סילוק יד במקרקעין בעין המשפט
הפרקים שבספר:
- הקדמה למהדורה הראשונה מאת: אברהם חלימה שופט (בדימוס) של בית-המשפט העליון
- פתח דבר
- מבוא
- סמכות עניינית וסדרי דין בתביעות לפינוי וסילוק יד
- התיישנות במקרקעין
- עילות מכוח זכות הבעלות וההחזקה כדין - מבוא
- הגנת הבעלות והחזקה
- מיהו "בעל" ומהי " זכות במקרקעין"
- עילות תביעה לסילוק יד ופינוי מכוח הוראות חוק המקרקעין
- עילות פינוי וסילוק יד מכוח חוק הגנת הדייר - מבוא
- סעיף 131 לחוק הגנת הדייר - עילות פינוי
- סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר - אי-תשלום דמי שכירות - עילת פינוי
- הדייר לא קיים תנאי מתנאי השכירות אשר אי-קיומו מעניק לבעל הבית לפי תנאי השכירות את הזכות לתבוע פינוי - עילת פינוי מכוח סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר
- שימוש למטרה בלתי-חוקית - עילת פינוי מכוח סעיף 131(4) לחוק הגנת הדייר
- עילה מכוח סעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר
- הדייר השכיר את המושכר או חלק ממנו - והפיק מהשכרת המשנה ריווח - עילת פינוי מכוח סעיף 131(6) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי בעילת צורך עצמי, סעיף 131(7) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(8) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(9) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(11) לחוק הגנת הדייר
- הנטישה - עילת פינוי
- "הזדהות החזקות" וטענת הנטישה
- סעד מן הצדק
- ויתור או זניחה של עילת פינוי או סילוק יד
- סייג לפינויים מסויימים
- מתן אורכה לפינוי
- פסק-דין הושג במרמה
- אין פינוי אלא על-פי פסק-דין
- כללי
- שכירות בלתי-מוגנת - עילות לסילוק יד
- סילוק יד ומסירת חזקה בהפקעת מקרקעין
- המדינה - מינהל מקרקעי ישראל ושלוחותיהן - כללי
- הלכות שונות
- בעלות משותפת
- הבית המשותף
- עיכוב ביצוע פסק-דין של פינוי וסילוק יד - סדרי דין
- עיון חוזר
- שיהוי או איחור
- עיכוב ביצוע פסק-דין של פינוי וסילוק יד
- הלכות
עיון חוזר
בקשה לעיון מחדש אינה הליך של ממש. בבקשה כאמור, יש לידע את בעלי הדין שכנגד בכוונה להגיש בקשה כאמור. העובדה שמבקש מכריז על כוונתו לערער בפתח הבקשה לעיון מחדש אין בה די, כאשר המבקש אינו עושה כן, ואינו טורח להודיע על מהלכיו לצד האחר {בש"א 9179/00 רפאל עמיאל נ' י. ש. עמירון בע"מ, תק-על 2001(1), 188 (2001)}.החלטה בעניין עיכוב ביצוע היא החלטת ביניים. אכן, מדובר בהחלטת ביניים הניתנת לאחר פסק-הדין, אולם אין הדבר שולל ממנה את תכונותיה כהחלטת ביניים.
החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית-דין, ועל-כן גם ניתן להביאה מחדש בפני אותה ערכאה שהחליטה בה לראשונה, וזו רשאית לשנותה אם השתנו הנסיבות מאלו שהיו קיימות עת ניתנה ההחלטה הראשונה {ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות נ' אלי זנגי, תק-על 2001(1), 1630 (2001)}.
בין החלטה בעניין עיכוב ביצוע לבין החלטות ביניים אחרות אין שוני. אמנם החלטה לעיכוב ביצוע ניתנת לאחר מתן פסק-הדין, אולם החלטות כאלה נחשבות החלטות ביניים. לפיכך, גם אלה אינן יוצרות מעשה בית-דין וניתן לבקש את שינוין, אם השתנו הנסיבות שהצדיקו את מתן ההחלטה הקודמת, גם כאשר מדובר בהחלטות בעניין עיכוב ביצוע המתקבלות בבית-משפט ביושבו כערכאת ערעור על החלטות הערכאה הדיונית {ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות נ' אלי זנגי, תק-על 2001(1), 1630 (2001); ראה גם י' זוסמן, שם, 768-766}.
בעיקרון אין מניעה שבית-המשפט יעיין מחדש בהחלטת ביניים שנתן שעניינה צו זמני בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. יודגש כי המקרים בהם ישנה בית-המשפט מהחלטת ביניים שנתן ללא שינוי בנסיבות הם נדירים ביותר ובית-המשפט לא יתן ידו לשימוש לרעה בהליך החריג של עיון חוזר, אך אין לומר כי אין בידי בית-המשפט סמכות לשוב ולעיין בהחלטתו - הדבר נתון לשיקול-דעתו של בית-המשפט. כך, למשל, רשאי בית-המשפט לחזור בו מהחלטת ביניים, ובכלל זה החלטת ביניים שעניינה מתן סעד זמני, אם נוכח לדעת שטעה.
ככלל, בקשה לעיון חוזר תידחה במקום בו המבקש לא צרף את העתקי ההחלטות שבהן מדובר, לא הסביר את הרקע להליכים ואף לא את הצורך שלו בסעדים המבוקשים, לרבות הנימוקים לכך {רע"א 2419/01 ד"ר דוד בן צבי נ' ישראל גלברג ואח', תק-על 2001(2), 799 (2001)}.
לבית-משפט קנויה סמכות לבחון החלטה שהוצאה מתחת ידיו, באם נטענת טענה כי ההחלטה הושתתה על אדני מרמה. זהו אחד החריגים המוכרים לכלל מעשה בית-דין החותר לסופיות הדיון. דרך ההשגה על החלטה כזו היא בדרך התקיפה הישירה של פסק-הדין בערכאה שנתנה אותו.
טענת התרמית לא רק שצריכה להיות מוכחת לגופה, אלא יש גם להוכיח כי הכרעת הדין התבססה עליה ואלמלא היתה קיימת, ההכרעה לגופה היתה שונה {בר"ע (יר') 2250/96 פלס ג.י.מ. בע"מ נ' עורך-דין רוני, תק-מח 97(2), 1004 (1997)}.