ההליך המינהלי

ההליך המינהלי מורכב משתי זרועות אכיפה:

הראשונה, ההתראה המינהלית שהיא בעצם שלב מוקדם טרם החלטה על עיצום כספי ובמקומו, כאשר המעביד או המזמין נדרש לסלק את ההפרה או לתקנה {סעיף 15 לחוק להגברת האכיפה}.

השניה, העיצום הכספי, וזאת כאשר פרי החוק החדש מכיל את העיצומים הכספיים הבאים: עיצום כספי על המעביד, עיצום כספי על מזמין השירות ועיצום כספי-בבחינת אחריות אישית על מנכ"ל המעביד/מזמין השירות.

יש להדגיש כי מדובר בסנקציות חדשות אשר מופיעות כאן לראשונה בדין הישראלי.

שלבי ההליך המינהלי בנוגע להטלת העיצום על המעביד או על מנכ"ל המעביד הינם:

א. הממונה שולח את ההודעה על העיצום הכספי.

ב. לאחר 30 יום מיום משלוח ההודעה הופכת ההודעה לחלוטה כדרישת תשלום.

ג. ניתן לפנות לממונה לביטול העיצום או להפחתת העיצום, כאשר על החלטת הממונה ניתן לערור על ביטולו של העיצום, על עצם הטלת העיצום או על הפחתת הסכום.

ד. ערעור על החלטת הממונה בערר ניתן לערער לבית-הדין האזורי לעבודה.

ב- על"ח (ת"א) 42375-01-15 {ארומה בילו בע"מ נ' הוועדה לעיצום כספי, תק-עב 2015(1), 12918 (2015)} נדונה בקשת המערערת לעיכוב תשלום העיצום הכספי אשר הוטל עליה.

נקבע כי נקודת המוצא בהגשת ערעור היא שאין כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, וזאת כדי לא לתת תמריץ להגשת ערעור.

בנוסף, נקבע כי ככל שההחלטה בערעור תחייב החזרים, יוחזר העיצום או חלקו בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום התשלום.

עקרון נוסף הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו עיצום כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת הבקשה לעיכוב ביצוע התשלום, שכן מה ישתנה מצבו של המערער ככל שהערעור ידחה.

יחד-עם-זאת, נשקלו חלוף הזמן מאז ביצוע הביקורת ובתוכו הזמן שחלף מאז הגשת הערר ועד ההחלטה, את העובדה כי ועדת הערר הורתה על עיכוב ביצוע תשלום העיצומים הכספיים עד להחלטתה, את טענת המערערת לפיה התקיימו נסיבות לפי התקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה {הפחתה של סכום העיצום הכספי} לשנת 2012, ובמיוחד הטענות הקשורות למחלת מנהלת המבקשת.

לא נעלם מבית-הדין כי המערערת לא המציאה אסמכתא לטענותיה על מצב כלכלי והנזקים שיגרמו לה אם לא יעוכב התשלום.

לאחר שנשקלו כל הנסיבות הוחלט לעכב תשלום 50% מהעיצום שנקבע לאחר ועדת הערר. כמו-כן הוארך המועד לתשלום סכום זה עד ליום 22.02.15.

ההחלטה לעכב 50% מהעיצום מבוססת על סמכות ועדת הערר להפחית שיעור שלא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי בהתקיים שילוב של נסיבות המפרטות בסעיף 1 לתקנות להגברת האכיפה.

בית-הדין היה ער לכך כי ועדת הערר הפחיתה 25% מהסכום, כאשר בהתחשב בכל הנסיבות, לרבות פרק הזמן שחלף, הוחלט לעכב 50% מהסכום אשר הוטל לאחר ועדת הערר וזאת עד להחלטה בערעור.

ביום 02.03.14 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעת שר הכלכלה, מיום 21.01.14, לפיה עודכן סכום עיצום כספי לפי החוק להגברת האכיפה, בתחולה מיום 01.01.14 לפי שיעור עליית המדד המחושב לפי המדד שפורסם בחודש דצמבר 2013 לעומת המדד שפורסם בחודש יוני 2012, כלהלן:

- עיצום כספי בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה לפי סעיף 3(1) לחוק להגברת האכיפה מ- 5,000 שקלים ל- 5,110 שקלים, ולגבי מעסיק יחיד מ- 2,500 שקלים ל- 2,550 שקלים;
- עיצום כספי בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה לפי סעיף 3(2) לחוק להגברת האכיפה מ- 20,000 שקלים ל- 20,420 שקלים, ולגבי מעסיק יחיד מ- 10,000 שקלים ל- 10,210 שקלים;
- עיצום כספי בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השניה לפי סעיף 3(3) לחוק להגברת האכיפה מ- 35,000 שקלים ל- 35,740 שקלים, ולגבי מעסיק יחיד מ- 17,500 שקלים ל- 17,870 שקלים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ההליך המינהלי