האם ניתן להורות על השבת כספי קצבת נכות שמומשו בתיק המזונות, בטענה כי ניתן צו כינוס עובר למימושם?

6. האם ניתן להורות על השבת כספי קצבת נכות שמומשו בתיק המזונות, בטענה כי ניתן צו כינוס עובר למימושם?
בתיק הוצאה לפועל מס' 516390-11-15 (רמלה) {החייב נ' הזוכה, טרם פורסם (06.04.16)} נפסק מפי כב' הרשמת גילה גדות:

"החלטה
לפני בקשת החייב להשבת כספי קצבה נכותו (בגין חודש מרץ 2016), על-סך 4,013 ש"ח (להלן: "הכספים") שמומשו בתיק המזונות דנא, בטענה כי ניתן צו כינוס עובר למימושם.

1. ראשית, יוער כי להבא לא אקבל בקשות שאינן סדורות, קל וחומר אם נטענות בהן עובדות, ואלה לא נתמכות בתצהיר מאומת כדין.

הנני מפנה להחלטת כב' הרשם נאסר בתיק 10-99633-08-1, מיום 25.11.15:

"... מן הראוי כי אז יוגשו בקשות בכתב יד קריא וברור ויהיו ערוכות כראוי... כב' השופט שאול אבינור פסק בתיק מ"י 11133-01-13 מדינת ישראל נ' מוחמד צפראן (24.01.13), כי הגשת בקשות כשהן מודפסות וערוכות כראוי תורמת למראית פני הצדק... להגשת בקשות כשהן ערוכות, מודפסות ומפורטות כראוי יש גם יתרונות מעשיים-פרקטיים, כך בהגשת בקשות במתכונת כזו יש כדי להקל הן על הצדדים והן על בית-המשפט את מלאכתם.

חשוב להדגיש, כי בקשות קשות לקריאה ולפענוח, ברוב המקרים אינן נדחות על-הסף במיוחד אם המבקש אינו מיוצג. רשם ההוצאה לפועל מנסה תמיד להציל מהבקשה כל מידע אפשרי בניסיון לקדם העניין מבלי צורך לדחות החייב ב"לך ושוב"."

וראה גם תקנה 15(א3) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. הוספת תקנת-משנה 15(א3) באה להסדיר את אופן הגשת הבקשות בצורה ברורה ומסודרת, ולהתאים את צורת ההגשה של בקשות לצורת ההגשה בבית-המשפט על-פי תקנה 68(א) לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984.

התקנה מורה כך: "בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 x 29.7 ס"מ (A4), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על-אף האמור בתקנת-משנה זו...".

שלא בשולי הדברים יוער גם כי על החייב לנסח כתבי טענותיו באופן הולם, שאחרת ימחקו.

אולם על-אף כל אלה, ולנוכח חשיבות בקשת החייב, מצאתי לנכון להידרש להחלטה לגופו של עניין.

2. טענות החייב
החייב טוען כי אין לו האפשרות לשלם תשלומי צו הכינוס, וכן התרופות להן הוא זקוק.

החייב טוען כי הינו נכה, המוגבל בתנועותיו.

לטענתו, קצבת נכותו העומד על 7,300 ש"ח, מתחלקת כך: 4,016 לחייב, 3,200 לאשתו.

החייב טוען כי יש להשיב לו כספי קצבת הנכות בסך 4,013 ש"ח המעוקלים לטובת החוב בתיק.

3. להלן הוראה מצו הכינוס מיום 06.03.16 (פש"ר 14046-02-16, כב' השופטת הלית סילש):

"הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעביד ו/או בחשבון הבנק וכן הכספים שנגבו מהחייב בתיקי ההוצאה לפועל אשר לא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו לקופת הכינוס בתוך 30 יום מהיום."

מכאן עולה, כי כב' בית-המשפט הורה כי כספים מעוקלים שלא הועברו לזוכה עד למועד המצאת הצו - יועברו לקופת הכינוס.

4. מעיון בתיק עולה כי העיקול מומש ביום 28.03.16, וכספי קצבת החייב המעוקלים עברו לזוכה, ואילו בקשת החייב לעיכוב/ביטול הליכים בשל צו הכינוס הוגשה ביום 29.03.16, והוחלט בה עוד באותו היום. קרי המימוש (בסך 4,013 ש"ח), בוצע עובר למועד הבקשה וההחלטה לעיכוב הליכים (תהליך מס' 4 בתיק דנא).

5. בהנחה שמועד ההמצאה שמדובר בו הוא מועד המצאת צו הכינוס לחייב (ולא מועד ההמצאה של הצו להוצאה לפועל), הרי כל שבידי הוא שהצו נושא חותמת בית-המשפט המחוזי מיום 23.03.16, ואפשר שזהו המועד בו הומצא עותק צו הכינוס לחייב. מכאן עולה כי מועדו הינו עובר למימוש.

6. ברי כי על כספים המתקבלים אחר מועד צו כינוס/המצאתו להיות מועברים לקופת הכינוס. לענייננו, יפה להביא הדברים שנאמרו בתיק ע"ר (חי') 46126-05-15 עלי יאסין נ' מרק גברילוב (אתר נבו):

"כאשר ניתן צו כינוס ובו הוראה לגבי עיכוב כל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל - המשמעות הינה "עצירת" תשלומים מקופת ההוצאה לפועל לנושים דשם, ללא קשר למועד בו התקבלו התשלומים. אף זאת ניתן ללמוד מלשונו של צו הכינוס, ואף מהוראות סעיף 91 לחוק ההוצאה לפועל."
(כפי שיפורט מטה)
ובהקשר זה ראה עוד: פש"ר (חי') 53217-06-11 ח'אלד סואעד נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה (אתר נבו).

7. כידוע, "המועד הקובע", אשר לאחריו אין לבצע הליכי הוצאה לפועל, ואין להעביר כספים לנושים בתיק ההוצאה לפועל, הינו מועד מתן צו הכינוס (ראה: רע"א 4941/06 אלפסי נ' עו"ד אופיר נאמן (אתר נבו) (להלן: "עניין אלפסי")).

"סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980, קובע את כללי המשחק בעת מעבר מהליך הוצאה לפועל להליך פשיטת רגל. בסעיף 91(א) נאמר, כי נושה שפתח בהליך הוצאה לפועל לא יוכל ליהנות מן ההליך אלא אם השלימו לפני שניתן צו כינוס, לפני שנודע לו כי החייב הגיש בקשת פשיטת רגל או לפני שנודע לו כי החייב עשה מעשה פשיטת רגל, כאמור בסעיף 72(2) לפקודה. סעיף 91(ב) מורה, כי לעניין עיקול של חוב, הרי קבלת החוב היא היא בבחינת השלמה של הליכי ההוצאה לפועל.

ברור, כי במקרה הנוכחי קיבל המבקש את החוב לאחר שניתן צו כינוס, שהרי הכסף הגיע לידי פרקליטו ביום 17.10.01, בעוד שצו הכינוס ניתן ביום 02.08.01. אפילו לידי לשכת ההוצאה לפועל הגיע הסכום לאחר מתן צו הכינוס (מדובר ביום 06.09.01). מבחינה זו של השלמת הליכי ההוצאה לפועל, אין שום משמעות למועד בו הורה ראש ההוצאה לפועל למחזיקים להעביר את הכספים ללשכה. אכן, ראש ההוצאה לפועל טעה שעה שהחליט ביום 16.10.01 כי הכספים יועברו לידי המבקש. הוא התעלם מן הכתוב ברשומות ההוצאה לפועל מיום 20.09.01 בעניין עיכוב הליכים. אין בטעות זו כדי לשנות מן המסקנה, כי הכספים שהגיעו לידי המבקש הינם כספים שמקומם בקופת פשיטת הרגל."

מטבע הדברים שחייב להיקבע קו גבול בין הליך הוצאה לפועל לבין הליך פשיטת רגל. קו גבול זה נקבע לעניין גביית חוב על-ידי נושה בקבלתו על ידו. אם הנושה לא קיבל את החוב לפני מתן צו כינוס או לפני אחת החלופות האחרות, אלא רק לאחר נקודות הציון הנזכרות, חובה עליו להשיב הכספים לקופה, לטובת כלל הנושים. ההוראות שבסעיף 91 לפקודה באות ליישם בהקשר של הוצאה לפועל את עקרון היסוד בדבר שוויון בין נושיו של החייב."

8. במקרה דנא, ההליך שבו פתח הזוכה לא הושלם לפני צו הכינוס, שכן השלמת ההליך הינה בקבלת הכספים, והכספים הועברו לתיק ההוצאה לפועל, ולזוכה, לאחר מועד צו הכינוס/המצאתו.

9. עם-זאת, בעניינו, הכספים שהתקבל מהמימוש הועברו לידי הזוכה עובר לבקשת עיכוב ההליכים של החייב (במובחן לאמור בעניין אלפסי שלעיל), ואפשר שלא היה קורה כן לו היה החייב עותר במועד מתן צו הכינוס, או סמוך לכך, לעיכוב הליכים, ולא - תחת זאת - ערב מימוש כספי המל"ל. בענייננו, השתהה החייב בבקשתו לעיכוב הליכים, שכן חלפו כשבועיים ממועד צו הכינוס עד למועד בו הגיש הבקשה לעיכוב וביטול הליכים. אכן, שאלה היא, האם/מה משקל שיש לתת לכך, ודומני כי הסמכות לברר זאת, ככל שנדרש, היא ביד כב' בית-המשפט.

10. שלא בשולי הדברים אציין כי ברורה לי תחושתו הקשה של החייב, שמפרט בנסיבותיו האישיות הקשות, ואפשר גם ניתן להבין תסכולו, שכספים מומשו אחר שפנה לפשיטת רגל.

11. מנגד, אין להפחית מחשיבות העובדה כי לפני זוכה ו- 4 קטינים, שעתרו לכב' בית-המשפט לענייני משפחה בתביעה למזונות זמניים (תמ"ש 1733-04-15, כב' השופטת מירית פולוס), אשר החייב בחר לא הגיש בה כתב הגנה או תגובה (להלן: "התביעה"), שתוצאתה חיוב אף בהתחשב בקצבת המל"ל המעוקלת לטובת תיק זה.

12. מצאתי להביא כלשונה ההחלטה בעניין המזונות הזמניים מיום 21.06.15:

"1. המשיב לא הגיש כתב הגנה או תגובה לבקשה לפסיקת מזונות זמניים.

2. בשלב זה ולאחר עיון בכתב התביעה ובבקשה, בשים-לב לטענות האם כי היא משתכרת סך של 1,500-1,200 ש"ח בחודש מעבודות ניקיון וטענתה כי המשיב מקבל קצבת מל"ל בשל מצבו הרפואי בסך 7,000 ש"ח וכן הינו בעל משאבים כלכליים והכנסות נוספות אשר לא פורטו, בשים-לב למגורי המבקשת והקטינים בבית הצדדים (הרשום על-שם אבי המשיב) ולא צויין אם משולם תשלום שכר דירה כלשהוא ומגורי המשיב בהתאם לנתונים בתיק בבית אביו המצוי בסמוך, הנני מורה כדלקמן:

1. עד מועד הדיון יעביר המשיב לידי המבקשת עבור מזונות הקטינים והוצאות המדור סך של 4,000 ש"ח לחודש. התשלום ישולם ביום הראשון לכל חודש, תשלום ראשון עבור חודש יוני בקיזוז סוכמים ששולמו בחודש זה למזונות, בתוך שלושה ימים מהיום.

2. כמו-כן, ישלם המשיב מחצית הוצאותיהם הרפוריות של הקטינים שאינן מכוסות על-ידי ביטוח הבריאות הממלכתי ומחצית הוצאות החינוך של הקטנים כגון גן, צהרון, חוג אחד לכל קטין וקייטנה.

3. קצבת הביטוח הלאומי תשולם לידי אם הקטינים ותיתווסף לדמי המזונות.

4. טיעוני הצדדים ישמעו בדיון הקבוע."

13. עולה איפוא כי כב' בית-המשפט לענייני משפחה מצא לנכון לפסוק במסגרת התביעה, בין היתר, חיוב במזונות זמניים על-סך 4,000 ש"ח, שלא שולמו עד עצם פתיחת התיק דנא.

14. לכן עתרה הזוכה להליכי גביה בהוצאה לפועל (תאריך פתיחת תיק - 26.11.15; המצאת אזהרה - 21.12.15; סכום חוב עם פתיחת התיק - 11,330 ש"ח). התיק משופעל (קרי, מוגדלים בו חיובי המזונות השוטפים). נכון להיום, לאחר מימוש הכספים, בתיק יתרת חוב של 7,578.77 ש"ח.

15. החייב החל לפרוע חיובי המזונות רק לאחר שנפתח התיק נגדו, והליך המימוש הינו חלק מהליכי הגביה שהתבצעו בתיק.

16. זאת ועוד, ושלא בשולי הדברים, יש לציין, כי מדובר בכספי מזונות שמומשו, ואפשר שכבר נצרכו לטובת הקטינים (ובלשון הפסיקה "נאכלו"), וידועה ההלכה בדבר מזונות שנאכלו, והחריג האמור ביחס למגבלות על השבתם. בנסיבות תיק זה, ואף בהתחשב בנסיבות החייב, ככל שכלל היה ניתן לאמתם (לו היו נתמכים באסמכתאות ותצהיר מאומת כדין), ספק בליבי אם יש בידי רשם ההוצאה לפועל להורות השבת כספי מזונות שנאכלו, בלא שערכאה שיפוטית תתן הדעת למורכבות הכרוכה בכך, בפרט בנסיבות המתוארות לעיל.

17. כן, כידוע, מדובר בזוכה בתיק מזונות, הרשאית ממילא, על-פי הדין, לעתור לקציבת מזונותיה על-ידי כב' בית-המשפט לפש"ר (כאמור בהחלטתי בתהליך 4 בתיק דנא, מיום 29.03.16). לכן אפשר כי יש בכך טעם נוסף, שלא להורות (מתוקף החלטת רשם ההוצאה לפועל), על השבת הכספים.

19. לנוכח כל אלה, הגעתי לכלל מסקנה כי נכון יהא להורות לחייב לעתור לכב' בית-המשפט המחוזי (מרכז), הדן בהליך הפש"ר, בבקשתו להורות על השבת הכספים, בצירוף החלטתי זו.

בקשת החייב נדחית.

ביד החייב לעתור לכב' בית-המשפט המחוזי (מרכז), בתיק הפש"ר."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

האם ניתן להורות על השבת כספי קצבת נכות שמומשו בתיק המזונות, בטענה כי ניתן צו כינוס עובר למימושם?