botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף כרך ב'

הפרקים שבספר:

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015

20. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015
20.1 כללי

התיקון לחוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה), התשע"ה-2014 אושר 28.07.15, במליאת הכנסת {האמור להלן מתוך הודעה לעיתונות, רשות האכיפה והגביה, עו"ד שמרית רגב שרייבר - דוברת וממונה על השוויון המגדרי ויועצת המנכ"ל לקידום נשים, רשות האכיפה והגביה, 28.07.15}.

התיקון הנ"ל נכנס לתוקפו ביום 06.09.15. הוראת השעה תימשך כשלוש שנים ועד ליום 05.09.18.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שגיבושה נעשה בשיתוף רשות האכיפה והגביה ומשקפת עקרונות ברוח שנת השמיטה.

מטרת התיקון היא להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגביה, בהוראת שעה לשלוש שנים, לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים" שהליכי הגביה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים.

התיקון בא לסייע לאלפי חייבים שמטופלים במערכת ההוצאה לפועל ואשר הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים לפני למעלה מארבע שנים.

התיקון מתמקד בחייבים מוגבלים באמצעים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בתום-לב בחובות, שעומדים בצו החיוב בתשלומים, אך גם עמידתם בו לא תביא לשיקומם.

זאת, הן מאחר שהתשלומים לא מכסים את הריבית וגם לנוכח העובדה שיידרשו לעיתים עשרות שנים לפרעון החוב, כאשר בתקופה זו אותם חייבים נאלצים לשאת בעול של הגבלות שונות המוטלות עליהם מכוח הדין, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

על-פי התיקון לחוק, יוכל רשם ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר, לפחות; סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר, עומד על 800,000 ש"ח או פחות; אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; והוא עמד בצו התשלומים שקבע לו רשם ההוצאה לפועל, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו.

לאחר הגשת הבקשה ולאחר שרשם ההוצאה לפועל ביצע בדיקה במאגרי הבדיקה ואישר כי לכאורה עומד החייב בתנאי החוק, תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר ברשומות ובעיתונות או באינטרנט וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו.

נושים וזוכים שסבורים שיש מניעה לתת לחייב הפטר מסיבות שונות המנויות בפקודת פשיטת הרגל, או שההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית לנושה, יגישו התנגדות לבקשה. רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בהתנגדויות, ויחליט האם לתת לחייב הפטר.

ההפטר יפטור את החייב מכל חובותיו, ופעולתו זהה למתן הפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל.

רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על-סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו.

זאת ועוד. דיני פשיטת הרגל, ובראשם פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 {תיקרא להלן: "פקודת פשיטת הרגל"}, מאפשרים לחייב שהוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל, לקבל צו הפוטר אותו מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, למעט חובות מסויימים מוחרגים מאותו פטור {ייקרא להלן: "הפטר" או "צו הפטר"}. למעשה, מתן הפטר הוא אחת מהמטרות העיקריות של הליכי פשיטת הרגל. ההפטר נועד לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו מבחינה משפטית וכלכלית {הדברים להלן מתוך הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15}.

הצורך במתן ההפטר נובע מכך שחייבים המצויים בפשיטת רגל הם חייבים חדלי פרעון, כלומר חייבים שאין ביכולתם לשלם את חובתם.

ההנחה היא שאם לא יינתן הפטר לחייבים אלה, לא יהיה ביכולתם לצאת ממעגל החובות לדרך חדשה.

החשיבות שבמתן הפטר לחייבים שהם פושטי רגל נשענת הן על תפיסה סוציאלית והכרה בערך החברתי שבמתן הזדמנות נוספת לאנשים שכשלו כלכלית והן על נקודת מבט כלכלית-משקית המבקשת לאפשר לחייב להשתלב מחדש בחיי הכלכלה.

ככלל, ההפטר אינו קיים בדיני ההוצאה לפועל. אלה מבוססים על ההנחה שהחייב יכול לשלם את חובותיו ועל-כן אין כל סיבה לפטור אותו מתשלום חובותיו. מערכת ההוצאה לפועל נועדה לסייע לנושים לגבות את חובם תוך שמירה על זכויותיו של החייב.

פרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1976 {ייקרא להלן: "חוק ההוצאה לפועל"}, מעגן בחוק ההוצאה לפועל את מוסד החייב המוגבל באמצעים.

לפי הוראות אותו פרק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב שמבקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על התקופות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל כחייב מוגבל האמצעים {ראה סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל}.

לאחר ההכרזה, מוסמך רשם ההוצאה לפועל לקבוע לחייב צו תשלומים בהתאם ליכולתו.

בנוסף, כדי להבטיח את פרעון החוב וכדי למנוע יצירת חובות נוספים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על חייב מוגבל באמצעים הגבלות שונות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל {ראה סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל}.

תכליתו של מוסד החייב המוגבל באמצעים היא להקל על חייבים שיש ביכולתם לשלם את חובתם, באמצעות הסדר תשלומים שנפרס על פני תקופה ממושכת. מעמדו של חייב כחייב מוגבל באמצעים אמור להיות זמני, עד לתשלום חובו בהתאם לצו התשלומים שניתן לו.

ואולם בפועל, במקרים רבים מוכרזים חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים גם כאשר אין ביכולתם לשלם את חובם והם למעשה חדלי פרעון.

במקרים לא מעטים, התשלומים שמשלם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו לאחר הכרזתו נמוכים משיעור הריבית שצובר החוב, כך שהתשלום החודשי שמשלם החייב אף אינו מקטין את החוב.

חייבים אלה לא מצליחים, גם לא באמצעות צו התשלומים, לשלם את חובותיהם והם נותרים חייבים מוגבלים באמצעים במשך תקופות ארוכות מאוד.

בכך, נגרמת לחייבים פגיעה קשה מכיוון שההגבלות המוטלות עליהם אינן מאפשרות להם לצאת לדרך חדשה.

למעשה, מדובר בחייבים שהטיפול בהם היה צריך להיעשות לפי דיני פשיטת הרגל ולא לפי דיני ההוצאה לפועל. כך, היה אפשר למצות את יכולת התשלום של החייב על-ידי מימוש נכסיו, ולאחר מכן להעניק לו הפטר.

ואולם, המציאות מראה כי רק חייבים מעטים פונים להליך של פשיטת רגל, זאת ככל הנראה בעיקר בשל החשש של חייבים מהליך מורכב וארוך הדורש ייצוג משפטי וכרוך בעלויות כספיות ניכרות.

אף לנושים אין תועלת כלכלית משמעותית במצב זה, מכיוון שהם לעולם לא יצליחו לגבות את מלוא חובם מהחייבים שהם, כאמור, חדלי פרעון.

הצורך להמשיך ולנהל עשרות אלפי תיקים, אשר אינם צפויים להיסגר, מכביד אף על מערכת ההוצאה לפועל ופוגע ביעילותה.

תוצאת המצב המתואר לעיל היא שכיום נכללים תחת מוסד החייב המוגבל באמצעים במערכת ההוצאה לפועל עשרות אלפי חייבים, אשר לו היו פונים למערכת פשיטת הרגל, היו זוכים להפטר והיו יכולים לבנות מחדש את חייהם במישור הכלכלי-משפטי. חייבים רבים נשארים כלואים במערכת ההוצאה לפועל בלא אפשרות להילחץ ממנה. זו תוצאה קשה שדורשת תיקון מיידי.

יוער כי, במקביל להצעת חוק ההוצאה לפועל (הפטר לחייב מוגבל באמצעים) שוקדת הממשלה על גיבוש הסדר חקיקתי חדש ומקיף שיסדיר את דיני חדלות הפרעון על כלל היבטיהם ויחליף את ההסדרים הקיימים.

עד להשלמת ההסדר החקיקתי המקיף של דיני חדלות הפרעון, במסגרת הצעת החוק הנ"ל מוצע לתת מענה מיידי לעשות אלפי חייבים שנמצאים כיום במעמד של חייב מוגבל באמצעים. לשם כך, מוצע להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים העומדים בתנאים מסויימים וזאת כהוראת שעה למשך שלוש שנים וכמפורט להלן.


במסגרת הצעת החוק מוצע, לאור ההבנה שמוסד החייב המוגבל באמצעים אינו משיג את המטרה שלשמה נוצר, להגביל את כניסתם של חייבים חדשים למסלול זה. לשם כך מוצע לקבוע שבתוך שלוש עד חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע, תבוטל האפשרות להכריז על חייבים חדשים כחייבים מוגבלים באמצעים.

מטרתו של החוק המוצע לאפשר לאותם חייבים לקבל, במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, את ההפטר שהיו זכאים לקבל, לו פנו להליכי פשיטת רגל. בהתאם, חייבים שלא היו זכאים לקבל הפטר במסגרת הליך פשיטת רגל, לא יקבלו הפטר גם במסגרת ההליך המוצע בהוצאה לפועל.

ההסדר המוצע קובע תנאי-סף לזכאות להפטר שאינם נדרשים לשם קבלת הפטר על-פי פקודת פשיטת הרגל. מנגד, ההפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לא יכול לפטור את החייב מחובות שהפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל אינו פוטר מהם. כלומר, ההסדר המוצע מחמיר יותר מבחינת תנאי-הסף לקבלת הפטר, אך תוצאות ההפטר הניתן מכוחו זהות לאלה של ההפטר הניתן מכוח פקודת פשיטת הרגל.

ההבדל העיקרי בהליך המוצע הוא במיקומו של ההליך מבחינה מוסדית. במקום לדרוש מחייבים מוגבלים באמצעים לפתוח בהליך נוסף, של פשיטת רגל, ולבקש במסגרתו הפטר, מוצע לאתר את אותם חייבים שממילא היו זכאים להפטר לו פתחו בהליך פשיטת רגל, ולאפשר להם לקבלו במסגרת ההליך שבו הם כבר נמצאים - הוצאה לפועל.

הליכי פשיטת רגל מתנהלים בבית-משפט המחוזי שמוקנות לו, נוסף על שיקול-דעת נרחב, גם סמכויות מיוחדות לצורך ניהולם ואילו מערכת ההוצאה לפועל היא גוף מינהלי שעיסוקו העיקרי שונה.

לכן, מוצע כי מסלול ההפטר המוצע בהצעה כאמור, יהיה פתוח רק לחייבים בעלי חובות נמוכים באופן יחסי שנמצאים זמן רב במערכת ומוצו הליכי הגביה בעניינם והם אינם דורשים פתרונות מורכבים.

מכיוון שעל-פי המוצע, יחול ההפטר גם על חובות שאינם מוכרים למערכת ההוצאה לפועל ואינם מטופלים במסגרתה, מוצע שההליך יהיה פומבי ויאפשר גם לנושים "חיצוניים", קרי, נושים שאינם זוכים בהוצאה לפועל להשתתף בהליך על-ידי הגשת התנגדות לבקשת הפטר.

20.2 הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים - סעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל
נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י1 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י1. הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים
מיום פקיעת תוקפו של סימן ב', לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי סימן זה."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י1. הגבלת האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
מיום פקיעת תוקפו של סימן ב', לא יוכרז חייב כחייב מוגבל באמצעים לפי סימן זה."

על-פי סעיף זה, בתום תקופת הוראת השעה, תבוטל האפשרות להכריז על חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים.

הצורך בהמשך קיומו של מוסד החייב המוגבל באמצעים צפוי להיבחן לעומק במסגרת ההסדר החקיקתי המקיף של דיני חדלות הפרעון שהממשלה שוקדת על גיבושו כאמור לעיל.

מאחר שטרם הוכרע בדבר, מוצע בשלב זה להסתפק בהגבלת האפשרות להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים ולא לבטל את פרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל.

יוער כי חייבים שיוכרזו חייבים מוגבלים באמצעים במהלך תקופת הוראת השעה לא יוכלו לקבל הפטר לפי ההסדר המוצע שכן אחד מתנאי-הסף לקבלת הפטר הוא שהחייב היה חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע שנים לפחות טרם הגשת בקשת ההפטר {ראה סעיף 69י3(א)(1) לחוק המוצע}. כך, ההסדר המוצע אינו יוצר תמריץ לחייבים להפוך לחייבים מוגבלים באמצעים, רק לשם קבלת הפטר.


20.3 תחולה, הוראות מעבר והגדרות - סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י2 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י2. תחולה, הוראות מעבר והגדרות
(א) הוראות סימן זה יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים מיום כ"ב באלול התשע"ה (6 בספטמבר 2015) (בסימן זה: "תקופת התחולה").
(ב) הוראות סימן זה ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות סימן זה בתקופת התחולה.
(ג) בסימן זה:
"חוב" - חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר-תביעה לפי סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל ולרבות חוב לפי סעיף 72(1) לפקודה האמורה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום "מתן צו הכינוס" יקראו "הגשת בקשת ההפטר";
"חוב שאינו בר-הפטר" - חוב כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל;
"מסלול הפטר" - מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות סימן זה;
"נושה" - למעט נושה של חוב שאינו בר-הפטר;
"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י2. תחולה, הוראות מעבר והגדרות (תיקון התשע"ה (מס' 3))
(א) הוראות סימן זה יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים מיום כ"ב באלול התשע"ה (6 בספטמבר 2015) (בסימן זה: "תקופת התחולה").
(ב) הוראות סימן זה ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התחולה על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר, לפי הוראות סימן זה בתקופת התחולה.
(ג) בסימן זה:
"חוב" - חוב פסוק וכן כל חוב שהוא חוב בר תביעה לפי סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל ולרבות חוב לפי סעיף 72(1) לפקודה האמורה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום "מתן צו הכינוס" יקראו "הגשת בקשת ההפטר";
"חוב שאינו בר הפטר" - חוב כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל;
"מסלול הפטר" - מסלול למתן צו הפטר בידי רשם ההוצאה לפועל, לפי הוראות סימן זה;
"נושה" - למעט נושה של חוב שאינו בר הפטר;
"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע להגדיר כמה מונחים המשמשים בסימן ב' לפרק ז'1 כנוסחו המוצע, המעגן את ההסדר המוצע למתן צו הפטר לחייב מוגבל באמצעים.

בין השאר, מוצע להגדיר "חוב" כחוב פסוק או חוב קיים או עתידי, ודאי או מותנה שהוא חוב בר-תביעה כמשמעותו בסעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל והכל למעט חובות שאינם בני-הפטר.

בדומה להסדר הקיים בפקודת פשיטת הרגל, מוצע כי החובות המנויים בפסקאות (1) עד (3) לסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל ייחשבו לחובות שצו הפטר לא יכול לפטור מהם.

מדובר בחוסות שקשורים לעבירות פליליות או מרמה מצד פושט הרגל, ובענייננו - החייב, או חובות מזונות.

בהתאם, מוצע למעט מההגדרה "נושה", נושה של חוב שאינו בר-הפטר. נושאים אל לא יזדקקו להגנה במסגרת ההסדר המוצע, שכן ההפטר שיינתן מכוחו לא יחול על החובות המגיעים להם.

20.4 תנאים למתן צו הפטר - סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י3 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י3. תנאים למתן צו הפטר
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות סימן זה, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה: "בקשת הפטר"), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור בסעיף 69י15 (בסימן זה: "צו הפטר"), אם מתקיימים כל אלה:
(1) המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
(2) בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני-הפטר, על 800,000 ש"ח;
(3) אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה;
(4) החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי סעיף 69ז, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר;
(5) אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה בפקודת פשיטת הרגל שתלויה ועומדת לגבי החייב;
(6) במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר:
(א) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
(ב) החייב לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי הפקודה האמורה;
(ג) לא ניתן לחייב צו הפטר לפי פקודת פשיטת הרגל.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף-קטן, אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום-לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י3. תנאים למתן צו הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הוראות סימן זה, לתת, לבקשת חייב מוגבל באמצעים (בסימן זה: "בקשת הפטר"), צו הפוטר את החייב מכל חובותיו כאמור בסעיף 69י15 (בסימן זה: "צו הפטר"), אם מתקיימים כל אלה:
(1) המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והוא היה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, לפחות;
(2) בעת הגשת בקשת ההפטר לא עלה סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני הפטר, על 800,000 שקלים חדשים;
(3) אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה;
(4) החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי סעיף 69ז, בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר;
(5) אין בקשת פשיטת רגל כמשמעותה בפקודת פשיטת הרגל שתלויה ועומדת לגבי החייב;
(6) במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר:
(א) לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור;
(ב) החייב לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי הפקודה האמורה;
(ג) לא ניתן לחייב צו הפטר לפי פקודת פשיטת הרגל.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א)(4), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור באותו סעיף-קטן, אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום-לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לתת צו הפטר לבקשת חייב מוגבל באמצעים שעומד בתנאי-הסף המנויים בסעיף-קטן (א).

תנאים אלה נועדו להבטיח שההפטר יינתן לקבוצת החייבים המוגבלים באמצעים שחובם נמוך ופשוט באופן יחסי, ושהטיפול בהם במסגרת ההוצאה לפועל אינו צפוי להביא לפרעון החוב בעתיד הנראה לעין.
עוד נועדו תנאי-הסף להבטיח שמתן ההפטר יביא לפגיעה מזערית בנושים.

תנאים אלה ייחודיים למסלול ההפטר המוצע ואינם נדרשים לצורך קבלת הפטר במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

התנאי שמוצע לקבוע בסעיף-קטן (א)(3) לעניין היעדר בעלות בנכסים בעלי ערך, נועד לאזן בין הנכונות לפתוח את מסלול ההפטר רק לחייבים חסרי נכסים בעלי ערך, ובין הרצון שלא לפגוע בחייבים המתפרנסים כשכירים, כעצמאיים או באופן אחר, במטרה לעודד חייבים מוגבלים באמצעים לנסות לשפר את מצבם הכלכלי.

הדבר מתיישב עם תנאי-הסף אחר למסלול ההפטר, והוא העמידה בצו התשלומים {ראה סעיף-קטן (א)(4) המוצע}, שהרי לא ניתן לעמוד בצו תשלומים בלא מקור הכנסה ובלא נכסים כלל.

התנאי הנזכר לעיל לעניין עמידת החייב בצו התשלומים שנקבע לו בשלוש השנים שקדמו לבקשת ההפטר נועד להבטיח שרק חייבים שעושים מאמץ לשלם את חובם ומשתפים פעולה עם הליכי הגביה יוכלו להיכנס למסלול ההפטר.

לעניין תנאי זה, מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל, בסעיף-קטן (ב) המוצע, לתת הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כנדרש, אם שוכנע כי הדבר נובע מהרעה של ממש במצבו הכלכלי של החייב שאינה נעוצה בהתנהגות בחוסר תום-לב, דוגמת מחלה או פיטורין מעבודה, או מנסיבות חריגות אחרות.

התנאים שמוצע לקבוע בסעיף-קטן (א)(5) ו- (א)(6), לעניין היעדר הליך תלוי ועומד במערכת פשיטת הרגל או הליך שהסתיים לאחרונה, נועדו להבטיח שמי שעניינו כבר נדון במערכת פשיטת הרגל והוכרע בו, לא יידון במערכת ההוצאה לפועל.

20.5 סייגים למתן צו הפטר - סעיף 69י4 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י4 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י4. סייגים למתן צו הפטר
(א) רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
(1) מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה:
(א) לעניין פסקה (1) של הסעיף האמור, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
(ב) יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל;
(ג) לעניין פסקאות (9) ו- (11) של הסעיף האמור, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
(2) מתקיים לגבי החייב האמור בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחוייבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
(3) החייב ביצע פעולות כאמור בסעיף 96 או 98 לפקודת פשיטת הרגל, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור באותה פקודה, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחוייבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
(4) מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה:
(א) בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
(1) גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
(2) גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
(3) מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
(ב) עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 ש"ח, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
(ב) הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י4 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י4. סייגים למתן צו הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:
(1) מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה:
(א) לעניין פסקה (1) של הסעיף האמור, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;
(ב) יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל;
(ג) לעניין פסקאות (9) ו- (11) של הסעיף האמור, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;
(2) מתקיים לגבי החייב האמור בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחוייבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;
(3) החייב ביצע פעולות כאמור בסעיף 96 או 98 לפקודת פשיטת הרגל, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור באותה פקודה, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחוייבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;
(4) מתן צו ההפטר לאותו חייב יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בנושה אחד או יותר מנושי החייב; לעניין זה:
(א) בבואו לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו, ישקול רשם ההוצאה לפועל, בין השאר, את כל אלה:
(1) גובה החוב שהחייב חב לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
(2) גובה התשלום החודשי שהחייב משלם לכל נושה הטוען לקיום הסייג;
(3) מצבו הכלכלי של נושה הטוען לקיום הסייג;
(ב) עלה החוב לנושה הטוען לקיום הסייג לפי פסקה זו על 400,000 שקלים חדשים, יראו את מתן ההפטר כגורם לפגיעה כלכלית משמעותית באותו נושה.
(ב) הרשם רשאי לשקול אם בנסיבות העניין חובות נוספים שצבר החייב מתחילת תקופת התחולה הם עובדה המסייגת מתן הפטר כאמור בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע לקבוע כמה סייגים שבהתקיימם לא יינתן לחייב הפטר.

מוצע כי רשם ההוצאה לפועל לא יתן לחייב צו הפטר אם היה לו יסוד להניח שמתקיימת לגבי החייב עובדה או נסיבה מהעובדות או הנסיבות המסייגות מתן הפטר לפי סעיפים 63(ב) או 70 לפקודת פשיטת הרגל {הכוללות, בין השאר, ניצול לרעה של ההליכים, התנהלות כלכלית לא אחראית, העברות והעדפות מרמה}.

בהקשר האחרון, מוצע לקבוע חזקה על-פיה אם יש לרשם ההוצאה לפועל יסוד סביר להניח כי אורח חייו של החייב אינו תואם את מצבו הכלכלי המוצהר, אזי מתקיימת לגבי אותו חייב העובדה המסייגת הפטר המנויה בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל.

סייג נוסף שמוצע לקבוע מתקיים כשלרשם ההוצאה לפועל היה יסוד סביר להניח שהחייב ביצע פעולות כאמור בסעיפים 96 או 98 לפקודת פשיטת הרגל {הענקות בסמוך לפשיטת רגל, העדפות נושים}, שאילו היה החייב פושט רגל היו בטלות כלפי הנאמן.

פקודת פשיטת הרגל אינה מונעת בהכרח מתן הפטר בנסיבות אלה, אך הליך פשיטת הרגל מתקיים בבית-המשפט שתפקידו לקבל הכרעות גם במקרי ביניים ועומדים לרשותו כלים למתן פתרונות מורכבים.

במקרים כגון אלה, שבהם לא יוכל החייב לקבל הפטר לפי ההסדר המוצע, פתוחה לפניו הדרך לפתוח בהליך פשיטת רגל.

זאת ועוד. מוצע כי לא יינתן הפטר אם מתן ההפטר לאותו חייב צפוי לגרום פגיעה כלכלית ממשית בנושה, בהתחשב במאפייני החוב וההחזר החודשי של החייב לכל נושה, וכן בהתחשב במצבו הכלכלי של הנושה. זאת כדי לא להקל על מצוקתו של אדם אחד בגרימת מצוקה לאחר.

כמו-כן, מוצע לקבוע חזקה על-פיה מתן הפטר לחייב, שיש לו חוב לנושה מסויים בסכום העולה על 400,000 ש"ח, ייחשב לכזה הגורם לפגיעה כלכלית ממשית באותו נושה.

יוער, כי לצורך בדיקת הפגיעה הכלכלית בהקשר זה, יושווה מצבו של הנושה במקרה של מתן הפטר למצבו במקרה שהחייב משלם לפי צו התשלומים, ולא למצבו של הנושה לו שילם לו החייב את מלוא החוב באופן מיידי.

כמו-כן, במקרה של נושה אחד שכמה חייבים שלו מועמדים לקבל הפטר, תיבדק הפגיעה הכלכלית בנושה לגבי כל חייב בנפרד, ולא ייבחן הנזק הכולל שנגרם לאותו נושה.

20.6 בקשת הפטר - סעיף 69י5 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י5 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י5. בקשת הפטר
בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
(1) תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור בסעיף 69י3 ובדבר אי-התקיימות הסייגים למתן צו כאמור בסעיף 69י4(1) עד (3); בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני-הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר-הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
(2) רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
(3) העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
(4) כתב ויתור על סודיות."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י5 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י5. בקשת הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
בקשת הפטר תכלול את כל אלה:
(1) תצהיר בדבר התקיימות התנאים למתן צו הפטר כאמור בסעיף 69י3 ובדבר אי-התקיימות הסייגים למתן צו כאמור בסעיף 69י4(1) עד (3); בתצהיר כאמור יפרט החייב את כלל נכסיו, חובותיו לרבות חובות שאינם בני הפטר, הכנסותיו, הוצאותיו, נושיו וכל מי שהחייב חב לו חוב שאינו בר הפטר, כפי שיקבע שר המשפטים;
(2) רשימה הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים כאמור בפסקה (1); שר המשפטים יקבע הוראות לעניין הפרטים שיש לכלול ברשימה;
(3) העתק מן ההחלטה על הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים, וכן העתק מכל חקירת יכולת שנערכה לחייב לאחר הכרזתו כאמור;
(4) כתב ויתור על סודיות."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע לקבוע מה תכלול בקשת הפטר.

על-פי המוצע, על החייב המבקש להיות מועמד לקבלת הפטר לחשוף לפני רשם ההוצאה לפועל ולפני נושיו את מצבו הכלכלי המדוייק ואת הליכי הגביה שהתקיימו כנגדו עד הגשת הבקשה.

מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות לעניין הפרטים שייכללו בתצהיר החייב לעניין נכסיו ומצבו הכלכלי.

מאחר שההפטר ניתן כלפי כולי עלמא, יש לאפשר לכל נושה שעלול להיפגע ממתן ההפטר הזדמנות להשתתף בהליך.

לשם כך, מוצע כי החייב ימסור במסגרת בקשת ההפטר רשימה עדכנית של נושיו {שהם כאמור, הן הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל נגד החייב והן נושים אחרים של החייב שחובם לא נגבה במסגרת ההוצאה לפועל}, הכוללת פרטי התקשרות עדכניים עם הנושים.

רשימה זו תשמש את מערכת ההוצאה לפועל בבואה ליידע את הנושים על פתיחת הליך למתן הפטר, כמפורט בסעיף 69י10 המוצע להלן.

20.7 הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק - סעיף 69י6 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י6 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י6. הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק
(א) חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
(ב) הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף-קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו בסעיף 2(ג) (בסימן זה: "מחוז") שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו בפרק ז'3 - במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף-קטן (א).
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י6. הגשת בקשת הפטר והלשכה שבה יתנהל התיק (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) חייב רשאי להגיש בקשת הפטר וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע הנוגע לבקשה כאמור, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר; שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול הפטר.
(ב) הוגשה בקשת הפטר כאמור בסעיף-קטן (א), יתנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו בסעיף 2(ג) (בסימן זה: "מחוז") שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד כמשמעותו בפרק ז'3 - במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב; אין באותו מחוז לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, יתנהל התיק במחוז אחר, בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול כאמור, כפי שיפורסם בהודעה לפי סעיף-קטן (א).
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע לאפשר לחייב להגיש את בקשת ההפטר ובקשות ומסמכים אחרים, וכן לקבל מידע על אודות הבקשה או הליכי ההפטר שנפתחו בשלה, בכל לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר.

על-פי המוצע יפרסם שר המשפטית ברשומות הודעה על הלשכות שבהן פועל מסלול כאמור.

ההליכים בתיק יתנהלו על-פי המוצע בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר, במחוז כהגדרתו בסעיף 2(ג) לחוק שבו נפתחו מרבית תיק ההוצאה לפועל נגד החייב, ואם ניתן לחייב צו איחוד תיקים כמשמעותו בפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל - במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב.

במקרה שלא נקבעה לשכת הוצאה לפועל שפועל בה מסלול הפטר באותו מחוז שבו אמור להתנהל התיק לפי ההסדר המוצע לעיל, יתנהל התיק בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר במחוז אחר, כפי שיפורסם בהודעת שר המשפטית ברשומות לפי סעיף-קטן (א) המוצע.

זאת ועוד. מוצע להבהיר כי ההסדר המוצע בסעיף הנ"ל כפוף לסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להעביר את ביצועו של פסק-דין או הליך הוצאה לפועל מסויים אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, לפי הוראות סעיף 11 לחוק ההוצאה לפועל.

מכוח סמכות כאמור, יוכל רשם ההוצאה לפועל להעביר את ההליך ללשכת הוצאה לפועל אחרת שפועל בה מסלול הפטר.

20.8 דרישת מידע עדכני - סעיף 69י7 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י7 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י7. דרישת מידע עדכני
הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על-סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור בסעיף 69י3, ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור בסעיף 7ב(א) ו- (א2) עד (ט)."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י7 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י7. דרישת מידע עדכני (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
הוגשה בקשת הפטר וסבר רשם ההוצאה לפועל, על-סמך העיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לכאורה התנאים למתן צו הפטר כאמור בסעיף 69י3, ידרוש הרשם מידע על החייב כאמור בסעיף 7ב(א) ו- (א2) עד (ט)."

לאחר כמה שנים שבמהלכן נמשכו הליכי הגביה, לרוב לא נותרים בידי החייב נכסים, והיכולת לגבות ממנו את החוב מוצתה.

בשל הפגיעה הצפויה בקניינם של הנושים עקב מתן הפטר לחייב, מוצע, במסגרת הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15}, כי הגשת בקשה למתן הפטר תתניע הליך נוסף של איסוף מידע על אודות נכסי החייב בהתאם להוראות סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל, כדי לוודא שלא נותרו בידיו נכסים שאפשר להיפרע מהם.

איסוף המידע ייעשה על-פי המוצע רק לגבי חייבים שהרשם סבר, על-סמך בקשת ההפטר והמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים לגביהם תנאי-הסף שבסעיף 69י3(א) לחוק המוצע.

20.9 החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר - סעיף 69י8 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י8 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י8. החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר
(א) סבר רשם ההוצאה לפועל, על-סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות סעיף 69י7, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
(ב) דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף-קטן (א), ומצא על-סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות סעיף 69י7 כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות סעיף 7ב(ד)."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י8 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י8. החלטה בעניין פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) סבר רשם ההוצאה לפועל, על-סמך בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי הוראות סעיף 69י7, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר, יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר; סבר הרשם כי לא מתקיימים התנאים כאמור, ידחה את הבקשה.
(ב) דחה רשם ההוצאה לפועל את בקשת ההפטר כאמור בסעיף-קטן (א), ומצא על-סמך המידע שנמסר לו לפי הוראות סעיף 69י7 כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים בכפוף להוראות סעיף 7ב(ד)."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע כי רשם ההוצאה לפועל יורה על פתיחת תיק במסלול הפטר, אם סבר, על בסיס בקשת ההפטר והמידע שנמסר לו לפי דרישתו בהתאם להוראות סעיף 69י7 לחוק המוצע, כי מתקיימים התנאים למתן צו הפטר.

אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי לא מתקיימים התנאים, על רשם ההוצאה לפועל לדחות את הבקשה.

עוד מוצע כי אם החליט רשם ההוצאה לפועל לדחות את בקשת ההפטר, ועולה מהמידע שנמסר לרשם ההוצאה לפועל לדרישתו כי יש ברשות החייב נכסים בעלי ערך שניתן להיפרע מהם, יוכל רשם ההוצאה לפועל להעביר מידע זה לכל הזוכים בתיק במסלול הפטר, כדי שיוכלו להמשיך את הליכי הגביה.

20.10 פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר - סעיף 69י9 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י9 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י9. פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר
(א) הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור בסעיף 69י8, ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף-קטן (ב) - באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגביה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצויינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף 69י11.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצויינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י9 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י9. פרסום הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר תפורסם, בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיק כאמור בסעיף 69י8, ברשומות ובעיתון יומי, ואם קבע שר המשפטים תקנות לפי סעיף-קטן (ב) - באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגביה; בהודעה שתפורסם כאמור ברשומות ובעיתון יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף 69י11.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין פרסום באינטרנט לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין פרטיו המזהים של החייב שיצויינו בהודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, תקופת הפרסום, ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום, והכול כדי להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע ואת ההגנה על פרטיות החייב."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע שבתוך 30 ימים מיום פתיחת תיק במסלול הפטר, תפורסם הודעה על כך בעיתון יומי וברשומות, או באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגביה - אם שר המשפטים קבע תקנות המסדירות פרסום כאמור באינטרנט.
הפרסום נועד לאפשר גם לנושים שהחייב לא ציין בבקשת ההפטר, להצטרף להליך.

התקנות לעניין הפרסום באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגביה נועדו להבטיח את אמינותו וזמינותו של המידע המתפרסם באינטרנט וכן את ההגנה המיטבית על פרטיותו של החייב.

20.11 הודעה לנושים - סעיף 69י10 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י10 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י10. הודעה לנושים
(א) לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5, בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסויימים יידונו בהם לפי תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע"א-2010.
(ב) לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י10. הודעה לנושים (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק במסלול הפטר תשלח הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר לכל הנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5, בתוך עשרה ימים ממועד החלטת הרשם על פתיחת התיק במסלול הפטר; לעניין זה, לא יובאו במניין הימים תקופות פגרת סוכות, פגרת הפסח והימים בפגרת הקיץ שבהם נקבע שסוגי עניינים מסויימים יידונו בהם לפי תקנות ההוצאה לפועל (פגרות), התשע"א-2010.
(ב) לשכת ההוצאה לפועל תאפשר לכל נושה בתיק לעיין בבקשת ההפטר שהגיש החייב."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע כי נוסף על הפרסום הפומבי של ההודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר, לפי הוראות סעיף 69י9 לחוק המוצע, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה כאמור לכל נושה שהחייב ציין בבקשתו, בתוך עשרה ימים מיום ממועד החלטת רשם ההוצאה לפועל על פתיחת התיק במסלול הפטר.

20.12 התנגדות לבקשת הפטר - סעיף 69י11 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י11 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י11. התנגדות לבקשת הפטר
(א) נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור בסעיף 69י3 או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור בסעיף 69י4 (בסימן זה: "התנגדות"); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
(ב) התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור בסעיף 69י8; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
(ג) (1) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דו"ח לפי סעיפים 131 ו- 134א לפקודת מס הכנסה, או שהוא עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי החוק האמור, ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המיסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
(2) הודיעה רשות המיסים כי לא הוגש דו"ח שעל החייב היה להגיש לפי סעיף 131 או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה או פרק י"א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975‏, לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי סימן זה עד להגשת הדו"ח על-ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המיסים יימנה מיום הגשת הדו"ח.
(3) לעניין דו"ח לפי סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה, הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא-אם-כן פקיד השומה דרש את מילוי הדו"ח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
(4) לא הגיש החייב את הדו"חות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המיסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י11 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י11. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) נפתח תיק במסלול הפטר, רשאי נושה להגיש התנגדות לבקשת הפטר מהטעם שלא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים כאמור בסעיף 69י3 או שמתקיים סייג מן הסייגים כאמור בסעיף 69י4 (בסימן זה: "התנגדות"); להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.
(ב) התנגדות תוגש בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר כאמור בסעיף 69י8; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד.
(ג) (1) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), חלה על החייב חובה להגיש דו"ח לפי סעיפים 131 ו- 134א לפקודת מס הכנסה, או שהוא עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, למעט מי שעשה עסקת אקראי לפי החוק האמור, ידחה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת רשות המסים, את המועד להגשת התנגדות, לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים.
(2) הודיעה רשות המיסים כי לא הוגש דו"ח שעל החייב היה להגיש לפי סעיף 131 או 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה או פרק י"א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לגבי אחת מחמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר, יעוכב ההליך לפי סימן זה עד להגשת הדו"ח על-ידי החייב, ופרק הזמן להגשת ההתנגדות של רשות המיסים יימנה מיום הגשת הדו"ח.
(3) לעניין דו"ח לפי סעיף 135(1)(א) לפקודת מס הכנסה, הוראות פסקה (2) לא יחולו אלא-אם-כן פקיד השומה דרש את מילוי הדו"ח בטרם הוגשה בקשת ההפטר.
(4) לא הגיש החייב את הדו"חות האמורים בפסקה (2) בתוך שנה ממועד הודעת רשות המיסים כאמור באותה פסקה, ימחק הרשם את בקשת ההפטר."

הנושים הם המשיבים לבקשתו של החייב להפטר.

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע שנושים המתנגדים להליך יוכלו להגיש התנגדות לבקשת ההפטר בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיח תיק במסלול הפטר.

כדי שהדיון יהיה ענייני, מוצע להגביל את טעמי ההתנגדות לאי-עמידת החייב בתנאי-הסף לכניסה להליך שבסעיף 69י3 לחוק המוצע או להתקיימות הסייגים המונעים מתן הפטר, המנויים בסעיף 69י4 לחוק המוצע.

כמו-כן, מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לדחות לנושה מסויים, מטעמים שיירשמו, את המועד להגשת התנגדות, אם מצא כי קיימים טעמים שבשלהם נמנע מאותו נושה להגיש את ההתנגדות במועד, ובלבד שהתקופה הכוללת להגשת ההתנגדות, לרבות הארכה שניתנה כאמור, לא תעלה על חצי שנה {שישה חודשים}.

נוסף על כך מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לדחות לרשות המיסים בישראל, לבקשתה, את המועד להגשת התנגדות, בתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, כך שהתקופה הכוללת להגשת התנגדות בידי רשות המיסים, אם ביקשה הארכה, לא תעלה על שנה {12 חודשים}.

20.13 דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר - סעיף 69י12 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י12 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י12. דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר
(א) הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5 ולא הגישו התנגדות.
(ב) לאחר הדיון כאמור בסעיף-קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
(ג) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף-קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י3, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י4."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י12. דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5 ולא הגישו התנגדות.
(ב) לאחר הדיון כאמור בסעיף-קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה.
(ג) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף-קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י3, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י4."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע לקבוע הוראות לעניין הליך הדיון וההחלטה בהתנגדויות.

על-פי המוצע, אם הוגשו התנגדויות, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לדיון בהן שאליו יוזמנו המתנגדים וכן כל מי שצויינו בבקשת ההפטר של החייב כנושים {ולא הגישו התנגדות}.

מאחר שמסלול ההפטר מיועד רק לחייב שחובותיו פשוטים ואין לו נכסים בעלי ערך, ומאחר שממילא רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לחלק נכסים או לבטל העדפות מרמה וכן אינו מחזיק בסמכויות נוספות הנתונות בהקשר דומה לבית-משפט של פשיטת רגל, מוצע כי נטל ההוכחה שיידרש מהנושים כדי לבסס את התנגדותם יהיה קל מנטל ההוכחה הנדרש בדרך-כלל במשפט אזרחי.

על-פי המוצע, די בכך שיש לרשם ההוצאה לפועל יסוד סביר להניח כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מהתנאים לקבלת הפטר או כי מתקיים לגביו סייג מן הסייגים למתן הפטר, כדי שיקבל את ההתנגדות וידחה את בקשת ההפטר.

עוד מוצע כי ככלל, יחליט רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים. ואולם, מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבל התנגדות גם בלא קיום דיון כאמור, במקרים שבהם ברור שההתנגדות מבוססת, וזאת לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו.

20.14 החלטה בבקשת ההפטר - סעיף 69י13 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י13 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י13. החלטה בבקשת ההפטר
(א) דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות סעיף 69י12, או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 69י11 ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות סעיף 69י3, לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות סימן זה.
(ב) (1) היה לרשות המיסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ- 400,000 ש"ח, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע בסעיף 69י3(א)(2).
(2) היה לרשות המיסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 ש"ח, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
(3) היה לרשות המיסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור בסעיף 69י3(א)(3), תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם, היתה העברת המידע מרשות המיסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית-משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המיסים; בית-המשפט יעיין במידע שבידי רשות המיסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המיסים לעניין המידע במעמד צד אחד."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י13 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י13. החלטה בבקשת ההפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) דחה רשם ההוצאה לפועל התנגדות לפי הוראות סעיף 69י12, או שחלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 69י11 ולא הוגשה התנגדות, רשאי הרשם לתת לחייב צו הפטר בהתאם להוראות סעיף 69י3, לאחר שקיים דיון במעמד החייב, ערך לו חקירת יכולת ושוכנע כי מתקיימים לגביו התנאים למתן צו הפטר לפי הוראות סימן זה.
(ב) (1) היה לרשות המיסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב נמוך מ- 400,000 שקלים חדשים, תודיע לרשם ההוצאה לפועל מה גובה החוב, כדי שיבחן אם מתקיים לגבי החייב התנאי הקבוע בסעיף 69י3(א)(2).
(2) היה לרשות המיסים בישראל יסוד סביר להניח שגובה החוב המגיע לה מהחייב הוא לפחות 400,000 שקלים חדשים, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה.
(3) היה לרשות המיסים בישראל יסוד סביר להניח שלחייב יש נכסים כאמור בסעיף 69י3(א)(3), תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל; ואולם היתה העברת המידע מרשות המסים אסורה לפי כל דין, תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל, והרשם ידחה את הבקשה; נדחתה הבקשה כאמור, רשאי החייב לערער על ההחלטה לבית-משפט השלום ולבקש לבחון את הודעת רשות המיסים; בית-המשפט יעיין במידע שבידי רשות המיסים, ובמסגרת הדיון בערעור במעמד שני הצדדים, רשאי הוא לשמוע את עמדת רשות המיסים לעניין המידע במעמד צד אחד."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע כי אם נדחו ההתנגדויות לבקשת הפטר או שלא הוגשו התנגדויות וחלף המועד להגשתן לפי הוראות סעיף 69י11 לחוק המוצע {לרבות תקופות הארכה להגשת התנגדות, ככל שהתבקשו}, יוכל רשם ההוצאה לפועל לתת צו הפטר לחייב העומד בתנאים למתן הפטר.

כמו-כן, מובהר כי צו הפטר יינתן רק לאחר שקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בנוכחות החייב וזאת כדי שהרשם ישתכנע, באופן בלתי-אמצעי, בהתקיימות התנאים למתן צו הפטר.

עוד מוצע לקבוע כי אם הודיעה רשות המיסים בישראל לרשם ההוצאה לפועל, במהלך התקופה להגשת התנגדות, כי יש יסוד סביר להניח שחובו של החייב גבוה מ- 400,000 ש"ח או שיש ברשותו נכסים בעלי ערך, ידחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה למתן הפטר וזאת בלי לקיים דיון בבקשה.

20.15 תוצאות דחיית בקשת הפטר - סעיף 69י14 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י14 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י14. תוצאות דחיית בקשת הפטר
אין בדחיית בקשת הפטר לפי סעיפים 69י8(א), 69י12 ו- 69י13 כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי פקודת פשיטת הרגל."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י14 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י14. תוצאות דחיית בקשת הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
אין בדחיית בקשת הפטר לפי סעיפים 69י8(א), 69י12 ו- 69י13 כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה לפי פקודת פשיטת הרגל."

על-פי סעיף הנ"ל אין בדחיית בקשת הפטר המוגשת בלשכת ההוצאה לפועל כדי למנוע מהחייב להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ובפני בית-משפט של פשיטת רגל.

20.16 פעולת ההפטר - סעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י15 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י15. פעולת ההפטר
צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי סעיף 69 לפקודה האמורה, בשינויים המחוייבים."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י15. פעולת ההפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר הפטר או חוב שאינו בר תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, ויראו את החייב לעניין חוב כאמור, כאילו קיבל הפטר לפי סעיף 69 לפקודה האמורה, בשינויים המחוייבים."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע להשוות את פעולת ההפטר הניתן בידי רשם ההוצאה לפועל במסגרת תיק במסלול הפטר לפעולת ההפטר הניתן בידי בית-המשפט מכוח פקודת פשיטת הרגל, כך שתוצאת שני ההליכים תהיה זהה.

מכאן, שההפטר הניתן בהוצאה לפועל יפוור את החייב מכל החובות שחב בהם ביום הגשת הבקשה או שיחוב בהם לפני מתן ההפטר עקב התחייבות מלפני יום הגשת הבקשה, כולל חובות כאמור שלא הוגשו לגביה בהוצאה לפועל, ולמעט חובות שמוחרגים מההפטר לפי סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל.

20.17 ביטול צו הפטר - סעיף 69י16 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י16 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י16. ביטול צו הפטר
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות סימן זה, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על-סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י16 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י16. ביטול צו הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לבטל צו הפטר שנתן לחייב לפי הוראות סימן זה, אם מצא כי צו ההפטר ניתן על-סמך מידע שגוי או כוזב ויש בכך כדי להצדיק את ביטולו."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע כי צו ההפטר ניתן יהיה לביטול בכל עת אם מצא רשם ההוצאה לפועל שניתן על-סמך מידע שגוי או כוזב והדבר מצדיק את ביטולו.

ביטול כאמור מוצדק במקרה שבו זמינות המידע המדוייק לרשם ההוצאה לפועל, בעת קבלת ההחלטה לתת את צו ההפטר, היתה גורמת לו לשנות את החלטתו.

20.18 השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל - סעיף 69י17 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י17 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י17. השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל
(א) הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור בפרק ב' לפקודת פשיטת הרגל, נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות סימן זה, לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 69י11, יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מייד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
(ב) דחה בית-המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף-קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף-קטן (א)."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י71 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י17. השהיית הליכים בתיק במסלול הפטר עקב הגשת בקשת פשיטת רגל (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) הגיש נושה בקשת פשיטת רגל כאמור בפרק ב' לפקודת פשיטת הרגל, נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות סימן זה, לפני חלוף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף 69י11, יצווה רשם ההוצאה לפועל על השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר; נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל כאמור, יודיע על כך מייד לרשם ההוצאה לפועל; להודעה כאמור יצרף הנושה העתק מן הבקשה.
(ב) דחה בית-המשפט בקשת פשיטת רגל של נושה כאמור בסעיף-קטן (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, על ביטול צו השהיית ההליכים שניתן לפי סעיף-קטן (א)."

על-פי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} מוצע לאפשר לנושים שהגישו במסגרת הזמן שהוקצב להגשת התנגדויות לבקשת ההפטר, בקשת נושה לפשיטת רגל בבית-המשפט, לקבל צו להשהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר.

זאת, בלא שהגישו התנגדות לבקשת ההפטר, ובלא צורך בהכרעת רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות.

אם יבחרו הנושים לפנות להליך של פשיטת רגל, ייבחן עניינו של החייב בידי ערכאה שיפוטית בעלת מומחיות בנושא.

מוצע לחייב נושה שהגיש בקשת פשיטת רגל להודיע על כך מייד לרשם ההוצאה לפועל, וזאת כדי להימנע מניהול הליכים במקביל.

נדגיש כי, הסמכות להשהות את ההליכים בתיק במסלול הפטר חלה על-פי המוצע רק לעניין נושים שהגישו בקשת פשיטת רגל בתקופה הקבועה להגשת התנגדויות, וזאת כדי לא לאפשר לנושים לטרפד מתן הפטר לחייב ברגע האחרון.

נושים שאיחרו את המועד לעניין זה, יוכלו לקבל סעד מבית-המשפט הדין בבקשת פשיטת הרגל, ואולם לבית-המשפט יש שיקול-דעת בעניין זה, ואילו לפי ההסדר המוצע השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר היא חובה כל אימת שהנושה הגיש את בקשת פשיטת הרגל במועד.

עוד מוצע כי אם דחה בית-המשפט את בקשת הנושה לפשיטת רגל יוכל רשם ההוצאה לפועל, לבקשת החייב, להורות על ביטול צו השהיית ההליכים בתיק במסלול הפטר, וההליכים בתיק יחודשו.

ההסדר המוצע נועד לאפשר לנושה שסבור שהחייב אכן חדל פרעון, אך מעוניין בבחינה שיפוטית של שאלה זו ומוכן להוביל תהליך כזה, להפנות את החייב למסלול של פשיטת רגל.

מובן שגם במקרה שבו חייב הגיש בקשת הפטר יבחר בעצמו לפנות להליך של פשיטת רגל, תידחה בקשת ההפטר.

20.19 הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר - סעיף 69י18 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י18 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י18. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר
(א) רשות האכיפה והגביה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי שבסעיף 69י3(א)(1), ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 ש"ח, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות סימן זה.
(ב) לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף-קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגביה, אחת לשנה לפחות, מיהם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף-קטן (א)."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י81 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י18. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
(א) רשות האכיפה והגביה תשלח לחייבים שמתקיים לגביהם התנאי שבסעיף 69י3(א)(1), ויתרת החובות בתיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדם אינה עולה על 800,000 שקלים חדשים, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי הוראות סימן זה.
(ב) לשם משלוח הודעה כאמור בסעיף-קטן (א), תבדוק רשות האכיפה והגביה, אחת לשנה לפחות, מי הם החייבים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף-קטן (א)."

מכיוון שההסדר המוצע בחוק מוצע כהוראת שעה ומכיוון שעל-פי-רוב חייבים מוגבלים באמצעים אינם פונים מיוזמתם להליך של פשיטת רגל, מסיבות שונות, מוצע - במסגרת הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} - כי רשות האכיפה והגביה תערוך בדיקות תקופתיות של רשימת החייבים המוגבלים באמצעים ותישלח לחייבים שעומדים לכאורה בתנאי של סעיף 69י3(א)(1) לחוק המוצע ושייתרת חובותיהם בהוצאה לפועל אינה עולה על 800,000 ש"ח, הודעה על האפשרות להגיש בקשת הפטר לפי ההסדר המוצע. בדיקת הרשות תיערך אחת לשנה לפחות.

ואולם, כל חייב שמתקיים בו האמור לעיל, יקבל על כך הודעה אחת בלבד במהלך תקופת הוראת השעה.

20.20 הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים - סעיף 69י19 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י19 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י19. הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים
בלי לגרוע מהוראות סעיף 69ה(ב), רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי סעיף 69י13."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י91 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י19. הוראות לעניין מחיקה מהמרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
בלי לגרוע מהוראות סעיף 69ה(ב), רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משקיבל הפטר לפי סעיף 69י13."

20.21 הוראות לעניין ערעור - סעיף 69י20 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י20 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י20. הוראות לעניין ערעור
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 69י13(ב)(3) ו- 80(ב), ערעור על החלטה לפי סעיפים 69י8(א), 69י12 ו- 69י13(א) יהיה בזכות."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י20 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י20. הוראות לעניין ערעור (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 69י13(ב)(3) ו- 80(ב), ערעור על החלטה לפי סעיפים 69י8(א), 69י12 ו- 69י13(א) יהיה בזכות."

לצד הכלל הרגיל שלפיו על החלטות רשם ההוצאה לפועל ניתן לערער ברשות לבית-משפט השלום, מונה סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל שורה של צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל הניתנים לערעור בזכות.

על-כן, מוצע - במסגרת הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015 {הצעות חוק הממשלה - 933, כ"א בתמוז התשע"ה, 08.07.15} - להוסיף את החלטת רשם ההוצאה לפועל לקבל בקשת הפטר ולתת צו הפטר, לפי סעיף 69י13(א) לחוק המוצע, לרשימת ההחלטות הניתנות לערעור בזכות, וזאת משום שמדובר בהחלטה כמעט בלתי-הפיכה הפוגעת בקניינם של הנושים.

על החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשת הפטר יחול הכלל הרגיל שלפיו על החלטת רשם ההוצאה לפועל ניתן לערער ברשות לבית-משפט השלום שכן, ההחלטה שלא לתת הפטר אינה סופית, כלומר, אינה מונעת מהחייב לפנות להליכי פשיטת רגל ולנסות לקבל בהם הפטר. כלל זה יחול גם על החלטות הביניים המתקבלות בהליך.

20.22 סמכות בתי-משפט - סעיף 69י21 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י21 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י21. סמכות בתי-משפט
שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי-משפט שבהם יידונו ערעורים לפי סימן זה, ובלבד שיקבע לפחות בית-משפט אחד בכל מחוז."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י21 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י21. סמכות בתי-משפט (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע בתי-משפט שבהם יידונו ערעורים לפי סימן זה, ובלבד שיקבע לפחות בית-משפט אחד בכל מחוז."

20.23 דיווח לכנסת - סעיף 69י22 לחוק ההוצאה לפועל

נוסחו {הלא רשמי} של סעיף 69י22 החדש לחוק ההוצאה לפועל {שאושר במליאת הכנסת ביום 28.07.15} קובע כדלקמן:

"69י22. דיווח לכנסת
שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות סימן זה; הדיווח יכלול, בין היתר, את אלה:
(1) מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
(2) מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
(3) מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
(4) מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
(5) מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
(6) מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר."

לאחר תיקון מס' 47 נוסחו של סעיף 69י22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 יהיה כדלקמן:

"69י22. דיווח לכנסת (תיקון: התשע"ה (מס' 3))
שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דיווח על יישום הוראות סימן זה; הדיווח יכלול, בין השאר, את אלה:
(1) מספר החייבים שהגישו בקשות הפטר וגובה חובותיהם ביום הגשת הבקשה;
(2) מספר החייבים שהוגשו בעניינם התנגדויות;
(3) מספר התיקים שבהם הושהו ההליכים במסלול הפטר בשל הגשת בקשה לפשיטת רגל;
(4) מספר החייבים שבקשותיהם להפטר התקבלו;
(5) מספר החייבים שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל לאחר מתן הפטר;
(6) מספר הערעורים שהוגשו בעניין הפטר."

20.24 תיקון פקודת פשיטת הרגל - הוראת שעה

בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980‏:

(1) אחרי סעיף 7 יבוא:

"7א. בקשה לפשיטת רגל נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל - הוראת שעה
הגיש חייב בקשת הפטר בתקופת התחולה לפי סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, וביקש נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד החייב, יפרט הנושה את הנימוקים לניהול ההליך לפי פקודה זו ולא לפי החוק האמור; בית-המשפט רשאי לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל אם סבר שמתקיימות נסיבות המצדיקות הפעלת הסמכויות המוקנות לבית-המשפט בהליכי פשיטת רגל."

(2) אחרי סעיף 90א יבוא:

"90ב. איסור על פשיטת רגל לאחר מתן הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל - הוראת שעה
חייב שקיבל צו הפטר לפי הוראות סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר."

20.25 תחילה

על-פי הנוסח {הלא רשמי} תחילתה של הוראת השעה תהא ביום כ"ב באלול התשע"ה {6 בספטמבר 2015}.

כאמור לעיל, תיקון מס' 47 נכנס לתוקפו ביום 06.09.15. הוראת השעה תימשך כשלוש שנים ועד ליום 05.09.18.

20.26 דחיית בקשה של חייב לבקשת הפטר אותה הגיש בהתאם להוראת חוק ההוצאה לפועל

ברע"צ (ת"א) 48590-11-15 {גבריאל אורן בן שעיה נ' מועצה אזורית שומרון, טרם פורסם (14.01.16)} נדונה בקשת רשות ערעור שעניינה החלטת רשם ההוצאה לפועל, בה דחה את עתירתו של המבקש, לבקשת הפטר, אותה הגיש בהתאם להוראות סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל.

רשם ההוצאה לפועל דחה בהחלטתו המנומקת את בקשת המבקש, הוא החייב בתיקי הוצאה לפועל, למתן הפטר, בציינו כי הבקשה למתן הפטר אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, לפיו על החייב לעמוד בצו החיוב בתשלומים בשלוש השנים שקדמו לבקשה.

במסגרת בקשת רשות הערעור נטען שהחלטת רשם ההוצאה לפועל הדוחה על-הסף את בקשת המבקש להפטר, עומדת בניגוד למהותו של תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, שמאפשר לחייבים לקבל הפטר לו היו זכאים לקבל במסגרת הליכי פשיטת רגל במסגרת הליכי הוצאה לפועל. לשיטת המבקש, החלטת רשם ההוצאה לפועל היא דווקנית, שלא תותיר למבקש את הברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל, ולטעמו - זו לא היתה כוונת המחוקק.

בית-המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי תכליתו של תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל נועדה לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר חובותיהם הכללים אינם גבוהים באופן יחסי {עד 800 אלף ש"ח, ולא יותר מסך של 400 אלף ש"ח לנושה בודד}, ואשר הוכיחו התמדה בעמידה בתשלומים לפחות בשלוש מארבע השנים האחרונות, לקבל הפטר מחובותיהם על-מנת לאפשר להם לשקם את חייהם הכלכליים ולצאת לדרך חדשה.

המחוקק הסמיך, בהוראת שעה, את רשמי ההוצאה לפועל ליתן הפטר לחייבים הממלאים אחר הוראות הפרק. המדובר במסלול קצר, מהיר ועוקף את הליכי פשיטת הרגל, כאשר יודגש ויובהר שדרך המלך למתן הפטר מחובות, היתה ועודנה, פנייה להליכי פשיטת הרגל בבית-המשפט המחוזי.

תנאי ראשוני לכניסתו של חייב למסלול הפטר זה בהוצאה לפועל הוא עמידה בתנאי-הסף הקבועים בסעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל. המדובר בתנאי סף למתן צו הפטר, ואין לרשם ההוצאה לפועל אלא לבחון את קיומם בקפדנות.

יחד-עם-זאת, ועל-אף שאחד מתנאי הסף הנדרשים הוא שחייב יעמוד בצו התשלומים שניתן לו בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר, המחוקק הותיר לרשם ההוצאה לפועל לשקול האם ליתן הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים שניתן לו, וזאת "אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום-לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו" {ראו סעיף 69י3(ב) לחוק ההוצאה לפועל}.

שיקול-דעת רשם ההוצאה לפועל ביחס למתן הפטר לחייב שלא עמד בתנאי הסף של סעיף 69י3 לחוק ההוצאה לפועל הוא מסוייג ומצומצם למקרים חריגים, בהם חייב לא עמד בצו התשלומים שניתן לאחר חקירה, והכפופים לתום-ליבו של החייב.

על רשם ההוצאה לפועל לבדוק את קיום תנאי הסף לכניסת חייב למסלול הפטר בקפדנות, לא ייוותרו בלא הסבר.

ככלל, על חייב לעמוד בצו חיוב בתשלומים כסדרו. שינוי בנסיבות וביכולת החייב לשלם את צו התשלומים שנקבע - מחייב פניה מחודשת לרשם ההוצאה לפועל על-מנת שיבחן את שינוי הצו, וכך ימשיך החייב לשלם את צו התשלומים כסדרו.

היעדר תשלום סדיר על-פי הצו, בשל הרעה במצב כלכלי, ומחדל בפניה לרשם ההוצאה לפועל על-מנת שיפחית את הצו שניתן, כמוהו כהתנהלות בחוסר תום-לב, שתצדיק, במקרים שנסיבותיהם מתאימות, גם פיזור תיק איחוד.

בתיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל ניתנה האפשרות לאותם חייבים שהתנהלותם מול הנושים היתה בחוסר תום-לב, כאשר לא שילמו את צו התשלומים ואף לא פנו בבקשה מתאימה להפחית אותו, להיכנס למסלול ההפטר וזאת אם "חלה הרעה של ממש במצבם הכלכלי וזאת לא בשל התנהגות בחוסר תום-לב".

הנה-כי-כן, ניתנה האפשרות לחייב שלא עמד בצו התשלומים לשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי נסיבות חריגות ויוצאות דופן מצדיקות פתיחת שערי ההפטר בפניו. ואולם, יש לקרוא את הוראות חוק ההוצאה לפועל על רקע דרישת תום-הלב כאמור, ומשכך ייעשה שימוש בחריג זה במשורה ובנסיבות יוצאות דופן.

האמור עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, ורצון החברה כולה, לשיקום כלכלי של חייבים, על-ידי נטילת אחריות לחובותיהם ולצורך בפירעונם, וזאת בהתנהגות והתנהלות המקדמת מטרה זו.

במקרה הנדון קבע רשם ההוצאה לפועל שטענת החייב שלא עמד בצו התשלומים בשל הכנסות נמוכות והצורך לגדל 5 ילדים קטינים, אינה עונה על הוראות החריג כאמור, בשל העובדה שטענות החייב ביחס למצבו הכלכלי באו לידי בחינה של רשמי ההוצאה לפועל 3 פעמים לפחות. במקרה הנדון, ניתנו בעבר כנגד החייב צווי חיוב בתשלומים של 500 ש"ח שהופחת ל- 300 ש"ח והחייב לא שילם את התשלומים ותיק האיחוד הראשון פוזר.

תיק איחוד נוסף פוזר בשל אי-תשלום של 400 ש"ח לחודש, ותיק איחוד - שלישי במספר - בו נקבע צו תשלומים של 2,800 ש"ח פוזר בשל אי-תשלום ולו בודד על החשבון.

במקרה הנדון, קבע רשם ההוצאה לפועל, כי אין כל הסבר מדוע לא עמד המבקש בצווי התשלומים שניתנו. לא ברור מהי ההרעה במצב הכלכלי שמנעה את העמידה בצווי התשלומים {שבחלקם לא היו גבוהים במיוחד}.

יתירה מזאת, עיון בתדפיס ההוצאות שהגיש המבקש לרשם ההוצאה לפועל במסגרת בקשת ההפטר מלמד על הוצאה חודשית עבור טלפון סלולרי בסכום של 800 ש"ח, סכום שהוא מופרז וגבוה במיוחד, שאינו בהכרח מעיד על החמרה במצב הכלכלי, וכך גם המנוי למפעל הפיס שגם אם הוא מהווה תשלום חודשי של 60 ש"ח בלבד, לא יכול להוות עדות להרעה כלכלית - אולם יש לומר כי זה המצפה לקבל הפטר מחובותיו בהתאם להוראות החוק, ראוי שינהג במתינות ביחס להוצאותיו.

בנסיבות אלה, קבע בית-המשפט, כי החלטת רשם ההוצאה לפועל סבירה ואין בה כל פגם המחייב התערבותו של בית-משפט {ערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל}.

20.27 מתן צו הפטר לחייבת בהתאם לחוק ההוצאה לפועל ובהיעדר התנגדות הנושים

בתיק הוצאה לפועל מס' 16-99992-11-3 (ת"א) {החייבת נ' הזוכים, טרם פורסם (17.04.16)} נדונה בקשת הפטר החייבת בהתאם לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015.

החייבת ילידת 1951 נשואה ולה שלושה ילדים בגירים. החייבת הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ביום 10.01.11, תיקיה אוחדו ונקבע לה צו תשלומים חודשי בסך של 150 ש"ח. היקף חובותיה של החייבת עומדים על-סך 222,228 ש"ח.

החייבת הצהירה במסגרת בקשתה למתן הפטר על חובות למספר נושים חיצוניים {רשמת ההוצאה לפועל הסבירה לחייבת, במהלך הדיון, כי לא ניתן לכלול במסגרת הבקשה למתן הפטר חובות שאינם מתנהלים על-שם החייבת}.

החוב ל"נושה החיצוני" נוצר בגין הסכם לשכר טירחה שערך הנושה החיצוני. החוב הועמד על-סך כ- 14,000 ש"ח.

החייבת מתגוררת כיום עם בעלה בשכירות. החייבת ובעלה מתקיימים משכר חודשי אשר משולם לחייבת מעבודתה כמזכירה בבית אבות בסך 6,200 ש"ח וכן מקצבת זקנה שמשולמת לחייבת מהמוסד לביטוח לאומי.

בעלה של החייבת אינו עובד בשל מצבו הרפואי. בעלה של החייבת מטופל בתחום הנפשי. בנוסף, מתנהל בעניין בעלה של החייבת הליך פשיטת רגל בבית-המשפט המחוזי, במסגרתו ניתן צו כינוס.

החייבת ובעלה, אשר מצויים בעשור השביעי לחייהם, העידו בפני רשמת ההוצאה לפועל כי אירוע התאונה הוא נקודת המפנה בחייהם, כאשר מאותו מועד ואילך החלו לצבור חובות, בעודת חווים קשיים תפקודיים בהתנהלות בחיי היום-יום.

בתיק דנן, לא הוגשה כל התנגדות מטעם מי מהנושים לרבות הנושה החיצוני.

רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי החייבים לא מצליחים, גם לא באמצעות צו התשלומים, לשלם את חובותיהם והם נותרים חייבים מוגבלים באמצעים במשך תקופות ארוכות מאוד. כפועל יוצא מהאמור נגרמת לחייבים פגיעה קשה מאחר וההגבלות המוטלות עליהם אינן מאפשרות להם לצאת לדרך חדשה.

ראוי אף להזכיר כי גם לנושים לא צומחת תועלת כלכלית משמועתית במצב האמור מאחר והם לעולם לא יצילחו לגבות את מלוא חובם מהחייבים שהינם כאמור, חדלי פרעון.

עוד נקבע, כי אף על-פי גישת המשפט העברי משלא הוגשה התנגדות מטעם הנושים ניתן לראותם כמי שהתייאשו מהחובות כלפיהם, באופן שייאושם משמיט את חובה של החייבת כלפיהם.

לאור האמור לעיל, רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי החייב מופטרת מכל חוב לרבות החוב לנושה החיצוני, וזאת מלבד חוב שאינו בר הפטר או חוב שאינו בר תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל.

20.28 אימתי יורה רשם ההוצאה לפועל על הפטר החייב מחובותיו?

בתיק הוצאה לפועל מס' 01-99542-10-3 (ת"א) {החייבת נ' הזוכה, טרם פורסם (16.03.16)} נדונה בקשת הפטר החייבת בהתאם לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015.

החייבת ילידת 1931 הוכרזה כמוגבלת האמצעים ביום 14.02.10. תיקיה אוחדו ונקבע לה צו תשלומים בסכום של 100 ש"ח לחודש. היקף חובותיה של החייבת עומדים על-סך 180,372 ש"ח.

החייבת מתגוררת בדיור מוגן וזאת כנגד תשלום סימלי של שכר דירה. החייבת סובלת מבעיות בריאות שונות וביניהן בעיות לב, ניוון רשתית בשתי העיניים וכן מדיכאון קליני.

הכנסתה היחידה של החייבת היא מקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי והיא משמשת את החייבת להוצאות מחייה מינימיליות.

מרבית נושיה של החייבת הביעו הסכמה למתן צו ההפטר וזאת למעט נושה אחד שהתנגדותו נדחתה, בין השאר, מחמת אי-הגשת תצהיר התומך בהתנגדות.

לאור האמור לעיל, הורה רשם ההוצאה לפועל כי החייבת מופטרת מכל חוב כאמור בסעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל {מלבד חוב שאינו בר הפטר או חוב שאינו בר תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל}.

20.29 מתן צו הפטר לחייבת ניצולת שואה

ביום 03.05.16 ניתנה הודעה לעיתונות {מפי דוברת רשות האכיפה והגביה; פורסם באתר האינטרנט של לשכת ההוצאה לפועל} לפיה ביום 02.05.16 ניתן צו הפטר {כב' הרשם עופר שורק}, בהתאם לתיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל (הפטר לחייב מוגבל באמצעים).

במקרה הנדון, עסקינן בחייבת בת 76 שנה, ניצולת שואה, גרושה המתקיימת מקצבת זקנה ותגמולים ממשלת גרמניה. כנגד החייבת התנהלו שני תיקים בהוצאה לפועל וסך חובותיה הינו 73,873 ש"ח.

בנק המזרחי - אחר הנושים - הגיש הודעה לתיק ההוצאה לפועל לפיה הוא אינו מתנגד למתן צו הפטר לחייבת בהתחשב בנסיבות חייה, בגילה המתקדם ולאחר בדירה שהעלתה, כי לא קיימים נכסים הניתנים למימוש.

לאור האמור לעיל, הורה רשם ההוצאה לפועל על מתן הפטר לחייבת.