנדחתה על-ידי בית-המשפט}.

על פסק-הדין הוגשה בקשה ל- ד"נ 4/62 {עזבון המנוח יוסף אליאס ואח' נ' חברת "גוש 6374, חלקה 127" בע"מ, פ"ד טז 1292, 1293 (1962)}, אשר נדחתה. שם הובהר כי לעניין זה יש לראות כבעל בית את בעל הנכס - לאו דווקא מפני שההגדרה שבסעיף 1 הולמת אותו, אלא משום שיש לקרוא גם את ההגדרה וגם את ההוראה המהותית כך שתהא בהן משמעות סבירה ושיהיו ניתנות לביצוע יעיל.

עוד יודגש, כי אין השוכר רשאי להטיל ספק או להעלות טענה ביחס לבעלותו של המשכיר על המושכר או ביחס לזכויותיו לתתו בשכירות כמנהג בעלים. כלל זה מקצתו נובע מתורת ההשתק ועיקרו נעוץ בעקרונות הספציפיים החלים על יחסי שוכר ומשכיר שגם הם שואבים את כוח חיוניותם מאותו קו מחשבה.

אותו ההגיון שהצדיק הטלת השתק על השוכר מלטעון נגד זכותו הקניינית של המשכיר בנכס, מצדיק הטלת השתק על השוכר מלטעון נגד זכותו של המשכיר להגיש תביעה בכל עניין הנובע מיחסי השכירות שביניהם {ת"א 248/53, 176/59 האב פייר דה קונדה בתור מנהל מסדר האבות של נוטר-דם-דה ציון בירושלים נ' "מדור" חברה לבניין ולפיננסים בע"מ, פ"מ לב 277 (1962)}.

בקשר לאכיפת חוזה שכירות וסעיפיו מנוע חוכר מלכפור בזכותו של המחכיר ולטעון כי הוא לא היה הבעלים המורשה להחכיר לו את הרכוש. פינוי על-ידי בעל הזכות כמוהו כפינוי על-ידי המחכיר המקורי {ת"א (ת"א) 2676/69 לאה גוטשלק נ' סמי (טומר) שוורץ ואח', פ"מ עו 180 (1971)}.

מן האמור לעיל עולה כי, לצורך הקמת עילת תביעה לסילוק ידו של בר-רשות או מסיג גבול, "בעל" המקרקעין אינו חייב להיות הבעל הרשום דווקא. יחד-עם-זאת, ברור כי על-מנת להעביר את נטל ההוכחה למי שיושב על הקרקע, על התובע להוכיח את זכותו כבעלים על הקרקע או כל זכות מטעם הבעלים המקנה לו את הזכות לדרוש פינויו של מסיג הגבול או בר-הרשות.

כמו-כן, במצב דברים בו הנכס אינו רשום על-שם פלוני בפנקס המקרקעין, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין היותו בעליו של המושכר בשעה שהושכר לו {ע"א (חי') 4071/96 מוריס לוי נ' יעקב הראל, תק-מח 97(1) 755 (1997)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מיהו "בעל" ומהי " זכות במקרקעין"