האם ניתן לחייב צד ג' בחוב הפסוק על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל רק בשל העובדה שלא התייצב לדיון אליו זומן?

2. האם ניתן לחייב צד ג' בחוב הפסוק על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל רק בשל העובדה שלא התייצב לדיון אליו זומן?
בתיק הוצאה לפועל מס' תיק 01-54205-14-4 (תל-אביב) {זוכה נ' צד ג', טרם פורסם (19.05.16)} נפסק מפי כב' הרשמת נעמה טלמן-בולטין:

"החלטה
האם ניתן לחייב צד ג' בחוב הפסוק על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") רק בשל העובדה שלא התייצב לדיון אליו זומן לפי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל.

זוהי השאלה הדרושה הכרעה בתיק שלפנינו.

בפתח הדיון טען ב"כ הזוכה כי הוא מבקש לחייב את צד ג' אמו של החייב בחוב הפסוק וצירף העתק מאישור המסירה ממנו עולה כי הזימון לדיון הודבק על כתובת המגורים שלה לאחר שלוש ניסיונות להמציא לידיה את הזימון כדין.

ב"כ הזוכה טען כי אין כל מניעה לחייב בחוב הפסוק אף בלא קיומו של דיון לפי סעיף 46 לחוק והפנה לשני פסקי-דין שבהם לטענתו חוייב צד ג' בחוב הפסוק לאחר שלא השיב לצווי העיקול.

פסק-הדין הראשון אליו הפנה ב"כ הזוכה הינו ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך.

עיון בפסק-דין זה מעלה כי מדובר בנסיבות שונות משמעותית מן הנסיבות בתיק שלפנינו (ובהעברת שיק לאחר קבלת צו העיקול ובשעה שצד ג' ידע אודותיו) והשאלה ביחס להיעדרו של דיון לפי סעיף 46 לחוק לא עלתה בפסק-הדין.

מכל מקום לא ניתן להבין מפסק-הדין האמור כי צד ג' לא נחקר לפי סעיף 46 בטרם חוייב בחוב הפסוק.

פסק-הדין השני אליו הפנה ב"כ הזוכה הינו - בר"ע 1881/07 עיון בפסק-הדין האמור וכן בהחלטה שעליה הוגש ערעור ובגינה ניתן פסק-הדין האמור מעלה כי בפני הרשם שנתן את ההחלטה המורה על חיוב צד ג' בחוב הפסוק ביום 01.04.07 כן נערכה חקירה וזאת ניתן ללמוד מתוכנו של הפרוטוקול באופן ברור.

עוד אוסיף ואומר כי באשר לפסק-הדין השני אליו הפנה ב"כ הזוכה הרי שלא זו בלבד שצד ג' נחקר בפני הרשם אלא הוא אף פנה לרשם בבקשה למתן הוראות וחרף זאת חוייב בחוב הפסוק בשל התנהלותו אשר הוכחה בפועל וזאת לאחר שצד ג' הודה בהחזקת כספים של החייב. מה שברי כי טרם ארע במקרה שבפנינו ועל-כן אין הנדון דומה לראיה.

לא ברור מדוע בחר ב"כ הזוכה להציג שני פסקי-דין האחד של בית-המשפט העליון והשני של בית-המשפט המחוזי אשר כלל לא קובעים באופן פוזיטיבי (או באופן מרומז) כי ניתן לחייב בחוב הפסוק ללא זימון צד ג' לחקירה והציגם ככאלו אשר קובעים כך לאחר שנשאל על-ידי מהו המקור החוקי לבקשתו בטרם נחקר צד ג' לפי סעיף 46 לחוק.

לטעמי אין כל סמכות לרשם ההוצאה לפועל לחייב צד ג' בחוב הפסוק בטרם התקיים דיון לפי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל ובטרם מוגשת בקשה מסודרת ומנומקת לפי סעיף 48 לחוק לצורך חיוב צד ג' בחוב הפסוק, מה שכאמור לא קרה במקרה שבפני.

דרך המלך הינה לזמן תחילה את צד ג' לחקירה בהתאם לסעיף 46 וככל שצד ג' אינו מתייצב לדיון על-אף שנמסר לו זימון לדיון ניתן לעתור להוצאת צו הבאה וברי כי את הסעד שמבקש ב"כ הזוכה להוציא בשלב זה, ובטרם התבררו העובדות אין ליתן בשלב כה מוקדם של ההליך ובמיוחד שעה שאף הבקשה לזימון צד ג' לחקירה לא נומקה כדבעי.

בענייננו לא הוכח ואף לא נטען באופן ברור מפורט ומנומק מהם הכספים או הזכויות של החייב אותם מחזיקה צד ג' ועל-כן בוודאי ובוודאי שלא ניתן לחייבה בחוב הפסוק כבר בשלב זה ומבלי שתיחקר בעניין.

ראה בעניין זה בספרו של כב' השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות חלק שני (מהדורה שביעית).

יש לזכור כי מדובר בצד שלישי הרחוק מן הסכסוך ואיננו החייב בתיק וכבר נקבע רבות בפסיקה כי יש להגן על זכות הקניין שלו וניתן לייתן ביטוי למחדליו אשר גרמו לאי-התייצבותו לחקירה באמצעות פסיקת הוצאות הולמות או נקיטת סעדים אחרים דוגמת צו הבאה.

בשולי הדברים אציין כי ב"כ הזוכה כלל לא הגיש בקשה מסודרת לפי סעיף 48 לחוק, בקשה אשר היה ראוי להעבירה (לו היתה מוגשת) לתגובת צד ג' ודי בסיבה זו כשלעצמה כדי להביא לדחיית בקשתו על-הסף.

ב- בר"ע 5211/97 חיטים מכון תערובות בע"מ נ' טנה, פ"ד נ"ה(1), 644 קבע כב' השופט ריבלין כי:

"אין לחייב צד שלישי בתשלום החוב הפסוק ללא הוכחה פוזיטיבית כי החזיק במועד הקובע בכספים המגיעים לחייב ואשר נתפסו בצו העיקול. דבר זה אמור גם בהנחה שהצד השלישי התרשל בכל הקשור לחובתו לשתף פעולה בהליכה הוצאה לפועל. הנטל להוכיח חובתו של הצד השלישי לשלם כספים מכוח צו העיקול רובץ על הזוכים ואין יסוד לחייב צד שלישי בלא הוכחה כלשהיא ובשל כך בלבד שלא התייצב להליכי החקירה.

חיובו של הצד השלישי בתשלום חובו הפסוק של החייב על-פי סעיף 48(א) מותנה בכך שהצד השלישי לא פעל לפי חובתו שבסעיף 47 לחוק ופירוש הדבר הוא שעל הזוכה להוכיח כי אכן קיימים בידי הצד השלישי נכסים של החייב ואם לא הוכח הדבר אין לראות את הצד השלישי כמי שהפר את הוראות מסירת הנכסים למנהל הלשכה.

העובדה כשלעצמה לפיה צד שלישי לא הגיב לצו העיקול שהוצא לו איננה מספיקה לצורך חיובו."
(כב' השופט דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני (מהדורה שביעית), עמוד 867-866)

ב- בר"א 5222/93 גוש 1992 בניין בע"מ נ' חברה חלקה 168 נאמר מפי כב' השופט (כתוארו אז) ש' לוין שאין החובה המותנת הנזכרת בסעיף 48 מתעוררת אלה לאחר שהנושה הוכיח בין על דרך של חקירה ובין על דרך של הבאת ראיות שבידי הצד השלישי אכן מצויים נכסים נשוא צו העיקול.

סבורני שלו תתקבל בקשת ב"כ הזוכה לחייב צד ג' מבלי שיוכח באופן מפורש וברור מהם הכספים של החייב בהם מחזיק צד ג' ובדרך של בקשה כללית ואף מבלי שצד ג' יחקר בפני רשם הוצאה לפועל בין אם במהלך דיון מסודר שנקבע לפי סעיף 46 ובין אם במסגרת הבאתו בצו הבאה, הרי שתהא בכך פגיעה חמורה ובלתי מידתית בצד ג' אשר מעמדו איננו כמעמד החייב ואף אם מדובר בצד ג' שהינו קרוב משפחתו של החייב - כבמקרה דנן - הרי שאין מקום "להרים את המסך" ולהחיל את חובותיו של החייב כלפי צד ג' אך בשל היותו קרוב משפחתו או בשל העובדה שלא התייצב לדיון.

אין הצדקה משפטית או מוסרית להפוך את צד ג' המרוחק מן החזית שבין הזוכה ובין החייב למעין ערב לחייב.

המדובר במהלך עם משמעויות והשלכות מרחיקת לכת אשר אין לתת לה יד וכאמור לעיל אין לה כל תימוכין בפסיקה.

צד ג' הינו צד זר לסכסוך כל עוד לא מוכח אחרת ובענייננו, כאמור טרם הוכח אחרת.

יש לזכור ולהוסיף כי אף הזימון לדיון - ספק אם קיבלה צד ג' שכן כאמור לעיל - הזימון בוצע בדרך של הדבקה על דלת המגורים של צד ג' ולא לידיה ממש באמצעות שליח או בדרך אחרת. וגם בכך יש להוסיף ולהשפיע על הסיבות שבגינם אין להיעתר לבקשתו של ב"כ הזוכה.

המגמה בפסיקה כפי שניתן לראות מפרשת חיטים מכון תערובות בע"מ לצמצם את הפגיעה בצדדי ג' ולא להרחיב אותה כפי שמבקש ב"כ הזוכה.

ובענייננו לא רק שלא הוכח כפי שנדרש בפסק-הדין בעניין חיטים כי הכספים הגיעו בפועל לידי צד ג' אלא שאף לא הוכח אלו כספים של החייב אמורים לשיטת ב"כ הזוכה להיות מוחזקים בידי צד ג, אלא נטענה טענה כללית בעלמא ולפיה "מדובר בתא משפחתי אחד שכל הכספים בו הינם פורמלית בחזקתה של צד ג'". המסקנה של ב"כ הזוכה ולפיה הואיל ולחייב אין חשבון בנק וככל הנראה אימו היא שמנהלת את כספיו וחשבונותיו באמצעות חשבון בנק הרשום על שמה כלל לא הוכח.

לא ניתן לחייב קרובי משפחה של חייבים אך בשל היותם כאלו - בדרך של חיוב בחוב הפסוק מבלי שמובאת ולו ראשית ראיה בתמיכה לטענות הנטענות.

ספק אם טענות הזוכה כלל מקימות עילה לזימון צד ג' לחקירה לפי סעיף 46 ואולם זו איננה השאלה שבפניי.

אשר-על-כן ולנוכח כל האמור לעיל אין כל מקום לחייב את צד ג' בחוב הפסוק בשלב זה אך בשל העובדה שלא התייצבה לדיון.

באשר לבקשת ב"כ הזוכה להוצאת צו הבאה כנגד צד ג' בשל אי-התייצבותה לדיון הרי שבטרם תבחן הבקשה - יש להגיש לתיק העתק מאישור המסירה של ההחלטה המורה על זימונה לדיון לידי צד ג'.

האישור אמנם הוצג בדיון ואולם יש להמתין כי יוגש לתיק וייסרק באופן מסודר.

ובאשר ליתר בקשותיו של ב"כ זוכה - ביחס לחייבים עצמם - הרי שמאחר והדיון נקבע לצורך חקירתה של צד ג' - ולמען הסדר הטוב - על ב"כ הזוכה לנות בבקשות מתאימות ומסודרות ולשלם אגרה כדין ככל הנדרש."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

האם ניתן לחייב צד ג' בחוב הפסוק על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל רק בשל העובדה שלא התייצב לדיון אליו זומן?